אאוץ

אחרי שאתה גודע לו את היד, האם אתה מזמין אותו לביתך עם קפה\תה ועוגיות? אתה מעיף אותו מביתך קיבינימט.

אני גם לא בעד נטורי קרתא. אבל יש הבדל תהומי בינם לבין הערבים. הם לא טרוריסטים. שיפגינו כמה שירצו, זכותם. ברגע שמישהו מרים יד, את היד יש לגדוע מיד.

האמן לי שאני כמוך. עד היום מעולם לא ראיתי חדשות. אבל בימים לא קלים אלה, אני מחוייב למדינה שלי. אני דגלתי בהידברות, בשלום. דגלתי ב"רק אהבה תנצח שנאה. ולא שנאה תנצח שנאה" (דבריו של בודהה). ואז התעוררתי. אין באויב שלנו טיפת אהבה, גם לא כלפי ילדהם לצערי. אז אנחנו צריכים להמשיך, בשם האהבה. האהבה שלנו כלפי עמנו, כלפי ילדנו וכלפי עצמנו. האוייב מפנים - כל ערבי בין אם הוא הוא ערבי בעל אזרחות ישראלית או תושב השטחים שתומך בטרור.

תגובה אחרונה שלך מראה על נורמטיביות. אני מאוד שמח בשבילך.

אשמח אם תצטט לי התייחסות שלי לערביי שטחים או לערבי ישראל בההקשר לתגובה הנ"ל.

אסביר לך איך אני רואה את זה. זה בדיוק כמו הסרט "המסור". צריך X ליטרים של דם, כל יחידת ליטרים מסויימת מפעילה תגובה צבאית מדודה. זה עובד באופן מכאני כמעט לחלוטין. כדי שתהיה תגובה צבאית ראוייה, צריך עוד הרבה מאוד ליטרים. וזה הדם שלנו. כמו שהסרט מזעזע, כך המצב מזעזע. צריך לשבור את המכשיר ולגשת בצורה יותר חופשית לתגובות הצבאיות.

האויב שמבפנים או לא? זו קריאת השכמה. התעוררו.

ענק!!

לדעתי זה רק כסת"ח. דיפלומטיה בין לאומית. חמאס ימשיך, ואנחנו נמשיך. אני מקווה מאוד שאני צודק... אחרת, יצא לי הרוח מהמפרשים.

איזה נושא?? ג'עברי חוסל. חלק שמח - חלק, כמוך, עומד דקת דומייה לאחד הסמלים הרבים של האכזריות. מזמן אנחנו לא דנים בנושא, ותפסיק לנסות להתחמק. ויש לי חדשה בשבילך - טימטום מוביל לכאב. וכאב יכול להיות אכזרי. ראש ממשלה כמוך - אבדנו.

צודק. זה מאוד אנושי לירות על ריכוזי אוכלוסיה אזרחית, להתפוצץ בקניונים וכיד הדימיון הטובה. מאות אלפי גברים, נשים וטף חפים מפשע ברחבי העולם מתו וימשיכו למות בשם האסלם. זה הומניות ואנושיות במיטבה. כל שנותר לי להגיד לך ושכמותך - צודקים. כי שום דבר לא יכנס לראש המלא רוך, חמלה והאנושיות שלכם. איינשטיין צדק, 2 דברים הם אינסופיים. היקום והטיפשות של האנשים. אני לא אכנס לזה, כי זה אינסוף של טימטום. סליחה מראש על התגובה הפחות מאופקת בניגוד לקודמותיי, פשוט לא יכולתי יותר. וגם אז הגבתי באיפוק רב, האמן לי. מי יתן אללה הלא הוא עכבר יהיה בעדכם.

בגירה, אז מה, אני שוחר מלחמה? אני אוהב את המוות יותר מהחיים? אף אחד לא רוצה באמת להילחם. אני לא נהנה לראות אף אדם סובל. ובדיוק בשביל זה צריך לשים לעניין הזה סוף. זה גם לטובת הערבים. אחרי הסערה תבוא קשת בענן והם יוכלו לחיות את חייהם בשקט. אתה עיוור, במקרה הטוב. אתה בוחר בלמשוך את הזמן, שגם הדורות הבאים שלנו ושלהם יסבלו מאותה סוגייה ואף גרוע מכך. אני מבין את הרצון הטוב של השמאל. אבל ההשקפה שלכם נובעת מפחד. אתם פוחדים להילחם על מה ששלכם בזכותכם (שלום, שקט), ואילו הערבים -לא. תבין דבר אחד - מלחמה בשביל השלום. לא מלחמה בשביל המלחמה, כמו שהערבים רואים את זה. תתעורר - אנחנו במלחמה כבר. אתה בעצם אומר לשתוק, לא להחזיר. (תקן אותי אם טעיתי). אם זה לא פחדנות או טיפשות, אני לא יודע מה זה. מבחינתך זה בסדר שמתים לנו מידי פעם אזרחים. כל עוד אתה תרגיש בטוח יחסית. זה פחד נטו. כמו שאני בטוח שאם אדם יבוא אליך ויתן לך מצחייה, אתה תגיד לו אוקיי אוקיי, קח מה שתרצה. פשוט פחדנות. אני לא מצליח לראות את זה אחרת. ואני ממש לא ברצון לעקוץ. אני אומר איך שאני רואה את המצב.

אני מבין. יש לך חלום יפה. אבל הוא רק חלום. יש מיעוט בתוך המיעוט שהם לגמרי בסדר, שוחרי שלום בדיוק כמונו. אבל התמונה הגדולה - זאת שעולה בכותרות הראשיות בחדשות ובעיתונים - אתה לא מצליח לראות. בלי אפשרי להפריד את המוץ מהתבן. לכן עושים הכללה גורפת ושוויונית בין כל הערבים. אחרי שניפרד, ונתחיל בשלום (שלום אמיתי!), תחושת כבוד ואהבה בין 2 העמים המחולקים, אולי נוכל להניע את התהליך שעליו אתה מדבר. אל תקפוץ מעל הפופיק. עוד מוקדם מדי.

נהג לילה - אם אני לא טועה אתה ערבי. אם כן - כל הכבוד על ההתבטאות המאופקת שלך!! אני באמת רוצה להבין את הרעיון שלך.

החלום שלי, האמיתי, הטהור, זה לחסל הבדלים אתניים. כולנו בני אדם, ולכולנו אותו צבע דם. לצערי, הפשיעה בקרב הערבים (ערביי ישראל) גבוהה מדי. ליצור אכלוסייה משותפת זה סיכון לחינוך ילדנו בעתיד. וכהוכחה - ראה מה מתחולל ביפו. אני בכלל לא מדבר על פולטיקה כרגע. ריאלית - רוב הערבים לא אוהבים יהודים, ואני בטוח שגם ההפך (חוץ ממדינת ת"א, ששם זה מעורב פחות או יותר). עדיף לנו להיפרד בשלום, לפני שהסוף יהיה מכוער. אני כואב על זה - אבל זאת תוצאה של חינוך ערבי במיטבו - או היעדרו. אף ערבי לא אשם ישירות. לא נולדו רשעים. אם הייתי ערבי בעזה - רוב הסיכויים שהייתי גם מחבל.

לא. אנחנו הומניים מאוד, למרות מה שעברנו בשואה לא נרשה שזה יקרה שוב לשום עם - לפחות לא על ידנו. אנחנו אף מגנים את מה שמתחולל בסוריה. למרות שאצל הפלסטיניאים, זה לא בדיוק הסטייט אוף מינד שלהם. יש 2 פתרונות עיקריים, שמצתמצמים לפיתרון אחד. 1. חלוקת המדינה ל-2 גושים נפרדים, ללא אמולציה גיאוגרפית. בכדי לא לתת יתרון אסטרטגי במלחמות לצד השני. והוצאת כל הערבים בישראל למדינה החדשה - ללא יוצאים מן הכלל. בלי אף ערבי אחד בארצנו. שמעתי שהם אוהבים מבצעי "חבר מביא חבר". במקרה של מלחמה - תהיה לנו לגטימציה מוחלטת ללחימה מוחלטת. הניסיון העבר אומר שזה לא יעזור - אף יחריף את הטרור. ויתן להם עוצמה צבאית. עוברים לאופציה 2 היותר ריאלית. טרנספר. אני יודע שיש כאלה שיזדעזעו מכך. אבל זה הפתרון האדיאלי לבעייתנו. ורמז- לא עזה, לא איראן ולא אף מדינה ערבית בעולם מדאיגה אותי. אני מודע לעוצמת צה"ל ועליונתנו הצבאית. הכרעת ישראל, תוכל לבוא רק מבפנים. ערביי ישראל בהחלט יוכלו להכריע את הכף לרעתנו. וזה כבר מעבר ליכולות צה"ל. ממש לישון עם האויב... אפשר לעשות הסכם לא כתוב עם מדינה ערבית שכנה, שתקלוט את הדיירים החדשים - בתמורה כלשהי. מתן מימון פיצויים לפלסטינאים, על מנת שיתחילו את חייהם מחדש במדינה החדשה בכבוד. זה הרבה יותר זול מתקציב הביטחון. ברור לי שהפינוי יקבל אופי אלים - אבל כך נוכל להיות רגועים למען ילדנו וילדהם. תוך מספר עשרות שנים, הערבים בארצנו יהיו רוב. מספיק כדי לבחור רה"מ ערבי וזה מקרב אותנו לסופה של ישראל. צריך לפעול כמה שיותר מוקדם. היום. אתמול.

אני ממש לא התכוונתי בדבריי לתקוף את כל מדינות ערב. רק מי שמאיים עלינו רישמית - שזה כרגע עזה ואיראן. כמובן שאם מדינה נוספת תאיים רישמית על שלומנו - אז זה מתאים. וזה לא נובע מגזענות. הם במקרה ערבים - אין מה לעשות.

http://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-cba1991b49f4a31006.htm לפחות תדייק. אני חייב לציין שאתה הדמות הוירטואלית ההזוייה ביותר בקארספורום. לפעמים אני חושב שאתה תוכנת מחשב ותו לא. תודה.

קראתי את כל הדיון, בעניין רב. מתפתח כאן דיון אינטלגנטי מאוד בניגוד לאתרים אחרים, שהרמה די מביכה. למרות שאני כן מבין את המקום ממנו זה בא. הוצעו פה פתרונות שונים ומגוונים, מימין עד שמאל. אבל אני רואה שאף אחד לא הציע את הפתרון הריאלי ביותר לבעיה. אני בימים אלה קורא ספר מרתק, בשם "אח עשיר, אחות עשירה" מאת רוברט קיואסקי ואחותו אמי. חצי מהספר מדבר על ילדותם שעברה וידעה מלחמות רבות. יש תובנה מדהימה אחת של רוברט לגבי השלום, שהוא מטרתנו. ימין עד שמאל. הדרך לשלום עוברת בתבוסה. כל עוד אין תבוסה, הכנעה או כניעה - המלחמה לעולם תימשך. ולראיה זו, דפי ההיסטוריה תומכים ברעיון זה. לעולם לא נדע שקט עד שלא נכניע את אוייבנו. לא נדע שלום, אם לעולם לא נתחיל מלחמה. מלחמה אמיתית שתביא לנו את תהליך השלום האמיתי. ומשם נוכל לשקם את המזרח התיכון ע"י כלכלה חזקה ויציבה שהיא המפתח לשקט, שלום וכבוד. האוייב נגוע במגיפה. גם אם נחסל את אחרון חיילי החמאס - יבוא הילד שיבקש נקמה על דם אביו. והכל מתחיל מחדש. הפתרון חייב להיות מוחלט. וזו האמת שרבים מאיתנו מסרבים לקבל. אין מקום ל-2 עמים, והערבים בהחלט הוכיחו לנו את זה היטב בכל שנות קיומה של המדינה. מי יתן וידינו תהיה על העליונה במערכה זו, ובמערכות העתידות להגיע.

תהנה ותתחדש!

היום ברחוב המסגר, ניידת שיטור מושלב עם 4 מצלמות בכל פינה נסעה באיטיות בנתיב הציבורי וצילמה את המכוניות שעברו בנתיב. לא ברור אם יישלחו דוחות או שמדובר בניסיון. עריכה: נא לתקן את הכותרת. התכוונתי לניידת ולא נייחת. ניחא.

אם אני הייתי האוטו, הייתי גומר.

סוף סוף מישהו מבין.

אני לא מתייחס לאותו בחור, 1. כמה זמן לקח לך לזוז ברגע שהימין התפנה? 2. אותת ימינה? וכראוי (לא בו זמנית עם המעבר) לפני המעבר לנתיב הימני? 3. שמרת על קשר עין במראה האמצעית+שמאלית למקרה שהוא הקדים אותך ועבר לנתיב הימני? אם אחת התשובות שליליות, תבין שזה היה בהחלט נמנע. הרבה נהגים שלא עונים לחיוב על אחד השלבים, מחוסר ניסיון, בורות ורשלנות - עלולים לעצבן נהג ממהר\ערס\ וואטאבר. הרבה פעמים זה נתפס כ"דווקא". לא משנה מה תשובתך - תעשה את החושבים עם עצמך. אני בספק שגם אם תאמר שכן עשית את כל הנ"ל ולו קפץ הפיוז. אנשים לא מתעצבנים ללא סיבה. יש עוד אלף נהגים איטים שהנתיב השמאלי הוא הפייבוריט שלהם. עובדה שהוא בחר בך.

אפשר את השם של המוצר האטימה וכמו כן לאיזה עוד שימושים הוא מתאים? וכמובן איפה אפשר לרכוש... תודה