שלום לכולם!
לפני חודש בערך חזרתי משויץ ורציתי לשתף אתכם קצת בהבדלי התרבות (במיוחד תרבות נהיגה) בין שתי הארצות שציניתי בכותרת.
קודם כול נתחיל מתופעה מאד מענינת, התופעה הזאות חוזרת כול פעם שאני מבקר בנתב"ג, בשדה התעופה כול הישראלים מתנהגים כמו שהם רגילים להתנהג, דוחפים, צועקים, גונבים את התור בדיוטי פריי ( בעזרת התירוץ: הייתי כאן לפני זה),
אבל ברגע שהמטוס ממריא כול התופעות שצינתי נעלמות והישראלים נבלעים בין האירופאים ואי אפשר להבחין מי ישראלי ומי לא.
גם בחו"ל בתור להשכרת רכב, כולם עומדים בשקט, לא דוחפים, עוזרים אחד לשני, פשוט תענוג להסתכל.
אבל בדרך לארץ, איך שהמטוס נוחת והגלגלים נוגעים בקרקע, ישר אחרי מחיאות הכפים מגיעות הדחיפות והצעקות, כול פעם אני רואה כמה אירופאים שמפחדים לזוז מהמושבים ומחכים שכול העדר יצא מהמטוס.
טוב עכשו נחזור לנושא המרכזי, בשויץ יש תרבות נהיגה מאוד מפותחת, במשך הזמן שהינו בשויץ לא שמעתי אפילו פעם אחת צפירה של משהו, לא ראיתי אף פעם עקיפה מימין, עם מישהו מאותת אז כול התנועה נעצרת ונותנים לו לעבור (כי כולם בטוחים שהוא באמת טעה בדרך ולא מנסה להדחף כדי להגיע ראשון).
אני רוצה לספר על מקרה שקרה באחד הכבישים המהירים, אמא שלי שכחה לחזור לנתיב הימני אחרי עקיפה (היא תמיד נוהגת 5 קמ"ש פחות מהמהירות המותרת) והמשיכה לנסוע בימני בערך 10 דקות, בלי שסמנו לב הצתברו מאחורינו עשרות מכוניות שחיכו שנחזור לנתיב הימני ונאפשר להם לעקוף אותנו (הם תמיד עוקפים רק בשמאלי) בזמן הזה לא נשמע צפירה אחת!
רק כמה הבהובי פנסים מנומסים, אחרי כמה זמן הם אפילו האטו והתרחקו כדי לא להפריע לנו ולשבת על הזנב.
לאור הממצאים הנ"ל אני מציא לשלוח את כול הערסים ואת כול חסרי התרבות למינהם, לשהות כפויה של חודשיים בשויץ,
אני די בטוח שאחרי תקופה זו הם יחזרו קצת יותר תרבותים, ואולי ילמדו משהו מהמקומים (אני מאוד מקוה שלא ההפך).