BloodFist

ברור שהוא יעשה... זה עניין של כסף. למזלי בחתונה שלי לא עברנו את ה300 אנשים, הגבלנו את ההורים כדי לא לעבור את הכמות הזו מלכתחילה (ואם זה היה תלוי בי הייתי מצמצם עוד יותר... אבל גם ככה הרוב הגדול של האורחים היה שלי ושל אשתי ולא של ההורים אז מילא...)

אלו החבר'ה שטרנספורטר אוהב באירועים

דווקא ישראלים מבינים הכי טוב כשפוגעים להם בכיס. מי ״גבר״ להסתובב בלי מסכה על הפנים אם הוא מקבל 1000₪ קנס? Sent from my iPhone using Tapatalk

זה ממש לא מסובך כמו שגורמים לך לחשוב... (אני לא עוסק בתחום) Sent from my iPhone using Tapatalk

סימוכין בבקשה למה שאתה אומר, יש דוגמאות לכאן ולכאן. כל מקרה לגופו ולפעמים הדברים החדשים יוצר טובים. Sent from my iPhone using Tapatalk

יש פה גם עניין ביטוחי, מההיכרות שלי עם הנושא ״לא החתמת״ אתה בעצם לא נוכח בעבודה ויכולה להיווצר בעיה ביטוחית. יש מקומות שוויתרו על שעון נוכחות אבל עצם פתיחת מחשב בעצם מכניסה אותך ״לעבודה״ ואז אין בעיה. Sent from my iPhone using Tapatalk

אני לא נתקלתי בקיזוזים שנתיים/חודשיים... זו פשוט דרך של המעסיק להגיד טוב אין דבר כזה יותר "גלובלי" אז אני אחלק את השכר ל-2 חלקים שעל שניהם אתה מקבל תנאים סוציאליים ובפועל מגיע לאותה משכורת "גלובלית" רק שבצורה הזו לא עברתי על החוק.

hans זה דיי מדויק, תסתכל מה כתב כמגאי וזה פחות או יותר מה שקורה בכל המשק (גם בתעשיית ה"לואו טק") לפחות בסביבה שלי.

עזוב יבגני, נראה שלדבר איתו לא שונה מאשר לדבר עם טרנספורטר... כל אחד בדרכו.

אם כבר סיפורים על עובדי מדינה (רשות מקומית אבל בסדר...) אמא שלי לצערה לא מאלו שנהנים מפנסיה תקציבית, התחילה לעבוד שנתיים-שלושה מאוחר מדי. והיא לא "מוגנת" וניתן לפטר אותה כי מתפקיד מסוים אתה מחויב לעבור לחוזה אישי, ואז אתה כבר לא מוגן (יותר מוגן מאשר עובד בשוק הפרטי). היו לה לאורך השנים מספר עובדות שהיא לא יכלה לפטר אז מה עושים? כמובן נעביר למחלקה אחרת שמישהו אחר יסבול והכל בחסות המערכת כי כמעט ולא ניתן לפטר עובדים לא טובים. מזל שהדברים האלו מתחילים לעבור מן העולם. יש לי חבר שמתאמן איתי בקרוספיט, אבא שלו עובד נמל חיפה דור א', הוא קורא לו בחצי צחוק "אוכל חינם"

ברור, מבחינתו אבל אנחנו הפראיירים עם התנאים הגרועים... הוא חלק מדור של אוכלי חינם שחיים על חשבון הדורות הבאים (לא כולם כמובן, מתייחס בעיקר לעובדי מדינה למינהם)

שוב אנחנו חוזרים לאותה הנקודה, אתה מנותק משוק העבודה בדיוק כמו אמא שלי (עובדת רשות מקומית, אני מניח שאתה עובד מדינה...) אני גם מניח שאתה עם פנסיה תקציבית, וכשהילדים שלך ישאלו אותך על שוק העבודה תגיד להם שהתנאים שלהם גרועים, ככה זה כשאתה מנותק מהשוק. אני עובד בתעשייה יותר מסורתית (מהנדס מכונות), התנאים שלי לא שונים משל אשתי (חוץ מהשכר). לפי חוק היום לא ניתן לקבל יותר מ24 ימי חופשה שנתית וצבירה של 48 (או 50 משהו באיזור הזה), גם לימי מחלה יש צבירה מוגבלת. וברור גם אבא שלי יכול להגיד שהמון שנים הוא מקבל את המקסימום בחוק (24 בשנה) אתה חושב שהוא התחיל עם הכמות ימים הזו? מגיעים אליה לאחר כמה שנים. בקיצור תתעדכן, עובדי המדינה בדור שלך נהנו מתנאים מפליגים ועדיין נהנים.

sperial בחייאת שאני לא מבין על מה אתה מדבר בתנאים "בהייטק" אתה בכלל מכיר אותם? אשתי מהנדס תוכנה, במשרה הראשונה שלה קיבלה 18 ימי חופשה (מזכיר המינימום הוא 12 המקסימום הוא 24), דמי הבראה במקום להתחיל ב5 ימים לפי החוק התחילה עם 7 או 8 וימי מחלה? אנערף לא בדקנו אף פעם

שאלה לגבי מה שכתבת, במידה ואין סעיף 14 ואתה אמור לקבל 20 אלף בדוגמא שלך, זה לפני מס נכון? במידה ויש סעיף 14 ואתה אמור לקבל 18 אלף בדוגמא שלך, במידה ואתה לא מושך את הפיצויים זה מצטרף לפנסיה שלך ולקצבה החודשית שלך בעתיד, משמע פטור ממס כי אתה שילמתי כל הזמן מס מהברוטו שלך באופן רגיל. אשמח להסבר האם מה שכתבתי נכון או לא.

אני בן 28, מעולם לא הזדקקתי לאנטיביוטיקה (טפו טפו...)

sperial על איזה חוסר יציבות תעסוקתית אתה מדבר? זו סטיגה שזמנה עבר מהעולם...

מההיכרות שלי גם בחברות הגדולות ניתן לעשות ״מה שרוצים״ בדיוק כמו אצל נגר. הרי גם הם מחזיקים מפעלים שמייצרים את המטבחים. Sent from my iPhone using Tapatalk

הלפרין אתה חי בבועה של הטכניון. אחותי לומדת בוינגייט וגרה במעונות, כל התקופה הזו שלמדו מרחוק הם עדיין לא קיבלו החזר. למה אתה שואל? כי יש שם עניין כזה, המעונות שייכים בעצם למכון וינגייט, הם "משכירים" אותם למכללה והיא משכירה אותה לסטודנטים (זה באופן מופשט, אני לא באמת בקיא בחוזה ואיך זה מתנהל מאחורי הקלעים). אז עד כה אף אחד לא קיבל שקל בחזרה. כל מקום מתנהל בצורה שונה ולא כל המקום רצו לתת החזרים, בדיוק כמו שאני בטוח שיש גנים שעדיין רודפים אחריהם עבור כסף של חודש מרץ (בחלקו).

החוכמה היא לא כמה אתה מרוויח, אלא כמה אתה מצליח לחסוך... אני ואשתי לא קונים חטיפים וממתקים (למעט אם אנחנו יודעים שמגיעים אורחים) מבחירה. לרוב הקניות החודשיות שלנו בסופר + פארם מגיע לסדר גודל של 1800 ש"ח בחודש (+- 200 תלוי בחודש) כולל בשר, אבל אני אוכל בעבודה כל יום בוקר וצהריים.

חחחח רוצה טיסות אבל מפחד להתעסק עם פתיחת הרכבת. מביך.

לא יודע... אותו חבר שלי שעובד בסמגל אמר שגם הנגרים הפרטיים שהוא מכיר משתמשים בדיוק באותם הפרזולים שהם משתמשים (לרוב בלום) ושברוב המקרים הנגר יהיה יותר זול, וסתם התקשרתי אליו לשאול אותו את זה בגלל שכתבת את מה שכתבת. המטבח של ההורים שלי מנגר שמתעסק כמעט ורק במטבחים, עלה בזמנו (המטבח בן 10 +-) יותר זול מאשר בחברות הגדולות והפרזולים אותם הפרזולים... בקיצור שכל אחד יעשה מה שמתאים לו. יש יתרונות לכאן ולכאן.

מוסיף: יהיה מצוין מבחינתך אם בשלב המדידות של השיש כבר תדע איזה כיריים יהיו לך, יחסוך לך הרבה לכלוך מאוחר יותר מכיוון שהחיתוך יתבצע כבר במפעל ולא במקום.

לא יודע איך זה עובד בכל מקום... יש לי חבר טוב שעובד כמתקין מטבחים של סמגל, הוא מתקין רק את העץ, לעולם לא מתעסק עם שיש, ככה שבמקרה שלהם אלו גם ככה שני אנשים שונים שלא עובדים במקביל. לא יודע מה המצב בחברות אחרות. Sent from my iPhone using Tapatalk

כנראה שלא יצא לו לעבוד עם מהנדסים (צמגאי) גם בתחום המכונות נתקלתי בהמון מהנדסים בני 40+ שנשארו מתכננים/מהנדסי ייצור/ווטאבר מבחירה, חוסר רצון להתקדם כלפי מעלה. עבור רובם התקדמות מקצועית ורוחבית לרוב פתרה את עניין השכר + השחיקה. ובשורה התחתונה? רובם הגדול מתייחס לעבודה ככלי להגשמה עצמית מחוץ לשעות העבודה, משמע אני עובד בתחום שאני אוהב, מרוויח לא רע ויש לי אמצעים לעשות דברים בשביל עצמי/משפחתי... אבא שלי ויתר על קידום יותר מפעם אחת ונשאר מנהל איכות בגלל דברים כאלו בין היתר... Sent from my iPhone using Tapatalk

כשעשיתי מועדפת בתור עובד ייצור ואח"כ עובד מחלקת אחזקה אני זוכר שהעובדים היו מספרים שאחד העובדים בסדנא (חרט/כרסם you name it), הרוויח משכורת של 85 לשעה פחות או יותר, זה יותר ממהנדס מכונות עם מס' שנים ניסיון...