בודק עובדות

אני מבין שמצערת מלוכלכת לא יכולה להיות הגורם? לא יודע, יכול להיות שהקודים היו אותם שניים, וזו היתה המסקנה של המוסכניק מחיפוש גוגל. לא הוצע לנקות, הוא אמר שיבדוק כמה עולה החלק. זה יכול להשפיע לרעה על צריכת הדלק? אתה מתכוון לספריי הזה? הוא שונה מספריי למצערת?

הגרנדיס שוקלת להיעלב מהשתיקה. לדבריה היא חשה בדידות וחוסר עניין מופגן.

לתקציר הפרקים הקודמים קראו כאן. בינתיים ביליתי עם הגברת הישישה בטוב ובנעימים, למעט שתיים וחצי תקלות: 1. נורת מנוע שהחלה להידלק בנסיעה ארוכה, ולכבות בחזרה לאחר כמה נסיעות נוספות. 2. רעד חזק בעמידה, במיוחד אם המזגן עובד. וחצי: נורות TCL OFF והחלקה שלעתים נדלקו אחרי נסיעה ממושכת, ותמיד כבו אחרי כיבוי מנוע. עד כאן לא סיבה מספיק טובה לשדד מערכות וימי עבודה ולקחת את האוטו לרופא. במיוחד לא הרעידות, שהרגיזו במיוחד לאור העובדה שתושבות המנוע חדשות ממש. אני לא מהזן הפראייר שמאפשר לרכב להתפנק דקה אחרי שהוא מקבל כל מה שרצה. ניגשתי למוסך באחד הימים בעוד נורת המנוע דולקת, והוא אמר שצריך להחליף מד כמות אוויר. לא החלפתי. אחר כך נתתי לחבר לקרוא תקלות, והוא מצא את הקודים P0170 ו-P0173. רשמתי אותם בפנקס והמשכתי לישון. לפני כמה שבועות חלה התפנית, כאשר במהלך נסיעת רוורס ארוכה (אולי 50/100 מטר), ביציאה מתחנת דלק אחרי תדלוק, המנוע פשוט כבה. לא היתה קפיצה או רעידה חריגה, אלא כיבוי מנוע שקט. התעלמתי, מתוך מחשבה גאונית שזה מה שיפתור את הבעיה אחת ולתמיד, לצד החשש ממה שאגלה בבדיקה רצינית. הנחתי גם שאולי הרברס הארוך אשם, שהוא אחרי הכל לא חלק ממפרט הביצועים הבסיסי של הרכב. אך כעבור שבוע או שבועיים, בנסיעת רוורס קצרה יותר, זה שוב קרה. הפעם נוספה לנורת המנוע הדולקת גם נורה אדומה קטנה אצלי בראש, ועדיין המתנתי. בשישי האחרון האוטו כבה בנסיעה איטית רגילה, לא רוורס, ואז סוף סוף הבנתי שאני בבעיה. פניתי לחבר שיודע דבר או שניים, שבהתחלה ניסה לתלות בבעיית קויל, ושמח לראות תנודות זעירות של מחוג הטורים כראיה לדבריו. אחר כך, כשסורק OBD הראה את אותם קודים שהזכרתי למעלה, ללא זכר לבעיית קויל, הוא נסוג מהתזה הזו, ופתאום נזכר שהמחוג בכלל לא זז (הוא באמת לא זז). עכשיו הוא מצהיר בבטחון - צריך לנקות מצערת. תקנה ספריי קרבורטור, ואני אנקה לך את המצערת. לסיכום, השאלות שלי מעטות ממש: 1. מה הבעיה של האוטו (חוץ מזה שנולד לפני שאולמרט תקף את הכור הסורי)? 2. הבנתי שספריי קרבורטור הוא חומר בעייתי, על איזה תחליף תמליצו? 3. האם כדאי באמת לנסות ניקוי מצערת לפני החלפת מד כמות אוויר? הטורים יציבים למשעי. 4. האם אפשר להזמין מד כמות אוויר (הבנתי שנקרא בקיצור MAF, אכן?) בחו"ל? איפה? תודה לכולם וסליחה על הקיצור הנמרץ

נתונים כאלה הם חסרי משמעות כל עוד לא מתקננים אותם למספר פרמטרים. לדוגמה, בת ים, ואני כותב את זה משליפה, בלי לבדוק, עיר מבוגרת מהממוצע הארצי. זה ממחיש את הצורך בתקנון לפי גיל. הרי לא נבוא לבית אבות ונתלונן למה למאה אחוז מהקהל יש תג נכה. בנוסף, לגבי בני ברק, ההסבר לטעמי פשוט וקל. כשלבעל רכב יש מספר דו ספרתי של קרובים מדרגה ראשונה, הסיכוי שהוא נהג של נכה - אחד מאותם קרובים - עולה דרסטית. הפתרון לשיקוף נכון יותר של תמונת המצב, להציג את אחוז זכאי תג הנכה מכלל האוכלוסיה (עם תקנון לפי גיל ואולי עוד משתנים שלא עולים כרגע בדעתי), ולא את תגי הנכה מכלל הרכבים. השיטה השניה יוצרת הטיה כפולה כאמור. אבל פופוליזם תמיד היה אפיק נוח הרבה יותר. יכול להיות שלא הסברתי את עצמי מספיק טוב, אשמח להבהיר מה שלא ברור.

לא נכון. חובת המהירות הראויה קבועה, כפי שציינו בעצמם, בחוק הפרשנות התשמ"א סעיף 11.

מסכים. גם עיתונאות לא רצינית היא תופעה שהיה כדאי למגר. וגם כשרוצים למגר תופעה, כדאי לבדוק כיצד היא צמחה, ואיך קורה ששירותים ממשלתיים מרכזיים מתנהלים כמו באסטה נטושה.

אתה מדבר אליי או אל הברווז? לא היה גידול של 600 אחוז, ואפילו לא של 200 אחוז. הכל התחיל מטעות טיפשית של מישהו שלא ידע לקרוא נתונים וחולל את כל הסערה, ושל גדודים שלמים של עיתונאים שהחרו החזיקו אחריו בלי לבדוק את הנתון המשונה. כאן כתבתי על זה.

כמה אפשר לחזור על הטעות שבכותרת האשכול? יש עליה גדולה בתווי הנכה כבר עשרים שנה ויותר. לא היתה בחמש השנים האחרונות עליה חריגה ולא פרופורציונלית!

ככלב שב על קיאו. שוב ושוב חוזרים לקונן על "המספרים הבלתי נתפסים", שעה שבמציאות הם נתפסים בהחלט, כפי שפרטתי.

במחילה, אבל ה"הטבות הכלכליות" שאתם מדברים עליהם, לא אמורות להיות תלויות במבחן הכנסה. הן לא נועדו לצ'פר את הנכים או להעניק להם סיוע כלכלי, אלא להבנתי באות ממקום אחר לגמרי: המדינה מטילה שורה של מיסים ואגרות על ראשו של בעל רכב פרטי, כאשר האמירה היא, אתה יכול לנסוע בתחבורה ציבורית או לצעוד רגלית - אם בחרת בכל זאת ברכב הפרטי - תשלם. זו בדיוק הסיבה ל"הטבות הכלכליות" של הנכים. מי שלא יכול לנסוע בתחבורה ציבורית ולא מסוגל לצעוד רגלית, אין הצדקה לחייב אותו ולהעניש אותו על ש"בחר" ברכב הפרטי, הרי לא היתה לו ברירה. ההיגיון הזה תקף לגבי כל נכה בכל מעמד כלכלי שהוא. צריך לזכור שבמצבים מסוימים המדינה גם נושאת בעול מימון הרכב עצמו, וכאשר היא לא עושה זאת (והקריטריון הוא לגמרי שרירותי ולא הגון), אך מתבקש לדרוש ממנה - אם את לא עוזרת לפחות אל תפריעי. בקיצור, הפטורים הללו אינם חלק מסל הסיוע לנכים, אלא נובעים מכך שהחיוב במקרה הזה פשוט לא מוצדק.

לא מתווכח כמובן. אבל הכותרת המפוצצת שהובילה את כולם להזדעק, לטכס עצה דחופה ולכנס דיוני חירום - פייק.

יש כאן אירוע שהיה משעשע אלמלי הוא עצוב. מדינה שלימה, לרבות כלי תקשורת, משרדי ממשלה וחברי כנסת, רוקדת לחליל הנתון המפוברק הזה, שעה שאין לו שום שחר. זה בדיוק כמו לקיים דיונים מעמיקים בניסיון לפתור את התעלומה המסקרנת "איך הכפיל מספר תושבי תל אביב את עצמו, מחצי מיליון ב=2020 לכמעט שני מיליון היום". תשובה: הוא לא הכפיל. עובדתית, בשנת 2020 היו למעלה משלוש מאות וחמישים אלף תגי נכה בתוקף. 90 אלף זה כנראה מספר האנשים שקיבלו באותה שנה תג נכה חדש. מתברר שבכל המדינה שלנו אין עיתונאי רציני אחד שלא מפרסם הודעת דוברות של משרד התחבורה בלי לבדוק רגע אחד את העובדות שהיא כוללת. חמור יותר, משרד התחבורה עצמו כנראה לא מכיר את הדאטה שעליה הוא מופקד. אין לי מושג איך המדינה הזו משגשגת ואפילו מנצחת מלחמות, כי ככה פחות או יותר הכל כאן מתנהל. מי שלא סומך עליי מוזמן לקרוא את הנתונים המלאים כאן, בקישור הזה. שימו לב, הנתון המצויין שם, נכון לדצמבר 2020, 268,014 (שגם הוא גבוה פי שלושה מהנתון בדיווחים הנ"ל), הוא מספר בעלי תג הנכה, כלומר מספר הנכים הזכאים, אולם היות וכל נכה זכאי לרשום בתג שני רכבים, המספר המלא הוא למעלה משלוש מאות וחמישים אלף רכבים, כפי שציינתי, ראו שם. גם המספר 665 אלף שמתפרסם כנתון העדכני כביכול, להשוואה והמחשת הגידול, מתייחס למספר הרכבים ולא למספר הנכים.

ניסאן טידה. (אם זה נקרא ארוך, יש גם גירסאות מגולחות מאחור, קצרות יותר)

על איזה תקלות אתה מדבר? דו"ח מוזמן כמובן.

לאן נעלמו הרכבים האמריקאים? כשהערך נמוך עד כדי כך לרוב אין מקיף, וההחלטה אם להשבית בידיים של בעל הרכב.

כחצי שעה אחרי נסיעה ארוכה להרים נחשב "מיד לאחר הנסיעה"? מפתיע מאד מה שאתה אומר לגבי הנורה. לפי מוסך גוגל מגוון הבעיות רחב הרבה יותר, וכולל גם מפלס שמן לא תקין. עם סורק OBD ביתי פשוט כמו שיש לי יש דרך לבדוק תקלות כאלו? אפליקציה?

איך תראה ישנות? הן תמיד נראות חדשות 🙄 אבל אתה כמובן צודק לגבי הצורך בנירמול, גם אם דובר בכל זאת באחוזים ולא במספרים מוחלטים. השאלה כמה הדאטה שלרשותנו מפורטת. דוגמא ראשונה - קטגוריות. צריך להשוות את החברות באותן קטגוריות. חברה שמכרה באותה שנה רק אוטובוסים או רכבי עבודה מסחריים תמצא את עצמה בתחתית, ולא בגלל שהתוצרת שלה גרועה. וחברה שמכרה אז רק רכבי 7 מקומות תזנק לצמרת, גם כן ללא הצדקה מהותית.

בקארזון יש נתונים מקיפים על שרידות דגמים, לא? קצת לא הגון לשפוט לפי שנתון אחד ספציפי. מספיק דגם אחד מוצלח/כושל שרווח בישראל בדיוק באותה שנה כדי להטות את התוצאות. כדי לבחון בצורה רצינית צריך לעשות ממוצע של לפחות חמש שנים. כך או כך, סביר שהתוצאות יהיו דומות. אחרי הכל אף אחד לא קפץ לתקרה כשראה את הטבלה. הסדר כל כך צפוי, שזה מפתיע עד כמה הסטריאוטיפים במקרה הזה מדייקים. כתבה מעניינת בהחלט, שגם שימחה אותי עם המיצובישי 🙂 לפי החשבון הזה יש לזאת שלי עוד שמונה שנים 😃

בסופה של נסיעה ארוכה להרים - נדלקה נורת מנוע צהובה. אמרתי - הנה הגיע הרגע שחיכינו לו. מפלס השמן יורד! הנזילה לא תוקנה! האוטו הולך לאבדון! בדקתי שמן, והוא היה באמת סמוך מאד לקו התחתון (החור התחתון במקרה הזה), אם כי מצידו העליון. הייתי לחוץ בזמן ולא קניתי שמן. חזרתי את כל הדרך, ובדקתי שמן לפני ואחרי הנסיעה חזור - הפעם המפלס היה נראה כמו שהיה כל הזמן, ללא שינוי בכלל. הרגשתי שהמדיד מביט בי בתמיהה מעורבת בלעג, כאומר "מה אתה מסתכל עלי?". עוד נסיעה עירונית אחת, ופתאום נורת CHEK ENGINE כבתה. יהי זכרה ברוך. אני בכל מקרה רוצה לקנות שמן ולהוסיף עד החור העליון כדי לבצע מעקב ראוי. השאלה אם נורת מנוע באמת יכולה להיות סימן למפלס שמן נמוך - אך לא באופן קריטי? או שהיא בהכרח הצביעה על תקלה אחרת. ואם כן, האם אחרי שכבתה יש טעם לבדוק מה קרה?

ניסאן טידה. לא מאד מבוקשת. לא מאד זריזה. לא מאד משוכללת. לא מאד מאובזרת. לא מרשימה בכלל. אבל כן 4 גלגלים ומזגן שיקחו אותך ממקום למקום בלי בלגן והפגנות פתאומיות מהסוג של ילד בן שנתיים.

הרכב הזה יודע לשתות הרבה גם בלי עזרה. להגדיל את הצריכה מנקודת המוצא הזו יהיה קצת יותר מדי... אבל כשאני חושב על זה שוב, למה בעצם אנחנו רואים ב5W30 כשמן מתאים לתנאים? הרי הטמפרטורה החיצונית בארצנו עולה לעתים קרובות על 40 מעלות - ודאי בשמש (לא הבנתי משהו?).

בפועל כשאני הולך לחנות אני צריך לחפש דווקא תקן A? אני רואה שתקן C יותר נפוץ. זה יותר טוב או משהו אחר? מבין ש-SN יכול להיות בעייתי, עם התאמה למנועים חדשים בלבד?

אז איזה שמן מומלץ לקנות? ונניח שאני לוקח 5W30, כמו שיש כרגע במנוע, יש עדיפות למותג ספציפי? זה משנה? Castrol EDGE 5W30 LL 4L למשל טוב? את כל נושא התקן פשוט לא הבנתי (A3, A5 וכדומה). עריכה: קראתי כעת על הנושא ועוד יותר לא הבנתי. אם בהמלצות היצרן רשום לשים A1 A2 או A3, למה שמו A5?

מהתרשמות כללית - שומר נפשו ירחק ממנו. האוטו קנה כנראה את שמו הטוב בגלל אמינות יפה במאתיים אלף הקילומטרים הראשונים. אחר כך - אתה מוזמן להתרשם לבד. לא תמצא ביד 2 אוטו שחצה את רף ה200-250 אלף ק"מ ולא הוחלף/שופץ מנוע/גיר, ובחלק גדול מהמקרים שניהם גם יחד. אתה הולך למסלול של לוז-לוז: או שתשיג אחת של 210 אלף ק"מ, שהיא רגע לפני הנפילה הגדולה של הגיר והמנוע, ואז תצטרך לספוג את הנזק כשיגיע בקרוב, או שתקנה אחת יותר חרושה, שכבר עברה את השלב הזה, ואז יש לך אוטו עם מנוע מוחלף וגיר משופץ/להפך, על כל המשתמע מכך. שים לב שגם בדיקה מקיפה לא בהכרח תגלה את מצב האוטו. אתן 2 דוגמאות: חבר א' קנה מאזדה 5 (2009, 130 אלף ק"מ!). הלך כמו ילד טוב למוסך ובדק את האוטו, הכל היה בסדר. אחרי הקניה התברר שהגיר של האוטו ממש מעולה, הוא רק לא יכול לעשות רוורס כשהאוטו חם. בעיה קלה ושולית. קצת כבוד והתחשבות במבוגרים. בכל זאת, ילידת 2009. חודשיים סחב את הקטסטרופה הזאת, ואז נשבר לו. קם ונסע למכון גירים בראשל"צ. בדרך הלך המנוע. האוטו, אם שאלתם, נמכר לסוחר בארבעים אחוז מהמחיר שבו נקנה. חבר ב' קנה מאזדה 5 נאה וחסודה, חזקה למראה, והיא לא שרדה את העליה הראשונה לירושלים! אז נכון, מאזדה 5 אוטו נפוץ מאד, וכגודל תפוצתו כך היקף הסיפורים - באופן טבעי - אבל לא כדאי לעצום עיניים, יש כאן משהו יותר מזה.

איך אני בודק את הסוג? הבעיה שאצלי השחיזו את הווישרים כדי שיתאימו למגבים סטנדרטיים, בלי צורך להחליף כל פעם למגבים המיוחדים שתואמים את הווישר המקורי.