חן פרחי

בקיצור, אם ממשלת המערך היתה ממשיכה לשלוט כאן ולא מוחלפת בשלטון הליכוד ב 77', היינו חיים היום בגן עדן. כולם היו חיים בשיוויון מוחלט (בטח, כי לאף אחד לא היה כלום..), אתא היתה פורחת (וכולנו היינו לובשים מכנסי חאקי), סוסיתות חדשות היו נפלטות בקצב מסחרר של 8 ביום מפסי הייצור בטירת הכרמל, והיינו חיים בהרמוניה מלאה עם שכנינו. לצערנו, הדמוקרטיה היא השיטה הפחות גרועה, ולא האידאלית, אבל עדיין הליכוד שולט כאן 35 שנה ולא כל כך רע כאן, אחרי הכל. הציבור הישראלי יודע מצויין להעניש ממשלות שסרחו. על מחדלי אוסלו מפלגת העבודה נענשה קשות, על מלחמת לבנון השנייה, שכלל לא היתה כושלת נענשה קדימה, ואם הציבור לא העניש את נתניהו הסיבה יחידה - אין שום אופציה אחרת, לא מדינית ולא כלכלית. אף אחד לא קוסם ואין יש מאין.

תגובתי בשחור. שא ברכות.

אני מזמין אותך מחר בצהריים לנמל ת"א או לסינמה סיטי בראשל"צ, ואתן לך משימה אחת - למצוא כסא פנוי באחת המסעדות. ומשם נמשיך למרכז עוני ומצוקה ידוע ומוכר - הפאואר סנטר בצומת בילו. נראה אותך מוצא חניה, ולזה תתווסף עוד משימה - למצוא מכונית ישנה במגרשי החנייה.. לא טענתי לרגע שהמצב אידאלי או אפילו קרוב לכך, אך התנהלות נכונה של כל ממשלות ישראל ב 20 שנה האחרונות הביאו לכך שאנו חיים ברמה טובה בהחלט, יש לנו בטחון תעסוקתי והצריכה הפרטית בקו עלייה מתמיד. אדם שמנהל את חייו בצורה מושכלת ונבונה, שום בעייה לא צפוייה לו.

הקאדי שהוצג ב 79' הגיע לארץ בין השנים 84' ל 86', כניסיון להתחרות בהצלחתו של הטנדר סובארו. באותה תקופה טנדרים קלים היו מוכרים במס, ועל מנת להסיע משפחות הותקנו בארגז ספסלים מתקפלים. הקאדי התבסס על מיכלולי הגולף MK1, מנוע 1.6 75 כ"ס ותיבה ידנית 4 מהירויות. שאר המיכלולים זהים לחלוטין לאלו של הגולף, למעט הסרן האחורי שהתבסס על קורת רוחב וזוג קפיצי עלים. הקאדי הגיע לארץ ממפעלי פולקסווגן ביוגוסלביה, ולמרות מחיר גבוה בהרבה מהסובארו נמכר היטב, לפחות בשנתו הראשונה. בשנת 86' נוצר פער מחיר גדול מידי בינו לבין הסובארו טנדר, מה שגרם להפסקת היבוא. כמכונית, הקאדי היה נעים לנהיגה ובעל ביצועים טובים בהרבה מהסובארו, תנוחת הנהיגה היתה מצויינת וכושר ההעמסה היה גבוה בהרבה. בהצלחה בשיפוץ.

יש שני דרכים לסגור גרעון תקציבי - קיצוץ תקציבי או הדפסת כסף. המשבר באירופה משפיע עלינו, כמדינת מוטת יצוא, ולצערינו אין יש מאין. לעומת מדינות דרום אירופה, שמקבילות מבחינת תוצר, פחות או יותר, אלינו, מצבינו מצויין; אין לנו 20% אבטלה בקרב צעירים, האינפלציה נמוכה מאד ואנחנו חשים בטחון כלכלי יחסי. "שאר האוכלוסיה שנאלצת להסתפק בשיירים" קונה אלפי מכוניות חדשות מידי חודש, ממלאת את בתי הקפה והמסעדות ומחזיקה את כל מרכזי הקניות בארץ. תעדוף פלח אוכלוסיה מסויים רחוק מלהיות המצאה של ממשלות הימין; די להזכר בממשלות המערך בשנות ה 60' וה 70' שהחזיקו את מפלצת ההסתדרות, מועצות הפירות והירקות שפירנסו אלפי פרזיטים שהיו מקורבים לצלחת, שלא לדבר על אחזקת מפעלים לא ריווחים ולא כלכליים בעליל. התנועה הקיבוצית חגגה כאילו אין מחר, ואנחנו שלמנו 70% מס כדי לממן את הכל. כלכלת ישראל משגשגת בשל ניהול כלכלי נכון, המערכת הבנקאית היא מהיציבות בעולם ודירוג האשראי שלנו מצויין. קל לראות רק את הרע, נסה לראות גם את הטוב,. ועוד משהו - שיוויון מוחלט בין אנשים קורה רק כשלאף אחד אין כלום.

מה משותף לכולן ? לאף אחת אין תקינה אירופאית, משמע שלארץ לא יגיעו.

אותם דברים בדיוק נאמרו על אריאל שרון, ואפילו מנחם בגין ז"ל אמר עליו "כשיבחר לשר בטחון יקיף את הכנסת בטנקים". כשהגיע לראשות הממשלה נהג אחרת לגמרי, והפגין אחריות לאומית ושיקול דעת, או כפי שנהג להגיד "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". כל זמן ששכנינו הפלסטינים לא ישנו את דרכיהם ולא יוותרו על חלומם להשליך אותנו לים ולשוב לבתים מהם (לטענתם) גורשו ב 48', לא יהיה כאן שלום לעולם והימין ישלוט כאן עוד שנים ארוכות. אחרי האכזבה הגורפת מהסכמי אוסלו, יהיה קשה מאד לשכנע את הציבור בארץ להסכים למהלך גדול נוסף, ובצדק. ובנימה אישית - לצערי, מהימין האידיאולוגי "של פעם" לא נותר הרבה. הלאומניות החליפה את הלאומיות, המשיחיות את השפיות והשיח הפך למתלהם יותר ויותר. חבל.

זה לא יכול לקרות בצמיג של מכונית פרטית. בחישוקי משאיות ישנה טבעת מתכת מתפרקת, ולכן חובה לנפח אותם בכלוב מסורג. בפנצ'ריות בצה"ל מקפידים מאד על הנוהל, ואני אישית ראיתי טבעת כזו בחישוק של D 500 עפה דרך גג אסבסט וחתכה אותו כאילו היה עשוי נייר.

קבל תשובה. השטח שבין ירושלים למעלה אדומים אמור להשאר בריבונות ישראלית בכל הסדר קבע עתידי, כחלק מגושי ההיתיישבות. הנושא אף סוכם במתווה אולמרט - אבו מאזן, כך שלא ברור על מה המהומה. הפלסטינים החליטו "לשבור את הכלים" וקיבלו כגמולם. נגמרו ימי פרס-רבין שבהם עראפת ימ"ש היה משיג עוד ועוד מישראל תוך כדי הפעלת טרור. 67-68 המנדטים שיקבל המחנה הלאומי הם הוכחה מצויינת להצלחת תהליך אוסלו.

ברגע שבוצעה העברת בעלות המכונית על שמך, כך שמשועבדת או גנובה היא לא יכולה להיות.

כמה שווה גטס כזו שאתה נשמע כזה דרמאטי ? אם הבדיקה יצאה טוב כפי שציינת, סע לשלום ותהנה.

בשל העובדה שהכסף נתרם לעמותה "גדולה מהחיים" ובשל העובדה שהיא גם יוצרה בארץ, מעתה והילך כל מוצרי הגומי של הפורד אסקורט\קפרי\קורטינה יועברו דרכם. ביום ה' און יעבור אלי לאסוף אותם.

השמן הצבאי נקרא 28\30 והוא מוחזר ע"י אחת מחברות הדלק הגדולות. השמן השרוף היה נאסף בחביות, ולאחר מכן היה מועבר למיחזור. אין לי מושג איך איכותו, אבל ברכבים "חומים" ובמכוניות לבנות ישנות הוא תפקד היטב. אני בכל מקרה משתמש בשמן 20\50 מינראלי (דלקול), מסנן שמן מקורי ודואג להחלפה מידי שנה.

כל ההיתפלפלויות בנושא שמני המנוע ותוספים מתוספים שונים, מזכירים לי משפט שסבתי עליה השלום היתה אומרת בלאדינו צחה - "בן אדם מחפש לקנות צרות בכסף". האסקורט שירתה בצה"ל ובמשטרה, ובשנים האלו השתמשו בשמן מנוע ממוחזר (!) והכל עבד טוב, למה להתחכם ?

לא מדוייק. הגיר הרציף פותח ע"י וואן דורן ההולנדית ושימש שנים ארוכות את מכוניות דאף, גם לאחר שהבעלות על חטיבת הפרטיות שלה הועברה לוולבו. פיאט רצתה מאד להציע גירסה אוטומטית לאונו החדשה, ולכן נכנסה, ביחד עם פורד, כשותפה במפעל ההולנדי, ולמעשה תכננו את התיבה מחדש. התיבה בדאף היתה למעשה פתוחה ויועדה לשימוש במכוניות בעלות הנעה אחורית, וברור שמכונית בעלת הנעה קדמית ותיבה צידית תזדקק לתיבה סגורה. את זוג הרצועות בתיבת הדאף החליפה רצועת גומי בודדת שחוזקה בחוליות מתכת ששולבו בה ותוכננה משאבת שמן חדשה שאמורה בעצם להחליף את המצמד. חבלי הלידה של התיבה היו ארוכים ויקרים, הרבה מעל הצפי של פיאט ופורד, ורק בשנת 87' הוצגה האונו סלקטה ומעט אחריה הפיאסטה CTX. תיאטורטית, התיבה הרציפה אמורה להיות מושלמת; יש בה אין סוף יחסי העברה המשתנים כל העת, החל מיחס העברה קצר מאד בתחילת הנסיעה ועד ארוך מאד לשיוט שקט. בפועל, הסלקטה הציגה ביצועים נחותים מאלו של הגירסה הידנית, התחושה בהאצה היתה כשל נסיעה עם מצמד מחליק תמידית והאטה לוותה בקפיצות לא נעימות. בנוסף, גילתה התיבה אמינות נמוכה למדי והרצועות החזירו לרוב את נשמתן תוך זמן קצר מהצפוי. למרות זאת, המשיכו פורד ופיאט להשתמש בתיבה, ואף מכרו את הזיכיון לקונצרן פוג'י היפני, יצרן סובארו. פוג'י ביטלו את משאבת השמן ששימשה כמצמד, ובמקומה הופיע אלקטרומגנט שאסף אליו אבקת ברזל, וזה שימש כמצמד. נוספה שליטה אלקטרונית על פעולת התיבה, מה שגרם להאטה נעימה יותר והאצה חלקה יותר. התיבה המשופרת הופיעה בסובארו ג'אסטי החל מ 88' ובאוטוביאנקי Y10. גם הפיאסטה MK2 והפונטו המשיכו להשתמש בתיבה הרציפה, ורק עם הצגת הפונטו ספייס ב 01' הגיעה התיבה לבשלות מלאה, בעיקר בשל הוספת ממיר מומנט שגרם לתחושה טבעית יותר. גם היום יצרנים רבים עושים שימוש בתיבה רציפה, והיא הוכחה כמתאימה מאד למכוניות היברידיות.

בשנת 2002 עדיין היתה תיבה בת 4 הילוכים מתוצרת ZF. כיול המיתלים נוקשה יותר ונוחות הנסיעה, הגם שהיא עדיין מעולה, טובה פחות מאשר בדגמי ה 4 בוכנות. ריפודי העור באיכות נמוכה יחסית, ורוב ה C5 3.0 נראות מרופטות למדי.

היא לא תשתנה משמעותית. לאונו 70S היו ביצועים טובים והיא היתה זריזה מאד, גם במונחי ימינו, ולמעשה ביצועיה לא נופלים מאלו של הסופר מיני של ימינו. למנוע ה 1.4 שודכה תיבת הילוכים חדשה שהוצגה יחד עם הטיפו ב 88' והיא היתה נעימה בהרבה לשימוש מהתיבה של האונו 70 הקודמת. הבעייה העיקרית של האונו 70 היתה המשקל הכבד של יחידת הכוח שהשפיע לרעה על ההיגוי, והפך אותו לכבד בהרבה, וככלל, ה 70S היתה מאוזנת פחות מה 60, שהיתה המוצלחת בסדרה.

בתחילת שנות ה 80' חלה עלייה במודעות לחיסכון בדלק והחלו להתפרסם נתוני צרחכת דלק "בתנאי מעבדה". לצורך השגת נתונים טובים ככל האפשר, ציידו יצרנים רבים את ההילוך האחרון בתיבה ביחס העברה בידיוני בעליל, ופולקסווגן ואודי הצטיינו בכך במיוחד. באודי 80 1.3 לא היה כלל הילוך 5 אלא 3+E, מה שאומר שלמעשה היו רק 3 הילוכים מעשיים. גירסאות ה 5 בוכנות צויידו בהילוך E בעל יחס העברה של 0.52. לקראת סוף שנות ה 80' שכח העיניין והתיבות חזרו ליחסי העברה הגיוניים יותר.

מזל טוב לדורון היקר שממש היום חוגג את המעבר למחצית השניה של החיים.. הרבה בריאות, אושר ונחת מהאשה התומכת, מהילדים משושו השועל והטריומף "החדשה". אוהבים ומאחלים - הפרחים.

נתוני הביצועים שציינת אכן תואמים את התקן הבריטי - האצה מ 0-96 קמ"ש, ולכן הם מהירים מהנתונים האירופאיים. לפונטו דור ראשון שהוצגה ב 93' היתה תיבה אוטומטית זהה לזו של האונו, ולאור הניסיון הרע עם האונו סלקטה הוחלט לא לייבאה. לפונטו ספייס היתה תיבה רציפה שהשתמשה בממיר מומנט, ולכן אופן הפעולה שונה, ולטובה כמובן, וההרגשה היתה הרבה יותר "אוטומטית". בתחילת שנות ה 80' לרוב הסופר מיני היו מנועים קטנים יחסית, ורק הגירסאות הספורטיביות צויידו במנועי 1.3. חריגה בולטת היתה המיני מטרו, אגב. לאונו 70 היו ביצועים טובים בהחלט, גם בקנה מידה של ימנו ורמת איבזור גבוהה במונחי אותם ימים.

הבנת נכון, מנוע ה FIRE 1.1 החליף את מנוע ה 128 הוותיק, אבל לא לגמרי; דגם הסלקטה האוטומטי המשיך להשתמש במנוע הישן גם בדגם שלאחר מתיחת הפנים, ונוסף גם דגם עם מנוע 1.4 שהעניק לסלקטה ביצועים סבירים. מכירת דגם ה 903 לא נפסקה למעשה בעקבות הצגת דגם ה FIRE ב 85' אלא המשיכה כדגם הבסיסי והזול ביותר בהיצע. הסטינג נמכרה החל משנת 88' בגירסת 3 דלתות בלבד, ודגם זה המשיך גם בדור השני של האונו עד סוף 93'. על הפיאט דונה, שלא היתה אלא 128 בעיצוב מחודש מתוצרת פיאט ברזיל הרחבתי לפני כמה חודשים, ולמרות המראה המישפחתי היא לא זכתה להצלחה גדולה, והמרחק בינה לבין האונו היה של שנת דור. פיתוח הגיר האוטומטי נעשה ע"י פורד ופיאט במשותף מתוך אינטרס של שני החברות שהיו זקוקות לתיבה אוטומטית הן לפיאסטה והן לאונו.

האונו יובאה לארץ די סמוך להצגתה בתחילת 83', ובניגוד להצלחתה בעולם, בארץ שיווקה נכשל כשלון חרוץ. למרות קמפיין השקה מרשים למדי, ציבור הלקוחות לא היה בשל עדיין למכונית חדשנית בעיצובה, ויבואני פיאט שבו לייבא בתחילת 84' את ה 127 הוותיקה, והפעם מברזיל, על מנת לא לאבד לקוחות. החל מאמצע שנות ה 80' החלו מכירות האונו לצבור תאוצה, בעיקר עקב תמחור נכון, ציי רכב שגילו אותה כמכונית בסיסית אידיאלית ומכירות מצויינות של דגם ה 70SL שהציע אבזור מותרות (חלונות חשמל ונעילה מרכזית) שלא הוצע באף סופר מיני. למות חיבתו של מר ישראלי לתיבה אוטומטית, מספר מועט של אונו סלקטה נמכרו כאן, ואלו שנמכרו לא הסבו לבעליהם אושר רב; הביצועים נפגעו מאד, אופן פעול התיבה לא התחבבה על כולם ובעיות אמינות רבות ליוו את הרוכשים. מתיחת הפנים של 90' האיצה מאד את המכירות, ובין השנים 90' ל 96' היתה האונו הסופר מיני הנמכרת ביותר בארץ, ואחת המכוניות הנמכרות ביותר בכלל. דגם ה 60 שעשה שימוש במנוע ה FIRE היה המוצלח בסדרה, והציע ביצועים טובים לצד חסכון בדלק. מרווח הפנים המפתיע, לצד תחזוקה זולה ופשוטה מאד, הפכה את האונו לחלופה נאותה למכונית משפחתית, בייחוד דגמי ה 70S שהציעו ביצועים טובים, הגם שמשקל המנוע הפך את המכונית למסורבלת יותר לנהיגה. האונו המשיכה להמכר בארץ בין השנים 94' ל 96' לצד הפונטו החדשה, ובשנתיים האחרונות נמכרו דגמי ה 1.4 המוזרקים בלבד.

פיאט אונו - סקירה היסטורית קריאה מהנה ושבת שלום לכולם !

ברכות לדודי ואיריס - המכונית נראית מדהים ובטוח שגם נוסעת בהתאם. תודה לחברים מכל סניפי המועדון שהפגינו נוכחות מרשימה, וראויים לציון חברי מפגש ירושלים שלא "מפסידים" אף השקה, למרות המרחק הרבה. שבת שלום לכולם.

אבל מצד שני, הציבור מעניק בסקרים 70 חברי כנסת לגוש הימין, מה שאומר שנתניהו משייט בקלילות לקדנציה הבאה, ומאחר ואנו חיים בדמוקרטיה, זה פשוט משקף את רצון הציבור. לפי מה ששמר תיאר כאן, לפני בואו של נתניהו חיינו כאן בגן עדן והוא בא וחירב הכל.