David32

אני מחזור צ' אבל מה, כמו כול בית ספר שעזבתי, בדיוק שנה אחרי שעזבתי הבית ספר השתדרג, ובבית בירם בנו כיתות מדעים חדשות.

פיצול אישיות נשמע רע, אמור alter ego. תגיד רופני, באיזה בית ספר למדת?

הוא סחבק?

זה מה שנורא מעודד אותי ברכב הזה, אם יש לי התפרצות של שטות או שבא לי להיות מגעיל עם התנהגות של ערס אז יש תירוץ וזהנקביל כי אני בוולוסטר.

קשה לי, אני אפילו לא רואה את האסימון.

מה זה לאזור? חיפה? ערכת קפה זה נחמד אבל רטוב. שניה שניה, אתה בחור בן 18 ואתה לא עושה כלום בשישי בערב? תפוחי המסקנה שאני הגעתי אליה שהדבר הכי נחמד בתור מתכנת זה לכתוב קוד חדש אם לא מגבילים אותך, חוץ מזה די באסה, במיוחד אם נכנסים לשיחות עם לקוחות.

יאבלוצ'יק - מה המקצוע הרשמי שלך? השכלה? יום שישי רקוב, העברתי את כולו בבית בצפייה בסדרות. רציתי לעשות שיעור נהיגה על אופנוע והמורה ייעץ לי לא לקבוע מראש ולקבוע בבוקר אם אני רואה שאין גשם, כמובן שהכול היה תפוס. חבר נסע לראות סרט ולא רציתי להצתרף, נורא משעמם אז עליתי לפאב השכונתי, אבל אני לא שותה אלכוהול כבר כמה שנים אז אני שותה מים ומעשן סיגריות כמו קטר ומגובב, ברירת מחדל מזיקה שכזאת. הייתי יוצא לסיבוב נהיגה קצר אבל הכבישים רטובים וחשוך. אה כן, ואני רעב, נורא רעב, אין מה לאכול בחוץ ואין משהו שאני רוצה לאכול בחוץ וחוץ מזה אני רוצה להוריד קצת משקל אז אוכל בחוץ לא כול כך יעזור במטרה.

גם בקיץ לא מזיק להיות עם אורות דרך דלוקים, בלאי הוא אפסי ומצד שני לפעמים באמת יותר קל לראות אותך / את התחת שלך.

רוני, אתה גם בעל ב.מ.וו שחורה וגם במדינה דוברת רוסית. האם כבר השמעת את השיר הבא בזמן נסיעה? evMT57Mkc0k דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. (כמובן שלשיר קוראים בומר שחור. אומנם אתה לא דובר רוסית, אבל הם כן.

הייתי הולך ככה הרבה (שלי דק יותר, אבל תמיד היה בכיס האחורי) עד שהסתבר לי שלשבת על הארנק יכול לגרום קצת לבעיות באגן (ובעיות באגן יכולות לגרום לכאבי גב , ולי היו כאבי גב) ומאז אני חופשי, הארנק בכיס האחורי רק כשחייב. זכור לי שלפני איזה שנה שנתיים היו כמה חברה בקיקסטרטר שעשו מין ארנק לכרטיסי אשראי(/רישיונות וכו') ושטרות (אבל רק למעט) שהוא ממש דקים ומפלסטיק אבל איכותיים. עכשיו אני רוצה כזה אבל אני לא יודע אפילו איך לחפש.

ממתי יש לך ג'נסיס?

דבר איתי כמה ימים לפני, אני מאמין שלא תיהיה לי בעיה לתת לכם טרמפ. במיוחד אם לא אכפת לכם לשמוע קצת ליידי געגע אולי היא תמאס לי עד אז.

כנראה שלא התאמנת קשה מספיק. אני זוכר שאחרי אימונים עם דדליפט רצני כול העצבים היו מתפוגגים, ואם היו מנסים לעצבן אותי פשוט הייתי מתעלם. אעאעאעא עריכה מהירה: ברווז- אני לא מתפלא שלא זיהיתי. הסרט יצא ואני הייתי בטיול עם אמא ברוסיה, ממש רציתי לראות אותו וביום היחיד שיכולנו לא היו כרטיסים בכמה בתי קולנוע. במקומו ראינו איזה סרט מעאפן אבל הוא היה עם תלת מימד שאשכרה היה נחמד. ומאז חשבתי שאני אראה את הסרט ולא ראיתי.

מאיפה צריך לאסוף אותך?

ממני אליך: L4mcEeC5DIY דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. אחרי התגובה של מר. ברווז התחילה בי התחושה שאנשים לא יזהו. סיימתי לראות אותו שוב אחרי הרבה שנים שלא ראית. נתנו לנו יום חופש מחר, אם יהיה גשום אני אפילו לא אוכל לנצל אותו להשכרת אופנוע AKA לימודי אופנוע.

I am Jacks fat.

האמת שהסטראטוס ה"חדשה" (2010 או משהו כזה) ממש מגניבה , למה לא ייצרו אותה לא ברור לי. אולי עכשיו כשתצא ה4C יהיה לרצון להחיות אותה.

גם לי היה קטע כזה, הלכתי לישון, פתאום הרגשתי לא טוב אבל לא טוב זה understatement, אכלתי כאפות במשך חמש דקות. החלטתי לא לספר לאף אחד במיוחד לא לאמא שלא תלחץ ותיכנס לאיזו היסטריה. יום אחרי זה אמא מספרת שדוד שלי מצד אבא נפטר, לפי חישוב שעות מהיר זה יצא די קרוב לשעה שבה הלכתי לישון.

אולי אנחנו בעצם אותו בן אדם?? רק שאני לא ממש רוצה קליאו ספורט. האמת? לא כזה סגור על הרצונות שלי, רוב הרצונות שלי זה פנטזיות שאני לא יודע איך אני באמת יגיב אם הם יתגשמו.

איזה מקצוע? איזו השכלה? ולאן אם אפשר לדעת. אומנם גיבבתי על אנונימיות אבל עוד הרבה דברים עברו בראשי. שילוב של שבירה נפשית וצפיה בFIGHT CLUB. אבל אלה סתם מחשבות חצי מדכאות. זה מדהים, שני הדברים שמחזירים אותי למצב נורמלי זה ספורט ושינה והאפקט שלהם הוא לטווח יחסית קצת. השאלה היא אם אפשר לחיות ככה בכלל.

אז זהו שאני לא יודע אם אני רוצה להגר או לא, אני יודע שיש מלא דברים שנמאס לי מהם, וששוב אני נכנס לאיזשהו סוג של breakdown נפשי. קצת נמאס מעבודת 8-5 שלי, אני לא ממש רוצה ללכת ללימודים אקדמאיים במיוחד כי אני מבין שחוץ מדף זה לא יתן לי יותר מדי (רק אופציה לקבל יותר כסף , שגם ככה הכסף שיש עכשיו הולך רובו וסתם יושב בע"וש). הייתי שבוע בסאן חוזה במסגרת העבודה, לא ממש התלהבתי... אם לדייק לא התלהבתי בכלל. אבל גם הבנתי שזה Silicon Valley וזה כמו הבועה התל אביבית. זה מזכיר לי מכר שגם התחיל לעבוד בהייטק , קרע את התחת כמה שנים ואז בשיחה אחת איתו הוא אמר שהוא היה רוצה ללכת לקנדה להיות איזה Ranger ביער בחור תחת, רק מה? אישה ילדים ומה לא. האמת? גם אני הייתי רוצה להתנסות בזה. איך אני שונא עיניינים נפשיים, אתה מתעורר בבוקר וברבע שעה הראשונה הכול נראה ורוד , ולאט לאט הכול מתחיל לפול עליך ובערב אתה כבר בדיכאון ועל הדרך אתה מנסה לשמור על תזונה נורמאלית כדי לרזות קצת וכול מה שעובר בראש זה "פאק איט, רע לי ומה עכשיו משקל , תן לי איזה טוויקס או מארס או משהו להמתיק קצת את הרגע". הרבה אומרים לי לקחת כמה ימי חופש להתאוורר , אבל אין לי מה לעשות בהם אז חבל לי לקחת אותם.

רציתי לשאול את בנצי על המעבר שלו לארה"ב אבל החלטתי להשתמש באופציית החיפוש בתקווה שהוא פירסם איזה טרד בעיניין. הגעתי לשנת 2006 ולא מצאתי משהו כזה, מה שכן מצאתי היה טרד על איזה משהו באשכים, בתוך הטרד הזה רוני ניבא את הטרד של לוקו על הטחורים. אני מצטט: בנצי היקר, האם באמת לא כתבת כלום על המעבר ליבשת רחוקה או שזה היה לפני 06' ואני לא חיפשתי מספיק טוב?

האם שמתם לב, שלמרות שהאינטרנט אנונימי , רובינו עדיין מנסים לשמור על איזושהי שפיות שם ועל "עצמינו". קחו לדוגמה מקומות שאתה די אנונימי שם, כול מיני פורומים עם אוף טופיק, ממש כמו זה. כמות האנשים שמתחרפנים ומוציאים דברים אמיתיים מבפנים שואפת לאפס. למרות שגם אם יודעים את השם שלך ומאיפה אתה, אף אחד לא יטרח לחפש אותך, חוץ מזה שהשם שלך לא חייב להיות אמיתי. ואף אחד לא מתפרץ, מתנהגים ביחסית תרבות. לכול אחד יש את המחשבה של "ואם מישהו שאני מכיר קורא את זה?" "מה יחשבו עלי? אני אהיה משוגע הפורום". אה כן, כול מי שתשאל אותו, תמיד יהיה לו יותר חרא מלאחר. תמיד.

http://www.fredperry.com/ זה?

עם קצת סימני שריפה