Talgaz

שמייל כמו זה היה ישר מקבל תמיכה ממשלתית ותיעוד מצולם ב"ישראל היום".

אכן, שטויות. שים לב גם כמה זה ישן. אם היו דברים בגו כבר היית שומע ממקורות נוספים.

הוא לא מסולף, הוא מוגדר בצורה מאוד נוחה, מאחר והוא מסווה את הנתון הכואב של 65 אחוזי תעסוקה בגילאים הרלוונטיים. לעומת 73 כממוצע oecd. אגב - דיוק לגבי הנתונים שהעלתי קודם, 25 אחוז מהנשים הערביות עובדות ו-44 אחוז מהגברים החרדים. אין ספק שברמה הלאומית המצב נפלא. הטענה שלך, אם הבנתי אותה נכון, ובהחלט של הח"מ, היא שאותה רמה נהדרת לא בהכרח יורדת חזרה לאלו שבזכותה היא מתקיימת.

ברור שלא רק בארץ מסלפים. אבל בארץ יש ריכוז גבוה מאוד של אוכלוסיה בגיל עבודה שלא עובדת. הריכוז המירבי הוא בקרב חרדים ונשים ערביות, שם אם אני זוכר נכון הנתונים עומדים על 56 אחוזים ו24 אחוזים בהתאמה. הנתון של 23 אחוזי לא מועסקים לקוח מהלמ"ס, והשניים האחרים מהמרצה שלי לתחום. אוכל לשאול אותו מה המקור. סתם אנקדוטה - בקרב הoecd אנחנו מדורגים במקום מאוד נמוך מבחינת תוצר לנפש בממוצע. לעומת זאת, באחד המקומות הגבוהים במדידת תוצר לנפש עובדת.

אם הבנת מה שהתכוונתי שתבין אז מזל טוב!

ETAA נתונים מסולפים לחלוטין כמובן, שאפשר לשחק איתם איך שרק רוצים. אחוזי ה"אבטלה" רחוקים שנות אור מאחוזי הלא מועסקים. הנתון שאתה קורא עליו לא כולל את אלו שלא מחפשים עבודה, הוא מתייחס לכל משרה חלקית כאדם עובד, ובשורה התחתונה מציג תמונת מצב ורודה בהרבה מהמציאות. אתה יכול להגיד שיש ירידה, אבל במקום ה5 וחצי אחוזים שהתנוססו על שער "ישראל היום" (במקרה?) תנסה 23 אחוז מהאוכלוסייה בגיל עבודה שאינם מועסקים. הנתון נכון לתחילת 2013, אולי באמת ירד מאז ל5.

רופני, התגובבת?

אני חושב שמה שכולם מנסים להגיד, זה שהתמונות שאתה מעלה הן הפנים שלך. כרטיס הביקור. וכרגע הן לא מקצועיות, ותכלס גם לא כלכך קרובות (שזה אחלה, אתה לא צלם) מצד שני, תמונות שיגררו מלא לייקים מחברים בפייסוש לא בהכרח יביאו לקוחות. אם אתה רוצה להתמקצע בצילום, שזה תענוג, זה הרבה זמן. והרבה כסף. ואז תעשה מה שבזין שלך. אם אתה רוצה להתארגן על תמונות איכותיות בעלות מינימלית - תקנה יכולות של מישהו אחר. אם אתה מחליט על צלם מקצועי, אני אשמח לקבל הצעת מחיר למצלמה .

טוב, הוחלט להרחיב את התקציב, עד 600 ש"ח כולל משלוח אם יש. אחרי הכל, השקעה לטווח ארוך עם השפעה ניכרת על איכות חיים ביומיום. INCASE לא נראים לי ממש רלוונטיים, לא הבנתי מה הם נותנים לי שתיקים אחרים, זולים מהם, לא נותנים. מה גם שהצורה שלהם לא מתאימה לשימוש שלי, שכולל הרבה מאוד דברים אקראיים, ביגוד וכל דבר ששבלול צריך כדי לצאת מהבית. briggs and riley לעומת זאת, בהחלט תפסו את העין, שני דגמים ספציפיים, האחד זה שהומלץ בחום ועולה 130$, והשני שאפילו יקר ממנו, אבל נראה מדהים בעיניי, למרות שאולי לוקה בתחום הפרקטי. השאלה היא איפה אני יכול לראות את התיקים? אמנם יש שם מידות, מה שנותן מושג כללי, אבל זה לא מספיק כדי להוציא 500-600 שקל על בליינד.

התחלתי השנה תואר משולב של מדעי המחשב ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית. הגישה מלכתחילה הייתה שמנהל עסקים הוא תואר לצורך הרחבת אופקים, העשרה ושינוי פרספקטיבה יותר מאשר כלי תעסוקתי. בינתיים, עד כמה שזה אומר משהו, נראה שזה אכן המצב. רמת הקושי נמוכה, רמת העניין בינונית ומעלה, וזה אפילו מפשט קצת את לימודי מדמ"ח, שמוציאים את המיץ. משפטים זה מקצוע עם הרבה יותר מחפשי עבודה ממקומות עבודה, ממה שהבנתי, והייתי שוקל את זה שוב. גם כאן, אני בטוח שמדובר בלימודים מעניינים וכלי חזק לחיים ולעבודה בהמשך, אבל אולי לא נכון להתבסס עליו במחשבה תעסוקתית.

ה5 בהחלט נחשבת למצלמה מקצועית. ה-17-50 היחידות שאני מכיר הם טמרון וסיגמא, ושתיהן 2.8.

רז שלום אין חברת פורום בשם דורה. יש דורהה סוגר מרובע נקודותיים, אבל אני חושש מקרבה משפחתית ל[פנדוב. הלא נאמר כי [פני הדוב כפני החרב.

שלום שלום כבר שנים שאני מסתובב עם תיק גב של שורש שעשה עבודה נפלאה. הודו עשתה לו קצת רע, בעיקר בפאן הוויזואלי. מה גם שהוא לא אידאלי ללימודים, מאחר ואין תא למחשב. קניתי תיק! היה יפה, היה דיוטיפרי, היה נוח, זכרתי את טימברלנד לטובה. מסתבר שתיקים זה לא התחום שלהם. התיק כבר קרוע, מה שלא קרוע נראה בדרך. לא מתכוון להטליא אותו שוב. מה הייתם ממליצים, נאמר עד 300 ש"ח? רק תיק גב, לרוב יהיה בין עמוס לבין מפוצץ, אז קריטי שידע להתמודד עם משקלים. אם הוא גם עמיד למים וגם מכין קפה - בכלל תיק גב-ר. אין לי בעיה להזמין מפה ושם ברחבי המרשתת. ראיתי הרבה אנשים עם SWISSGEAR למיניהם. מה אתם אומרים? יש משהו יותר משתלם בטווח המחירים? שנה טובה ושק קמח מוצלח. אבו יו-יו, סליחה.

דווקא קבלתי את הרושם שאתה מעדיף אותם שחורים.

מחזק לגבי הדאנק, כמו גם לגבי הסנדק וליבירה. בהחלט מהמקומות היותר מוצלחים שיש לעיר התחתית להציע. לעומת זאת, בטאייפי הייתי השבוע, והיה פשוט מחפיר. השירות היה אנמי אבל זו לא הנקודה, האוכל היה תת רמה. החלק הכי טעים בארוחה של חמישה אנשים היה הרוטב הכימי של האגרול.

תשאל, לא חסרים פה אנשים עם תשובות. ולא חסרים אנשים שיהנו מהפירות. אגב, לצילום לעסק אתה צריך לפרט יותר. מה אתה רוצה לצלם? מה אתה רוצה להעביר? באיזה תנאים?

תה וויד זו הסטלה המפתיעה ביותר שתפסה את, אמממ, חבר שלי, מעולם.

הלפטופ מחובר למערכת ומסך 23", ויש עוד בערך טרה פנויים. אז הכל בסדר אבל בלי קשר זה נשמע מעניין. זה לצפייה אונליין? באיכות מוצלחת? דניאל, ההבדל הוא ביחידות המדידה. mb/s 15 זה ביט. 1.5 זה בייט. 8 ביט בבייט.

בא לי לראות סרט. מה כבר ביקשתי? סה"כ שיהיה באיכות גבוהה, הורדה מהירה, בלי טורנטים ובחינם! יותר מדי?? מסתבר שהמעונות באוניברסיטה חוסמים טורנטים. ומסתבר שבלי זה אני די CLUELESS בכל מה שקשור להורדות. מה עושים?

גרביים מבית טוב. גרבי טיולים למיניהן זה תענוג. יקר, אבל עמידות ביותר.

ברווז, לשתות בקבוק שלם של "וודקה" חרמון, זה הישג ראוי לציון. יש סדרת פרסים לנושא, אבל לא מוצאים את השופטים. ולגבי החלומות, המקרה שאתה מתאר נשמע כמו נבואה שמגשימה את עצמה, לא? מה הבעיה להחליט (גם אם בתת מודע) ללבוש את אותם בגדים? הרבה זמן לא היה לי כזה חלום. קראתי להם חלומות עם טעם. הם משאירים... משקע. החלומות שיש לי כרגע הם בעיקר על שורות קוד ומגשי פיצה מעופפים.

מגובבים לך אצבעות!

בהצלחה ובמזל! לאן אתה עובר? עוד שומר את העבודה בשושו? הנזלת את העדשה כי אתה נוטש את התחום? או לצורך קאמבק עתידי?

אני הכי אוהב את שיחות הטלפון שמתחילות ב"אממממ.... לאן הגעתי....? " היום הייתה אחת כזו ששמרה על הרמה לכל אורך השיחה. התחיל, כמובן, כמו כל שיחה הגיונית. מישהו: "אממ, לאן הגעתי?" אני: ".... לאן התקשרת...? " דביל " זה טל?" יופי, התקדמות. "כן, איך אני יכול לעזור? " " אני מבניין 7 במעונות, רוצה לעבור לחדר אחר. אמרו לי שיש לך חדר לבד, ושאתה רוצה להמשיך לגור לבד בחדר." "צדקו" ואתה עדיין מתקשר לשאול אם אתה יכול להצטרף? טוב נו... דביל. "אתה לא נוחר, נכון? כי יש לי ממש בעיה עם נחירות" אהה! ניצלתי! ואני אפילו לא צריך לשקר. "וואי אחי, מה זה נוחר, היפופוטם קטן עלי " " אמממ... טוב, תודה. " אם רק היה יודע שהשותף הקודם שלי עוד נמצא בפריזר בשקיות.