גם אני הייתי במצב דומה לשלך, אנסה לתת כמה טיפים שאני למדתי על בשרי :
קודם כל, היינו עשרים שלא הסכמנו להתפנות, לקחו לנו את החוגרים והתחילו לצעוק, להשפיל ולאיים. אחר כך לקחו אותנו לאוכל, שאגב היה יותר טוב מהטירונות.
לאחר מכן לוקחים אותך ליד המעצר, מגיעים קצינים וחיילים ומנסים להפחיד ולומר שגם אם לא תתפנה לא תקבל את מה שאתה רוצה. במקביל, שומעים צעקות ובעיטות בגדר, מנסים להכניס אותך להלם.
מתוך העשרים נשארנו ארבעה! נתנו לנו לראות קציון מיון, הקצין מיון אומר לך שאם לא תתפנה, לא תקבל. אחרי כמה ימים בתא מעצר, אתה תראה אותו שוב, ואם לא תסכים תלך לכלא, ולאחר כמה ימים בכלא תחזור אליו שוב. הוא יגיד לך זה מה יש, רוצה או לא? לא, הולך שוב לכלא.
אחרי כל זה, נכנסו רק שלושה לתא מעצר ( אחד אמר שהוא מתפנה, ובבוקר אמר שהוא לא מתפנה, למעשה הוא הרוויח יום אחד לישון בחוץ), איך שאתה נכנס, צועקים ומתחילים לשגע אותך, כמו למשל: הרם תיקים, הורד תיקים וכו'. כל זה כמובן עם סטופר. במקרה שלי, אחד החיילים החליט להיכנס בי, אמר שאני צוחק לו בפנים, ועל זה אני אשלם ואפילו לא אשן בלילה.
אחרי שאתה נכנס למעצר, אתה צריך להפקיד את הטלפון, ארנק ושאר החפצים האישיים. את החגורה, הדיסקית, והשרוכים מבקשים שתוריד מחשש שתנסה לעשות לעצמך משהו.
במהלך היומיים שהייתי שם, לא הסכמתי לעשות כלים, או לנקות את הרצפה, הם לא יכולים לעשות לך כלום, אל תפחד. שים *ין!
כל הקטע זה להכניס את החיילים להלם, להשפיל אותם ולעבוד עלייהם פסיכולוגית, כל הזמן הזה שתיהיה שם תצטרך ללכת סביב מלבן ולצעוק שמאל ימין שמאל, לעשות כלים, לנקות, לצבוע וכו'. את הארוחת בוקר נותנים לך לראות, אבל תקבל אותה רק בתנאי שתצעק כמו שצריך, כמה שתצעק זה לא יעזור. אבל לבסוף, תקבל.
תיהיה חזק, תראה שאתה לא מפחד, והכי חשוב - אל תאמין לאף אחד!
בהצלחה,