klampert

אם אלו הליקויים היחידים, או העיקריים, זה לא נראה רציני. המומנט הנמוך יכול להיות תוצאה של שיטת הבדיקה, ותיאום ההזרקה היא פרוצדורה פשוטה יחסית שניתן לבצע בכל מוסך מורשה של רנו. יחד עם זאת כדאי באמת לגשת למוסך (המרכזי), עם תוצאות הבדיקה, ולבקש הסבר.

ה 323 אכן היה דגם מוצלח מבחינת אמינות. ה 121 זה סיפור אחר, ועד כמה שידוע לי הרבה יותר בעייתי, ונדיר למצוא כאלו במצב נסיעה טוב.

אתן לך דוגמא: אם אתה נדרש לשלם חלק מעלות הליסינג, בדר"כ הדבר נקבע כהורדה בשכר. כאשר שכרך יורד ב 1000 שח, לדוגמא, קיימות שתי אפשרויות - אפשרות ראשונה היא לנכות את הסכום כל חודש ממשכורתך (וזה המקובל). אפשרות שניה, שהיא משתלמת גם לך וגם למעסיק, היא לקבוע לך שכר חדש, נמוך יותר בכ 1000 שח. במקרה הזה, המעסיק חוסך גם את עלויות המעסיק על השכר (מיסים, בטוח לאומי, הפרשות לגמל וכד'), והחסכון יכול להגיע עד ל 1500 שח. אתה אמנם מוותר על החלק היחסי הקטן בהטבות שמגיעות לך, אבל זה מגדיל את ההשתפות שלך באופן משמעותי, מבלי לפגוע בהכנסה הישירה.

השאלה שלך לא לגמרי ברורה: מדובר כאן על שני הסכמים שונים לחלוטין: האחד, הוא הסכם הליסינג שנחתם בין החברה (שלך, או החברה החיצונית המפעילה), לבין חברת הליסינג. הסכם זה הוא ביניהן, ואין לו שום קשר אליך, או לפחות כך נהוג במקומות שאני מכיר. אתה חותם מול חברת הליסינג על היותך הנהג, מחויבותך לנהוג כחוק ולשמור על הרכב, מספר הנהגים המורשים לנהוג (תנאי והיקף הביטוח), והשתתפות עצמית, שהיא בדר"כ קבועה מראש (250-350$). ההסכם השני, הוא בינך לבין המעסיק ובמקומות מסויימים נקבעת ההתחייבות שלך לתשלום חלק מהוצאות המעסיק על הרכב (כהורדה מהשכר, בנוסף על ההורדה שתהיה לך במסגרת זקיפת שווי-השימוש במס הכנסה). בהסכם כזה יכול להיות לך מה לומר וקיימות מספר אפשרויות שאתה יכול להציע למעסיק שלך.

הסיאט היא המוצלחת בין השלוש, האקסנט היא האמינה, והאביאו נוחה יחסית, אבל גרועה מאוד בעיקר בבטיחות העלובה שהיא מציעה (ובעצם גם בפרמטרים האחרים..).

היא נוחה יותר מהאקורד והפאסט, באופן משמעותי. האקורד החדשה עדיין לא מגיעה לארץ. הפאסט איכותית יותר מבחינת תא-נוסעים, ולמרות שלמליבו יכולת דינאמית מרשימה למדי, עדיין הפאסט בעלת יחידת-כוח טובה יותר, במיוחד הודות לגיר 6 ההילוכים המופלא שלה. אני מסכים עם הכותב הקודם, לגבי האכזבה מרמת האבזור, והייתי מחכה כמה חודשים, עד שיביאו לארץ את הדגם שנמכר בארה"ב, בעל 6 ההילוכים, שזכה במקום הראשון במכונית השנה שם.

על אוטוסנטר יש חוות-דעת טובות, כאן באתר וגם מניסיון אישי, ולך יש ניסיון איתם כלקוח חוזר. מבחינה כלכלית נטו אפשר להשיג עסקה טובה יותר בשוק הפרטי, אבל אז אין לך את האחריות שלהם (הזדמן לי כבר להשתמש בה!). מבחינת הבדיקה, אתה צריך להתעקש לראות את הבדיקה שהם עשו לרכב כאשר קבלו אותו אליהם, ואת תיק-הרכב המלא. הם בדר"כ לא אוהבים להראות, מסיבות מובנות, אבל אם תתעקש יראו לך. הפיאט מכונית טובה, חסכונית והרבה יותר אמינה מהדיעה המקובלת. הבעיה היחידה היא עניין ההשכרה, שהופך את מכירתה בעתיד למאוד בעייתית. אם תצליח להגיע איתם להסכם טוב על קניה חוזרת (לא יותר מ 8% הורדה!), אפשר בהחלט ללכת על זה. דבר נוסף - רכבי השכרה, גם כאשר הם מטופלים היטב, מגיעים פעמים רבות למכירה עם צמיגים שהוחלפו, ובדר"כ אלו צמיגים גרועים תוצרת סין; חשוב לבדוק את העניין ולהתעקש על קבלת הרכב עם צמיגים טובים! בהצלחה

אין בכלל מה להשוות. הפורד היא מכונית עדיפה מכל בחינה אפשרית, ובודאי מבחינת נוחות, בידוד, שימושיות, תא-נוסעים, וגם ביצועים (ממש מעולים!), אחיזת-כביש ומראה. יחד עם זאת, היא בקטיגוריית מחיר אחרת, כך שמדובר כאן בשיקול כלכלי ולא בהשוואה.

הג'טה 1.6 אכן חלשה. הגיר שלה (6 הילוכים), מעולה ומפצה קצת על העדר הכוח, למרות שיש לו השהייה קלה (ומעצבנת) בהורדת הילוך. הנסיעה בג'טה די נעימה, למרות ששיכוך הרעשים מאכזב (מאוד), וההיגוי אינו מוצלח (לטעמי). תא הנוסעים של הג'טה איכותי, אבל משעמם מאוד (אפור, שחור, פלסטיק, ריפודים לא ממש נעימים), וצפוף מאחור. מערכת השמע מצויינת. ההונדה חזקה יותר, וגם לה גיר מעולה וחלק, למרות שהוא "רק" בן 5 יחסי העברה. יחידת הכוח שלה פשוט מעולה, ולדעתי עולה בהרבה על זו של הג'טה - ההפרש של 38 סוסים בהחלט מורגש (בדגם היקר 2.0, הדברים קצת משתנים), כח זמין תמיד. תא הנוסעים של הסיביק מאוד נעים, לטעמי (במיוחד בריפודים בהירים), מרווח משמעותית מזה של הג'טה, וההיגוי, למרות שהוא חשמלי, טוב למדי ואפילו מהנה, כל זמן שלא משתוללים בפניות. החסרונות העיקריים הם נוחות מוגבלת בעיקר בכבישים משובשים (בורות), בגלל מתלים קצרים (מאחור); ובידוד רעשים גרוע. אני מעדיף את ההונדה גם בשל הסתייגותי ממכוניות גרמניות, אבל זה עניין של טעם והשקפה אישית...

כן. הקורולה נחותה הן מבחינת המרחב הפנימי, בודאי מאחור, והן מבחינה בטיחותית.

הסקודה היא אכן הבחירה הנבונה לדרישותיך. אינך זקוק לעצות.

הכדאיות הכלכלית של האפיק ברורה - עלות כל-אחד מהמיניואנים לחודש עולה בהרבה על ה 1500 שח נטו שירדו מהשכר (כולל ירידת הערך הגדולה). הנוחות היא אולי ברכישה הפרטית, אבל הכדאיות היא ללא ספק בליסינג, והבחירה הברורה היא הרנו מגאן המשפחתית, הבטוחה והמפנקת (למרות חלונות אחוריים ידניים בדגם הליסינג). אחריה מגיעה הפוקוס.

ואכן, חברת הבטוח מפחדת שחלילה...ובכל מקרה, אין לרוב החברות שום אינטרס להתעסק עם רכבים לא-סטנדרטיים, ובמיוחד כאלו שמוגדרות (בארה"ב), כבעלות סיכון-גבוה. אתה יכול לנסות בחברות צעירות יחסית, שנוהגות להכנס לתחומים ביזאריים (כמו שירביט, למשל, למרות שאין לי מושג על האמינות). אל תצפה לפחות מ 25K-30K

אם היתה פגיעה בג'נט, סביר להניח שיש צורך בכיוון פרונט ואיזוני גלגלים (לבדוק שהצמיגים מלפנים שווים בגיל ובתוצרת). זו כנראה הסיבה לסחיבה, אבל תדע טוב יותר אחרי בדיקה. באופן עקרוני, אם הנזק מסתכם בג'נט+צמיג+כיוונים, לא מדובר על משהו רציני או מתמשך.

אני שמח שאתה חולק עלי (מה גם שאנחנו חולקים את אותו שם), אבל אני עדיין בדעתי שההיגוי בעיר נוקשה (יחסית, כמובן), וכך גם כושר התמרון, מה שהופך את האסטרה למצטיינת (חזקה ומדוייקת) בנהיגה בינעירונית.

דגם בהחלט מומלץ. נסה להתמקח במחיר, ועשה בדיקה מקצועית מקיפה.

לידיעתך, לא מדובר כאן על החלפת דגם - הC4 פיקסו היא רכב גדול יותר, בן 7 מקומות (המקביל לרנו גרנד-סניק ולא לסניק "הרגיל"), וקסארה-פיקסו הוא בן 5 מקומות. במקור, תכננו בצרפת להמשיך ולייצר את שניהם במקביל. אני לא יודע מה קורה שם, אבל לארץ היבואן מביא רק את ה C4-פיקסו הגדול, החל מ 2008.

בלוחות היא מופיעה כ C4-פיקאסו. השינוי נעשה מדגם 2008

כנראה שראית את הC4 פיקסו החדשה. בתקציב שלך "תסתפק" בפיקסו הקודמת, שבנויה על הפלטפורמה של הקסארה, עם מרווח גלגלים נדיב (276!). אגב, לדעתי הישיבה בפיקסו (הישנה) מאחור, עדיפה על זו של הסניק, בעיקר בשל מרווח ברכיים גדול יותר משמעותית.

הפיקאסו היא הבחירה המתבקשת. בסה"כ התגלתה כמכונית אמינה מאוד, בניגוד אולי לתדמית, נוחיות מופלגת, ויותר מרווחת מבפנים מהסניק. נסו למצוא את הדגם המפואר עם 2000 סמ"ק.

זה כבר לא נכון. הדגם של הליסינג מגיע עם 6 כריות אויר ועם esp

אם מדובר בליסינג תפעולי פרטי (לא של מקום עבודה!), יש להביא בחשבון שהמגאן עלולה להיות קצת פחות אמינה. מעבר לזאת, היא הבחירה המועדפת. הפוקוס והיונדאי אחריה. אפשרות נוספת שלא מנית היא ה c4

מכונית מרווחת ונעימה. אמינות בינונית ומחירי טיפול וחלפים יקרים (UMI). יש לה הגה קשה בעיר (!), והיא טובה מאוד לנהיגה מחוץ לעיר (אולי מהטובות בשנתון). סחירות גרועה. הדגם הספציפי (1., אינו חסכוני בדלק, אבל גם לא זוועה יחסית למכוניות אחרות בשנתון/נפח.

ולהוסיף על עידן - המריאה בהחלט חביבה, עם עיצוב פנימי מדליק. יחד עם זאת, רמת הבטיחות שלה מזעזעת (אבל כך גם לגבי שאר הרשימה שלך). חשוב לבדוק צינוריות דלק ובמיוחד להחליף צינוריות שמן ברקס - הן גרועות ומתבלות מהר במריאה (מניסיון), ועלולות להשאיר אותך ללא ברקס ועם דליפת-דלק חמורה.

דיזל לא משתלם בק"מ שלך. חפש יפנית (אולי ניסאן, או אפילו מיצובישי), וקח את זו שבמצב הטוב ביותר. הניסן הן הנוחות שבחבורה ואולי גם החסכוניות, למרות שלכולן צריכת דלק דומה (עדיפה בהרבה על הקאיה).