קבלנו את ההזמנה ובבקרו של שבת ,יצאנו ,בבודדת, צפונה לבת שלמה, על מנת להצטרף לטיול /מפגש של ה"קשישים" .
הנסיעה צפונה הייתה מאד נעימה וקרירה (אשכרה היה קריר) וחלפה לה במהירות של 80 קמ"ש (על השעון).
בבת שלמה פגשו לכוס קפה ועוגיות עוד 9 ג'יפי אספנות שהתכוננו למסע וחבורת אנשים עם מוטיבציה לכתוש סלעים.
כמובן שהחל שלב ההיכרות הן של האנשים ונשים והן של המכונות (סיקס, קצר, ארוך, פרונט וכוח עם ידית אחת ושתי ידיות ועוד מיני מונחים טכניים), תדריך קצר וקדימה לדרך.
מה אומר ומה אספר הטיול החל בבת שלמה והסתיים ליד האגם הנעלם שליד קיבוץ דליה. המתכננים בחרו ציר שהיה נוח ועביר רוב הזמן, פרט לשתי "מעברים הכרחיים" (בשפה הצבאית) שהיוו אתגר, אמנם לא משמעותי, אבל אתגר כלשהו - המכוניות טיפסו וסבסבו וגנחו והעיקר היגעו, כל פעם מחדש, לפסגה בגאון ובגאווה.
סופו של המסע היה בפינת חמד עם נוף מקסים על האגם ועל הסביבה עם ספסלים ושולחנות לפיקניק מושלם.
כמובן כשניתן האות הוצאו מאי שם הגזיות הצידניות הוכן קפה והאוכל נטרף בתאבון.
היה כיף, היה נחמד, גם הגיפ היה שבע רצון מחילוץ עצמותיו וגם החברותא הייתה נחמדה.
סוכם שלטיול הבא, איזור השפלה ילקח בחשבון והציר יהיה בהתאם, כך שנוכל ,כל בעלי ג'יפי האספנות, לנוע יחד ולחגוג את מותג הגיפ (החל מה - MB ועד ה - CJ לרבות טנדרי אספנות - יחד בכיף ובחברותא.
תודה לזיו ולניר צפר על הטיול המקסים וכמובן לנועם חצרוני שהירשה לי לנהוג בג'יפ שלו ושעימו עשינו את הטיול.
נ.ב. בדרך חזרה התארחנו, בנמל חדרה, אצל הסקיפר שלנו יאיר לוסטיג, על הגוררת המפוארת שלו וגם כובדנו בכוס קפה של אחה"צ - ליאיר רוב תודות.