למה שיהיה רף הגיוני כשאפשר לשים רף שמכניס יותר כסף?
הכביש הזה הוא בכלל כמה רמות מעל קטעים רבים בכביש ,4 שבו המהירות המותרת 90, מבחינת איכות הכביש ושדה ראייה. למי שלא מכיר, הכביש הינו כביש ארוך מאד בעל שני נתיבים, עם שטח הפרדה רחב (ברוחב של כנתיב וחצי לפחות) בחלק שבו נמצאת המצלמה, ובהמשכו בעל שטח הפרדה מוגבה ברוחב של כחצי נתיב, כשההגבהה היא מבטון, ובגובה של "קיר" ההפרדה מבטון בכבישים בין עירוניים רבים.
מי יתן וכל הכבישים ה"מהירים" בארצינו יהיו כמו הכביש הזה.
ובקשר לתגובה מעליי, לגבי סופרי הפלאשים, חשבתי שאני לבד בעיסוק המוזר.
הלכנו כמה חבר'ה לשבת שם. חנינו בשכונה ליד, באיזו חניה בין הבניינים שצמודים למצלמות, ויצאנו לכביש לספור פלאשים. בימים הראשונים למצלמה, ספרנו בחצי שעה שהיינו שם 8 פלאשים. המוזר זה שהמצלמה לכיוון מלון כרמל, כלומר אחרי הרמזור, נראת כאילו חיישן המהירות שלה פגום. נהגים שהמהירות שלהם בוודאות עוברת את ה90-100, לא מקבלים פלאש. ראינו במצלמה הזאת רק רוכב אופנוע שטס על כ130 שקיבל פלאש, ואיזשהו ערס בהונדה סיוויק פצועה שעשתה הרבה רעש (ואני לא מדבר על המוזיקה המזרחית שהוא שמע בפול ווליום) שאיכשהו הגיעה למהירויות שלא כדאי להיתפס בהן גם בכביש בין עירוני.
מהצד השני היה הרבה יותר שמח, לראות אנשים שלא חסר להם כסף לבזבז על דוחות, עושים ביניהם "רייסים" במכוניות שעולות כמו דירה ממוצעת במרכז נתניה, במהירויות שסקאלה ממוצעת מכירה רק בתאוריה. החלק המצחיק זה שהם בטח לא יודעים מי קיבל את הפלאש, עד שלא יגיע הדוח.
(אני בנאדם רע. דמיינו לעצמכם מישהו שצוחק ונהנה מהעובדה שאתם מקבלים דו"ח)