אני מסכים שאצל חלק ניכר של העם יש שני שיקולים מרכזיים, כדלקמן:
1 אמינות מוחלטת
2 שמירת ערך (סחירות עתידית גם)
זו אותה קבוצה, שלא ממש מחפש רכב, אלא כלי, על מנת להגיע מנקודה "א" לנקודה "ב".
עכשיו נתון מעניין
גם באתר של המחירון הלאומי וגם כאן:
http://www.motocar.co.il/pricelist/default.aspx#dtlAnchor
בדקתי שני רכבים.
הראשון, הרכב הלאומי, מאזדה 3 הסופר אמינה, סחירה, ושמירת ערך מצויינת.
השני, רכב איום ונורא, רנו מגאן 2 סדאן, אשר בעת רכישתו אתה מקבל מנוי למוסך במחיר מבצע, ולעולם לא ניתן למכור אותו, כי
"אין לו שוק", ואם בכל זאת נמצא הפראייר התורן הוא יקנה את זה במחיר מצחיק.
עכשיו ראה פלא, בשני האתרים הנ"ל מחיר הרכבים המשומשים החל מ2008 ועד ל2005 זהים או כמעט זהים, בהפרש של עד כ2000 ש"ח. זה למעשה כלום.
(יש לציין שלא מדובר על גירסת ליסינג, אלא אחת מעל - חדש כ 120.000 ש"ח בשני המקרים)
מה זה מוכיח להערכתך?
דבר אחד בטוח:
הכל כאן מתנהל עפ"י שמועות, סיפורים, ודעות קדומות.
.