pooh-bear

ידני או אוטומט? נסועה שנתית משוערת? סדרי עדיפויות: כח, אמינות, נוחות, סחירות, אבזור?

תפריד בין שני דברים שונים, עסקת הליסינג והרכב עצמו. לגבי העסקה, ברוב המקרים אתה משלם מעט יותר מירידת הערך האמיתית, אבל חוסך לעצמך את הקניה והמכירה. צריך להבין בדיוק מה קורה בזמן החזרת הרכב - חברת הליסינג עלולה לדרוש תשלום נוסף לפי מצבו. בכל אופן, לא נתת מספיק פרטים כדי לחוות דעה אמיתית. לגבי הרכב עצמו - לא מכיר לעומק. פרט לגיר הרובוטי (שגם הוא כנראה לא קטסטרופה) הרכב אמור להיות פשוט ויחסית אמין, אבל חכה לתשובות נוספות.

אפשר לנסות גם 208, פיאסטה וקליאו דור 3 ידניות, סביב השנים 12-13 לפיאסטה ולקליאו ו-13 (קצת בלחץ) ל-208. חסכוניות ומרגישות קצת "יותר אוטו" מהמיני (בידוד רעשים, מרווח, נוחות). הסיריון מצוינת, אבל קצת פחות חסכונית בדלק לדעתי. לא יודע אם תהיה זמינות חלקים בעייתית.

יש לך כמה אפשרויות, בחלוקה גסה: כמו שתכננת, לקנות רכב בסוג כזה של ליסינג. החסרונות, כפי שנאמר, שאתה משלם יותר (כנראה בכמה אלפי ש"ח) מלקנות רכב כזה במסלול אפס ק"מ בריבית לא ממש מוצלחת וממש הרבה יותר מרכב משומש, אתה מוגבל בק"מ, פחות גמיש לגבי יציאה מהעסקה, ולוקח על עצמך את הסיכון לעוד כמה אלפי ש"ח בהחזרה. היתרונות הם שהרכב חדש, ושאין צורך להתעסק בקניה ומכירה שלו לקנות, עם מקדמה ומימון, רכב בן 2-4. אפשר מחברת ליסינג, או למצוא מימון לבד ולקנות מפרטי (שזה יותר התעסקות, כמובן). חסרונות: רכב משומש, התעסקות בקניה ובמכירה העתידית. יתרונות: עלות נמוכה בהרבה מרכב חדש, יותר גמישות בעיתוי המכירה, אין הגבלת ק"מ. לקנות רכב משומש בסכום שיש לך למקדמה. יתרונות: אין תשלום חודשי, גמישות מלאה במכירה. חסרונות: עלויות תחזוקה גבוהות, סיכוי לתקלות, התעסקות בקניה ומכירה, בטיחות נמוכה יותר. אני בכוונה מתעלם מהאופציה לקנות רכב חדש (או אפס ק"מ) בהלוואת בלון. לדעתי, במצבך, זו אופציה מסוכנת ולא כדאית - כי אין לך איך לכסות את הבלון. כלכלית, האופציה של רכב משומש זול יכולה להיות הכי זולה לכל התקופה, אבל יכולה גם להיות יקרה יותר. לא נראה לי שזה מה שאתה מחפש, אז אני לא אפרט מעבר. היה פה ממש היום דיון על תחזוקה של מיצובישי לנסר ישנה, אם מעניין אותך בכל זאת. בין שתי האופציות האחרות זה עניין של העדפה אישית. אם על רכב חדש תשלם בשנתיים וחצי כמעט 45,000 רק על ירידת ערך, אני מניח שברכב אמין (לא גולף עם 1.4 160 + DSG או C5 עם thp156) בן 3 מקטגוריה דומה תשלם על ירידת ערך בערך חצי, אם לא פחות (לאותה תקופה). קשה לי לראות איזה טיפולים ברכב אמין בן 3 יתקרבו להפרש המחיר הזה, אלא אם באמת הצלחת לבחור משהו גמור. בנוסף, אתה הרבה יותר גמיש למכור את הרכב אם הוא מתגלה כלא מתאים לצרכיך (מה יקרה אם פתאום יהיו תאומים ולא יהיה מקום בבגאז'? משבר כלכלי? פיטורים?), או להחזיק אותו מעבר לתקופה שתכננת אם אין לך כסף להחליף. מצד שני, הוא לא חדש, וכן, תצטרך להתעסק בקניה ומכירה ומדי פעם טיפול או שניים מעבר לשוטף. כמו שכבר הבנת, לדעתי האישית, למי שמוגבל בתקציב החיסכון הזה הוא משמעותי. כששוקלים גם את הגמישות הנלווית בחירה ברכב משומש צעיר יחסית תהיה כנראה עדיפה. זו דעתי, לכל אחד יש סדר עדיפויות שונה. מי שסובל מחרדת מוסכים קלינית ו/או מקבל עוגמת נפש רק מלחשוב על למכור רכב, כנראה יעדיף לשלם יותר ולקבל חדש. סה"כ כמעט 300,000 איש בחרו באפשרות הזו השנה, ככה שגם זו אופציה לא רעה בכלל.

מתנצל אם זה לא מובן, כתבתי "אם לא" (אפילו פעמיים, בטעות)

עריכה: הקדימו אותי...

חשוב לך למחוק את מה שיש עליו באופן שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לשחזור? אם לא, מה רע בסתם פירמוט (בווינדוס: כפתור ימני, format...)

דיסקליימר קצר להתחלה: אין לי ניסיון מעשי בעסקאות ליסינג פרטי, כל מה שכתוב להלן הוא על בסיס תאורטי בלבד. רכב בליסינג פרטי יהיה כמובן יד 1 ליסינג. כמו באפס ק"מ. אחרי 3 שנים מצבך יהיה מאוד דומה: יהיה לך רכב יד 2 עם בעלות ראשונה בליסינג. יתרון קל לאפס ק"מ הוא שתוכל להראות לקונה העתידי את הדף שחברת הליסינג עשויה לספק לך שמצהיר שהרכב הוא (יותר נכון, היה) אפס ק"מ, ולא ליסינג אמיתי. קשה מאוד להעריך אם זה יוצר הבדל ואיזה. לדעתי, ההשוואה הנכונה תהיה לרכב זהה במסלול אפס ק"מ. במקרה הזה מדובר על 89,500₪ במוטודיל. כלומר, אתה למעשה משלם ירידת ערך של בערך 50٪ מעלות הרכב בתוך שנתיים וחצי. וזו ירידת ערך די גבוהה. ההבדל הגדול הוא מה קורה בסוף התקופה. במסלול ליסינג, לפחות לפי מה שכתוב באתר, יש לך אפשרות פשוט להחזיר את הרכב וללכת. מצד אחד זה עשוי להיות באמת פשוט, ומצד שני יש מצב שחברת הליסינג תנסה להשחיל אותך באלפי שקלים על כל שריטה. אין לי ניסיון מעשי כאן (ראה דיסקליימר), ואני מאמין שזה תלוי בחברה, במצבה באותה נקודת זמן ובעובד הספציפי שיקבל ממך את הרכב, כך שאין פה תשובה ממש טובה. יש פה סיכון מסוים שצריך להילקח בחשבון. במסלול אפס ק"מ למעשה כבר רכשת את הרכב. אם לקחת הלוואת בלון (דרך מוטודיל או כל גורם אחר) תצטרך למצוא מאיפה להחזיר את הסכום שנשאר. אפקטיבית, הוא כנראה יהיה נמוך יותר מהסכום שתצטרך להשלים כדי לרכוש את הרכב במסלול ליסינג פרטי (כי כבר שילמת חצי מהשווי, אם לרגע מתעלמים מהריבית). כמובן שיש דרכים טובות יותר לרכוש רכב מאשר הלוואת בלון, אבל זו ההשוואה הכי רלוונטית במקרה הזה. כלומר, היתרון הגדול בליסינג פרטי הוא שאתה לא באמת רוכש את הרכב. אתה משלם מקדמה, סכום נוסף כל חודש ובסוף התקופה מחזיר את הרכב - חוסך גם את הצורך לשלם את הבלון וגם את כל ההתעסקות במכירה עתידית. מצד שני, אתה משלם ירידת ערך יותר גבוהה בכמה אלפי ש"ח ממסלול של רכישה. חסרון נוסף למסלול הליסינג יהיה הגמישות המעט יותר נמוכה - גם בגלל הגבלת ק"מ וגם בגלל שיהיה קשה יותר לצאת באמצע המסלול (צריך לבחון את החוזה בנושא הזה). לדעתי, מסלול ליסינג פרטי מתאים למי שרוצה רכב חדש כל שנתיים וחצי, לא רוצה להתעסק במכירה, עומד במגבלת הק"מ, יודע שהסיכוי שירצה לסיים את העסקה לפני הזמן נמוך ומוכן לשלם עוד כמה אלפי ש"ח (לרכב כזה) תמורת כל זה, כל שנתיים וחצי. כששוב, צריך לקחת בחשבון שבמעמד החזרת הרכב תחויב על כל מיני נזקי פחחות או נזקים אחרים, מה שגם יכול להיות מאוד לא זול ולהפחית עוד יותר מכדאיות העסקה. דעתי המאוד אישית היא שזו דרך יקרה מאוד (44,000₪ בשנתיים וחצי! לפני דלק, ביטוח, טסט וטיפולים שוטפים) לנסוע ברכב אמנם חדש, אבל בינוני לחלוטין. אני הייתי בוחן רכב משומש באותה קטגוריה (נניח, בן 3), בתקווה לשלם בערך חצי מהסכום הזה על ירידת ערך וכל התיקונים שמעבר לשוטף בשנתיים וחצי. לי אישית ההבדל בין חדש למשומש בן 3 לא שווה (מאוד בערך) 20000 (או יותר) בשנתיים וחצי. יש פה הרבה אחרים שיחלקו עלי.

סיטרואן c4 פיקאסו (7 מקומות, הארוך) 2014 ומעלה ורנו גרנד סניק (כנ"ל) סביב 13-14, שניהן עם מנועי דיזל בלבד, יענו לך על כל הדרישות, פרט לעובדה המצערת שהן לא ג'יפ או גי'פון. הסיטרואן פחות נפוצה ומה שנכנס לך בתקציב הם רק רכבים עם ק"מ גבוה. מצד שני היא חדשה, חזקה ומאובזרת יותר (בדגמים המאובזרים). שים לב שהסיטרואן היא דגם חדש (ומוצלח יותר) מ-2014, הקודם כאמור פחות מומלץ. לשניהן 3 מושבים נפרדים בשורה השניה ועוד 2 מושבים קטנים יותר בשורה השלישית, כך שתוכל למצוא קונפיגורציה כזו או אחרת ל-5 נוסעים יחסית בנוחות. כאמור, שתיהן לא קשורות לשטח בשום צורה שהיא, אם הדרישה המקורית מערבת משהו מעבר לשבילי עפר שכל רכב סטנדרטי עובר הן נפסלות על הסף.

מגאן אין דור 3 ידני פרט לקופה למיטב הבנתי, שלגמרי מחוץ לתקציב ולא ממש בכיוון לדעתי. דור 2 קצת ישנות מדי, ורוב הידניות הן דיזל עם ק"מ אסטרונומי. באופן כללי לדעתי הן לא לגמרי מזדקנות בחן, איך נגיד. לאנסר החדשה הגיעה ידנית? מהקלאסיק יש מעט ידניות ביד2, כולן עם מנוע 2 ליטר. גם נראה לי פחות בכיוון. סיטרואן c4 יש מעט, אבל זו: yad2.co.il/s/c/qhlect יכולה להיות סבירה אם הק"מ אמיתי, הרכב מטופל, ואין בעיות מהותיות בבדיקה. המנוע צריך להיות אמין. שוב, מציע לדבר עם מוסך מתמחה אם אתה בכיוון.

סובארו b3 אזור 08-09 כמו שנאמר קודם, נהנית ממוניטין אמינות טוב, אבל עם מנוע 1.5 היא גם לא חזקה בכלל וגם שתיינית לא קטנה. מצד שני, זו המשפחתית היחידה פה, אפילו שהבגאז' שלה קטן יחסית לקבוצה. עוד שתי אופציות סבירות: סיטרואן c3 פיקאסו בנזין 2010. לא מאוד חזקה, אבל אמורה להיות יותר חסכונית מהסובארו. לא שמעתי על בעיות אמינות נוראיות (או בכלל), אבל: א. אני לא מכיר אישית וב. למיטב זכרוני זה הדגם היחידי שהגיע עם המנוע בנזין הזה לארץ, אז כדאי לברר עליו אם זה יעניין אותך. הייתי מרים טלפון לגבע או אורן אם אתה בכיוון. רנו קליאו דור 3 2011. גם ממש לא חזקה, די חסכונית וכנראה קטנה מדי, אבל בכל זאת אופציה. חברי פורום שהחזיקו בה לא דיווחו על בעיות מיוחדות. ואולי האופציה המעניינת פה: הונדה ג'אז סביב 08 (אולי קצת לפני). מרווחת יחסית לסופר מיני, לא נוראה מבחינה בטיחותית יחסית לשנתון, נהנית ממוניטין האמינות של הונדה. לא מכיר אישית, אז לא יכול להעיד ממקור ראשון על האמינות שלה. אמורה להיות חסכונית יחסית.

הכל זה סיכון מחושב. אם אתה מבין את הסיכון ומוכן לקחת אותו זה בסדר. אל תשכח שמי שהשקיע נניח בנאסד"ק לקראת השיא של שנת 2000 היה צריך לחכות 16 שנה כדי לקבל את הכסף שלו בחזרה, נומינלית. אג"ח מדינה ירד אם הריבית תעלה (בנטרול גורמים אחרים כמובן). יכול להיות שיש אג"ח מדינה בריבית משתנה שדווקא יעלה במקרה כזה, אבל כמובן שאג"ח בריבית קבועה ירד, כי האלטרנטיבות יתנו תשואה טובה יותר. זה קרה ממש עכשיו בארה"ב.

אי אפשר לדעת. ועדיין, כל מדדי המניות בארה"ב היום בשיא או קרובים לשיא, הריבית עדיין נמוכה מאוד, והבחירות האחרונות בארה"ב הכניסו אי ודאות גדולה. מצד אחד, יכול להיות שהעלייה במניות תמשיך וטראמפ באמת ישקיע בתשתיות ויפחית מיסים כמו שהבטיח. מצד שני, משבר אירופאי משמעותי (בנקים באיטליה, בחירות בגרמניה), מתח בין סין לארה"ב (שוב טראמפ), ביטול הסכמי סחר (כנ"ל) יכולים להפיל את הבורסות. יכולה להיות גם המשך עליה בארה"ב תוך כדי משבר אירופאי, אבל באמת שאי אפשר לדעת. בגלל חוסר הוודאות והשיא במדדים האמריקאיים, השקעה לטווח של שנתיים שעלולה ליפול על משבר כזה או אחר נראית לי קצת מסוכנת. זו דעתי האישית, והמאוד לא מקצועית בלבד.

10٪ במניות נשמע סביר - לא תפסיד הרבה וגם לא תרוויח הרבה. כמובן לא לקנות מניה אחת או שתיים אלא מדד או קרן כזו או אחרת. גם בערוצים יותר סולידיים, כמו אג"ח (ממשלתי וקונצרני), עלולים להיות הפסדים כשהריבית עולה, ביחוד לאג"חים לתקופות ארוכות. נכון שאם תחכה עד שהאג"ח יפקע והמנפיק לא יפשוט רגל תקבל את הריבית שראית בקניה, אבל אם תמכור לפני אתה עשוי להפסיד. אם אתה מאמין שהריבית תעלה לטווח ההשקעה שלך, לא בטוח שאג"חים ארוכים יהיו פתרון טוב. אין פתרונות ממש טובים שאני מכיר לצערי (בלי סיכון משמעותי), יכול להיות שפקדונות בבנק שיתנו סיכון כמעט אפסי יהיו הפיתרון הכי טוב שאפשר לקבל היום למי שלא רוצה לסכן את הקרן.

אני חושב שצריך להבדיל בין שני דברים פה: איך אתה משקיע (דרך איזה מכשיר פיננסי) ובמה אתה משקיע. אלו שתי שאלות שונות. קופת גמל להשקעה עונה על השאלה הראשונה. היתרון המהותי שלה הוא פטור ממיסוי רווחי הון במידה ותמשוך את ההשקעה כגימלה חודשית בגיל פרישה (ואולי מס נמוך יותר במקרה של משיכת כל הסכום בגיל פרישה, לא סגור על זה) עם אפשרות להנזלת החיסכון גם לפני זה במידה ותצטרך אותו. כלומר, זה מכשיר פיננסי שמיועד לחיסכון לגיל פרישה, אבל נזיל כל הזמן. המטרה היא כנראה לעודד אנשים לחסוך לגיל פרישה ע"י הטבת המס מצד אחד, והורדת רמת אי הוודאות ע"י הנזילות מצד שני. לדעתי, במקרה שלא מתכוונים לחסוך לגיל פרישה מראש, אין לקופת גמל להשקעה יתרונות מהותיים.

בדקתי, ואני מבוטח דרך שלמה ביטוח (קשור לשלמה סיקסט). תקרת הכיסוי היא אכן 2 מיליון, לנהג אחד, נקוב בשם, מעל גיל 40 העלות השנתית היא 892₪.

יש גם סיטרואן c3 פיקאסו דיזל, ידניות ורובוטיות, אבל לדעתי הן פחות נוחות מהפלואנס / מגאן. למיטב זכרוני מגאן דור 3 לא הגיעו ידניות מלבד הקופה 1.2 טורבו. הדיזל הן רובוטיות בלבד. הפלואנס לעומת זאת הגיעו גם רובוטיות וגם ידניות. לדעתי פלואנס ידנית תיתן את הפיתרון הכי סביר, מבחינת שילוב של נוחות, אמינות וצריכת דלק, אחרי להחליף עבודה, כמובן. הדאצ'יה יכולה להיות מאוד מעניינת, למרות מגבלותיה, אם אין הגבלת אחריות לפי ק"מ, בהנחה שהסידור הזה יחזיק מעמד יותר משנה-שנתיים.

רק לא ברור למי התכוונת, ליפניות / קוריאניות או לצרפתיות? [emoji4] ואגב צרפתיות ואמינות, איך היית מגדיר את הוואגיות עם tsi+dsg? צרפתיות++? ומיני עם thp156, לאיזה קטגוריה היא נופלת?

קשה לחזות, אבל זה לא רכב מאוד מבוקש. באופן כללי מצב השוק היום הוא מוכרים בלבד, אז קל בטוח זה לא יהיה.

המון. לא צריך להרחיק עד נתיבות. מרצדס s class, ב.מ.וו סדרה 7, אאודי a8 עם מספיק תוספות, ריינג' רובר, אסטון מרטין וכמובן פרארי, שיכולה לעבור גם 2 מיליון. בטח יש עוד המון שלא חשבתי עליהם כרגע

אולי. אני לא מבין בענייני ביטוח, אבל לדעתי לא הנהגים קובעים את האשמה, בטח לא בתאונה עם נפגעים. מה גם שחברת הביטוח של הנפגע ממש לא תרצה לשלם את הסכום מתוך טוב לב, ולהבנתי (המצומצמת, כאמור) אתה תפגוש אותה בביהמ"ש. בנוסף, אם הצלחת לעשות טוטאל לוס למרצדס s class, יש מצב שגם אתה בדרך לטוטאל לוס בדרכך לבית החולים הקרוב, ולא במצב לעשות עסקה עם הנהג שפגעת בו. ואם מדובר בבן למשפחת פשע? או סתם במישהו שקצת לא מת עליך כרגע כי הרסת לו את המרצדס עם כל התוספות שהוא חיכה לה חודשיים והוציא אותה מהסוכנות היום בבוקר?

לגבי הקושי במכירה לא התייחסתי אליך, אלא הוספתי הסתייגות שלא נאמרה על ידי קודם. תיקון טעות שלי. בכל רכב יש חלקים שמתבלים כתלות בזמן, בייחוד כל חלקי הפלסטיקה והגומי. תמיד יש רכבים בני 10 ויותר שנוסעים בלי בעיות, אבל בהסתכלות לעוד שנתיים שלוש קדימה זה מעט גבולי לטעמי. אם באותו תקציב אפשר למצוא משהו פשוט עם מכלולים מוכרים ואמינים אבל צעיר ב-5 שנים (או אפילו 3), לדעתי הוא יהיה בהסתברות גבוהה אמין יותר. אפילו אם הוא תוצרת צרפת. כמובן שצריך למצוא רכב שטופל באופן שוטף בצורה ראויה ולא "נקרע".

הפוליסה שלי מכסה עד 2 מיליון, לא זוכר באיזו חברה היא כרגע. לפני זה הייתי מבוטח בחברה אחרת, שוב לא זוכר איזו, שכיסתה עד 4 מיליון, אבל היתה כבר באמת יקרה יותר. אני מבטח דרך רוזין (סוכנות כפר-סבאית גדולה). לא יודע אם מומלץ, עדיין לא יצא לי להזדקק לשירותיהם למזלי. מוזמן להתקשר אליהם ולברר איזו חברה מכסה סכומים כאלה.

אני לא טוען שרכב בן 5 אמין כמו רכב חדש. לא חושב שמישהו יקח טענה כזו ברצינות. רק שההבדל לא מאוד גדול (וגם כתבתי, כמעט). אני מאמין שברכב אמין יהיו לך, בממוצע, תקלה או שתיים, אולי שלוש במקרה הרע מעבר לתחזוקה השוטפת בשלוש שנים. כמובן שאין לי סטטיסטיקה (למי יש?) ואני כותב מניסיון העבר שלי שכלל אחזקה של כמה וכמה רכבים בגילאים האלו וגם ישנים יותר. העלויות, לדעתי, אם לא נפלת מחוץ לסטיית התקן יהיו כמה אלפי שקלים, במקרה הרע. ד"א, לא דיברתי על ה-308, אלא על הסיד והi30cw, רכבים שנחשבים אמינים וללא מכלולים מסובכים, לפחות בשנים המדוברות. קניית רכב חדש מפחיתה סיכונים, אף אחד לא אומר אחרת. השאלה אם המחיר שווה, ונכנסים פה הרבה מאוד שיקולים לאו דוקא כלכליים ומאוד אישיים כמו כמה אתה רוצה להסתמך על עזרת ההורים. הרבה מחוץ לקונטקסט פה. ולמה דווקא סטיישן - כי הבחור כתב בהודעה הראשונה שהוא צריך רכב עם בגאז' גדול למטרת הובלות ציוד לעסק שאשתו מתכוונת לפתוח. לא בגלל שיש ילד אחד. לדעתי במקרה הזה הטרייד-אוף בין האמינות הפחותה לנוחות ההטענה והגודל שווים את זה. זו דעתי האישית (וזה בטח נכון אם הוא יוכל לשדרג את האטוס בעזרת ההורים).

בלי להעליב אף אחד ואף רכב, ובלי להיכנס חס וחלילה בינך לבין הוריך (ובסוף זה הרבה יותר חשוב מאיזה רכב תקנה), לדעתי רכב סביר בן 5 יתן כמעט את אותה רמת אמינות של רכב חדש לשלוש השנים הבאות. אח"כ זה נהיה יותר טריקי. ונניח שתיכנס פעם או פעמיים למוסך בשלוש השנים האלו, השמיים יפלו על ראשך? נכון, ילד דורש הרבה זמן, ועדיין לא עוצר את החיים. כשכלו כל הקיצין, אפשר אפילו לקחת איתך את הילד למוסך ולחזור איתו באוטובוס, מניסיון. מה אני אומר? שעדיף לך רכב משומש שמתאים לצרכיך, כמו הסטיישן הקוריאניות לדוגמא, ומאוד יקל עליך את החיים כשאתה או אשתך תרצו להעמיס ציוד, מאשר רכב חדש שפחות מתאים לצרכיך אבל יחסוך ממך את אותה כניסה או שתיים למוסך שכל כך מפחידות אותך. רעיון אחרון, לפני שאני מפסיק לנג'ס: אם הוריך מוכנים להרתם למאמץ, ובהנחה שאתם ממשיכים להחזיק שני רכבים, למה שלא יעזרו לך לשדרג את האטוס הישנה מאוד שלכם לאיזה רכב יותר נורמלי ב30,000₪, למשל פיאסטה או קליאו ידניות? לי נראה ששני רכבים בני 5 יצריכו הרבה פחות תחזוקה מרכב אחד חדש ואחד בן 16. מה אתה אומר?