David32

התמונות עושות לידיים של רופני טוב, בתכלס הם זוועה. אני עדיין אוכל את עצמי אם לקנות לעצמי את הדוקאטי המוגבל או לוותר על הרעיון. כסף יש לך, אבל אני מתקמצן, חבל על 60 אלף פחות...

תסתכל על הצד החיובי - יש בריכה של מים חמים בבית, כמעט כמו חמת גדר.

כן, נראה לי שכן.

מה זה הדיכאון הזה על הבוקר, מה? למה?

כבר שנים שלסיטרואן יש קונספטים מדהימים, חלק מהמראה הלא שרגתי אפילו מחלחל לייצור. לדוגמא הC4 פיקאסו החדשה, סטנדרטית היא לא: גם כול סדרת הDS מגניבה עם עיצוב לא סטנדרטי (גם לא תמיד פרקטי, אבל זה לא משנה.

הלילה יש 6 שעות של פסייקובסקי, אחד מאומני הדארק טראנס שאני יותר מעריך, אבל לא בא לי טראנס יותר

לא קרה. קר בימים האחרונים בבוקר אז אני לובש ככפות וזה נורא לא נוח לנהוג ככה.

לוקו אז מה אתה אומר, אם היה לי חלום משמעותי , לפני כמה שנים, זה אומר שמתישהו זה יקרה? ועכשיו אני אלך לישון, מזל שהשינה מאפסת אותי ואני קם יחסית אופטימי ושוכח מדאגות האתמול.

איך אני אוהב את Miranda Otto בבתור אאוון בסרט, פשוט מדהימה

Eowyn הייתה בת אדם, מבני רוהן. לעומת זאת Arwen הייתה אלפית.

למה לכולם יש פרופילים מזוייפים בפייסבוק?

תראה, אומנם אני מוכן לזרוק 60 אלף על מיאטה, אבל לא על דוקאטי. כאילו כן , אני רואה אותו והוא ניהיה טיפ-טיפה קשה אבל זה שישים אלף על אופנוע, וכן , אני מבין שזאת חוויה ושאחרי שנה אני אחפש דרך להוריד הגבלה והכול יהיה בסדר, מקסימום אני אפסיד כמה אלפים. אבל זה מעשה טיפשי. וזה נייקד עם קצת שילדת צינורות בולטת החוצה, וזה ממה לא עושה לי את זה, מה פתאום. אני בכלל לא יודע אם לקנות אופנוע או לא. אוווו דוקאטי. אני מנסה להעביר נושא בראש כי הידיים רועדות ורטוב לי למטה כמו לילדה בת 16 שראתה את בראד פיט (זה חוקי להגיד דבר כזה נכון?) התקנתי היום את הDVR ששכבה לי כבר איזה שבועיים במגירה, הלא היא המוביוס, בקיצור אחרי קצת כיוונונים נראה שזה בסדר, למרות שאם אני עומד ליד הפנסים אז לא רואים אותי וזה חבל. אני לא מצליח להוציא את הדוקאטי מהראש, שמישהו כבר יקנה אותה.

טפי עליך, זאת מחשבה שרצה לי בראש כבר כמה שבועות, שמה שאנחנו קוראים לו הייטק זה קופי פייסט , לא שונה בהרבה מאותו המפעל שבו כולם עומדים ולוחצים על כפתור כדי להטביע מספר בתוך לוחית רישוי. הכול אותו הדבר, כולם חושבים שהם יחודיים אבל בעצם הם אותו הדבר. בימים האחרונים יותר ויותר עולה לי הצירוף לראש שמרגיש לי כאילו הוא מתאר טוב את החיים בהייטק, "בינוניים וסבירים" אולי אולי "בינוניים וסבירים פלוס". ואז אמא חופרת על לימודים , לך תלמד, לך תלמד. למה? כדי שיהיה לך יותר קל למצוא עבודות. כדי שיהיה לי יותר קל להיות "בינוני וסביר", ואני אחשוב "וואלה, מה קרה לכם אני מרוויח מלא כסף, 20 אלף שקל , 23 אלף שקל. ויש לי אוטו ליסינג , אבל לא סתם , קיבלתי אחד מיוחד - לא כול הקורולה והאיי30". אבל מה קורה בסוף , בתנאי שאני נשאר רווק (וכרגע טוב לי ככה, יש חברים הטוענים שיש לי איזו הפרעה חברתית), זה שאני מתעורר בבוקר -> נוסע לעבודה -> מעביר את כול היום -> חוזר הביתה -> שורף כמה שעות והולך לישון. שנה שעברה כשהתאמנתי באופן רציני הייתי חיי בלופ של בוקר->עבודה->בית לכמה דקות-> מכון כושר->בית -> מתקלח ואוכל משהו -> מעביר שעה מול המחשב ונרדם. אז כן, הייתי שמח יותר, אבל היה לי חסר משהו, זמן פנוי. עובד הייטק רגיל == בינוני וסביר עובד הייטק שמתאמן בצורה רצינית == בינוני וסביר אבל בקטע טיפה שונה ומשלה את עצמו שהוא לא בינוני וסביר. בכיתי מצחוק. זאת הדרך להתנהג לנשים כאלה, שטלתניות ומגעילות. 722 מזכיר לי את הגרסא המיוחדת לבנץ SLR.

גם אני עם קוביה גובה 1.8 (לא יודע כמה באמת, אבל מעל 1.7 מטרים), אבל יש לי חלון מול העיניים (כן , יש איזו רבע שעה מציקה שבה אם החלון פתוח אז השמש מסנוורת). זה נראה לי עדיף על לחלוק משרד עם עוד מישהו. וגם הקוביה שלי די גדולה, 2.5 על 2.5 בערך, אולי אפילו יותר גדולה, אני לא באמת צריך את כול השטח הזה. חבר ביקש שאני אעזור לו להזמין מחשב נייד מחו"ל ואין לי כוח, ובכלל עדיף לו להזמין בארץ אבל הוא משוכנע שבחול הוא יקנה בהרבה פחות, דרך איביי. והנה יבוא דוד וינפץ לו את האשלייה הזאת. אני הזמנתי פעם וקיבלתי רשימת מיסים (נכון שאין מכס אבל מס מחשב / מס אחסנה / מס שקר כולשהו / .... , חטפתי כמעט 1000 שקל קנס...) אין לי כוח לעזור לאנשים, במיוחד לא בדברים שאפשר למצוא ממש מהר בגוגל, לחשב בעצמך ולהבין.

זפלין ופלויד...

אחד לאחד מה שעובר לי בראש. ועוד אני צריך לכתוב עכשיו איזה מכתב למישהו באפל, אני עוד שניה נרדם.

שוב התקשרו אלי מכללית. כמובן שהם מנסים למכור לי את השירות החינמי שלהם שמאפשר לי לשלם בעזרת כרטיס הכללית שלי. מכיוון שאני כבר מנוסה בזה כמו זונה בת 40 החלטתי שאין לי כוח לשמוע את זה שוב ואני פשוט מסרב. היא: "שלום דוד מדברת בלה בלה מכללית". אני : "היי, אני כבר אומר לך שאני לא מעוניין". היא: "שניה אבל מאיפה אתה יודע מה אני הולכת להציע לך? עדיין לא התחלתי לדבר". אני: "את הולכת להציע לי *מדקלם את ההצעה* נכון? כבר שנים שאתם רודפים אחרי בנושא , אני לא מעוניין". היא: שקט , מילמול קטן, שקט.... טוב, שיהיה לך יום טוב. מנתקת. לפחות היא לא התווכחה איתי כמו הקודמות. הייתה אפילו פעם אחת שמישהי שם הרימה עלי את הקול.

רק בלי התעודות, אותם לא הרווחתי...

לא יודע לגבי זה, לא הכול אני עושה ככה, אני עדיין לא באמת יודע מה פתאום נכנס בי, אבל אני די מרוצה מזה. ד"א אתה פעם אמרת שיש לך גיבוב לגבי עירום במדיה או משהו בסגנון...

מורןןןןןן. יכול להיות שהיא נראת טוב. אבל היא רשמה בס"ד על הדף....

כמו הרבה מעשנים גם לי יש קיבעון לגבי דברים מסויימים, במיוחד שקשורים לעישון. מאז שפעם קניתי מצת מיני BIC אני מכור, קשה לי עם מצתים אחרים, זה נורא בשבילי. בספטמבר חזרתי מארהב עם שלישיית מצתי ביק קטנים, לא קניתי יותם כי לא הייתי בטוח אם אני אוכל להעביר למטוס. אחת נגמרה, השניה נאבדה והשלישית מתפקדת , אבל אני לא יודע כמה זמן היא עוד תחזיק. יום אחד ישבתי אצל חבר-קצין ושכחתי אצלו את המצת, לא היה לי איך לקחת אותה ממנו אז קניתי ביק מזוייפת , זה היה אסון, למזלי אחרי ארבעה ימים הוא חזר הביתה לאפטר וקיבלתי אותה חזרה. מאז אותו מקרה אני מחפש איפה לקנות כאלה ולא מוצא, לא בפיצוציות , לא בסופר הערבי שתמיד היה לו, לא ראיתי בסופר גדול. היום נשברתי והזמנתי מאיביי, מאוסטרליה. אם זה יגיע בקלות אז בטח אזמין שוב. גיבובירה: בשנותי הצעירות יותר עבדתי בפאב, בהתחלה בתור שותף כלים ואז בתור טבח. מגיל 18 שתיתי שם כמו ילד גדול, הייתי עובד מלא. באיזשהו רגע יצא שאני הייתי הטבח היחיד בפאב או שהייתי עושה משמרות עם עוד חבר (א') שהיה מגיע לכמה שעות, ועבדתי שישה פעמים בשבוע, בכול ערב בשבוע חוץ מבראשון. אני לא יודע מתי הגעתי למצב הזה אבל יצא שהייתי שותה כול יום, ימי ראשון כשלא הייתי עובד הייתי יוצא עם איזה חבר לפאב באיזור תעשייה ביישוב הסמוך וזורק איזה 200-250 שקל על אלכוהול. בתקופה שבה עדיין "למדתי" בבית הספר - הגרשיים שם כי לא בדיוק הייתי מגיע לשיעורים - הייתי מגיע בבוקר ולפעמים שותה כמה שלישים (ד"א השיעורים נעשים מעניינים יותר כשאתה שותה קצת לפני). בקיצור אני רוסי והייתה לי קיבולת, והיה לי די כיף. סידרתי לחבר (ב') (שעכשיו קצין) לעבוד איתי בתור עובד מטבח, בתכלס עשינו צחוקים אבל גם את העבודה כנדרש. בתקופת המונדיאל של 2010 בעל הפאב החליט שצריך לפתוח גם בצהריים והוא החזיר גם את חבר (א') שיעבוד קצת , זה היה מעולה, אני אז כבר הייתי על תקן כולבויניק הייתי מברמן/ממלצר/טבח/מה שצריך. בפועל מה שקרה זה שאף אחד לא היה מגיע בצהריים, אז היינו שותים מלא ומזמינים עוד קצת חברים ואני הייתי בדרך כלל ממשיך לשתות גם לתוך המשמרת לילה. נראה לי שגם שם מתחילה התקופה שבה הייתי מזמין פעם בשבוע בקבוק אלכוהול למטבח (בעיקר ליקרי שמנת בסגנות בייליז/אמרולה וכול החברה) שהיה נגמר תוך גג שלושה ימים (חוץ מדרמבוי קרים שהתקמצנתי עליו ושתיתי במשך יותר משבוע), כול האלכוהול הזה הגיע בנוסף לבירות וצייסרים מיצים מחוזקים (סאותן קומפורט עם מיץ תפוחים זה אשששש) ומנות אלכוהול שונות , כול זה לרוב ללא תשלום. טוב, הנקודה היא שהייתי שותה מלא, לא רק זה, במקום לשתות רד בול וחבריו כדי להתעורר הגעתי למסקנה שאם אני שותה שליש בשלוק אז אני מקבל בוסט רציני לאיזה 15-20 דקות. ד"א פעם שתיתי חצי טובורג בשלוק בזמן של 6.06 שניות , יש יותר טובים אבל זה גם לא רע. בתאריך 26/06 בשנה לא זכורה - כנראה 2010 - היה לי שבוע קשה עם הבטן, שילשולים וכול הדברים הטובים. כמו עם סיגריות, זאת לא באמת סיבה להפסיק לשתות נכון? נסעתי עם ידידה לבית המרזח, הידידה דרך אגב הייתה ממש שמנמנה אבל עם חזה גדול ויפה, היא הסיעה אותי לשם. התלהבתי שיש פאולנר בכוסות של ליטר , אז הורדתי 2 ליטר על בטן ריקה בבערך שעה~ כשבאתי להזמין את הליטר השלישי (לא כול האלכוהול עלה עדיין לראש) הברמן החליט שהוא לא מוכן שאני אשתה פאולנר כשיש להם עוד שלושים בירות מהחבית, אז הוא התחיל לנסות עלי בירות אחרות והביא לי מלא טעימות , כול אחת באיזור ה70-100 מ"ל (נראה לי הרבה) בסוף הוא לא הצליח לשכנע אותי ושתיתי עוד חצי פאולנר. ד"א בבית המרזח באותה תקופה לא היה אוכל והיו רק בוטנים. הידידה התחילה להיראות ממש טוב, אבל ממש ממש טוב. מפה לשם אני לא בדיוק זוכר את ההמשך, רק ב"צילומי מסך" אני זוכר שנסענו הביתה והייתי כבר גמור, היא נסעה ממש לאט ואני התחלתי לקבל סחרחורת מהעמודים לצד הדרך, עצרנו ליד הבית שלה, והנה אתם מצפים לשמוע על איך דוד עשה את הבחורה הזאת - אבל לא, האמת שאני לא יודע למה לא, אבל לא- חזרתי הביתה ברגל (הליכה של חצי קילומטר) , הלכתי לישון , התעוררתי , הקאתי קצת קליפות בוטנים עם מים וחזרתי לישון. זאת הייתה הפעם האחרונה בחיי שבאמת באמת השתכרתי בה. באותו שבוע ירדתי עם חבר על בקבוק גים בים לבן, גם שם הקאתי למוות למרות שלא הייתי כול כך שיכור (ציינתי שהיה לי שבוע קשה עם הבטן). מאז במשך שני המשכתי לשתות כול יום אבל לא הייתי משתכר למוות, הייתי שותה הרבה יותר מהלקוח הממוצע והייתי בסדר , הייתי בראש טוב , לא מתנדנד ולא שום דבר. גם הייתה תקופה שבא הגיע אלינו ברמן חדש שהיה מכר , הוא היה מתנסה עלי בקוקטיילים / שילובי שוטים מוזרים ומה לא בעצם, אני לא זוכר אם חבר א' היה אז עובד איתי או שהוא פשוט היה בא כול יום אבל היינו שותים ביחד הרבה והייתי יותר צלול ממנו. פאסט פורוורד כי חפרתי: לדוד נגמר בקבוק במטבח, שכחתי להזמין חדש והחלטתי שאני לא אשתה באותו הערב, זה לא עבר טוב, ניהיה לי קשה והגעתי למסקנה שאני מכור. לא יודע למה, אבל החלטתי להפסיק לגמרי עם האלכוהול. הפסקתי די מהר , כשכולם היו מרימים צייסרים הייתי שותה צייסר מים. במקום להיות מכור לאלכוהול התמכרתי לספרייט , עברתי לעבוד בבית המרזח ושם שתיתי את האלכוהול האחרון שלי , שליש אדלוויס ששתיתי מתוך עצבים ומנה גדושה של אייריש מיסט (שהסכמתי לעצמי לשתות כי כאב לי הגרון). כשהייתי עם המנת אייריש מיסט היה לי רצון עז לדפוק את כולה בשלוק, סיימתי אותה לאט לאט ומאז לא שתיתי אלכוהול, לפחות לא במודע (יש סיכוי שבטעות דפקתי כוס של ספרייט וודקה ביום הולדת של מישהו). פאק 882 מילים...

אני בצפון, באיזור חיפה. זה אתה באיזור לא ידוע. בירה זה נחמד אבל אני הפסקתי לשתות לפני מספר שנים, אם זה מעניין אני אגובב על זה.

"מה אתה רוצה?" / "מה אתה רוצה לעשות בעתיד?" שאלות שאני שונא. הם מעצבנות אותי ומכניסות אותי לדיכאון. אני לא יודע מה אני רוצה, אני חי על חלומות שווא, פשוט ממשיך בכוח האנרציה והעובדה שאין משהו אחר שהוא הגיוני לעשות. אני יכול לענות שאני רוצה 911 , אבל זה לא רצון חזק , אם היו מציאים לי לא הייתי מתנגד אבל זאת לא המטרה העיקרית שלי. אין לי מטרה עיקרית. סעמק, דווקא עבר עלי יום טוב, איך שיצאתי מהעבודה הרגשתי שמשהו מגיע, ואיך שהדלקתי רדיו התחילו דיון בנושא.

האמת שאני לא מבין למה צריך שעוני יד לאנשים רגילים. פשוט מיותר, פלאפון יש? יופי.

אני לא מאמין. נתקע לי איזה שיר של מטאליקה בראש, קטע בלי מילים, ואני יודע שאני לא מכיר אותו ממש טוב אבל כן שמעתי אותו מספר פעמים. אני גם מנתח את מה שרץ בראש ואני יכול להגיד שזה שיר שהגיע מאלבום אחרי Master Of Puppets אבל לא יותר מדי אחרי. את And Justice For All כמעט לא שמעתי, לא כזה אהבתי. בקיצור, תקוע בראש, עובר על מלא שירים, מ LOAD וRELOAD וכו' וכו' (אלבומים שממש לא אהבתי והתרחקתי מהם כמו מאש) שובר שובר שובר את הראש. ואז נזכר, סעמק זה ONE... בושה. למרות שגם ככה אני מעדיף את MegadetH