avk

מקפיץ: אמא שלי ז"ל הייתה חולת ניקיון ברמות מטורפות. אני גר איתה 30 שנה ולעולם לא ראיתי נמלים או ג'וק בבית. לעולם. היא תמיד הייתה אומרת לי בהלצה "כשאני אמות כל הבית הזה יהיה תולעים". אז תולעים עוד לא ראיתי, אבל פתאום התחילה אצלנו מתקפת נמלים מטורפת. בחדר, באמבטיה, במטבח. איפה לא. בהתחלה האשמתי את האחיינים שהם אוכלים אצלנו מכל הבא ליד ללא צלחת, אבל גם מניעה של זה, אקונומיקה, חיטויים, ריסוסים של K600 לא עזרו בגרוש. השיא היה כשבאתי לאכול דגנים שרק פתחתי לפני כמה ימים וכל השקית הייתה מפוצצת בנמלים- משהו שהיא השיא ואז החלטתי לצאת נגדם למלחמת חורמה. חבר הציע לי את הטופ ג'ל, ניסיתי שלשום בהמון מקומות בבית. זה הביא אליו המוני נמלים שרק התחבאו בקירות ובלעו את הפיתיון. עברו יומיים ומאז לא ראיתי אפילו נמלה אחת-אפילו במקומות שהיו מפוצצים בכאלה. אעדכן בהמשך אם הפתרון הזה עזר גם לטווח ארוך.

אני יודע שאין שום דבר שמנחם במקרים של מוות, ביחוד כשמדובר בילד כ"כ צעיר ומתוק, אבל אם יש כן משהו קטן שכזה זה ההבנה שיותר הילד לא יסבול ואתם לא תצטרכו לראות אותו סובל. אצלי לדוגמא, השבוע האחרון שאמא שלי אושפזה היה השבוע הקשה והמזוויע ביותר בחיי. בשבוע הזה כמעט ולא אכלתי כלום, לא דיברתי עם אף אחד כשצמחו לי לא מעט שערות לבנות גם בראש וגם בזקן-שלא היו לי מעולם. ביומיים האחרונים, כשראיתי את אמא שלי כ"כ סובלת ומתייסרת, בשבילה, רציתי שהסבל הזה יגמר כבר כך שבאיזשהו מקום רציתי שזה יגמר- אם לא בטוב אז לפחות ברע- מבחינתי. אין לי ספק שלראות את האדם שאתה הכי אוהב בעולם סובל כ"כ זה הרבה יותר קשה מאשר לקבל את הבשורה המרה מכל. אני ואחי החלטנו בימים האחרונים שמה שלא יהיה, אחד מאיתנו תמיד יהיה עם אמי בכל רגע נתון. אני הייתי איתה לאורך כל יום חמישי ואחי הגיע להחליף אותי בשישי לקראת הצהריים. בשעה 3 בערך כשהוא התקשר לומר לנו שזהו זה, היא הפסיקה לנשום, הייתי אומנם מרוסק, אבל מצד שני חשתי הקלה בשבילה שהיא לא סובלת יותר וזה בעצם מה שאתם צריכים להרגיש. אומנם הילד לא איתכם יותר וזה קשה ומצער נורא, אבל לפחות הוא כבר לא סובל יותר. זה הדבר היחיד שבאמת, איכשהו, מנחם. דבר נוסף שיכול לנחם... אני אומנם לא אדם דתי ואפילו לא קרוב לכך, אבל אני די מאמין בגלגול נשמות, במיוחד אחרי שראיתי לא מעט סרטונים על כך ברשת. אין לי שום מחקר מבוסס על כך, להיפך, קטונתי לגמרי, אבל קראתי על כמה מקרים שאנשים שמתו בנסיבות טרגיות, במיוחד כשהיה מדובר בילדים, הנשמה שלהם הופיעה אח"כ בילדים אחרים מתוך המשפחה שנולדו אחרי. שוב, אין לי מחקר מבוסס ואני ממש לא רוצה להכניס תקוות שווא, אבל יתכן שהנשמה של הילד שלך תחזור בגוף של תינוק אחד שיוולד. כמו בסרטון הבא:

אמת. לא לכל אחד זה מתאים ולא לכל אחד זה יפה. אצלי, למזלי, יש את סוג הראשים שקרחת מתאימה להם בנוסף לכך שיש לי שיער למעלה חוץ מאיזור המפרצים ובקרקפת. אם לא היה לי שיער בכלל, הייתי מוותר על ההדמייה. לגבי פרופסיה, לא משנה מה, אל תחשוב על זה אפילו. בתור אחד שניסה חודש אחד בלבד, זה פשוט חירב לי לגמרי את החשק המיני עד כדי כך שבאותו זמן אפילו אם בר רפאלי הייתה הולכת ערומה ליידי זה לא היה גורם לי להרגיש כלום. למזלי, הפסקתי אחרי זמן מאוד קצר. שמעתי על אנשים שלקחו את התרופה הזאת למשך תקופה ארוכה וזה הרס להם את החשק המיני לכל החיים.

בתור אחד שסבל ועדיין סובל מאותה בעיה כמו של פותח הפוסט, אני די מבין אותו. אומנם אצלי זה קרה בגיל יותר מאוחר, אבל גם בגיל 24 מבאס להיות עם מפרצים-במיוחד אם אתה רווק. כל ניחום של "קרחת זה יפה" ו"זה מה שהולך היום" וכדומה לא ממש מנחמים את פותח הפוסט. לענייננו, בתור אחד שניסה כמעט הכל בנוגע לנשירה, אוכל להגיד שיש רק 2 פתרונות רלוונטים. כל השאר כמו פרופסיה, מינוקסי וכל מיני מסרקי פלא- לא רק שלא עוזרים אלא הם גם הורסים דברים אחרים(במיוחד פרופסיה). שני הפתרונות הטובים ביותר הם: א. השתלה. ב. הדמיית שיער. השתלה זה פתרון לא זול, אבל כזה שנותן תוצאות טובות ומיידיות. בטח אם מבצעים זאת בשיטת FUE, השיטה שבה שחקן הכדורגל ווין רוני השתמש וככל הנראה גם גארת' בייל הולך בעקבותיו. החסרונות- רק השיער שמושתל לא נושר. כלומר אתה יכול בקלות להגיע למצב שאתה תהיה אחרי שנה שנתיים עם השיער שהושתל לך בלבד מה שיחייב אותך לעוד השתלה. החסרון השני הוא כמו שרשמתי-המחיר. מדובר לפי דיווחים בעלות של מעל 16 אלף ש"ח. לא יודע אם זה מחיר שאתה תרצה לשלם אותו. אם כבר השתלה, אז לעשות אותה בגיל מבוגר יותר שבו אתה רואה שהשיער שלך נשאר באותו מצב פלוס מינוס לאורך כמה שנים. כלומר, הוא הגיע כבר לשיאו מבחינת איבוד שיער וקרחת. השיטה השניה של ההדמייה היא שיטה שזולה הרבה יותר ונפוצה מאוד. אני בעצמי עשיתי אותה. יש הרבה הסברים עליה ברשת, אבל ארשום שבגדול היא מומלצת למי שיש שיער למעלה, אבל פה ושם קרחות ומפרצים-אחרת רואים שעשית הדמיה וזה כבר פחות יפה. החסרון? כואב, אפילו כואב מאוד. והחסרון השני הוא שאם אתה באמת רוצה שזה יראה יפה, אתה צריך להסתפר קצוץ כל שבוע כי אחרת יראו שמדובר בהדמייה. בנוסף, בגלל השמש יש צורך לבצע תחזוקה כל שנה אחרת הצבע דוהה.

עצוב כל כך, משתתף בצערכם ושלא תדעו עוד צער לא ייאמן כמה פרחים נקטפים מהמחלה הארורה הזאת לאחרונה. רק לפני שלושה חודשים ניחמת אותי על פטירתה של אמי מאותה מחלה. יוסי, תהיה חזק ואם אתה צריך עזרה או משהו מוזמן כמובן לשלוח הודעה בפרטי.

נכון, זו התוכנית שאני נמצא בה כעת. השאלה האם יש מסלול דומה בחברות אחרות שהוא זול יותר?

יוסי, לא ידעתי היכן לרשום זאת, אבל אני מנסה לשלוח לך הודעה פרטית בנושא ואני לא מצליח כיוון שהתיבה שלך מלאה.

היי חברים, תודה על התגובות. כרגע, לפחות בשנה הקרובה, אני כן רוצה להשאיר את הקו פעיל. אומנם שתהיינה תוכנית רק לשיחות נכנסות, אבל עדיין פעיל. לפעמים, מתוך הרגל של פעם, אני מוציא את הנייד שלי ובא לחייג לבית כי אמי תמיד הייתה עונה שם ואף פעם לא עונה לנייד כי הוא לא היה לידה. לכן אני עדיין רוצה להשאיר זאת ככה. בבזק התוכנית הכי זולה של "דיברת, שילמת" היא 31 ש"ח(כולל שיחה מזוהה ולא כולל אפילו דקת שיחה יוצאת אחת)השאלה שלי האם יש חברות עם תוכנית דומה שלוקחים בה פחות כסף.

אמי ז"ל הייתה המשתמשת היחידה בקו הטלפון הביתי כך שאני מעוניין לשמור על המספר הזה כמחווה, אבל לעשות תוכנית של שיחות נכנסות בלבד. בזק, שהקו היה שם עד עכשיו, הציעו לי מסלול של שיחות נכנסות בלבד+ 30 אגורות על כל דקת שיחה יוצאת(שכמובן לא יתבצע בו שימוש) בעלות חודשית קבועה של 26 ש"ח ועוד 5 ש"ח עבור שירות של שיחה מזוהה (ממתי משלמים על שירות כזה?). כלומר 31 ש"ח על קו שאין בו שימוש כלל. בינתיים העברתי את הקו לתוכנית הזו כי לפני זה היא שילמה הרבה יותר על 300 דקות שנתנו לה. מישהו מכיר תוכנית זולה יותר להחזקת קו ביתי? סלקום, פרטנר, הוט... פתוח להצעות.

בתור אוהד ריאל מושבע, גם לי אתמול שלחה מישהי שפעם דיברתי איתה הודעה של בהצלחה במשחק. הגבתי ב"תודה" והשיחה לא התפתחה. אגב, לפני המשחק אתמול אמרתי בחצי צחוק "אמא, אם את באמת אוהבת אותי, תעשי שריאל תנצח". אמיתי. אז כמובן שאני לא יודע אם זה היה בגללה, אבל אם ריאל זכתה אתמול, הבקיעה ארבעה גולים לקבוצה שכל העונה ספגה רק שלושה באלופות ועוד הציגה אולי את המשחק הכי טוב שלה השנה-כנראה שאמא באמת אוהבת אותי.

כמו שחשבתי, גולדן סטייט טובים מידי בשביל כל קבוצה בעולם. כמות הנשקים ההתקפיים שלהם בלתי נגמרת, ההגנה החונקת שלהם ,כמות השחקנים שהם יכולים לשים על לברון בהגנה(דוראנט, גרין, איגודלה) לא נותנת לקאבס שום סיכוי בסדרה. נכון, גם בסדרה של העונה שעברה, גולדן הביסו פעמיים את הקאבס בשני המשחקים הראשונים וכולנו יודעים איך זה נגמר בסוף, אבל הפעם זה לא דומה בכלל. שנה שעברה הקאבס הימרו על בארנס שהחטיא המון זריקות פנויות. השנה בעמדה הזאת יש את דוראנט. בכלל, חוץ מלברון, לקליבלנד אין שום מאצ' אפ הגנתי טוב מול דוראנט. מה טוב? אפילו סביר. היחיד שיש זה אולי ג'פרסון, אבל לך תסמוך על שחקן בן 37 שבסדרת גמר יתן הגנה טובה למשך יותר מכמה דקות על השחקן מספר 2 בעולם. אם טיירון לו לא יעשה שינוי משמעותי, לא רואה את קליבלנד לוקחים אפילו משחק אחד. גם כשזה היה צמוד יחסית זה הרגיש 20 הפרש והיה ברור שהשלשות והליי אפים החופשיים שהוואריורס החטיאו בהתחלה יתחילו להכנס מתישהו ואז יהיה בלו אאוט. אם אני לו, אני עושה את מה שהוא עשה בעונה שעברה בסדרת הגמר. מוריד את לאב/תומפסון לספסל ומעלה במקום את ג'פרסון לחמישיה. כל ההגנה של קליבלנד מבוססת על העזרה של לברון בהגנה כשהוא לוקח את השחקן הכי פחות "התקפי" בקבוצה היריבה. כשהוא שומר על דוראנט הוא לא יכול לעשות זאת ולכן כמות הליי אפים הענקית שהוואריורס הגיעו אליה אתמול. אז למרות שהוא בן 37, זה אולי הצ'אנס היחיד של הקאבס לעשות משהו בסדרה הזאת. נ.ב לא יודע עם מבחינת מגבלות השכר קליבלנד יכולה להחתים את ג'ונתן סימונס מהספרס בעונה הבאה, אבל אם זה אפשרי, הייתי קופץ עליו. ממה שראיתי בסדרה מול הספרס, הוא שמר על דוראנט לא רע בכלל. אחד כזה היה עוזר המון לקאבס בסדרה הזאת.

יוסי, יש כמה סוגי שרביטנים ולכן צריך לעשות שיעורי בית לפני ולדעת מה לקטוף בדיוק. המצוי הוא לא רעיל וצריך להכין אותו ע"י הרתחת הצמח במים ואז ליצור ממנו חליטה. אני יודע שהיא לא רעילה כי אני בעצמי שתיתי כמה כוסות שלה בזמנו כדי לעודד את אמא שלי בזמנו שגם תשתה. לא קרה לי כלום חוץ מזה שהרגשתי עירני הרבה יותר(מלבד תרופה לסרטן המשקה הזה אמור גם להיות סוג של רדבול שמעיר אותך). הבנתי שחשוב לשתות 3 כוסות ביום למשך כמה חודשים כדי לראות השפעה ולא לנסות כמה ימים ואז להפסיק. בכל מקרה, תנסה לדבר עם הבחור בלינק ששלחתי לך, לאבא שלו זה ממש עזר ואני גם מקווה שזה יעזור לבן שלך. בלי קשר לסרטן, אני אחד שמאמין הרבה יותר בתרופות מהצומח מאשר בתרופות כימיות וביולוגיות. רק אסביר שאני לא מוכר, לא משווק ולא עושה כסף מדברים כאלה. אני רושם את זה כי ראיתי שהשרביטן בעקבות ההצלחה התחיל להיות כבר ממוסחר. מקווה שתצליח והבן שלך יבריא.

אחרי גמר האלופות בשבת וכשתגמר סגרת הNBA, יהיו חודשיים וחצי ללא שום אירוע מעניין מבחינת כדורגל וכדורסל. מבאס שאין השנה איזה יורו, מונדיאל או אולמפיאדה. לגבי גמר הNBA, לצערי זה יהיה הרבה יותר חד צדדי ממה שאנשים חושבים. גולדן סטייט פשוט טובה ומוכשרת מידי עבור כל קבוצת כדורסל בעולם. גם הספסל שלהם לא רע בכלל עם איגודלה, ליבנגסטון ומגי שפתאום השנה מתגלה כשחקן שנותן לא מעט תרומה. החדשות העוד יותר רעות היא שכולם שם עדיין צעירים יחסית ככה שאני בהחלט רואה שם שושלת של 3-4 אליפויות רצופות לפחות.

תודה. זהו, שזה מה שעשיתי. רציתי לשלוח לה כמה הודעות לפני בוואטס אפ ואחרי התכתבות קצרה לחייג אליה. משום מה, היא סיננה אותי אחרי שבטינדר השיחה זרמה מצוין. לגבי למה היא ענתה לטלפון, זה פשוט. היא פשוט לא שמרה את המספר שלי ולא זיהתה שאני התקשרתי. אני גם כמוך אוהב לשמוע וגם לתת תשובות חד משמעיות לגבי כן/לא. לא אוהב גימגומים, עירבובים וסינונים. אני חושב שבתור אנשים בוגרים עדיף להיות אמיתי וכנה, גם אם האמת קצת כואבת מאשר סתם למרוח בנאדם. בכל מקרה, אני כבר התקדמתי מאז כי אין מה להשאר מאחור כי מניסיון זה לא יתן לי כלום.

לא יודע, זו גישה מאוד מוזרה לדעתי. למשל, אם מישהי תשלח לי הודעה באתר הכרויות ואני לא אהיה בעניין, אז אני פשוט לא אענה לה. לא אזרום איתה בשיחה צפופה של כמה ימים, אתן לה את הטלפון שלי ואז אסנן. אבל טוב, כנראה שגם מה שהצגת זו דרך.

היי יוסי, בתור אחד שאיבד את אמו מהמחלה הארורה לפני כחודשיים, אני מבין אותך לגמרי לגבי הכימותרפיה. כמה ימים לפני שהיא נפטרה, נתנו לה את הטיפול הקשה הזה כשאלאחריו אמא שלי סבלה כמו שהיא לא סבלה מעולם. היא פתאום איבדה את הזכרון, פתאום התחילה לרעוד בידיים כאילו יש לה פרקינסון ואפילו לא יכלה ללכת. אספר רק ששבוע לפני שהיא נפטרה, היא הייתה במצב שפוי לגמרי מבחינת זכרון, יכלה ללכת בלי אף עזרה ודיברה כרגיל. בכל מקרה, בחזרה לכימו, אז רק באותו זמן הבנתי כמה שבאמת המצב קשה. זה נשמע הזוי, אבל היה לי הרבה יותר קשה לראות אותה ככה מאשר כשהיא כבר נפטרה כמה ימים מאוחר יותר. לראות בנאדם שאתה כ"כ אוהב סובל ומתייסר ככה זה קשה ברמות מטורפות. עד היום יש לי לפעמים מחשבות וסיוטים מזה. לגבי תרופות, כמה ימים לפני שאמא נפטרה כשכבר התייאשתי לגמרי ממה שהרופאים יכולים להציע, קראתי על כל מיני תרופות סבתא לסרטן ברשת כשאחת מהן היא השרביטן המצוי. ניסיתי לתת לה את המשקה שלושה ימים לפני ויש לציין שאחרי כמה שעות היא פתאום התעוררה קצת וחזרה לשפיות לכמה שעות, אבל לצערי זה כבר היה מאוחר מידי כי הכבד שלה כבר היה 99 אחוז גמור. אני לא יודע אם זה כן עוזר או לא ויכול להיות שההתעוררות שלה בכלל לא הייתה קשורה למשקה, אבל לדעתי שווה לנסות. ראיתי כמה פוסטים בפייסבוק של אנשים שזה כן עזר להם, כמו הפוסט הזה: תנסה לקרוא ולחפש מידע ברשת על הצמח, יכול להיות שדווקא מפה תבוא הישועה. בכל מקרה, מקווה ומתפלל בשבילכם לנס!

נימרוד, אם כל כך מפריע לך עניין השיער יש פתרונות לכך היום. יש השתלה, הדמיות שיער. יש נתונים בגוף שבלתי אפשרי "לתקן" כמו גובה, גמגום, פזילה, נכות כלשהי וכדומה. למזלך, "הפאק" שיש לך הוא בהחלט בר תיקון. חוץ מזה, אתה רק בן 21. אתה תראה שככל שתגדל בגיל, נשים בגילך כבר לא יתייחסו כמעט לעניין הקרחות כי רוב הגברים, במיוחד בארץ, מקריחים מתישהו. לענייני הדייטים, אחרי כמה חודשיים בלי האפליקציות הכרויות, נכנסתי לטינדר לפני כמה ימים לראות מה חדש. היה לי מאצ' עם בחורה נחמדה שגם הייתה לטעמי. דיברנו שם כמה ימים, הייתה אחלה זרימה, הביאה לי את הטלפון לאחר מכן. התכנון שלי היה להתכתב איתה בכמה משפטים בוואטס אפ ואז להתקשר. שולח הודעה בוואטס אפ- לא עונה. לאחר כמה שעות מנסה שוב- שוב לא עונה. אמרתי לעצמי דפוק שכמוני, היא הביאה לי את המספר בכדי שאתקשר ואני שולח לה הודעות?!" לאחר כמה שעות מתקשר, עונה לי ואומרת שהיא באמצע עבודה ותחזור אלי. עברו יומיים וכמובן שלא חוזרת. הבנתי את הרמז ולא שלחתי הודעות יותר ולא ניסיתי להתקשר. לא מתעצבן כי אחרי מה שקרה לי לפני חודשיים(אמי נפטרה) איבדתי כבר את היכולות להתעצבן, אבל באמת שאני לא מבין מה קרה בכמה דקות הבודדות האלו בין ההתכתבות בטינדר לבין זה ששלחתי לה הודעה בוואטס אפ שגרמו לאותה בחורה מלעבור לשיחה זורמת וכיפית ללסנן אותי. חשבתי על תמונה, אבל התמונה שלי בוואטס אפ מופיעה גם בטינדר. אני לא מבין... אם את לא בעניין, למה הבאת לי את המספר טלפון שלך? לא ברור.

טוב, אז עברו להם 30 יום פלוס מהיום הקשה בחיי. ב30 יום האלה, בדרך שלי, ניסיתי להתנתק ולהתאוורר מכל העולם(שיחות טלפון, וואטס אפ, פייסבוק, יציאות) כדי לנסות להגיע למצב שאחרי ה30 יום אני אהיה במצב של "שובע מבכי". הדבר היחידי שהייתי עושה ולמזלי זה התחביב שגרם לי קצת "לשכוח" מהעניין הוא צפייה בכדורגל וכדורסל ולמזלי2 בחודש הזה היו המון אירועי ספורט(ליגת אלופות, ליגות באירופה, NBA). אז עדיין אין כמעט יום שאני לא בוכה ואין שעה שאני לא חושב עליה כשאני עדיין לפעמים חושב שהכל חלום ועוד מעט אתעורר ואבין שהכל בסדר ושנינו נצחק על זה. בשישי האחרון זו הייתה הפעם הראשונה שיצאתי עם חברים מאז המקרה. השינה של אמי תמיד הייתה חצי קלאץ' שכזאת ובהרבה מקרים כשהייתי חוזר מאוחר בלילה היא הייתה ערה ואומרת לי לילה טוב לפני השינה. כשחזרתי הביתה בשישי האחרון לראות את הצד של המיטה שלה ריק היה כמו אגרוף בבטן בשבילי. לגבי אחים, יש לי אחות שגרה עדיין איתנו ואח נשוי עם שני ילדים. כולם קיבלו זאת קשה, אבל נראה לי שאני לקחתי את זה הכי קשה. לגבי עבודה, התחלתי לבנות קו"ח חדש בסופ"ש האחרון ואוטוטו אתחיל לחזור על החומר של הQA. מתלבט אם לחפש עבודה בQA או לחפש עבודה עם פחות כסף, אבל עם בטחון תעסוקתי גבוה יותר. אז אני Free Agent עכשיו ככה שאם מישהו כאן מחפש עובד טוב וחרוץ בזמנים האלה אני פנוי. תודה לכולכם כאן על החיזוקים גם בפרטי וגם בת'רד הזה. אוהב אתכם

הבעיה בארץ שחבילות הבסיס הן מאוד מאוד יקרות. אם אני רוצה רק את חבילת הספורט וערוצי 1, 2 ו10 בלי שום ערוץ נוסף עדיין אצטרך לשלם 70 ש"ח על הספורט + חבילת בסיס בשווי כ150 ש"ח.

מהיכן אתה משיג לינקים לשידורים בסופקאסט?

היי, זוכרים את הפוסט הזה מלפני כחודש? http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?625674-%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F אז לצערי לאחר כמה ימים מאז כתיבת הפוסט הכנסנו את אמא למיון, ומיום ליום המצב החמיר עד שאיבדנו אותה. עבר שבוע וחצי מאז המקרה ואני עדיין מתקשה לעכל את הבשורה המרה. הייתי מאוד מאוד מאוד קשור אליה ומרגיש שלא רק איבדתי אמא, אלא גם חבר ואח. מבנאדם שכל היום היה שמח ועליז, הפכתי להיות אדם עצוב. בכל פעם שאני רואה תמונות שלה או נזכר במשהו שהיה קשור עליה, מיד הדמעות מופיעות להן. הרבה אומרים לי שרק אם תכיר מישהי ותמצא זוגיות זה קצת יעביר לך את הבאסה. זה נחמד והכל, אבל אם זה היה קשה למציאה כאשר הייתי שמח ועליז, אז על אחת כמה שזה יהיה קשה עכשיו כשאני לא במצב רוח טוב ומרומם ברוב הזמן. אני גם לא עובד עכשיו כי כשהציעו לי חוזה עבודה בתור QA דחיתי את ההצעה כי בדיוק מצבה של אמי החמיר באותו הזמן-ככה שאני גם קירח מכאן. אז אין אמא, אין עבודה וגם אין בת זוג וכל זה כשאני כבר בן 30. מי האמין שאגיע למצב הזה עד לפני פחות מכמה חודשים...

תודה לכולם על החיזוקים והתמיכה גם פה וגם בפרטי! זה בהחלט לא מובן מאליו. אני רשום בעשרות פורומים, גם בארץ וגם בחו"ל ולא סתם זה הפורום היחיד שבו בחרתי לשתף בנושא זה. זה כנראה המקרה אצל אמא שלי: http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5934 זה התחיל מסרטן השד שעבר לגרורות בדם ובעצמות ובשבועות האחרונים התפשט גם לכבד. אתמול היינו אצל רופאה שלפי הרבה המלצות נחשבת לאחת הטובות בארץ בתחום. המלצותיה היו להמשיך באותו טיפול שנתנו באסף הרופא, רק להוריד את המינון של הכדורים מ6 ביום ל4 ומשהו שאמי לא תמיד הקפידה עליו- לקחת את הכדורים רק על בטן מלאה. אמי שמתקשה להכניס אפילו גרגיר לפה בימים אלה ניסתה את זה היום והקיאה שוב את הכדורים(שמם "קפציטבין"). מחר אקח אותה שוב למיון באסף הרופא כיוון שהיא לא מצליחה לאכול כלום במהלך היום ושינסו אולי לתת לה משהו אחר. לגבי הרב פירר, אני אנסה לבדוק זאת מחר. תודה לכולם, מעריך זאת מאוד.

טוב, אז אמא שלי חלתה במחלה הארורה. בהתחלה זה היה "רק" סרטן השד, אבל עכשיו זה נהיה גרורתי ומתחיל להתפשט לכיוון הכבד. נתנו לה כל מיני תרופות שלא כ"כ מועילות והאחרונות שהביאו נראה שהן יותר מזיקות(לא מצליחה לאכול שום דבר, הקאות, עייפות תמידית, בקושי מצליחה ללכת מהסלון למטבח-דברים שעד לפני התרופות האחרונות לא קרו לה לעולם). בנוסף, כל כמה שבועות מחליפים לה תרופות ונראה שהרופאים לא ממש יודעים מה הם עושים ואמי נהייתה סוג של שפן ניסיונות. היא מטופלת באסף הרופא והייתי בטוח שהרופאים שמטפלים בה הם מצויינים ועושים כמיטב יכולתם עד לפני כמה שבועות שבהם נודע לי על הדו שיח הזה שהיה: רופאה : אני צריכה שתעשי בדיקת CT/MRI נוספת. אמא : עוד צילום? זה מסרטן, לא? רופאה: מה זה משנה? גם ככה יש לך סרטן... הייתי בתהליכי גיוס לעבודה חדשה ואפילו הייתי על סף חתימה על חוזה עם חברת סטארט אפ, אבל אחרי ששמעתי את מה שהיא אמרה הבנתי שאם אני לא אעשה משהו, אאבד את היקר לי מכל והחלטתי לקחת פסק זמן כרגע מעבודה ולחפש לה את הרופאים הכי טובים בתחום, גם אם זה יגמור לי את כל חסכונותי. אז למישהו יש המלצה בתחום? אשמח לתשובות.

כל הכבוד שאתה עדיין ממשיך ולא מתייאש(בלי ציניות), אני החלטתי לפרוש מהאפליקציות ומהאתרים האלה שהדבר היחיד שהם גרמו לי זה להתחיל לשנוא נשים. כרגע אני לא מחפש בכלל ומנסה להנות מחיי הרווקות כמה שיותר. מאמין שכמו שאומרים-זה יגיע ברגע שאני הכי לא אצפה לזאת ואם לא אז גם לא נורא.

באמת? באסה, בדיוק לפני שבועיים עשיתי טיפול 10000. ננסה פעם הבאה.