korola

צודק.. גם מדינה פלסטינית לא תוכל להתקיים לבד. גם עזה בלי הפועלים שיוצאים לישראל לא תוכל להתקיים לבד. ומה גילנו לאחרונה.. שגם באירופה יקפאו מקור בחורף בלי הנפט והגז הרוסי. מה זה אומר? כלום, שהעולם קצת יותר מורכב ממה שחושבים.

הוא לא כתב שהוא יסתובב בכאביר או בנצרת, אלא שהוא ישלח את אישתו.

וואו, פספסתי כמה עמודים טובים בשבוע האחרון, פשוט היה לי אתגר קטן ונכנסתי לפה קצת פחות מבדר"כ. אז ברשותכם נתקלתי בכתבה הזאת על הנמל הסיני ופריקת המטען הכללי שהיה בדיון פה לפני כמה שבועות. מקווה שליאור ודוד יחזרו להתווכח על זה. רק חבל שהם לא מספקים נתונים כמה אוניות בכלל פרקו ברציפים של הנמל הסיני הזה.

אכן youtube מלא בסרטונים (הכוללים גם קללות) על שברולט שבחרה חיבור מהיר מפלסטיק לצינורות לחץ החמים. כמעט כולם לא קונים את הצינור המקורי, או שמרכיבים צינור גנרי עם חבקי ברזל, או שקונים מוצר אפטרמרקט של דורמן מאלומיניום. וכן, גם משאבות של הגה כח מוחלפות די הרבה.

זהו .. הטסט השנתי נגמר ועכשיו זה הזמן להסקת מסקנות. אז בסופו של דבר הרכב נכנס למוסך מורשה משרד התחבורה, שילמתי כסף על תיקון נזילת שמן הגה ובדיקת כיוון גלגלים, קיבלתי חשבונית (וואו , הרבה זמן לא יצאה חשבונית על הרכב הזה) ואישור למכון רישוי. הרכב נכנס לטסט חוזר , נבדק שוב בבור וסיים את הטסט בהצלחה. עד לשנה הבאה ואז יהיה שירשור "צמיגים מומלצים במידה 245/70/17" למרות שבצמיגים אין באמת חשיבות למועד הטסט עצמו והמסקנה שאין לנו שליטה על הכל.. ולפעמים גם שמנסים להקדים תרופה למכה.. לפעמים מפספסים

צודק, זה המצב הרגיל . אבל לפעמים הם מציצים ופוסלים גם על עובי רפידות. סיכוי נמוך אבל קיים. ויש להם סעיף כזה לפסילה. הצלחות המצב מעולה. מקוריות , הגיעו עם הרכב כל הדרך ממקסיקו לפני 6 שנים. את הרפידות רכשתי מאמזון ארה"ב , של acdelco שזה המקוריות של הרכב הזה ב-200 ש"ח. ולקח לי 25 דקות על השעון להחליף את 2 הגלגלים הקידמים. עצוב שפספסתי את הנזילה של צינור ההגה כח.. וחיפשתי סימני שמן, בדקתי את כל המוטות המייצבים , התפוחים.. לראות אין אף אחד קרוע/חופשי. נזילות של גריז.. עברתי על כל הנורות, צמיגים ... מה לא. גם את זה נפתור בקרוב

צודק

שאלה שכאילו קשורה למהנדסים, אבל גם כל אחד שיש לו קצת ניסיון יכול להבין. אני רואה בהרבה סרטונים ברשת שהצינור לחץ הזה של מערכת ההיגוי בטרווארס הוא מועד לפורענות ונחשב מחלה של הדגם הזה. שאני מסתכל על התיכנון שלו מבחינה הנדסית, אז אני מבין את הנקודות הבאות. הצינור מחבר בין משאבת הגה כוח (שדוחסת נוזל הידראולי בלחץ גובה) שהיא מקובעת על הבלוק מנוע, לבין מסרק ההגה שיושב על השלדה של הרכב. לכן יש לנו חיבור בין 2 אלמנטים שזזים כל הזמן אחד ביחס לשני. לצורך כך משתמשים בצינור גמיש, אבל.... אחד המהנדסים הכניס קיבוע של החלק הגמיש לבלוק מנוע. ובעצם ביטל את כל הרעיון של צינור גמיש שמחבר בין 2 חלקים שנעים אחד ביחס לשני. ובסרטון הוא מצביע בדיוק על הנקודה הזאת שהיא הכשל של הצינור. השאלה, למה הכניסו עוד נקודת קיבוע? האם לוותר עליה? האם לשפר את הקיבוע כך שהצינור יוכל לנוע יותר בגמישות? זה הקיבוע שמבטל את הגמישות של הצינור, אבל כנראה מגן על הצינור מתזוזה ופגיעה בממיר לדוגמא. ברכבים אחרים אני רואה שהצינור לחץ גבוה ממש חופשי ולא מקובע בדרך.

טרווארס שנת 2015.. זאת תמונה שצולמה מתא המנוע, ואכן נראה שצינור הלחץ הגבוה של נוזל הבלמים נוזל.

החדשות הטובות והרעות. אכן החלפתי את הרפידות לפני הטסט (בלי צלחות), ונסעתי כ-15 ק"מ עד הטסט. בנסיעה על הכביש המהיר עשיתי כמה בלימות חזקות (מ 120 ל 80 , שלא היו רכבים מאחורה). ואכן הבלמים הקידמים החדשים עברו בשלום, רק 11% הפרש (מותר עד 30%) אבל, הבוחן בבור החליט להכשיל אותי על סימני הזעה של שמן בקו של ההגה כח. עכשיו נצטרך להתמודד עם זה.

הצלחות ממש בסדר, כמעט ואין מדרגה לכן יוחלפו רק הרפידות. זאת בדיוק הייתה הדילמה שלי, האם לקחת את הסיכון של כישלון בבור על רפידה גמורה, לבין הסיכון שהרפידות לא יגיעו ל 100% התאמה שלהן ואני אכשל בגלגלים. אבל , אולי עדיף להיכשל בגלגלים עם רפידות חדשות מאשר על סעיף רפידות לקויות. ברור לי שהסיכוי להיכשל בזה או בזה הוא נמוך יחסית.. אעדכן בסוף על מה נכשלתי

אני אחליף את הרפידות, ואעשה כמה נסיעות עם רגל כבדה על הברקס. עדיף להיות על הצד הבטוח. הרכב הזה לא נוסע הרבה אז יש סיכוי שהרפידות החדשות יחזיקו עד שאחליף אותו.

הטסט השנתי מתקרב. והדילמה האם להחליף את הרפידות לפני הטסט. רפידה מקורית מגיעה עם 8 מ"מ, והמצב עכשיו קצת פחות מ-3 מ"מ. וזה אחרי 55 אלף ק"מ ב 5 שנים. החשש הוא שהבוחן בבור יחליט לפסול את הרפידות , כי במבט מהצד זה באמת נראה שלא נשאר הרבה בשר. והחשש השני הוא, כמה זמן לוקח לרפידות חדשות להתאים את עצמם. האם אפשר להחליף רפידות ולנסוע ישר לטסט? אם הם עדיין לא יתאימו את עצמם לצלחת יהיה הפרש בין ימין לשמאל?

למה ככה? דווקא נסעתי, פעם לפני כמה חודשים. אבל הייתי צריך לקחת את הרכב הגדול, לנסוע 5 דקות לתחנה ביישוב הגדול יותר שנמצא צמוד. להחנות אותו 5 מטר מהתחנה, כן זה יישוב כזה שיש קו ארוך של מדרכה פנויה תמיד לחנייה, ותחנת האוטובוס תופסת כמה מטרים ממנה. להמתין 10 דקות לאוטובוס. הנסיעה לתל אביב לקחה כ-40 דקות.. בתל אביב אספו אותי עם רכב. בתכלס, היה יותר קצר לנסוע עם הרכב ישירות...אבל במילא היה כבר רכב אחד בתל אביב שהיה צריך לחזור הבייתה בסוף היום. והילדים נוסעים די הרבה באוטובוסים, הבעיה שכמעט תמיד במייל האחרון צריך לאסוף אותם. ולפעמים ב 20:00 בערב.. ולמרות שהם נמצאים במרחק של 20 דקות נסיעה ברכב, לפי מוביט יקח להם שעה וחצי לחזור. וזה בסדר, תחבורה ציבורית לא אמורה להתאים ל-100% מהאוכלוסייה.

העולם לא שחור ולבן, פתרון אחד לא מתאים לכולם. אבל.. צריך למצוא את האיזונים, המדינה צריכה לייצר מערכת איזונים כך שכל אחד יבחר מה מתאים לו בהתאם למצב. ברור אם בונים עוד מחלפים ועוד כבישים, ונותנים הטבות על מחיר הדלק ונותנים הטבות על החזקת רכב, ומקצצים את ההחזרים בגין תחבורה ציבורית. אז נקודת האיזון להרבה אזרחים עוברת לטובת הרכב הפרטי, אבל אם התחבורה הציבורית תהיה זולה יותר, מהירה יותר , טובה יותר .. אז נקודות האיזון תזוז לכיוון התחבורה הציבורית לעוד אנשים. ולא צריך ש 100% מהאנשים יעדיפו לנסוע בתחבורה ציבורית 100% מהזמן. אולי צריך עוד 5% שיעזבו את הרכב הפרטי לתמיד, ושעוד 20% יעברו 50% מהזמן שלהם לתחבורה ציבורית וכבר יהיה שיפור. אבל אם מחליטים להוריד את הבלו בחצי שקל ומנסים להוריד אותו בעוד שקל, והרפורמה במחירי התחבורה הציבורית היא כזאת שצריך להיות רואה חשבון על מנת למצוא את ההוזלה. ולחלק מהאנשים הם בעצם העלו את המחיר...אז מה עשינו? הרי נוסעים מזדמנים הם אלו שיש להם רכב ומידי פעם מוותרים עליו על מנת לנסוע בתחבורה הציבורית. דווקא לאלו נותנים 1 ש"ח הנחה על הדלק... וביטלו את הערך הצבור.. הרעיון כאילו לדחוף אותם ל 100% נסיעה בתחבורה הציבורית, בפועל דוחקים את המזדמנים מהתחבורה ומעודדים אותם לנסוע ברכב (הנחה של שקל לליטר).

בדיוק הנקודה, אם אתה גר בתל אביב וכל המסלול שלך זה מנקודה לנקודה בתל אביב, אז ברור ש 15 דקות מנצח 30 דקות. אבל אם מישהו גר מחוץ לתל אביב ועל מנת להגיע לנקודה כלשהי בתל אביב הוא צריך: 1) לנסוע עם הרכב ביישוב שלו/באיזור שלו 5 דקות על מנת להגיע לתחנה לתל אביב. 2) להמתין לקו לתל אביב, שהתדירות שלו היא פעם בשעה והוא לא ממש מדייק, לפעמים מגיע 5 דקות לפני הזמן ולפעמים 10 דקות אחרי. 3) לנסוע בקו עד לתל אביב.. שלוקח לו 45 דקות במקום 35 דקות ברכב. 4) לרדת ולהמתין לקו אחר על מנת להגיע לנקודה הרצויה. ואז נסיעה מהיישוב עד לנקודה בתל אביב לפי הוויז ברכב הפרטי תיקח שעה ובתחבורה הציבורית המפוארת תיקח שעתיים.

דוגמא לחשיבה נכונה מחיר האנרגיה עלה בעולם? אז במקום להוריד את המס על הדלק ולהמשיך לעודד צריכה של דלק. אפשר להוריד את מחיר החופשי חודשי לכל הארץ לסכום סימלי (50 ש"ח נשמע סבבה). ולממן את זה ע"י העלאת מחיר הדלק בעוד שקל שניים. יהיו מספיק אנשים שמוכנים לשלם עוד 2 שקלים על ליטר דלק ושהכבישים יחזרו להיות פנויים כמו בתקופת הקורונה. ויהיו אנשים שיהנו לנסוע באוטובוסים ב 50 שקלים לחודש.. מה שבטח זה מדינת ישראל תוציא פחות דולרים על נפט... https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001417105 מבחינתי שיפעילו אלגוריתם אדפטיבי.. כל שבוע ימדדו את העומס בכבישים, אם עמוס מעלים את מחיר הדלק, אם פנוי מורידים את מחיר הדלק.. ככה אפשר להגיע לאיזון, למחיר המתאים לכבישים חופשיים. אבל זה חייב לבוא במקביל עם הגדלה מאסיבית של מספר קווי האוטובוסים. מסלולים נוספים תדירות וכדומה.

אני ממש לא בטוח שיש בזה היגיון.. כאילו אני בעד נסיעה חינם בתחבורה הציבורים לכל מי שאין רכב. אבל... חייבים להגיע לנוסחה שדווקא למי שיש רכב, כדאי לנסוע בתחבורה הציבורית אפילו מידי פעם. אם אתה מעניש נוסעים מזדמנים אז הם לא יגיעו. צריך להוריד כמה שיותר רכבים מהכביש, ואם במקרה אני צריך לנסוע מירושלים לתל אביב , חד פעמי או פעם בשבוע. אז שגם לי יהיה משתלם להשאיר את הרכב בבית ולנסוע בתחבורה ציבורית. נניח שיוצא לנו פגישות בעזריאלי... אז מי שמגיע על כביש 1, תמיד מחנה את הרכב בחניון הנתיב המהיר ונכנס לעזריאלי בשאטל שהוא חינמי. פשוט הוא עושה חשבון פשוט. נסיעה בנתיב המהיר 50-90 ש"ח. חנייה יום שלם בעזריאלי 50-70 ש"ח. דלק הלוך וחזור - 20 ש"ח. גם הפוך זה עובד.. אם יש פגישות באוניברסיטה העברית בירושלים. התל אביבים , מגיעים עם הרכב שלהם לחניון של הנתיב המהיר ועולים עם קו 100 ישר לאוניברסיטה. קצת מאוכזב שכל המשחקים האלה.. כל הרפורמה ומדברים על 80 ש"ח בחודש הבדל למי שנוסע קבוע. 5 שקלים לפה או לפה למזדמנים.. איפה הרפורמה האמיתית.. איפה להרים פה תשתית תחבורה ציבורית שבאמת עונה לדרישות. איפה לאפיין מה דרישות הקהל? מה הלקוח צריך? לבחון פתרונות שונים? חוזקות וחולשות של כל פתרון? הלכו על הפתרון הקל.. שינוי תוכנה במערכת של הרב קו.. כי זה הכי קל. לא צריך לשנות שום תשתית.. רק לקמפל מחדש את הקוד של הרב קו וזהו. שאר התחבורה נשארת כמו שהייתה

לא זה לא אני, לרעננה אני לא מגיע. לאיזור של הבית של גנץ אני דווקא כן מגיע מידי פעם ומחנה את הקורולה שלי מול הבוטקה של השומרים.

אבל הכסף הוא המלך, בעזרת כסף, אפשר לעשות מה שרוצים. לא? אתה יודע שיש מושג כזה של פירמידת הצרכים, נניח אתה שואף להגיע לתפקיד של מנכ"ל חברה. אבל מה לעשות , רק סיימת שנה שנייה בלימודי התואר הראשון. אתה מגיע לראיון עבודה , מבקש להיות מנכ"ל בשכר של 1 ש"ח לחודש.. (ככה אתה , כמו אילן מאסק). אבל מציעים לך משרת סטודנט ב 5,000 ש"ח לחודש. בסוף אתה בוחן את הצרכים שלך, מה לעשות יש חשבונות לשלם. ומחליט לדחות את שאיפות המנכ"לות לזמנים אחרים.. ולקח את משרת הסטודנט. מה עדיף? לבחור במפלגה שהיו"ר התאבד על תפקיד ראש הממשלה? חילק תקציבים לכולם.. (כולל לחתולים) ורץ על ראשות הממשלה? מה עדיף?

אני לא מעלה לדיון מה הייתי רוצה.. זה ממש לא חשוב. אני סתם שואל תיאורטית האם הבחירות באמת עולים למדינה כל כך הרבה. נניח סבב עם העזה עולה כסף , כי צריכים דלק למטוסים, צריכים להזמין עוד טילים. יש פגיעה בבתים ותשתיות. אבל בבחירות צריכים רק ניירות..... מתוך ה 2.4 או 2.7 מילארד כ 1.5 מילארד זה עבור היום שבתון. ושאר הכסף רובו משולם לעובדים שהם אזרחי המדינה.. שרובם יבזבז אותו במדינה והוא תוך 3 סבבים יחזור כולו כמיסים או יעלה לנו את התוצר. לדעתי בחירות זה רע למשק.. ולא בגלל ה 2.4 מיליארד , זה הכסף הקטן. שיתוק של המדינה במשך כל כך הרבה חודשים ושינוי כיוון של מדיניות כל תקופה קצרה זה הכסף הגדול. זה יכול לעלות מיליארדים והרבה... הרבה יותר מה 2.4 האלה

לא יעבור, זה לא ממש נראה שאכפת להם מאחוזי ההצבעה. ההיפך כל אחד מהם בטוח שאחוזי ההצבעה הנמוכים פוגעים בצד השני והוא יצליח לתמרן את אחוזי ההצבעה לצידו. כמו הויכוח עכשיו על מועד הבחירות, החרדים רוצים תאריך מסויים שמתאים לתלמידי הישיבות, והצד השני רוצה את התאריך השני כי הוא פוגע בתלמידי הישיבות. מי צודק? לדעתי 2 הצדדים .... הגיוני שכל אחד ירצה את הבחירות במועד שיותר מתאים לקהל הבוחרים שלו ודופק את הצד השני.

איך מחשבים את המחיר של הבחירות? האם מכניסים פנימה את עלות ימי החופש? נניח אני עובד בחברת הייטק ומקבל 1000 ש"ח ליום, אז מתוך ה 2.4 מילארד ש"ח יש שם גם את ה 1000 ש"ח שלי? אם כן , אז למה הם חושבים שאם לא היו בחירות היו יכולים להשתמש ב 1,000 ש"ח האלה למטרות אחרות? פשוט ליברמן אומר שהבחירות יעלו 2.4 מילארד ש"ח , ובסכום הזה היה אפשר לעשות הרבה דברים אחרים. אז איך הוא היה לוקח ממני את ה 1,000 ש"ח האלה על מנת לעשות איתם משהו אחר? ויש גם עצמאים שלא ממש מרגישים את ה"תשלום" של היום חופש הזה. ונניח הגן של הילדה.. הגננת והמטפלות שם, הם ביום חופש.. אנחנו משלמים את התשלום החודשי אותו דבר. הן רק לא עובדות באותו יום... אבל הכסף דופק.... אז איך בדיוק היו לוקחים את הכסף הזה למטרות אחרות אם לא היו בחירות? אולי שיעבירו חוק שביום בחירות אז המדינה משלמת לעצמאים עבור היום חופש הזה?

אבל אתה נשאר עם ה-8 נקודות , גם אם הוא משלם את הקנס לא היו תקדימים? נניח מישהו נסע בלי רישיון או בלי ביטוח ופגע בהולך רגל. אז ברור שהולך הרגל יקבל פיצוי.. אבל האם מי שנהג ללא רישיון או ללא ביטוח מתאים לא יקבל תביעה מחברת הביטוח? כן, כבר נתקלתי הרבה בתופעה הזאת. יש דיון ער על חילוץ רכבים בשטח.. שנותנים למחולץ לחתום על הסרת אחריות הוא לא מוכן לחתום ומוותר על החילוץ, אבל בע"פ.. ברור אין שום בעיה להתחייב. אחרי זה לך תחפש אותם.

תודה לכל התגובות... התייחסתי בכוונה רק לנזק הכספי/חוקי מהמחדל של הסעת ילד לא בהתאם לחוק. ילד טרמפיסט יכול למות כתוצאה מתאונה גם אם הוא חגור כחוק.. לכן כעיקרון גם אם יש לי בוסטר ברכב אני אמור לסרב לקחת את הילד כי הוא עלול למות במשמרת שלי? בכלל החוק מגדיר 3 רמות של אבטחה לילדים : עד גיל שנה - סלקל או כיסא בטיחות עם גב לכיוון הנסיעה עד גיל 3 - כיסא בטיחות עם חגורה בעלת 5 נקודות אבטחה. גיל 5-8 - מושב מגביה - בוסטר וחגרה של הרכב. מעל גיל 8 , חגורת הרכב. למרות שבפועל התקנים בחו"ל ועמותות שונות קוראות כבר שנים לשנות את החוק. רוב הילדים בני 3 ממש לא מתאימים לעבור לבוסטר, הקטנה שלי בת 5.5 ועדיין יושבת בכיסא עם חגורה של 5 נקודות רוב בני ה 8 לא מגיעים לגובה של 145 ס"מ ולכן ממומלץ להשאיר אותם על בוסטר עד גובה 145 ס"מ שלפעמים מגיע רק בגיל 11. אז אני את הילדים שלי משאיר עם אמצעי בטיחות מעבר למצב החוקי. אבל אם במקרה אני לוקח מספר בנים בני 10 וחלקים נמוכים מ 145 ס"מ , אני לא מושיב אותם על בוסטר. ולא מתרגש מהאירוע... כי שוטר לא יכול לתת לי דוח ואם חס וחלילה יקרה אירוע ביטוחי , לא היה מחדר מצידי. אבל חלק מהתגובות פה מערבבות את המצב החוקי למצב המצפוני.