בסוף השבוע האחרון זכיתי לחוויה אינטנסיבית מרגשת ולבסוף גם מאכזבת בזמן שהתלוויתי לאיתן צידקילוב ואלון דאי במרוצי ה–GT וה-FORMULA BMW במקאו. מעל הכול היה זה שיעור שלימד אותי עד כמה כחובב ספורט מוטורי מזה 15 שנה אין לי שמץ של מושג איך מתנהלים ונראים הדברים מבפנים.
הכול החל לפני כחצי שנה בעת ביקור של איתן בארץ בתחילת הקיץ כשכבר היה די ברור שהוא יתחרה במרוץ ה-GT במקאו. יותר מפעם חשבתי על האפשרות לנסוע למרוצים שם אבל תמיד נראה לי יותר קורץ לבקר בעוד סוף שבוע של פורמולה-1. הרעיון החל לחלחל פנימה ועמוק בפנים ההחלטה התקבלה וכל שנותר היה לסגור את הקצוות בתחום המשפחתי. ההצעה לאחי גלעד להצטרף אלי לעוד חוויה מוטורית נענתה בחיוב וגם נשותינו נתנו את אישורן. כשאיתן הגיע לביקור בסוף הקיץ הודעתי לו סופית שאנחנו באים. זמן קצר מאוחר יותר התברר שגם אלון דאי ייקח חלק במרוצים כך שהעיתוי כך נראה לא יכול להיות טוב יותר. פרטים קצת יותר רחבים על הדרך של איתן למקאו אפשר לקרוא בכתבתו של ירון אדרי… http://cars.walla.co.il/?w=/4704/1378660 הדרך שלנו למקאו לעומת זאת קצת יותר פשוטה ועוברת בטיסה להונג קונג ויומיים טיול שמאפשרים לנו להתרגל להבדלי השעות. לאחר יומיים אלו אני בהחלט יכול להמליץ לכל אחד על ביקור במקום. ביומיים הללו הספקנו גם להתעדכן על האימונים בג'והאי של אלון בסוף השבוע שקדם למרוץ ולהיפגש פעמיים עם איתן ולחוות מקרוב את האווירה שעוברת על נהג כמה ימים לפני המרוץ, ההכנות של צפייה בקטעי וידיאו, מעבר על מבנה המסלול ותכנון לקיחת הפניות מתוך ניחוש של מה תהיה מהירות המכונית בהגעה לפניה ובאיזו מהירות וקו נכון יהיה אפשר לקחת אותה. במקאו באופן מיוחד, בגלל לוחות הזמנים הצפופים והעובדה שכמעט בלתי אפשרי להשלים הקפות נקיות במסלול בלי להיתקל בדגלים צהובים או אדומים לאורך המקצה, יש חשיבות עליונה להכנה המוקדמת. ביום רביעי בבוקר נפגשנו עם איתן בטרמינל של המעבורת ויצאנו לדרך. כבר בטרמינל איתן פוגש פרצופים מוכרים של נהגים אחרים וצלמי עיתונות ואתה מתחיל להרגיש איך כל העסק מתנהל בכבוד הדדי ושיתוף. הנהגים מחליפים דעות על העתיד לבוא בעיקר כשלאף אחד אין מושג לקראת מה הולכים כשמדובר בפעם הראשונה בה מכוניות ה-GT יעלו למסלול הזה. הנסיעה למקאו עורכת כשעה והאווירה היא כמו במטוס כולל דיילים שמחלקים אוכל וניירת למלא לטובת בידוק הדרכונים. מיד עם היציאה מהטרמינל נוחתת עליך אווירת המרוץ שכן המוסכים של הקבוצות וישורת ההתחלה סיום של המרוץ על כל היציעים שלאורכה נמצאים ממש מעבר לכביש. אנחנו עלינו על אוטובוס למלון ומכיוון שהמסלול עדיין לא נסגר נסענו על קטע מהישורת שמובילה לפניית מנדרין לאורך גדרות המתכת הצבועות בצהוב שחור. לאחר התמקמות קצרה עשינו פעמינו ברגל חזרה למסלול. איתן תידרך אותנו שלאור העובדה שעדיין אין בידינו את אישורי הכניסה למסלול שניצמד אליו ולא נתייחס לשומרים בכניסה. די הדהימה אותי העובדה מה אפשר לעשות עם מספיק בטחון עצמי ולמרות ניסיונותיו של המאבטח בכניסה לרדוף אחרי איתן עד מכוניתו מצאנו את עצמנו בפנים. המוסכים של סדרות המשנה ממוקמים בחניון תת קרקעי בעיקר בקומה -1 וחלק קטן מהרכבים בקומה -2. לכל קבוצה מוקצות מספר חניות בהן ממוקמות המכוניות עצמן ארגזי הכלים הצמיגים וחלקי חילוף. העסק נראה הרבה פחות מרשים וסטרילי ממה שהורגלתי לראות בסדרות הגדולות ברחבי העולם ולעיתים אפילו קבוצות מרוצים ברצנו הקטנטונת אם זה בראלי ואם באופנועים יוצרות יותר שוויץ מסביבן. איתן נכנס לאוטו ומניע אותה לשתי שניות על מנת שנוכל להתרשם מהעוצמה של הרכב ואני מתקשה לשמוע אפילו את עצמי בשניות שלאחר מכן. איתן מתחיל להתעניין עם אוליבר המכונאי הראשי של קבוצת DTM על המצב ודי מהר מגיע לאזור גם פול המארגן של הליגה איתו איתן מתיישב לשיחה קצרה על העתיד בפוליטיקה הסבוכה של הספורט המוטורי באסיה. לשיחה מצטרפים עוד נהגים שעוברים באזור ובין לבין איתן מקבל ממנו גם את אישורי הכניסה שלנו והכרטיסים שהוזמנו מראש. לאחר מכן אנחנו הולכים כמה עשרות מטרים בתוך החניון לחפש את המיקום של קבוצת ART (בה מתחרה אלון) פוגשים את אלון והאבא אבי ומתעדכנים על ההכנות שלהם למרוץ. לאחר מכן לאור העובדה שכבר מאוחר בצהריים ויש רק עוד שעות בודדות של אור יום איתן לוקח אותנו למלון מנדרין שם יש סוכנות להשכרת רכב וחיש מהר אנחנו מוצאים את עצמנו נוסעים לאורכו של המסלול. איתן במושב הנהג עובר מדי פעם לנתיב הנגדי כדי לנהוג בקווים הנכונים ולראות את הפניות מהזוית הנכונה חוויה קצת מפחידה בהתחשב בעובדה שהכביש פתוח ומדי פעם עוברות מכוניות ממול. המסלול עצמו נראה הרבה יותר צר במציאות ושינויי הגובה בו מדהימים ביחס למה שאפשר לקלוט בטלוויזיה. לאחר סיום שתי הקפות איתן מבקש ממני לטלפן לאלון כדי שיצטרף אלינו וממשיכים בעוד מספר הקפות בהן הוא מדריך את אלון ומחלק לו טיפים. תוך כדי הנסיעה אפשר לראות נהגים שונים שמטיילים רגלית לאורך המסלול יחד עם כל הקבוצה שלהם וכן חלק מצוות המסלול ומנהל המסלול שמנפנף לנו לשלום. לבסוף לאחר שאיתן ראה מספיק מהמסלול אנחנו מחזירים את הרכב ובוחנים את זוויות הצפייה לפניית מנדרין לקראת יום האימונים הראשון. אנחנו חוזרים לאזור המוסכים בשלב זה כבר יש לנו אישורי כניסה ואיתן מתבדח עם המאבטח בכניסה שקודם רדף אחריו. אנחנו עולים לקומה 0 מעל החניון התת קרקעי ושם נפעמים לראות את המוסכים של קבוצות ה-WTCC והפורמולה 3. לאחר מעבר קצר במלון אנחנו שמים פעמינו לבניין בו נמצא מוזיאון הגרנד פרי שם מתקיים תדריך הנהגים. להפתעתי אין בעיה גם לאורחים כמונו להיכנס לתדריך עצמו ומה שעוד יותר מדהים אותי הוא השטחיות בה התדריך מתבצע. מנהל המרוץ פותח במשפט המוכר שכולם נהגים מנוסים ומכירים את הדברים ומתעמק רק בכמה נושאי בטיחות. אין שום התייחסות לחוקי מרוצים ובכל פעם ששאלה נפתחת לדיון אתה קולט שלא כולם מבינים את הכול עד הפרטים כולל מנהל המרוץ שלעיתים נדמה שיורה תשובות מהמותן למרות שהוא מנהל את אותו מרוץ כבר שנים. אני לא יגזים אם אומר שהתדריכים בקארטינג בארץ יותר מעמיקים. את יום חמישי בו איתן לא התחרה פתחנו בצפייה באקשן מפניית מנדרין. המלון גובה כסף על מנת לעמוד בקומה השנייה של החניון שנותנת נוף מעניין לפניה ואיתן מביט בעניין איך נהגים מסדרות שונות לוקחים את הפניה. די מדהים לראות שמכוניות הפורמולה-3 לא צריכות אפילו להיצמד לקו הנכון כדי לקחת אותה במצערת מלאה ולעיתים עוברות אותה בזוגות! לאחר ששבענו מהצפייה אנחנו חוזרים אל הפיטס ולאחר מקצה צילומים קצר במוסך של איתן עולים אל מעל האדמה לקראת מקצה האימונים הראשון של ה WTCC. המבנה של הפיטס מורכב משורת מוסכים ראשונה בה נמצאות מכוניות הפורמולה-3 וחלק מהאופנועים לאורך הפיט ליין. מאחורי מוסכים אלו ישנו עוד מקטע אספלט ומאחוריו המוסכים של ה WTCC. כל מקצה פרט לפורמולה-3 מתארגן במקטע האספלט שבין המוסכים ויוצא לדרך משם. אנחנו נפעמים למצוא את עצמנו בין כל המכוניות שמסודרות לפי סדר האליפות וממש לקראת המקצה גם צצים הנהגים השונים מתוך המוסכים מסיים ללבוש את הציוד ונכנסים לרכבים. מיד עם היציאה למקצה הקבוצות על ציודן עוברות דרך שני מעברים לפיט ליין עצמו בקדמת המוסכים של הפורמולה-3 ואנחנו בלי בעיה עוברים יחד עם כולם פנימה ומתיישבים על הקיר שגובל בין המסלול לפיט. אחרי זמן קצר יוצא הדגל האדום והטירוף מתחיל כשכל המכוניות נכנסות לפיט וחונות באלכסון זו לצד זו. הצוותים מתנפלים על הרבים מעלים אותם על הג'קים ומלבישים על הצמיגים את שמיכות החימום. גם מכסי המנוע נפתחים ומכונאים מוודאים שהכול תקין לקראת חידוש המקצה. המקצה מתחדש ואנחנו מכניסים את הראש לתוך אחד מהמוסכים של קבוצת פורמולה-3 על מנת להביט במסכי הטלוויזיה המוצבים בכל מוסך ובהם אפשר לראות גם את השידור וגם לוח תוצאות. המקצה מסתיים ואני וגלעד רצים לפתח המוסך של זאנרדי על מנת לנצל את ההזדמנות להחתימו על תמונה בה גלעד צילם אותי ואת אישתי הילה בלגונה סקה 1996 בעת שזנארדי עקף בהקפה האחרונה את בראיין הרטה. גלעד הכין מבעוד מועד שתי תמונות מודפסות אבל זנארדי יוצא מהרכב וצולל לאחורי המוסך לתדריך. לשאלתנו אומר אחד המכונאים שנחזור עוד חצי שעה ואנחנו שמים פעמינו למקצה הפורמולה BMW שמתארגן ליציאה. אלון יושב במכוניתו ואנחנו מפציצים בצילומים. הדופק הולך ועולה וכולי מתפלל שלא יקרה שום דבר רע והמקצה יגמר בצורה טובה ואלון יצליח ללמוד את המסלול. המקצה יוצא לדרך ואנחנו שוב עוברים לפיט ליין והפעם מתרכזים יותר במסכים. אלון משתדל לפנות את הדרך לנהגים מהירים ממנו שיושבים לו על הזנב על מנת שיוכל להתרכז במסלול עצמו אבל מהר מאוד הדבר מסתבר כטעות גורלית כאשר נהג שכמה פניות קודם עבר אותו נתקע באחת הפניות העיוורות ואלון שמגיע בשיא המהירות לא מספיק להגיב לעניין מטפס עם הגלגל השמאלי הקדמי שלו על המכונית שמתדרדרת לאחור ומתהפך על הגג וחוסם את המסלול. אני שהייתי עסוק בהסתכלות על זמנים לא ראיתי את התאונה עצמה אלא רק את התוצאה הסופית והייתי פשוט בהלם. מעבר לאכזבה מהסיום המוקדם למקצה באמת חששתי לאלון ואנחת רווחה גדולה מלאה אותי כשראיתי את אלון משתחל החוצה מהמכונית בריא ושלם. לאחר צפייה בהילוכים חוזרים של האירוע ומכיוון שאלון סיים את חלקו במקצה חזרנו למוסך של זנארדי. הפעם מכונאי הואיל בטובו לקחת עבורנו את התמונות וחזר איתן חתומות אחרי שתי דקות. אומנם הייתי יותר שמח לשבת עם זנארדי על כוס קפה ולהחליף חוויות על אותה עקיפה ב-1996 אבל יצאנו שמחים גם ככה. אחרי שאלון חזר לפיטס והתבהר לו שלמרות מה שקרה הרכב יתוקן והוא יחזור למקצה הדירוג בעוד יומיים העניינים קצת נרגעו ואפשר היה להתייחס לתאונה כחוויה לימודית. לסיום היום חזרנו עם איתן לפניית מנדרין במקצה אימון של האופנועים. האופנוענים המשתתפים במרוץ הזה הם זן מיוחד של אנשים אותם אלו שמשתתפים במרוץ השנתי ב-ISLE OF MAN ההבדל הוא שאם שם מדובר במרוץ נגד השעון כאן מדובר במרוץ ראש בראש. הם לוקחים את הפניה לעיתים כל כך קרוב לגדרות שהם צריכים להזיז את הראש הצידה תוך כדי ההשכבה ולראות אותם עוברים כמעט במהירות מלאה בתוך מנדרין כמשני הצדדים מתמרות גדרות המתכת אתה לא יכול שלא להעריץ את הרוכבים. יום שישי מגיע והפעם אנחנו נותנים לאיתן זמן לעצמו שכן הוא עולה לראשונה למקצה האימונים אלון לעומתו לא משתתף במרוצים ביום זה ויחזור למסלול רק בשבת. אנחנו שוב מסתובבים במוסכים ומביטים במכוניתו של אלון שהולכת ונבנית מחדש לאחר שביום הקודם הופשטה מכל החלקים שנשברו בתאונה. איתן מגיע למסלול מלווה באשתו אנדרייה שהגיעה מהונג קונג ומתחיל בהכנות למקצה שלו. אנחנו משתדלים בעיקר שלא להפריע ועולים למעלה על מנת לצפות בעוד מקצה אימונים של ה-WTCC. המקצה של איתן מתקרב ויחד איתו עולה ההתרגשות. אנחנו יורדים למוסך למטה לחזות בפרוצדורה של העלאת המכוניות למסלול וחוזרים למעלה לגלות את הגריד המהיר של 36 מכוניות ה-GT שבעיני נראה הרבה יותר מרשים מה-WTCC. מסביב המולה לא קטנה של צלמים שכוללת גם אותנו איתן בינתיים תופס עמדה מוצלת ומחליף רשמים אחרונים עם נהגים אחרים לפני העלייה למסלול. המקצה יוצא לדרך ואנחנו רצים אל הפיט ליין. רואים את איתן עובר בפעם הראשונה ומתחיל הקפה מהירה. בזמן שאני עומד עם מצלמה ומחכה שיעבור שוב אני קולט אותו במורד הפיט ליין נכנס חזרה. איתן עוצר המכונאים קופצים על האוטו בודקים לחץ אויר ומחזקים את הגלגלים בזמן שאוליבר משוחח עם איתן. המכונאים מורידים את מכסה המנוע הצבוע כדגל שחמט ומסתכלים אם הכול במקומו ואם יש תקלה נראית לעין. המכונאים מחזירים את המכסה ואיתן חוזר למסלול. השונות בין המכוניות והנהגים עצומה ואיתן מסיים את המקצה בשלום כשהוא ממוקם עשירי אבל בפער של 15 שניות להקפה מהנהג המוביל. אנחנו פוגשים את איתן בפיטס כשהוא כבר הרבה יותר משוחרר והוא מדבר עם אוליבר ופביאן על בעיה במנוע שמקרטע. הפחד הגדול הוא שהבעיה היא במחשב של המנוע עוד אחת מהבעיות איתה התמודדו בהכנת הרכב החצי השנה האחרונה ובעיה שלא ניתן יהיה לפתור בסוף השבוע. לבסוף יסתבר שהבעיה הייתה בחיבור של אחד המצתים וגרמה לרכב לנסוע גל 7 מתוך 8 הבוכנות מה מחזק עוד יותר האת בטחונו של איתן לקראת ההמשך. הדבר החשוב ביותר מבחינתו היא העובדה שהספיק לעשות כעשר הקפות וללמוד את נקודות הבלימה הקריטיות מבחינתו במסלול מה שבטוח שכל מה שתוכנן מראש יכול ללכת לפח האשפה והמציאות שונה לחלוטין. לסיום היום אני וגלעד שמים פעמינו ליציע שיושב על פניית ליסבואה. זוהי הפניה בה המכוניות מסיימות את החלק המהיר ביותר במסלול ונכנסות בפנייה של 90 מעלות לקטע הצר והמתפתל של המסלול ובדרך כלל יש בה הרבה פעילות תחת הבלימה של המכוניות. אנחנו הגענו בדיוק בזמן לפתיחתו של מקצה הדירוג של ה WTCC וחיש מהר התרחשו מול עינינו כמה רגעים מטריפים של נהיגה על הקצה שהסתיימו בשתי מראות שנתלשו ממכוניות ביציאה צמודה לקיר מהפניה ועוד מכונית שממש איבדה שליטה תחת בלימה והנהג שהפך לנוסע חסר שליטה בתוכה פגש את קיר הפניה עם חלקו האחורי. יום שבת מגיע וזהו היום הגורלי של מקצי הדירוג בשתי הקטגוריות בהן משתתפים הישראלים. אנחנו מגיעים לפיטס ורואים שמכוניתו של אלון כבר כמעט מוכנה למרות שהמקצה שלו הוא האחרון לאותו יום ויש זמן לעבוד על הדברים האחרונים. הפעם מכיוון שמדובר ביום שבת הפיטס מלא באנשים ואם שתי נערות גריד נעמדות עם מטריה ליד המכונית כבר ממש קשה להתקרב בגלל עדת הצלמים שעטה עליהן. איתן עושה הכנות אחרונות ונכנס לרכב. למרות שיש עיכוב ביציאה של כרבע שעה איתן מעדיף כבר להישאר במכונית ואני מרגיש מתח שמעולם לא חשתי במרוצים הפעם העיניים שלי מסתכלות רק על נהג אחד ושום דבר אחר מסביב לא מעניין אותי. המקצה יוצא לדרך והפעם בשל אבטחה הדוקה יותר אנחנו מגיעים לפיט ליין ע"י חיתוך דרך מוסך של האופנוענים. איתן מתחיל את המקצה היטב וכבר מההתחלה הוא מופיע על מסך הזמנים במקומות 5-7. הזמנים הולכים ונחתכים מהקפה להקפה אלא שאז לפתע מופיעה על המסך תמונה של איתן עומד בצד יוצא מהרכב וקופץ מעבר לגדר. לא ממש ברור לנו מה קרה ושום הילוך חוזר לא מספר על תאונה או משהו דומה. אנחנו ממשיכים להביט במסך ורואים איך הזמן של איתן עדיין מצליח להחזיק אותו באותו מיקום אלא שדווקא בהקפה האחרונה מספר נהגים משפרים את מיקומם ואיתן נותר במקום ה-10 המצוין. לאחר המקצה אנחנו מחכים למכונית שתחזור מהמסלול ומגלים נזילת שמן קלה באחורי המכונית אוליבר באינסטינקט ראשוני מדבר על בעיה אפשרית בתיבת ההילוכים שכבר עשתה בעיות בעבר ואנחנו מקווים לטוב. הרכב מוכנס למוסך ואנחנו הולכים עם איתן להביא דף של הזמנים הרשמיים. עם חזרתו למוסך הרכב מועלה מעלה ומפרקים את כל המתלה הימני האחורי. אוליבר צולל מתחת לרכב וחוזר לאיתן עם הבשורה שהבעיה היא ב-FINAL DRIVE. איתן בלי למצמץ אומר לנו שנגמר הסיפור. אנחנו שלא ממש מבינים אל מה מדובר עדיין מקשים בשאלות האם בטוח שלא ניתן לתקן את התקלה? האם אי אפשר להטיס את החלק החסר בן לילה? לאחר פירוק מלא של החלק יתברר שגלגל שיניים היושב בתוכו איבד 4 שיניים שנשברו. החלק הוא חלק שיוצר במיוחד למכוניתו של איתן ואין לו חלק חלופי. דווקא אם הבעיה הייתה בתיבת ההילוכים אפשר היה לעבור לתיבה חליפית אבל למרות הקושי שלנו להשלים עם העניין באמת העסק מבחינתו של איתן נגמר. באווירת נכאים אנחנו מלווים את איתן לצפות במרוץ האופנועים ומתמקמים יחד איתו במוסך של האופנוענים. המרוץ מרתק והפרצופים של רוכבים הנאלצים לפרוש פשוט מדהימים. אני זוכה לקבל זמן מסך בשידור המרוץ כמצלמים אותי בוהה במסך. המרוץ מסתיים והרוכבים נכנסים כל אחד מהם נראה כאילו הוא זה שניצח את המרוץ מעצם העובדה שהוא הגיע לקו הסיום. עכשיו אנחנו מתכוננים למקצה הדירוג של אלון מקווים שהטעות של היום הקודם לא תחזור על עצמה. המכוניות מסתדרות לקראת היציאה כשאלון בוחר אסטרטגית לזנק אחרון ולצאת למסלול נקי ממכוניות אחרות. פיליפ המכונאי הראשי של ART מחליף מילים אחרונות של תדרוך עם אלון. ההמולה סביב המכוניות גדולה ועשרות צלמים מקיפים את מכוניתו של אלון לידה עומדות נערות גריד אסייתיות. הדופק שלי שוב מרקיע שחקים מהתרגשות ואני רק יכול לדמיין מה אלון מרגיש בזמן שהוא עוצם עיניים ומנסה להתרכז במטרה. המקצה יוצא לדרך ואנחנו שוב עוברים למסכי הטלוויזיה לראות את המתרחש. כמעט מיידית אחת המכוניות מתרסקת והדגל האדום יוצא. המכוניות נכנסות לפיט ליין ואלון שוב עוצם עיניים מתרכז ומחכה להמשך המקצה. המכוניות יוצאות שוב ואלון שוב מתעכב מעט כדי להבטיח לעצמו מסלול פנוי. המקצה יוצא לדרך ואנחנו רואים את הזמנים הולכים ומשתפרים מהקפה להקפה אבל אחרי כ-4 הקפות שוב הנהגים מתקשים להשלים הקפה פנויה בלי הפרעות לאחר שמספר נהגים פוגשים את הקירות בכמה מקומות על המסלול. אלון מסיים את המקצה במקום השמיני המצוין ונראה שהצליח להתגבר על אובדן הזמן במקצה האימונים ביום חמישי. אנחנו מסיימים את היום באווירה אופטימית כשמרוץ הפורמולה BMW יהיה המקצה שיפתח את יום התחרויות האחרון. יום ראשון מגיע והבוקר מעט לחוץ יותר בגלל הצורך לעזוב את המלון ולהגיע בשעה מוקדמת לפני המקצה של אלון. כמו באירועי ספורט מוטורי אחרים היום הזה הרבה יותר עמוס בקהל מהימים הקודמים וההתנהלות באזור הפיטס הרבה יותר בעייתית. המכוניות יוצאות אל הגריד עצמו ואבי שברשותו אישור כניסה לגריד מאפשר לנו להיכנס ולהיות לצידו של אלון דקות ספורות עד היציאה למקצה. אני שוב נאלץ לעשות סיבוב דרך אחת מהמוסכים של הפורמולה-3 כדי להצטרף לקבוצה בפיט ליין ואנחנו מביטים בהתרגשות במסכים על המכוניות שמשלימות את הקפת החימום שלהן ונעמדות על הגריד. המרוץ מוזנק ואנחנו מביטים באלון מתדרדר לאיטו לאורך הישורת כשכמעט כל הנהגים שזינקו מאחוריו מצליחים לעבור אותו לתוך הפניה הראשונה. מאוחר יותר יסתבר שהרכב כמעט נכבה לו בזינוק והוא נאלץ ללחוץ על הקלאץ' שוב. לאחר הפתיחה נראה שאלון גם איבד את הריכוז ובהקפות הבאות לא הצליח להיות מהיר מהמתחרים האחרים שלפניו ואף איבד מקום נוסף לנהג שהיה מעורב באירוע בהקפה הראשונה ולבסוף היה הנהג המהיר על המסלול. לאחר כחמש הקפות שוב הגיע רגע שלא רצינו לראות. ביציאה מהפניה האחרונה לאלון היה היגוי יתר החלק האחורי של המכונית החליק והחלק הקדמי השמאלי של המכונית נשבר המכונית נעצרה סמוך לקיר של ישורת ההתחלה סיום ואלון עשה את דרכו חזרה לפיט ליין והספיק לראות על המסכים את סיום המרוץ, להביט מלמטה בטקס הפודיום ולהפנים שעומדים עליו נהגים מנוסים ממנו. לאחר המרוץ איתן ואשתו חזרו להונג קונג עוד בטרם התקיים מרוץ ה GT בו איתן היה אמור להשתתף. אנחנו נשארנו לראות את איוון מולר זוכה באליפות ה WTCC ואת מרוץ הפורמולה-3 המרתק שהראה עד כמה המסלול הזה מדהים והקטעים הרחבים והישרים הארוכים שבו מאפשרים תחרות אמיתית. במרוץ הפורמולה-3 ניצח יפני צעיר שאחיו הקטן היה בן זוגו של אלון במרוץ הפורמולה BMW. לקינוח לפני החזרה להונג קונג הלכנו בערב למוזיאון הגרנד פרי שם אפשר לראות מכוניות בהן התחרו מיכאל שומכר, דיויד קולטהארד, ריקארדו פאטרזה, טאקומה סאטו, ריקרד ריידל וגיבורים מקומיים כמו קוטו ורודולפו אוילה שהתחרה במירוץ ה GT. אבל החשוב מכל בעיניי הייתה מכוניתו של אירטון סנה שזכה במירוץ של 1983. יש לא מעט תובנות שנחתו עלי בסוף השבוע הזה קשה לסכם אותן במילים אבל הן בעיקר אומרות שכל מה שחשבתי או ששיערתי על מה צריך ישראלי צעיר לעשות כדי להגיע לרמות הגבוהות של הספורט המוטורי אינו נכון. היום אני מבין למה הרפתקאות של כאלו שכן ניסו לא ממש הגיעו לשום מקום. אני מאמין שאלון דאי הוכיח שאת הכישרון יש לו. היום יש לו גם את ההבנה של מה צריכה להיות הדרך כדי להגיע לרמות הגבוהות. אני רוצה להביע תקווה שחוויות סוף השבוע במקאו יהיו מה שיעלה אותו על הדרך הנכונה להצלחה. נכון להיום הוא התקווה הכי רצינית שלנו. לאיתן צידקילוב אני רוצה להגיד תודה גם ברמה האישית שלי שאפשר לי ולאחי לראות את עולם המרוצים האמיתי מבפנים, שהקדיש לנו המון זמן דווקא כשהוא צריך את הזמן לעצמו ובעיקר לעובדה שעזר ואני מאמין שעוד יעזור לישראלים צעירים כדוגמת אלון לעלות על המסלול הנכון. כמה תמונות שמתארות את השתלשלות האירועים ניתן למצוא בלינק הבא: http://www.flickr.com/photos/32602771@N04/sets/72157609529175317/show/
