בנצי, למה אתה שואל?
phpclub נכון, עלית על הנקודה. נכון, הדרייב שלי לעשות כל דבר שהוא בחיים נמוך מאוד ומבחינתי כרגע הכל חסר משמעות.
אע"פ שאני פתחתי את הפוסט, קצת קשה לרשום בפורום כזה על דברים אישיים...
בגדול יש לי אבחנה של דיכאון ואני מטופל. הטיפולים עוזרים אבל עד גבול מסויים, ואם כן אז עוזרים חלקית.
אני כמעט לא נהנה מדברים סוג של אנהדוניה. סוג של אדישות לחיים.
לדוג' שאנשים סביבי אומרים אני רוצה חו"ל, או לצאת למקום כזה או אחר קשה לי מאוד להתחבר.
היה לי פסיכולוג שתמך בגישה "עם האוכל בא התיאבון..." עד עכשיו זה לא ממש עבד, אבל היו דברים שהעלו בי מעין ניצוץ.
וכאן אני נכנס לתמונה, אם אני ממשיך לנסות ולנסות או שאני מוותר לעצמי.