רם מילון

ראמי, תתחדש נראה מבטיח. האם יש קשר ל- "סייארה של סבתא" מאיים אבודים. שחזרה לצבע המקורי? http://www.youtube.com/watch?v=96pD7D2DsEg דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

תודה בני על העדכון, לפי חברת רנו, לוח השעונים הוחלף רק בשנת 80, אז האם יכול להיות שהדגמים הראשונים בצבא היו עם הדשבורד הישן ? אפילו בתמונות שצרף אסף (הודעה 3971) ניתן לראות שוני בין הרכבים למשל: בחלק יש פגוש ניקל וחלק פגוש צבוע, שנכנס רק ב-1980. כנל לגבי הניקל בגומיית החלון. ישנם עוד כמה הבדלים חיצוניים בולטים בין רנו 1974 לבין חלק מהדגמים של הצבא: - פנסי האיתות הקדמיים העגולים לעומת המרובעים של הצבא. - צירי הדלתות שהוכנסו פנימה ולא בלטו מגוף הרכב. - ג'נטים ללא צלחות. אבל ביננו, אף אחד לא ישים לב.

גם לי זכורים רק מנועי 845 וההוכחה שאחד המנועים הללו שנמכרו מעודפי הצבא מותקן כרגע בלימונית אפשר לראות את ה"מיטה" שעליה הגיע המנוע עם ניירות הבדיקה אחרי האוברול במנועי בית שאן. (לא לטעות זה על המדרכה לא בצבא, ה"חייל" זה חבר ואלו בגדי העבודה שלו). השנה היא 1993 וגם הגשם לא מפריע לעבודה.

שלגית התגייסה לצה"ל. עכשיו היא חצי רכב של רס"ן במיל'. לחובבי הנוסטלגיה וכל אלו שאמרו לי: "היה לי כזה בצבא"

ברכות לאהרון מעין בהשקת הפיאט D1100 רכב יפייפה והשקה מרגשת, כן ירבו ארועים כאלה בירושלים. תודה לכל המשתתפים שבאו מקרוב ומרחוק. ולכל החברים שתרמו להצלחת הארוע. הסניף הירושלמי.

תזכורת

ביום שישי הקרוב 10/08/2012 לא יתקיים מפגש הסניף הירושלמי בקולוני. החברים יוצאים במרוכז להשקת הפיאט טופולינו בת"א נפגשים בצומת מחנה עופר בכביש 433 בשעה 16:00 לברורים: אילן גורן, רכז המועדון בירושלים, טל' 5272562- 050

רן, אולי בשבדית זה E אצלי זה I "12

שתי הערות לגבי האיתות הצידי: 1. במקור האיתות ברנו 4 היה עגול כפי שניתן לראות בתמונה 1 (לימונית בתמונות ישנות). עד שרנו הוציאו בדגמי הרנו 5 את האיתות הצידי המעויין והיפה יותר, רבים החליפו את הפנס למעויין של רנו 5. 2. עד שנת 70 הפנס הצידי כלל לא היה איתות, אלא פנס חניה המופעל ע"י מפסק, כפי שניתן לראות בתמונה 2 (מספרון הנהג המקורי). בהתאם לצד החניה היה מפעיל הנהג את פנס החניה ימין או שמאל, שדלק קבוע ולא הבהב. במקום איתות 4 אורות (HAZARD) שאינו קיים. קוריוז קטן, באחד ממבחני הרישוי עם לימונית (R4-1969) טען בפני הבוחן שאיתות הצד אינו פועל. ניסיתי להסביר לו שזה לא איתות אלא חניה (כפי שרנו יצרו). אבל הסברי נפלו על אוזניים אטומות. הוא המשיך: "אם זה קיים זה צריך לאותת". ולכן בכל פעם שהפעלתי את האיתות בבדיקה, היתי צריך להפעיל ולהפסיק את פנסי החניה בקצב המתאים.

כן שי, הוא משפץ גומי תל אביב נמצאים בחולון. אתה יכול לראות כאן את הגומי שקניתי שם. וכאן את כל השיפוץ של שילגית.

בתמונות אפשר לראות את התכנון מול התוצאה הסופית: עכשיו שרסטי מוכן, אני רוצה להודות מקרב לב לרינו הנדלר, יעקב טורטן ואהרון מעיין על עזרתם הגדולה להבאת רסטי למצבו הנוחכי. תודה רבה

לסיום, קצת הסברים על הצד הגרפי של העבודה. בתחילה עלה רעיון לצייר על הרכב, ציורים שונים כמו פרחים, דגים או סתם צורות גרפיות במכחול וצבע. וכאשר נפלה החלטה על זברה (צבע אחד) הוחלט שיהיה קל יותר לבצע זאת עם מדבקות. בשלב הראשון מחפשים תמונות של זברה, ובהדמיית פוטושופ מעצבים את הצורה על תמונה של הרכב: כאשר התוצאה מספקת, עוברים לשרטוט הצורות על גליל המדבקות. כל מדבקה ממוספרת, נגזרת ומונחת לפי סדר ההדבקה. כעת מסמנים את מיקום המדבקות על הרכב, סימון גס, כדי לוודא שהתוצאה הסופית תהיה דומה לתכנון. מתקנים לפי מיקומי דלתות, ידיות, גלגלים וכו'. שלב ההדבקה צריך להיות מדוייק, כיוון שיכולת התיקון אחרי הדבקה הסופית כמעט ואינו אפשרי. כדי להקל על הכוון משתמשים במים עם קצת "אל-סבון" (כמו שמפו או סבון ידים נוזלי) בבקבוק תרסיס. מתיזים על הפח ועל המדבקה (לאחר הסרת המגן) מניחים במקום ועוברים עם מגב קטן, להוצאת המים והבועות. לאחר שלב זה לא ניתן להזיז את המדבקה. לאחר יבוש של מספר שעות, גם קשה מאוד להוציא את המדבקות.

לא לדאוג, אני חסיד של מקוריות וכפי שרן כתב מדובר רק במרידה זמנית קטנה. הרכב מיועד לשימוש של הילדים ולכן חופש היצירה שהם גם שותפים לו. הרכב זקוק לפחחות וצבע (אם לא רואים זאת כנראה הזברה עשתה את העבודה ) ובעתיד הרחוק כאשר יוחלט לבצע זאת יחזור הרכב למקוריות: ואולי אפילו נתפרע עם כחול/טורקיז: הכל זמני וניתן לשינוי בחתימה למטה יש כרטיס כניסה לעולם הרנו 4 שם רואים גם אפשרויות אחרות

רסטי נחת במוסך של Dr. Volvo הרי הוא מוסך "תקוע". לידיו האמונות של יעקב טורטן. כבר באותו היום לאחר וידוא שהמנוע לא תפוס בוצע ניסיון הנעה ראשון בהצלחה. http://www.youtube.com/watch?v=I5GGf0QrfnQ&list=UUoS1iUj0-pj0ozOq2RNrYDA&index=2&feature=plcp דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. http://www.youtube.com/watch?v=qHBKfbDvS58&feature=relmfu דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. אז הסתבר שיש סתימה בקרבורטור, נזילה מהרדיאטור, בריחת ווקום בבוסטר ועוד כמה תקלות קטנות. הוחלף מכסה המנוע הרקוב והרכב נשטף ביסודיות. סוף סוף אפשר לראות את המראה האמיתי של רסטי. לאחר מספר ימים בהם בוצעו כל הטיפולים הנדרשים (אצל יעקב החלקים על המדף) בניהם שיפוץ/החלפה של כל מערכת הברקס, החלפת רדיאטור, שיפוץ קרבורטור, מצבר, זרועות הגה, תפוחים וצמיגים. עבר הרכב טסט. הרכב נסע כ-1000 ק"מ מאז הטסט, ולאחר וידוא שכל המערכות תקינות, עוברים לשלב הבא: הזברה.

החומר נקרא מדבקת ויניל, ואפשר למצוא אותו כמעט בכל בית דפוס שמכין גם שלטים. גליל שלם הוא של 50 או 100 מטר לכן צריך למצוא אחד שיסכים למכור לפי מטר, או שאריות.

החומר עולה בערך 30 ש"ח למ"ר, עבודה עושים לבד. אני קניתי 6 מ"ר והשתמשתי רק ב 4 מ"ר. ידני, ללא מזגן וללא הגה כח.

רסטי נולד בשוודיה, אך חי את רוב שנותיו במדבריות הנגב. לפני עשור, בעליו החביבים (קרובי משפחה) הניחו אותו להזדקן בשקט בגינה האחורית. למרות שיכול היה להיכנס לתרדמה ארוכה, טיפל בו בעליו שרצה להחזירו לכביש באחד הימים. מדי פעם היה מוציא אותו לסיבוב, בודק את מצבו הגופני, נותן מנות דלק, שמן, מים ואויר. הטיפול המסור עבד יפה כמה שנים ולבסוף הוחלט להכניסו לתרדמת. הפלגים פורקו, שמן הוחדר לבוכנות, רסטי כוסה ונרדם. עד שיום אחד הבעלים שידע על רכבי האספנות שלי, שאל אותי אם הייתי רוצה וולוו ישן לטפל בו, "אני כבר לא אעשה את זה וחבל על הרכב" הוא אמר. כמובן שעניתי בחיוב. כשהגעתי לראות את הרכב הוא כבר נשלף מהגינה וחנה ליד המדרכה. הבעלים אמר: "הברקסים היו קצת תפוסים, פרקתי את הגלגלים ושחררתי אותם". עשיתי סיבוב סביב הרכב, נראה שהכל שלם ובמקום, מלבד פס ניקל וגומיית פגוש. אז פנה אלי הבעלים ואמר: "אל תדאג הכל בפנים, ויש עוד הרבה חלקים בבגז', יש גם מכסה מנוע חדש שהתכוונתי להחליף, כי זה חלוד מאוד". השלב הבא היה העברת בעלות, והעברת הרכב למוסך.

יתכן ויש לי פתרון פשוט שדורש נגד אחד בלבד. לפי הבנתי, בלוח השעונים יש מד אנלוגי (סליל מגנט ומחט) שלפי התכנון מודד את הזרם או המתח שהמודול מוציא לפי הסל"ד. כעט יש שתי פתרונות: פתרון א' - אם המודד מודד מתח. פתרון ב' - אם המודד מודד זרם. כל שנדרש הוא להבין איזה מודד הוא השעון בלוח השעונים ? קח מד התנגדות מדוייק, נתק את היציאה של המודול מהשעון, ומדוד את התנגדות השעון. אם ההתנגדות קטנה (אוהמים בודדים ומטה) כנראה זה מד זרם. רשום את ההתנגדות המדוייקת והוסף נגד מקבילי (פתרון ב) בערך זה. אם ההתנגדות גבוהה (מאות אוהמים ומעלה) זה מד מתח. רשום את ההתנגדות המדוייקת והוסף נגד טורי (פתרון א) בערך זה. כך תעקוף את בעיית חלוקת התדר, פשוט השעון ימדוד חצי קריאה. בהצלחה.

המשך...

כיף לפגוש שוב את כולם ב"אלוויס" חברי מפגש השפלה שעלו למרות החום הכבד וחברי מפגש הטוביה. יוני טוב לראות את הרובר שוב על הכביש. דובי, תתחדש על המוסטאנג. השברולטים של סמי התאימו בול למקום

ראשית תודה לכל המברכים, ארז, אני עוד לא יודע. זו לא צביעה זה מדבקות ויניל גזורות ומודבקות אחת אחת לפי תוכנית מראש. החומר משמש בתעשיית השלטים, גם שלטים לרכב העוטפים את כל גוף הרכב. החומר עמיד מאוד, שחור ולא מודפס, לכן גם לא דוהה. פעם שמעתי בוחן בטסט מתווכח עם נהג שעטף את הרכב בפרסומת, שהוא צריך לשנות את הצבע ל"רבגוני" ברשיון, כיוון שלא ניתן לקבוע צבע דומיננתי. לכן השארתי את הגג והישבן לבנים (תודה MiKa_P) וגם הפסים תוכננו כך ששיטחם יהיה קטן משטח הלבן, כדי שהצבע הלבן ישאר דומיננטי ואני מקווה שלא אצטרך לשנות ברשיון.

רסטי הוא וולוו מדגם 145 שנת לידה 1973, לפני כחודשיים התגלגל לידי (יותר נכון נגרר). בעשור האחרון שהה בתרדמת, קורות חייו יפורטו בהמשך. בשורה התחתונה, הכוונה הייתה להחזירו לכביש ולהשתמש בו. מצבו הכללי טוב, פרט לכמה חורי חלודה בתעלות הניקוז (מכאן שמו). פחחות וצבע אינם בתכנון כרגע ולכן הוחלט להפכו לזברה בעבודה עצמית. הנה התוצאות:

והתברכנו באורחים חדשים ישנים:

הרמנו כוסית לכבוד הולדת הבן של יהודית ורינו והנכדה של פנינה ואהרון. מזל טוב

סבלנות זה לשרשור אחר.