redbaron

גם לי יש את הסט הזה כמה שנים טובות. עבר לא מעט "היתעללויות" אצלי ואצל חברים ולא מראה סימני בלאי. החיסרון היחידי שיש לי איתו הוא המשקל. גילי

בנדיט 600. אני לא חושב שאפשר לקנות משהו שהוא עם יחס יותר טוב של שקל לאופנוע. חשוב למצא אחד שהוא לא מת וזהו. כלי חמוד, חזק יחסית, אמין וזול לתחזוקה (שוב, יחסית). אם אתה לא מתלהב ל4 צילינדרים, ואתה יותר בקטע של נסיעה לשם הנסיעה תחשוב על TDM או DL. אופנועים מפנקים בנסיעה ועם מספיק כוח כדי להתגלגל במהירויות לא חוקיות X2... כל זה בתקציב דל של 20K בערך, לבנדיט פחות מזה אפילו. גילי

תגיד תודה שאתה לא משפץ רכב בריטי. יש שני סוגי מידות אינצ'ים. בריטי ואמריקאי. כשאומרים "אינטצ'" מתכוונים לרוב לאמריקאי. האינטש הוא באותו אורך אך החלוקה שלו היא שונה. יש גם אינטש רוסי למי שממש רוצה... רוב העולם משתמש בשיטה המטרית ששורשיה בחברה הצרפתית. פעם הצרפתים לא היו "מוזרים" וכפלו את יחידות המידה שלהם ב 10 דבר שהיה נוח למדי לחישוב... גילי

אני קניתי את המכונת תפירה שלי בשוק בת"א ב 200 ש"ח. היא תפרה, אבל היתה תופרת גרוע. כמובן שלא הייתי יכול לבדוק אותה במקום ולכן זה היה ברור שזה "חתול בשק". אם לקנות מכונה משומשת אז רק מחנויות שמתעסקות בתחום. יש בת"א לא מעט. יש אחת גדולה ברח' שוקן (אם אני לא טועה). חנות לא "תסכן" את המוניטין שלה ותמכור לך גרוטאה, מה שסביר להניח יקרה אם זה יהיה בן אדם פרטי. גילי

אין כמו הפסל של אלכסנדר זייד... גילי

בגירה, אמקור 10 זה מקרר שילדים אוהבים... אני חושב שאתה עושה בשכל שאתה משפץ אותו. כיום ילדים כבר לא יודעים להזהר מפניו... בכל אופן, יש לי חבר ששיפץ כזה והפך אותו לכוננית ספרים/דיסקים וכו'. גם אם הוא לא עובד יש לו נפח איחסון מדהים. ניתן לעשות מכאילו דברים אחלה מזווה למטבח! הרטרו עושה "קאמ-בק" ואין יותר ישראלי מזה! בהצלחה! גילי

לא מדפיסים אבל כורכים. אני לא רוצה להדפיס את זה ע"י מדפסת "רגילה" כי צריך להדפיס משני הצדדים ולכרוך את זה. אני לא אוהב את הדפי הדפסה הרגילים ומחפש נייר טיפה יותר עמיד (ועבה). מדפסת רגילה לא מתמודדת טוב עם ניירות כאילו. פניתי, היונה ככל הניראה אבדה במטריקס... ממשיכים לנסות... גילי

אתם מתלונננים על זה? לכו לסין, חפשו שלטים מוזרים, תחזרו לארץ ותגידו אם זה כל כך נורא... גילי

שחור ולבן... גילי

באזור שוהם פתח תקווה. אני מכיר את דפי זהב, אבל "לא בא לי טוב" התנסות מחורבנת עכשיו. מישהו מכיר, שמע או התנסה מוזמן... גילי

שלום, קוראים לי דניאל, וזה האופנוע שלי, איתו אני רוכב כל יום לגן וחזרה. וזה לסופי שבוע... לאבא שלי קוראים גילי ולפעמים אנחנו יוצאים לטייל ביחד, הוא רוכב על זה... גילי

תעשה מה שאני עושה תמיד... לא עושה כלום, ומחכה שהיום הזה יחלוף . לא לפני שאני מוציא פתק מחלה מהרופא, נישכב בבית לאיזה יומיים ו"לא יכול לזוז". ........ תתקשר אליה כמה ימים לפני זה ותגיד לה שאתה לא מרגיש טוב. ביום הפקודה תתקשר לקראת הצהריים ותגיד שאתה מאוווד מצטער וכו' וכו'... תזמין אותה אליך, אחרי העבודה שלה זה אחלה זמן. היא תחשוב "OK אני אבוא אליו, נגיד כמה מילים ונלך לפגוש חברות... כשהיא בבית, אל תצא מגדרך כדי "לבדר" אותה, ונסה לא להיות גם "תלותי" יותר מידי אלא נצל את ה"חולי" שלך וסנג'ר אותה להביא לך את השלט נניח וכו'... הכל בצורה חביבה ושמחה. לא לשכוח לקרוא לה "ילדת היום הולדת" כשאתה פונה אליה רוב הבחורות ירתמו לעזרתך, יכינו לך תה ויפנקו אותך. אם לא, זה זמן טוב לעבור הלאה. בכל אופן, אל תשכח מתנה! קנה ביצת קינדר + חבילת מטבעות שוקולד תעטוף את הכל בקופסא חמודה (קופסת מטמון קטנה) ותרשום לה פתק בכתב יד " רציתי לקנות לך משהו שהוא גם מתוק, גם הפתעה וגם עולה הרבה כסף.... " דאג לאווירה נעימה, הפרטים הקטנים. למשל תה. שיהיה בבית קומקום קטן לתה, או לפחות חולט תה וכמובן שני סוגים של תה צמחים (לא, אני לא "הומו" ). אם היא אוהבת סושי אפשר לעשות אחלה סעודה בבית. אם יש לך סושיה ליד הבית. אם לא תמיד אפשר לסנג'ר חבר שיביא וילך... בקיצור, הכי חשוב, להראות שאיכפת לך, מאוד. אבל שאתה לא יוצא מגדרך. סביר להניח שב31 שנות חייה כל מי שיצא איתה "סידר" לה יופי של יום הולדת, בלונים, הפתעות ומתנות יקרות. זה שונה. ושונה זוכרים. גילי

הרעיון עם הקומיקס הוא רעיון גדול. זה מה שניקרא שיווק עקיף. היום משתמשים בזה הרבה. חשבונות הבנק שאתם מקבלים למשל, הם מכילים דברים שיכולים לעניין אותכם ועומדת מאחוריהם מחשבה רבה. הנייר שמשתמשים בו הוא מבוזבז בין כה וכה, אז למה לא להעביר דרכו מסר? בעניין המדבקות עדיף שאני אסתום את הפה... גילי

אחד, לא חשוב מאיזו עדה, ניגש למנהל הבנק ומבקש הלוואה. עונה לו מנהל הבנק, אני לא יכול לתת לך הלוואה כי אני לא מכיר אותך... סורי. עונה לו האיש: "אחחח אתם מנהלי הבנקים... כל כך לא מאורגנים. לא מסודרים. מנהל הבנק שלי אמר לי את אותו הסבר אבל הפוך, שביגלל שהוא מכיר אותי הוא לא מוכן לתת לי הלוואה..." גילי

בעקבות השרשור הזה נפלה ההחלטה ואני מחפש סכין עם להב אחד. באותה הזדמנות אני גם אחליף את המברשת ונחפש אבן מלח ומשחה טובה חדשה. אז... איפה יש חנויות שמוכרים בהן את הדברים האילו באזור שוהם-פתח תקווה? תודה מראש והמשך יום חלקלק... גילי

תלוי מה השם משפחה שלך... גילי

אני ידעתי בכל פעם שיהיה שוטר סמוי ביחידה שלנו רק בזכות הסיגריות שאני הייתי מעשן. דרם. ל פעם שהיה מגיע איזה סמוי היה ניגש אלי הרס"ר משמעת ומסנן בעצבים "תחביא את זה, אתה לא יודע שיש כאן שוטרים סמויים, אתה איש קבע, אתה תסבך את כולנו" ומצביע עם העיניים על הסמוי... גילי

בבית שאל אבא שלי יש כאילו סכינים. יכול להיות של ארקוס, לא בטוח. לא נפלתי מהכיסא, אבל בהחלט גימיק חביב שמוסיף לא מעט צבע למטבח. סכיני KAI עוד סכינים צבעוניות.... *עריכה: הנה קישור לסכינים שהצגת, למכירה בישראל... רק היום (ומחר גם)... גילי

פלדת דמשק, לא קרמיקה... יש סכנים שעולות אלפי שקלים. מי שלא צריך, ואני חושב שמי שקורא כאן - לא צריך. אני חושב שגם "שף מדופלם" לא צריך סכין ב2000 ש"ח. לחתיכה אחת. למה? כי רוב הסכינים העולות 100-200 ש"ח מספקות את הסחורה, עשויות מפלדה טובה וניתן להשחיז אותן כך שהן יחתכו "כמו חמאה". אז מה ההבדל בין הסכינים? בדיוק כמו שההבדל בין יונדאי I30 לפאסט נניח. תושיב באוטו את מר ישראל ישראלי, תורידו את כל הסמלים והבחור לא ידע להבדיל. וזה גם לא ישנה לו יותר מיד כל עוד שתגיד לו שהאוטו שהוא יושב בו עלה יותר מהאוטו השני. הבלאי של הסכין, איכות הפלדה וה"שוו" שלה. אני לא אומר שסכין טובה היא אותו הדבר כמו סכין "פשוטה". הפלדה שונה, ודרך היצור שונה. אם זה "שווה" את הכסף? תלוי למי. גילי

חבר'ה, ברזיל הקטנה. אם נוסעים לאילת אז לאכול רק שם. מסעדה בייתית, יין טוב, אווירה מעולה, בשר מעולה ו"זמני תגובה" קצרצרים, אז תכינו את הקיבות טוב-טוב... גילי

יש את IR באזור התעשיה ליד שוהם. יש לו שם מלא דברים שעשויים מנירוסטה, אלומיניום, טיטניום וכו'... אני בטוח שתמצא שם דברים "שימושיים" גילי

גם הם עדיין עובדים עם קרור אוויר-שמן? גילי

570 ש"ח? אני קניתי את שלי ביפעת בחנות היבואן. 440 ש"ח וזה ככל קופסת ווקס וזוג גרביים איכותיות (היחידות שיש הבדל בין ימין ושמאל. יש גם כיתוב R ו L על הגרב). אחלה חנות ואחלה שרות. מקצועי ואמין. דוגמא, אחרי שבחרתי את הנעל שרציתי הוא הבריש אותה עם שמן. היות והנעל מגיעה עם עור חשוף. אחרי השיכבה השניה, הוא ראה שיש איזו "סטיה" קטנה בצבע של נעל אחת לנעל השניה. אני שמתי לב לזה רק אחרי שהוא העיר על זה. חשבתי שהוא יקזז לי במחיר או שינסה לדחוף לי משהו "בהנחה". אבל לא. הבחור קרא לאחת העוזרות שם, וביקש ממנה להחליף את הנעליים לזוג חדש וטכס המריחה התחיל שוב. דבר שבטוח לא היה קורה נניח ב"ריקושיייט"... גילי

לינקסיס WRT54GL כמו שאמרו. סוס עבודה. אצלי יש כזהז אחד שעובד חודשים ולא עושה ריסטארט. מאוד וורסטילי, ניתן להתקין מערכת הפעלה שונה, ולמי שאוהב את הדברים האילו, השמיים הם הגבול. עולה טיפה יותר מ200 ש"ח אבל שווה כל שקל. גילי

לי יש סכין וויקטורינקס כמו בתמונה עם הידית השחורה. אחלה סכין, אני חותך איתה הכל. מידי פעם אני משחיז לה את השפה ע"י תחתית של כוס קרמיקה. פעם בכמה חודשים אני "עובר" עליה עם אבן השחזה. יש לי אותה 10 שנים, והיא כמו חדשה. "להשלמת" הסט קניתי פעם ב15 ש"ח סכין קטנה בהומו-סנטר. אני אוהב אותה כי היא כולה מנירוסטה עם גומיה שמוטבעת בתוך הידית. מאוד נוחה, והיות וכל הסכין עשויה מקשה אחת, והידית "דבוקה" חזק, אין חופשים כמו בהרבה סכינים זולות שעשויות משני חלקים. גם, פעם בתקופה אני משחיז אותה על הכוס... מאז שיש לי את המגנט שמצמיד את הסכינים לקיר הסכינים שלי פחות מיתבלות. כמו כן אני מקפיד לא לשים אותם בכיור יחד עם כל הכלי אוכל אלא שוטף אותם מיד, מיבש אותם ושם אותם על המתקן. מגנט כזה אמור לעלות 30-40 ש"ח, את שלי קניתי באיקאה אחרי שכמעט נפלתי מהמחיר בחנות "מקצועית" לסכינים (היה משהו בסביבות ה 200 ש"ח). יש לי עוד סכין, חדשה יחסית, מצופה בטפלון עם חורים לאורך הלהב. בגדול היא משמשת לסושי. אני משתמש בה גם לחיתוך של תפוחי אדמה כי הסכין הגדולה שלי "נידבקת" לפעמים וזה פחות נוח. הסכין הקטן פשוט לא מספיק ארוך. בתכלס, כשחיפשתי סיכן טובה, עוד בתקופה שהייתי מוציא מלא כסף על שטויות, ראיתי בחנות של סכיני מטבח כסין "מדהימה". לסכין יש תבריג בידית, ואפשר לשים שם משקולות לאיזון לפי היד. הלהב מושחז בלייזר, עם 7 פאות להשחזה של הלהב ואמור לא להתבלות. הידית עצמה מתפרקת בהברגה וניתן להחליף לפי צורת היד (יש ידיות לימין ולשמאל, עובי אצבעות וכו'). לכל סכין יש מספר סידורי ו"רישיון". משהו בסיגנון של 1000 ש"ח לסכין. לפני 10 שנים זה היה לא מעט. ברגע של שפויות, ביקשתי לראות משהו אחר, יותר זול.. והמוכר הראה לי את הוויקטורינקס. מאז אנחנו ביחד ואין לי חרטות בנושא היא עלתה עשירית, וסביר להניח שאני אוכל לספר לנכדים שלי את הסיפור הזה ולהצביע על הסכין ההיא באותו חיוך... בהפרש קניתי בוצ'ר בלוק ב 100 ש"ח גם באיקאה, ובעודף עשיתי על האש לחברים ביום שישי... גילי