און יעקבסון

רן, ידידי ורעי. סחטיין על הניתוח המלומד. פגעת לא רחוק מהאמת שלי: אהבה למכוניות ישראליות והרצון לבצע שיפוץ מעין זה לפחות פעם אחת - מצמיגים ועד הגג, מפגוש לפגוש וגם בעובדה (המצערת) שההשקעה במכונית הזו לעולם לא תחזיר את עצמה. וזה בסדר, לא נכנסתי להרפתקאה הזו במטרה לבנות מכונית, למכור אותה ולצאת ברווח. יחד עם זאת, חשוב להבהיר נקודה אחת: אם הייתי צריך לשלם למישהו עבור שיפוץ כזה - לא הייתי עושה אותו. אני מעריך שעד כה השקעתי בסביבות 500 שעות שיפוץ על הטנדר הזה - שעות פנויות שלי, לפני/אחרי/במקום עבודה, בשישי ובשבת, בערבים ובחגים. ואני אפילו לא קרוב לסיום. אם הייתי צריך לתרגם את שעות העבודה הללו לתשלום לבעל מקצוע (מוסך), אפילו שהיה מתמחר את זמנו בחמישים שקלים לשעה (וסביר להניח שזה היה יותר קרוב למאה שקלים בשעה), עלות העבודה עצמה הייתה נעמדת בעשרים וחמישה אלף ואפילו עד חמישים אלף שקלים (וזה לעבודה עצמה! ללא חלקים - שלזכות המכונית אומר שהם במפתיע זולים להפליא) וכאמור, אין מצב שזה היה קורה, בטח לא על האוטו הזה. לשמחתי, ארבעה דברים מאוד-מאוד מהותיים עמדו לזכותי: זמן פנוי, מוסך מצויד למשעי בו ביצעתי את השיפוץ, עזרה בדמות מכונאי זמין לשאלות, בלבולי מוח ועזרה היכן שידי לא משגת והכי חשוב - קשרים. ללא זמן פנוי, לא הייתי מתקדם בקצב בו התקדמתי, לא הייתי מגיע לרמה כזו של שיפוץ ואם הייתי צריך לשלם למישהו עבור הזמן שלו, זה היה בא על חשבון קניית חלקים או שיפוץ מכלולים; ללא מוסך מצויד, לא הייתי יכול לרדת לקוצו של יוד כפי שביצעתי; ללא רפי לידי, הייתי מפשל ברמות מבישות... ללא קשרים הכל היה יותר איטי, פחות טוב ויותר יקר. מבחינתי, סיבות אלו הן שסייעו לי לשפץ את המכונית כפי שרציתי ואני מודע לכך שלא רבים הם בעלי הגישה לארבעת דברים אלו, פלוס רצון, יכולת וסבלנות לבצע שיפוץ מעין זה ולכן נקודות אלו הן המגבלה העיקרית והסיבות למיעוטם של שיפוצים נרחבים כאלו. ועוד משהו קטן, רן: אתה נותן לי יותר מדי קרדיט. הרבה זמן אני חבר פורום "שקט", קורא ומתקנא ברבים וטובים ששיפצו כאן מכוניות וברמה גבוהה מאוד. הם אלו אשר נתנו לי את הרוח הגבית והמוטיבציה להיכנס להרפתקאה הזו. קטונתי מול רמת שיפוץ ה-N.S.U של ליאור ברוך, או מול היכולת הטכנולוגית שמפגינים פה כמה חברי פורום אחרים. כל מה שאני מנסה, הוא לשמור על הרף שהם הציבו כאן. און

אני מניח שאתה מתכוון לטנדר קוביה במצב הקטטוני שמפורסם כבר זמן-מה. תראה, ברמה אספנית, לא נשארו כמעט טנדרים כאלו והוא נדיר ומיוחד יותר מאשר רום כרמל טנדר החדש יחסית. ברמת הפחחות וצבע, נראה שמדובר בכלי הצריך עבודת פיברגלס לא מעטה, החלק המיכני פשוט יותר, כי המכלולים של פורד זמינים יחסית. שאלת השלדה - פתוחה. לעניות דעתי, רכב כזה ובמצב כזה צריך שיפוץ יסודי, כלומר פירוק כללי וכולל. בשורה התחתונה, אלא אם יש לך גישה ויכולת לעבוד לבד על מכונית מעין זו, המדובר בהשקעה רבה בכדי להחזיר את הטנדר הזה לימי הזהר שלו (איזה ימי זהר?!, טוב, למצב נסיעה...) וגם אז זו תהיה השקעה שלא תחזיר את עצמה במכירה. ללכת על שיפוץ של רכב כזה, זה רק אם יש לך סנטימנטים ואהבה רבה אליו. והמחיר? נראה גבוה, אבל זה לא שיש חלופות אחרות בשוק. זו דעתי.

בשמחה. הוא נמצא במוסך "דרך השטח" בשפיים ואני אמור להיות שם ביום ראשון הקרוב. אתה מוזמן לפגוש אותי שם. יכול לפנות בהודעה פרטית לשם תיאום.

הקפיץ אדום! לא כתום. זהו אותו גוון אדום בו צבוע המנוע, מוטות המייצבים ושאר החלקים הצבועים באדום. לא מחליף צבע, זה הצבע האהוב עלי... ברור שהחלונות יפורקו. הזגג כבר הוזמן לבצע המלאכה.

מכיר. יחד עם זאת, ראשית אפנה לאלו ששיפצו את הרדיאטור שלי. במידה ומצבו אכן סופני, אבדוק עם "אמרד" מחירים. תודה!

הנה ההוכחות: 1. ברזל העיגון של ארגז הברזל, שמוטמע בתוך קורות הצד של דופנות הפיברגלס, החליד לגמרי והתפורר לחתיכות קטנות. מה שמחזיק (בעצם, החזיק...) את הברזל הזה במקומו היא יריעת פיברגלס קלה להורדה ולהחלפה. כן, חייבים לשים רצועת ברזל חדשה, כי היא בעצם גם משפרת את חוזק הדופנות. 2. ידיות הדלתות מעוגנות מבפנים אף הם ברצועות מתכת, שהחלידו עצמן למוות. 3. חלונות המשולשים שבוטלו. אלו, יחד עם סעיף שתיים ולנוכח מצבם הטוב בהרבה של הדלתות בתורמת, מביאים אותי לחשוב על ביצוע החלפת דלתות בין המכוניות, יחד עם מכסה מנוע שמצבו טוב יותר בתורמת. 4. מאחר שהשלדה של המכונית זהה לזו אשר בסדאן וסטיישן, ולנוכח הצורך ברצפת ארגז שטוחה, נוצר מעין חלל ריק בין הבודי ולבין השלדה, במקום בו במקור היה מושב אחורי בסדאן ובסטיישן. בכדי לעגן את רצפת הארגז לשלדה המרוחקת, שתלו המתכננים קונסטרוקציה מברזל שנשענת על השלדה ומתחברת אליה באמצעות ברגים. שתי תומכות אלו מראות סימני חלודה. במבט ראשוני - לא קשה. אם אכן כך הם פני הדברים, ינוקו התומכות עד לבסיס הברזל שלהן, יצבעו בצבע יסוד וכמה שכבות של צבע עליון מבודד ומונע חלודה. ואם המצב קשה יותר? הן יטופלו בהתאם... בניגוד לעבודה על השלדה והצד המיכני, בכל הקשור לבודי, תפקידי הוא לעשות את התיקונים הגסים, הראשוניים וכן את החיזוקים במקומות הנדרשים. את הכנת הבודי לצביעה ואת הצביעה עצמה יעשו מומחי "דרך השטח" בעצמם. בהתחשב בקבלות המרובות שיש להם עם מכוניות אספנות אחרות שראיתי בפורום זה ובכלל, נראה לי שזו הדרך הנכונה. מכאן והילך ההתקדמות תהיה איטית יותר (בעיקר בשל חוסר זמן שלי), אבל אני מקווה להראות סימני עבודה והתקדמות מדי שבוע. מבטיח לעדכן. און

מאחר שסיום העבודה על מערכת הפליטה הסתיימה די מהר, מצאתי זמן גם לקפוץ אל אייל וניר בן ארי מדרך השטח ולשבת עימם על הזמנת החומרים הדרושים לשיפוץ המרכב. אנשי המוסך כבר דאגו להעמיד את המרכב מחדש על העגלה שהושאלה מדורון וגם ממש בסמוך לסככת הפחחים, וזה איפשר לי להתרשם ממה שעומד לפני. האמת: ממש לא נורא! אין סדקים או שברים במשטחי הפיברגלס. הנקודות הדורשות התייחסות יתרה (בהתאמה בתמונות המצורפות, אחרי שתי התמונות הראשונות של כל המרכב. החל מהתמונה השלישית): 3. בלאי קטן נרשם בנקודות העיגון הצדדיות של הפגוש הקדמי - קל לתיקון. 4. חורי החיבור של הארגז שהחזיר את נשמתו עוד בצפון (וטוב שכך...) שימולאו ויוחלקו מחדש. 5. חורי עיגון הספסלים (שלא יורכבו מחדש ונתרמו אחר כבוד לאחד מחברי הפורום שמשפץ טנדר סוסיתא). החורים ימולאו ויוחלקו. 6. מה שנחמד הוא שתחתית המכונית לא הייתה צבועה גם במקור, אינה רקובה ואינה דורשת התייחסות יתרה. יחד עם זאת, בדי הגלגלים, כמו גם תחתית המכונית עצמה תכוסה, אחרי הניקוי היסודי, בשכבה של זפת. לא בכדי למנוע חלודה, אלא יותר בכדי לשפר את בידוד הרעשים והאיטום. 7. תא המנוע יעבור ניקוי יסודי. תיקונים וחיזוקים קלים דרושים בנקודות החיבור של המשטחים מלפנים וגם באזור המצבר. יש מקום לעשות את החיזוקי בצד הפנימי, שאינו נראה, של המרכב. לאחר מכאן, ייצבע תא המנוע מחדש. 8. תא הנוסעים אינו דורש צבע כלל וכלל. כולו היה מכוסה ריפוד או כיסויי פיברגלס ונשמר כמו חדש (ניתן עוד לזהות את תגיות ההרכבה והסימונים שנעשו במפעל. עוד תמונות בהודעה הבאה.

התרגשות גדולה! היום הסתיים לו פרק השלישי בסאגת שיפוץ הטנדר (החלק הראשון היה הפירוק, החלק השני היה שיפוץ מכלולים מיכנים והפרק השלישי הוא ההרכבה). מה שנותר היה לעשות הוא להרכיב מחדש את הדאון-פייפ, להתקין את תושבות מערכת הפליטה ואת מערכת הפליטה עצמה, שיושבת כעת במקומה על שלוש תושבות גומי וחיבור גמיש לדאון פייפ, כך שסביר להניח שבעיות סדקים, שברים וקריעה לא יקרו כל כך מהר במערכת הפליטה "קאסטום-מייד" הזו. כמובן שתור הנעת המנוע לא נשכח. לא בגלל החרמנות, אלא בכדי לוודא שאין דליפות מהמחברים של מערכת הפליטה. כמו תמיד, המנוע הניע מיד, מתייצב די מהר על סל"ד סרק ומגיב היטב למשיכות מצערת. בריחות של גזים אין, אז למעשה הייתי אומר שבזאת הסתיימה העבודה המיכנית, אבל אי-אפשר בלי ריג'קטים. על רצפת המוסך התגלו מספר טיפות נוזל קירור, אשר מקורן לא במחברי הצינורות, אלא מהרדיאטור עצמו. זה האחרון עבר שיפוץ ויש לו אחריות, אז פירקתי אותו (עניין של שני בנדים, ארבעה אומים ושלוש דקות של עבודה) ובשבוע הבא אקח אותו לתיקון. יחד עם זאת, המדובר ברדיאטור המקורי שהיה במכונית (טינה, או התורמת - לך תזכור) והוא גם נראה כך. כלומר, חלק ישן ונושן. לא מין הנמנע שאאלץ להחליף את הרדיאטור הזה בעתיד הקרוב. נראה מה יאמר בעל המקצוע. בנוס, המנוע עובד קצת עשיר מדי ובקרבורטור הזה אין מחט כיוון שאני יודע עליה, אז גם זו נקודה לפתור בהמשך. כך או כך, אחרי שניקזתי את נוזל הקירור גם מהמנוע וה"רולינג שאסי" יצא, לראשונה מזה שלושה חודשים, מתגלגל על גלגליו, לסככה הסגורה הסמוכה, שם ישהה בעת הקרובה. בכדי להתקין את הרדיאטור בחזרה, לא צריך מוסך. רק בוקסה ומפתח מתאימים, כמו גם מברג ונוזל קירור, אז כשזה יקרה, זה יקרה במקום מושבה החדש של השלדה. זהו! בזה הסתיים החלק הזה, מכאן והילך מתחיל לו החלק הרביעי: להתמזמז עם הבודי. עידכונים בהמשך. בינתיים תמונות של מערכת הפליטה המושלמת והמוכנה למראה.

התשובות בגוף הציטוט:

יום עבודה ולא יום תרפיה על השלדה ובכל זאת, אי-אפשר בלי לעשות משהו... אז השקמתי-קום, לקחתי את הדאון-פייפ אותו פירקתי מבעוד מועד ולפני העבודה נסעתי אל "יגאל ניקוי חול", שקיבל אותי בחיוך אופייני (הוא כבר מבין את המחלה...), לקח את החלק מידי והכניס אותו לניקוי (עדין, עדין). בינתיים עליתי על האופנוע וקפצתי לרכוש צבע עמיד חום. עד שחזרתי, החלק כבר חיכה מוכן ומנוקה היטב. קשרתי את הצינור לחוט, תליתי אותו וכיסיתי בשכבת צבע ראשונה, במטרה להספיק ולצבוע עוד שכבה אחת לפחות לקראת סוף היום, כשאחזור מהעבודה. אחר הצהריים, כאשר שבתי למקום, ציפתה לי הפתעה. יגאל ואנשיו דאגו לי והספיקו לצבוע את החלק עוד פעמיים והתוצאה - כמו כחדש. זהו, מחר מרכיבים הכל ובזה מסיימים! בתמונות: לפני - עם חלודה ולכלוך של שלושים שנים אחרי הניקוי - אסור להשאיר את המתכת במצב זה יותר מאשר מספר שעות. בהתחשב ברמת הלחות הגבוהה בארץ, כבר לאחר יום מתחילים להופיע "ג'ינג'ים" (נקודות חלודה קטנות) על החלק. התוצאה הסופית - צבוע ומוגן, מוכן להרכבה על השלדה.

לא, לצערי טרם מצאתי דלת אחורית. למען האמת, אני גם לא מחפש יותר מדי. הטנדרים הללו צצים מדי פעם, לרוב עם דלת אחורית גדולה (ארגז סגור). מצאתי מכונית אחת עם דלת מתאימה, אלא שמחד היא ברת שיקום, ומאידך הבעלים רוצה הרבה יותר מדי כסף (יותר מאשר שילמתי על טינה והתורמת ביחד) עבור טנדר במצב גרוע מאשר התורמת. עוד רחוק הרגע בו אזדקק לדלת האחורית, כך שאיני דואג. מצד שני, אם לא אמצא דלת, יש לי כבר את ליבה קאסטום-מייד של דלת אחורית, אותה קיבלתי מדני, ובעזרת רפי הרתך המוכשר נייצר מסגרת בדיוק כמו הדלת המקורית שהייתה. דלת זו תתלבש ותעבוד על הצירים המקוריים של המכונית, כך שבבוא היום, אם אמצא דלת מקורית וממש-ממש ארצה להשתמש בה, אוכל לעשות זאת על ידי פירוק והרכבה קלים. אם אתה שומע או רואה דלת כזו...

אל דאגה. אלו הם אזיקונים ממתכת ייעודים למטרות אלו, בלי קצוות חדים בכלל. מעבר לזה, במיקום בו הם נמצאים יש מעין "פאזה" המקבעת אותם במקומם ומונעת מהם לסכן את הגרמושקה עצמה.

נכון! גם אני מכיר אותו!

ממש לפני הסוף, עושים קצת סגירות אחרונות. האמת היא שאם יכולתי השבוע להתחיל כבר לעבוד על הבודי, סביר להניח שלא הייתי יורד לקוצו של יוד, כפי שעשיתי בימים האחרונים, אבל כל עכבה לטובה. כך למשל, שני ברגי תושבת תיבת ההילוכים אשר נמצאים במקום שלא ניתן לראותם (כאשר הבודי יחזור למקומו) שקצת תפסו חלודה משום שלא ניקיתי אותם טרם ההרכבה, פורקו ועברו ניקוי על מברשת. סתם חולני, אני יודע, אבל זה פשוט הפריע לי בעין... בצד הקצת יותר שפוי, ידית ההילוכים נוקתה ונצבעה אף היא, תושבות מערכת הפליטה רותכו במקומות הנכונים, שאריות הברזל מהן נחתכו והמכלול עצמו נצבע ודבר כמעט אחרון: מסנן האוויר הורכב במקומו, יחד עם הנשם ואחד מצינורות הואקום. כך שלקראת אפסנת השלדה בתום העבודה, אפשר יהיה לומר שהמיכניקה הורכבה במלואה. למעשה בשלב זה, כל שנותר הוא לנקות ולצבוע בצבע עמיד חום את הדאון פייפ ולהרכיב מחדש את מערכת הפליטה. וזהו! כן, נכון, צינורות נוזל הקירור יוחלפו בבוא העת, חסר גם צינור עודפים וצינור ואקום אחד, אבל כל אלו לא מפריעים לעת עתה ויכולים להתבצע גם בשלב הרבה יותר מאוחר (כאשר הבודי יהיה בהכנות לצבע, לדוגמא). אלא שהבודי לא יגיע להכנות לצבע, אם אמשיך להתמזמז כך עם השלדה... בקיצור: מחר מתפרנסים וביום רביעי מסיימים סופית את הפרק הזה וקדימה למוסך דרך השטח להתחיל לעבוד על הבודי!

רן ידידי, זה "בשבילך": אזיקוני מתכת ייעודיים החליפו את האזיקונים הזמניים על גרמושקות ההגה. עוד ריג'קטים לפני שאני סוגר את הבאסטה? און

אפשר גם כך, רק צריך את הכלים המתאימים. בשיטה "שלי" כל שצריך הם סט בוקסות ופיסת עץ. כך או כך, כל השיטות טובות ומלמדות.

לא יכול שלא להסכים יותר - יותר טוב מטיפול פסיכולוגי, או כפי שאומרים, ריפוי בעיסוק.

אחרי החזרה למוסך ואיוורור הצלחות של דני, חיש קל נשלף הג'ק ומתחילים להחליף את הגלגלים. אלו הזמניים שהיו על השלדה, חלקם היו כה ישנים, עד כי חששתי שתיכף אחד מהם פשוט התפוצץ. המדובר בצמיגים בני קרוב לעשרים שנה, בחלקם לא היה אוויר תקופה ממושכת והם היו רקובים לגמרי. עוד לפני הגלגלים, הרכבתי את מכסה המיסב הקדמי. יתכן שעוד אצטרך להוציא אותו לכיוונים נוספים כאשר המכונית תיסע קצת והכל "יתיישב" במקומו, אבל אני מעדיף שהכל ימצא על המכונית ולא בקופסאות שעלולות להינזק או לאבד. עכשיו הגיע תורם של הגלגלים וכמובן הצלחות המפורסמות שמתיישבות למקומם במכת יד הגונה. עברו כמעט עשרים שנה משעשיתי זאת בפעם האחרונה (בסוסיתא של הורי), ומסתבר שאת מיומנות ההרכבה של הצלחות לא שכחתי. שילוב הצבעים נאה למדי, אבל טעמי יצא מעט יותר מדי דומה. לא נורא. ממשיכים: לא נותרה עוד עבודה רבה, יותר כמו סגירת קצוות, שגוזלת לא מעט זמן. הפעם, עשיית שני אטמים עבור בית מסנן האוויר. לא רוצה לסגור את המכלול הזה עם סילקון, מאחר שמדי פעם צריך לפתוח ולהחליף מסנן אוויר, אז יש לעשות זאת באופן שיאפשר פתיחה רב-פעמית. מאחר ואין אטם מקורי, עושים אחד באמצעות נייר אטמים מיוחד בעובי 0.8 מ"מ שקניתי במיוחד. החיתוך הראשוני פשוט, שמים את המכלול עליו אמור לבוא האטם, מסמנים בעיפרון או עט דק וחותכים עם מספריים, או סכין יפנית. אני השתמשתי בסכין יפנית, שפחות מדוייקת ונאה לעין (מודה ועוזב - ירוחם). את החור הפנימי סימנתי באמצעות מוט חד והחיתוך שלו בדומה לחיתוך החיצוני. החיתוך של חורי הברגים קצת יותר מורכב. אפשר לחתוך באמצעות סכין יפני, אלא שהתוצאה לא משביעת רצון. הדרך בה אני עשיתי את החורים היא בסיוע בוקסה בקוטר המתאים. אחרי שמסמנים את מיקום החור, מניחים את האטם על חתיכת עץ ובעזרת פטיש דופקים על הבוקסה המונחת במקום המתאים. שיטה קלה ותוצאה נאה לעין. המשך יבוא.

דני היקר, החלטתי להקדיש לך הודעה. הסיבה. סוף-סוף הגיע הזמן בו חלקך בשיפוץ בא לידי ביטוי: אחרי למעלה מחצי שנה של איפסון, הוצאתי את הצלחות הצבועות אותן קיבלתי מדני, לקראת הרכבתן על הגלגלים. אז הנה, דני, גם אתה שותף (ולא סמוי... ).

היום הוקדש לנושא החישוקים/צמיגים. החישוקים הצבועים כבר חיכו ב"צמיגי רמת אביב", כמו גם חמישה צמיגים חדשים וחמישה אבובים שהבאתי אתמול. ההרכבה פשוטה, העבודה רגילה. מה שמעניין הוא שבעת הניפוח יש להוציא את האוויר הכלוא בין הצמיג לפנימית. כמובן שמקומו של האיזון לא נפקד ומה שביקשתי וגם בוצע הוא שמשקולות האיזון יהיו רק בחלקו הפנימי של החישוק, טובת שמירה על מראה נקי. אז להלן התמונות של החישוקים, צמיגים, העבודה והתוצאה הסופית בפינה לשיפוטכם.

הקלאץ'? כבודו במקומו מונח: בין הגיר למנוע... ובנימה רצינית יותר, אתה שואל איך החלפתי הילוכים בלי מצמד? מאחר שהגלגלים האחוריים באוויר ואין התנגדות לגלגלים, ניתן (בזהירות ובתזמון) לשלב ולהעביר הילוכים מבלי שהסנכרונים יחרקו. יחד עם זאת, את הבדיקה של ההילוך האחורי ביצעתי אחרת. ראשית שילבתי ולרוורס ורק אז הנעתי את המנוע. להוציא מההילוך האחורי זו כבר לא בעיה.

אם כבר, הפוך: מרכיב את הבודי של הטנדר על שלדה טובה יותר. ותודה על "הצעת העבודה". במדינה מתוקנת אפשר היה להניח שזה מקצוע שאפשר להתפרנס ממנו, אבל בישראל...

http://www.youtube.com/watch?v=_tcHrqtnAcw

בין השאר גם הספקתי להרכיב את ידית ההילוכים, על מנת לבדוק את תיבת ההילוכים. אז כל ההילוכים נכנסים, אבל האם הכל תקין? לשם כך הרמתי את הגלגלים האחוריים באוויר, ייצבתי את המכונית מאחור באמצעות ג'קים ו... ניתן לסרטון לספר את הסיפור: http://www.youtube.com/watch?v=Lzg_afGAumM

עוד מהתקופה שהייתה ברשות הורי את הסוסיתא סטיישן 13/60 מודל 1973, אני זוכר שמדי פעם מערכת הפליטה הייתה נסדקת/נקרעת/משתחררת/רועדת (לא למחוק את המיותר - הכל נכון). את הסימנים שמה שהיה הוא מה שיש, ראיתי גם על שלדת הרום וכן בתורמת החלקים. סימני הריתוכים של תושבת האגזוז לשלדה ניכרים ונראה כאילו הריתוך הזה נעשה יותר מאשר פעם אחת. לא עוד! מאחר וכל המרכב מפורק, קל לבנות ולתכנן את המערכת כך שחלוקת העומסים תהיה שונה וגם להשתמש במרכיבים בעלי גמישות, כך שרעידות המנוע לא יפרקו את מערכת הפליטה לחתיכות. אז את בניית המערכת עצמה כבר סיימנו, עכשיו כל שנותר הם התושבות עצמן. ריתוכים לשלדה לא באים בחשבון. חארם על העבודה. הפיתרון: בניית תושבות שיחוזקו לשלדה עם ברגים, כך שבעת הצורך ניתן יהיה להוריד או לשנות אותן. ראשית יש לבדוק מה המידות המתאימות לתושבות כאלו. קטן מדי לא טוב וגם גדול מדי - מגושם. נכון שאין קשר בין שלושת התושבות, אבל החלטתי לחתוך ולבנות אותן בזהות מוחלטת. החיתוך עצמו היה פשוט, עכשיו הגיע תור הקידוח. באמצעות שני פליירים הצמדתי את שלוש התושבות האחת לשניה ואת הקידוח הראשון עשיתי באמצעות מקדחת שולחן ומקדח קטן. באופן זה הקידוח יותר קל ומדויק. לאחר מכאן, דרך החורים בתושבות, קדחתי את השלדה במקומות המיועדים. בשלב הבא מבצעים הרחבה לחורים באמצעות מקדח מתאים ומחברים עם ברגים. החיבור לעת עתה הוא ארעי, רק לצורך מציאת המיקום הנכון למתלה האגזוז. רפי לא היה בכדי לרתך, אבל אחרי נקודת הריתוך הראשונה, רק בכדי לקבע את המתלה, נפרק את התושבות ואת הריתוך הסופי נעשה בנפרד, אז גם אחתוך את שאריות המתלה ומין הסתם גם אצבע את התושבות, בכדי למנוע התפתחות חלודה. אז זה מה שהספקתי לעת עתה. אמנם הסוף קרוב, אבל תמיד יש עוד משהו קטן שאפשר לעשות או שמוצאים לעשות...