לאחר
שבשנה שעברה זכיתי לחוויה מוטורית מדהימה בסוף השבוע של מקאו, הבשורה שקיבלתי מאיתן צידקילוב בתחילת ספטמבר שהוא עומד להשתתף במרוץ ה-GT גם השנה הקפיצה לי את כל הפיוזים. לאחר שהידיעה הגיעה גם לאוזניו של אחי גלעד שזכה לדרבון קטן מאיתן גם אשתי כבר לא עמדה בפרץ והנסיעה למקאו 2009 הפכה לעובדה. איתן נסע כבר בספטמבר לסין והעביר את המכונית שאוכסנה כל השנה במכולה בהונג קונג לז'והאי. הטסט הראשון של המכונית חשף תוך הקפות בודדות שהנזק שהחל במקאו 2008 עוד לא נחשף במלואו וכל הדיפרנציאל האחורי של המכונית התפרק לחתיכות. מאותו רגע החל מסע ארוך להשגת חלקי החילוף הנדרשים, מסע שלא אפרט את כל השתלשלותו אבל לקח כחודשיים והסתיים רק ביום שבת שקדם למרוץ אז המכונית הספיקה לעלות ל-20 דקות ראשונות על המסלול בז'והאי לפני שליחתה למקאו. כשבועיים לפני הנסיעה גם התקבלה הבשורה שאלון דאי שלפניו עוד עמד סוף השבוע האחרון של עונת הפורמולה רנו אסיה, יתחרה גם הוא במקאו זאת לאחר שקבוצת ART איתה התחרה בעונה שעברה, השיגה ספונסר למכונית וחיפשה נהג שינהג עבורה במרוץ. בסוף השבוע שקדם למרוץ אלון הספיק להשלים את זכייתו באליפות הפורמולה רנו כך שבדרכנו להונג קונג עוד הספקנו להצטייד בעיתונים ישראלים שסוף סוף הזכירו לנו לאן אנחנו נוסעים. ביום רביעי בבוקר פגשנו את איתן בנמל המעבורת בהונג קונג ונסענו למקאו, מהרגע הראשון יש תחושה שכלום לא השתנה וכאילו לא חלפה לה שנה. אותם מוסכים אותה אוירה אותם אנשים והפעם אני מרגיש הרבה פחות זר ומרשה לעצמי להיפתח עם כל הסובבים. כמעט מיד אנחנו פוגשים את אלון ואבי (האבא) ולאחר שאיתן מתעדכן על הבדיקות הטכניות ומצב המכונית אנחנו נוסעים למלון שנמצא ממש על המסלול באזור הבלימה לפניית ליסבואה. בערב אנחנו שמים פעמינו לתדריך הנהגים שהפעם מתקיים באולם בריף הדייגים התיירותי. הפעם התדריך קצת יותר מעמיק ממה שהיה בשנה שעברה אבל עדיין שטחי לעומת הנהוג במסלולי הקארטינג בישראל. יום חמישי מגיע אנחנו מתחילים את הבוקר בצפייה במקצה אימונים של מכוניות הפורמולה-3 ומיד אח"כ עושים את דרכנו למרכז מקאו לאסוף כרטיסים ליציע ליום ראשון. את דרכנו חזרה אנחנו עושים במסע תיירותי שכולל עליה ברכבל לגבעת GUIA וירידה ברגל ממנה תוך שאנחנו מוצאים את עצמנו בעמדות מעניינות לאורך המסלול שמן הסתם רק מרשלים ואנשים מורשים אמורים להגיע אליהן וצופים במכוניות מסדרות המשנה שנוסעות שם תוך כדי. אנחנו חוזרים בזמן לצפות במקצה האימונים הראשון של ה-WTCC וממתינים למקצה האימונים הראשון של אלון. כולנו תקווה שזו תחילתה של חוויה מתקנת להתרחשויות של 2008. אנחנו דואגים לסקר את אלון ומצלמים את דרכו מתוך החניון התת-קרקעי למעלה אל הגריד. בשלב מסוים פיליפ מנהל הקבוצה מבקש מאיתנו לתת לאלון קצת מרחב ואנחנו עוברים לתוך הפיטס וממתינים לתחילת המקצה. גלעד מצליח בינתיים לארוב לזנארדי שיורד מהמקצה שלו והפעם מצליח לשוחח איתו כמה דקות וגם להצטלם. המקצה מתחיל אלון משלים את הקפת החימום וזוכה לצילום כשהוא עובר ליד קו הזינוק. אני רץ חזרה אל הטלוויזיה לעקוב אחר המתרחש ותוך דקה נגלית התמונה שאותה קיוויתי לא לראות כשהמכונית של אלון מקבלת זמן מסך כשצידה השמאלי חבול ושני המתלים שבורים. קשה להעביר את התחושה שלנו במילים ואנחנו רק עסוקים במחשבות איך אלון מרגיש באותו הרגע. אנחנו מוותרים על צפייה בהמשך המקצה ושמים פעמינו יחד עם איתן ליציע בפניית ליסבואה לצפות במקצה הדירוג של הפורמולה-3. איתן ממקם אותנו בקצה היציע לראות היכן הנהגים מתחילים את הבלימה שלהם לפניה, איתן מסביר לנו שחלק גדול מנהיגת המרוץ נמצא בבלימה לפניות ודי מהר הוא מסמן את מכונית מספר 16, יותר מאוחר יסתבר כמה הוא צדק. לאחר המקצה אנחנו חוזרים למוסכים ואיתן מתעסק בהכנות אחרונות לקראת יום שישי, לאחר שהוא מסיים אנחנו הולכים לחדר המלון של אבי ואלון לכוס קפה. בערב אלון זוכה לשינוי במצב הרוח כשהוא מוזמן למלון סאנדס לקצת עבודת PR שם הוא נדרש לדגמן ליד מכונית פורמולה רנו שנצבעה באותה הצורה כמו מכונית ה BMW שלו ולתת הזדמנות לתיירי המלון להצטלם איתו כשברקע חבורת בחורות נוצצת. יותר מאוחר התקיימה גם מסיבת GRAND PRIX בקומת ה-VIP של המלון אבל אנחנו בחרנו ללכת לישון ולהתכונן למקצה האימונים של איתן ביום שישי. יום שישי, ההתרגשות לא נתנה לי לישון יותר מדי ולאחר שהתעוררתי בחמש וחצי בבוקר חציתי את הכביש על הבוקר ליציע ליסבואה למקצה הדרוג של האופנועים שהחל כבר בשבע וחצי בבוקר. לאחר כשעה הצטרף אלי גלעד לצפייה במקצה ה-WTCC לאחריו חזרנו למלון לארוחת בוקר ויצאנו לעוד טיול רגלי לאורך המסלול. הפעם התגנבנו לעמדת צלמים שנמצאת בתחנת אוטובוס בסוף העלייה ליד עיקול שנקרא על שם בית החולים הסמוך אליו. הספקנו להגיע בזמן לצפות במקצה מכוניות ספורט והחלטנו שהעמדה הזו מספיק טובה על מנת להישאר שם גם למקצים הבאים של הפורמולה 3 וה-WTCC. העמדה הייתה בנויה רק עם גדר מתכת ללא רשת מעליה והייתה פשוט מעולה גם לצפייה במכוניות וגם לצילומים יפים. באמצע מקצה ה-WTCC התחלנו לחזור כדי להגיע למקצה האימון של איתן. כשהגענו חזרה החלו העיכובים. מסתבר שתאונה קשה של טרקוויני אילצה את המארגנים לבנות חזרה חלק מהגדרות שניזוקו, לאחר שכבר העלו את המכוניות לגריד היה עיכוב נוסף שנגרם ממקצה אחר בו היו עוד כמה תאונות וכך שהנהגים כבר נכנסו למכוניות הסתבר שהמקצה בוטל והם רק נסעו חזרה לחניון התת קרקעי. בהודעה רשמית שפורסמה הוחלט שמכוניות ה-GT יצאו רק בסוף היום לאחר הפורמולה-3 וה-WTCC החלטה שכבר באותו רגע נראתה מוזרה מפאת השעה. לקראת ערב שוב יוצאים הנהגים אל הגריד הכל שוב מוכן ושוב נהגי ה-WTCC עושים צרות הפעם במקצה הדרוג. תחילה תומפסון מעורב בתאונה קשה שנגמרת בפינוי רפואי ועיכוב ארוך ואז בחצי השני בו מתמודדים על עשרת המקומות הראשונים זהו שוב טרקוויני שמרסק את מכוניתו שזה עתה שוקמה. המארגנים מודיעים על ביטול מקצה ה-GT ואנחנו מאוכזבים הולכים לארוחת ערב. מאוחר יותר נקבל עדכון על שינוי לוח הזמנים ליום שבת בו יתקיימו גם האימונים וגם הדרוג של ה-GT. יום שבת, מקצה האימונים של איתן מוזנק בשמונה ורבע ואנחנו יוצאים מהמלון כבר לפני שבע. איתן מתארגן ואני מקבל הזדמנות לצילום של כל האופנוענים שמסתדרים לתמונה משותפת לפני שהם יוצאים לחימום. חבר של איתן הוא אחד מהאחראים על ארגון מרוץ האופנועים ואנחנו כבר מרגישים בני בית בתוך המוסכים שלהם, הם גם מאפשרים לנו לחבר מצלמת וידיאו לטלוויזיה שלהם על מנת להקליט את המקצים. איתן יוצא למקצה האימונים ואנחנו עוקבים בדריכות אחרי הנעשה על המסך, בתחילה מתרסקת אחת ממכוניות הפרארי ואח"כ נוצר פקק תנועה קטן במלקו הרפין, איתן מתחיל את המקצה בצורה טובה ולמרות הבדלי זמן אדירים מהמכוניות הראשונות הוא מפגין ביצועים יפים על המסלול ולרגע מוריד לי את הלב לתחתונים כשהוא עוקף כחמש מכוניות שעיכבו אותו בצלילה אחת לתוך פניית ליסבואה. המקצה מסתיים בדגל אדום כשמכונית למבורגיני מתרסקת בצורה קשה בפנייה הראשונה וחוסמת את כל המסלול בשברים. איתן מרוצה מהמקצה ומהתוצאה שממקמת אותו במקום ה-8 מתוך 32 המכוניות שנשארו שלמות בתום המקצה. מיד לאחר המקצה אנחנו יוצאים לעוד טיול רגלי לאזור פניית המלקו הרפין שם אנחנו צופים במקצה מכוניות הספורט וחוזרים חזרה בזמן לפיטס לצפות במקצה הדרוג של איתן. ההתרגשות גדולה ומקצה הדרוג מתחיל. איתן מצליח לשפר כבר בהקפה השלישית את הזמן שעשה באימונים אבל משם הדברים לא מתקדמים, איתן לא מצליח להשיג הקפה נקייה בזמן שהרבה נהגים אחרים מצליחים לחתוך בזמנים. איתן תחת לחץ עושה טעות באחת הפניות במעלה הגבעה נכנס לפניה מאוחר בקו המלוכלך ומאבד את המכונית לספין שמסתיים בשפשוף החלק הקדמי של האוטו על הגדר. מכונית פורש שנוסעת קרוב מאחוריו מצליחה להימנע ממגע איתו ואיתן מצליח לסובב את הרכב חזרה וחוזר לפיטס לבדיקה. המכונאים שולחים את איתן חזרה למסלול אבל בשלב זה תאונה אחרת מסיימת את המקצה בדגל אדום ואיתן מסיים את הדרוג בתחושת החמצה רק במקום ה-18. לא ברור אם המגבלות החדשות הן הסיבה אבל הזמן של איתן בשנה שעברה היה טוב ב-6 שניות מהזמן השנה ואין יכולת אמיתית לדעת מה גורם להבדל המשמעותי הזה. אני וגלעד ממהרים ליציע הראשי לצפות במרוץ הדרוג של הפורמולה-3 וחוזרים לפיטס לצפות במרוץ האופנועים מתוך המוסכים שלהם. לסיום יום עתיר פעילות ישראלית עולה אלון אל הגריד. הבחורות עטורות הנוצות של נותני החסויות מייצרות לחץ גדול של אורחים וצלמים מסביב למכוניתו. המקצה מתחיל ואנחנו עוקבים אחרי הנעשה על המסך. העובדה שאלון פספס למעשה את כל מקצה האימונים בתאונה שגם הורידה לו את הביטחון נותנת את אותותיה והוא מתחיל בקצב איטי מאוד את המקצה. רק לאחר כ-7 הקפות אלון מגיע למקום בו נהגים אחרים החלו את הדרוג ולמרות שיפור מתמיד הזמן אוזל ואלון מסיים את המקצה כשהוא מדורג רק במקום ה-18 מתוך 23 מכוניות שיחלו את המרוץ. למרות ששני הישראלים מדורגים עמוק אל תוך הגריד הפעם אנחנו יודעים שגם איתן ישתתף במרוץ ועדיין מקווים לתוצאות טובות ביום המחר. יום ראשון, יום המרוצים מגיע. הקטגוריות של אלון ואיתן הן הפותחות את הבוקר ולאחר צ'ק אווט מוקדם מהמלון אנחנו מגיעים עם המזוודות למסלול. מכוניות הפורמולה BMW כבר עושות את דרכן מעלה ואני מתוך אמונה תפלה מחליט להשאיר הפעם את המצלמה סגורה. אני מכניס לגריד גם בחור ישראלי נחמד בשם עידן שיצר איתי קשר מבעוד מועד אבל נאלץ להיעלם לטפל בהקלטות הוידיאו. מכיוון שמוסכי האופנועים כבר סגורים לאחר שאלו סיימו את המרוץ כבר בשבת איתן מדבר עם אחת מקבוצות הפורמולה-3 שמאפשרת לנו להתמקם ליד מסך הטלוויזיה שלה ולהקליט את המרוץ. המרוץ מוזנק ואני מחזיק אצבעות, אלון בניגוד לשנה שעברה מזנק היטב ונראה שהוא מצליח לשפר מקום אחד עם הזינוק. המכוניות עושות את דרכן לכיוון פניית ליסבואה אבל התאונה הגדולה מתחילה אפילו קודם. ביציאה מפניית מנדרין מתרסקת אחת המכוניות המובילות לתוך קיר צמיגים מפרקת אותו וגורמת לכאוס מוחלט. בתחילה קשה להבחין אם אלון בין הנפגעים ואני חושב שאני מזהה את מכוניתו על המסך אולם רגע אחרי מראים את טור המכוניות שנשארו שלמות ולהפתעתי הנעימה אלון יצא מהתאונה ללא פגע. הילוכים חוזרים מראים איך אלו מאט ונמנע מהבלגן גם מכונית שמאבדת שליטה מאחוריו וכמעט פוגעת בו מפספסת וכך לאחר שחצי גריד נמחק אלון מוצא את עצמו במקום התשיעי מתוך אחד עשר הנותרים ותקווה להישג נאה שוב ממלאת אותנו. המרוץ מתחדש המצלמה עוקבת אחר המובילים ואז שוב חוזרת התמונה שלא רצינו לראות, אלון תקוע עם נזק בפניית ליסבואה. הילוכים חוזרים מראים ניסיון עקיפה חסר סיכוי של בן קבוצתו לתוך הפניה שפוגע בחלק הימני אחורי של מכוניתו ושולח אותו לקיר. הסיפור מסתיים וגם השנה אלון לא יסיים את המרוץ במקאו. אין לנו יותר מדי זמן ואנחנו עושים סוויץ' במוח לקראת המרוץ של איתן המכוניות יוצאות אל הגריד והקפת החימום מתחילה כשהעיניים שלנו שוב על המסך. בליגת ה-GT יש זינוק תוך כדי נסיעה, המכוניות מסתדרות לזינוק אבל הדגל לא מונף כשהמזניק לא מרוצה מהתנהלות המכוניות ושולח אותן להקפה נוספת שכבר נחשבת במניין הקפות המרוץ. המכוניות מגיעות חזרה והפעם המרוץ יוצא לדרך. איתן מתחיל מצוין ונכנס לליסבואה כשהוא במקום ה-14. המצלמה עוקבת אחרי המובילים ולאחר רגע שוב תמונה מהסוג שלא רצינו לראות, איתן עם מכונית פגועה על הקיר. בהילוכים חוזרים יהיה ניתן לראות שהמכונית שנסעה אחריו פשוט נתקעה בו מאחור וזרקה אותו אל הקיר. איתן חוזר עצבני אל הפיטס כשבידו חתיכה מהרכב הפוגע בדיעבד יסתבר שהייתה זו מכוניתו של חברו לקבוצה. לאחר סיום החלק הישראלי אני וגלעד עוד נוסעים ליציע של פניית ליסבואה לצפות במרוצי ה-WTCC והפורמולה 3 אבל בראש יש תחושה שהסיבה העיקרית שלשמה באנו שוב למקאו פוספסה ואם ציפינו לחוויה מתקנת היא לא ממש קרתה. במרוץ העיקרי אגב זכה אדוארדו מורטרה במכונית מספר 16. לסיום החוויה המוטורית עוד הספקנו לראות חלק מנהגי הפורמולה-3 בשדה התעופה של הונג-קונג. החלפתי כמה מילים עם ברנדון הארטלי שהיה נהג המבחן של טורו רוסו העונה וגם לו המזל לא ממש האיר פנים במקאו השנה. המסלול במקאו אינו סלחני ומצריך בראש ובראשונה הרבה מזל. קשה לי להאמין שלאור הנסיבות נזכה שוב בשנה הבאה לעוד הזדמנות לתקן את החוויה אבל כולי תקווה שאני יופתע.