טוב, אז הפדיחה הולכת ככה...
אתמול, יום שלישי, "הוזמנתי" לבסיס תל-השומר לצו ראשון.
שמחתי לגלות שגם אלי (AC) היה שם.
הקיצר אנחנו מגיעים לבסיס בסביבות תשע בבוקר...
נכנסים לבסיס, מקום גדול, הרבה אנשים.
תופסים ספסל ומחכים שהכרוז ייקרא בשמותינו כדי להיכנס למבנה ולהתחיל בבדיקות/מבחנים.
מחכים מחכים מחכים...
עברה שעה
עברו שעתיים..
השעה כבר 11:00.
מתים מעייפות ומשיעמום, מחכים עדיין שיקראו לנו.
עוברות שלוש שעות..
ארבע שעות..
ואף אחד לא הזכיר את השם של אחד מאיתנו במערכת הכריזה.
השעה 13:00
אלי ואני מחליטים לגשת לעמדת המודיעין ולשאול מה לא בסדר, הרי שאנחנו מתייבשים פה בחוץ.
אנחנו מגיעים למודיעין, אפילו הפקידה נמנמה לה קצת מרוב החום המתיש..
אומרים לה בקול עייף: "אנחנו מחכים כבר כמה שעות טובות כאן, למה לא קוראים לנו להיכנס??"
היא שואלת אותנו אם כשהגענו לבסיס נרשמנו אצלה,
אנחנו אומרים לה שלא.
והיא, עוד שניה מתפוצצת מצחוק, אומרת לנו: "חחחחחחחחחחח! חיכיתם כל הזמן הזה בחוץ בלי 'להזמין' תור?!?!"
היא אמרה שמכיוון שמאוחר כבר, לא נספיק לעשות את הבדיקות והמבחנים היום.
ניגשנו לדלפק אחר, וקבענו זימון ליום אחר בעוד כמה שבועות אני מניח.
הקיצר יצאנו אהבלים,
יש הלכנו לתחנת האוטובוס לחפש אחר קו 564 שיחזיר אותנו לאיזור כפ"ס...
לחשוב על זה שחיכינו כמו מטומטמים 4 שעות בחום בחוץ