6:30 הבוקר. הפלאפון מצלצל. בשבריר שניה אני מזנק מהמיטה ונעמד. נכנס לשירותים, מקלחת, מתלבש, אוכל משהו זריז, מארגן את הדברים ויוצא לדרך. המטרה: אשדוד. קורס נהגיה מתקדמת פלוס של מסלולים.
הגעתי ב08:15, התכנסות זריזה, והכיף התחיל. במשך כשעתיים העביר לנו המדריך את התיאוריה לגבי נהיגה מתקדמת ובטוחה, בלימה בעקומה, הבדלי הפגיעה במהירויות השונות, וכיו'ב, לאחר מכן התיישבנו בסככה בצמוד למסלול והתחילו להסביר לנו הכל על תנוחת ישיבה נכונה, כיוון מראות, ויצאנו לתרגולי בלימת חירום. נעמדנו בין 2 קונוסים, כל אחד בתורו, האצנו והאצנו עד שהמדריך שעמד בקצה המסלול הוריד את הדגל שהחזיק, ואז בלמנו בעוצמה המקסימלית. תחילה עשינו זאת על רטוב ואז עברנו ליבש. מכיוון שהאוטו שלי מטופל במוסכים של חברת הליסינג "אלבר", הוא לא במצב פיזי הכי טוב. בטיפולי 10K יש לי מזל אם הם מחליפים שמנים. הצמיגים, בכל אופן- גמורים. יבשים כמעט לחלוטין. המדריך אמר לי שזה יפגע קשות בבלימה על רטוב ובתרגולי ההיגוי-יתר ותת-היגוי שנעשה בקרוב. הוא הוסיף ואמר שכדאי לי מהר מאוד להחליף את כל ארבעת הצמיגים.
התחלנו בבלימות על רטוב, האצתי, ראיתי את הדגל מורם ובעטתי בחוזקה בבלמים. האוטו האט משמעותית בהתחלה. ואז החליט שנמאס לו לבלום. הוא מעדיף לתת לABS לעשות רעש ולהמשיך ישר... ניסיתי לסחוט את הדוושה עוד טיפה אבל אין כלום. אני מתקדם (די לאט אבל מתקדם) ובאיזהשהו שלב ממש התחלתי להתבאס מזה שאני לא עוצר. חשבתי שמשהו שעשיתי היה שגוי.
המדריך בא אלי ואמר לי "אתה חמוד אתה... באמצע הבלימה התחלת להשתעמם אז פתחת חלון והוצאת יד..." אמרתי כן. לא הצלחתי לבלום. הוא אמר לי שדווקא בלמתי מצויין רק שהצמיגים גמורים. הוא הוסיף שלא להתבאס מזה כי זה לא אומר שעשיתי משהו לא בסדר.
המשכנו בבלימות חירום+התחמקות ממכשול, הניסיון הראשון לא כל כך הצליח והורדתי את הקונוס, אבל מהשני ועד הסוף הייתי תותח... בלימה, הסטת ראש, הפניית ההגה, התיישרות וסיום בלימה. מושלם.
המשכנו בתרגולי תת-היגוי והיגוי-יתר. היינו בסה"כ 9 אנשים בקורס. אותנו ליוו 4 מדריכים. התיישבתי ברכבי, הצטרף אלי אחד המדריכים והתיישב לידי, כך קרה בו-זמנית עם עוד 3, בזמן שהשאר חיכו בסככה, ואז החלפנו איתם תפקידים. בכל מקרה, המדריך, קראו לו אדם, התיישב לידי, התחיל להסביר לי מה אנחנו הולכים לעשות, מה תהיה התגובה האינסטינקטיבית שלי, מה אסור לעשות ומה צריך לעשות. התחלנו להקיף את ה"כיכר" במסלול כשהוא רטוב, לאט לאט הוא אמר לי להאיץ יותר ויותר, עד שנכנסו לתת-היגוי, הניסיון שלי לצאת מזה בכוחות עצמי הסתיים בהרבה רעשי רקע ממערכת הABS שלי, ולא הרבה אקשן. הורדתי כמה קונוסים. לאחר מכן הוא הסביר לי מה בדיוק עלי לעשות, המשכנו בסיבובים ולאט לאט תפסתי את זה.
המשכנו בהיגוי-יתר. בכל שיא-פנייה סביב הכיכר הוא משך בבלם-היד ושחרר. הוא אמר שהתגובה הכי טובה לנהג הממוצע תהיה בלימת-חירום מכיוון שגז+היגוי נגדי זה מסובך מדי לרוב הנהגים. אני תרגלתי יציאה מהיגוי יתר בעזרת בלימה פעמיים, תפסתי את העניין ואמרתי שאני מעדיף לדעת את השיטה היותר טובה. אפילו אם היא מסובכת. הוא אמר לי שהם לא אמורים לעשות את זה אבל אין בעיה. הוא אמר לי שניסיון ראשון הוא ייתן לי לתפוס את הזנב לבד לחלוטין. בלי שום עזרה ממנו, הצלחתי בזה חלקית. תפסתי אבל זה כבר היה קצת מאוחר מדי ולכן האוטו הגיע לכמעט עצירה. פעם שניה הוא הסביר לי מה בדיוק לעשות ומתי. תפסתי כמו גדול. הוא אמר לי גם לתפוס עם היגוי נגדי וגז אבל לא להחזיר את ההגה מהר, בשביל שזה יחליף כיוון מהר ויהיה "זנב-דג". היה מפחיד.
פה הייתה הפסקה ארוכה. אכלנו שניצל וצ'יפס בפיתה או חביתה בפיתה. אני לא אכלתי כי בבוקר כשביקשתי שניצל שכחתי להגיד בלי סלט ובלי חומוס או משהו כזה. אז לא רציתי לאכול. בכל מקרה, דיברנו קצת בינינו, ואז אלה שבאו רק לחצי יום- החצי של נהיגה בטוחה- הלכו, ונשארנו רק אחנו, אלה שבאו גם למתקדמת. שמענו את התיאוריה לגבי קווי-פנייה נכונים ובלימות והעברות משקל, ויאללה. יצאנו לתרגל. התרגיל הראשון היה סלאלום. אני, אם לא היו אומרים לי לפני איך לבצע את התרגיל, אלא פשוט לסיים את המסלול, הייתי "נותן בגז" עד שהייתי מסיים. במקום זה, ללמוד מתי להוריד את הרגל מהגז על מנת להעביר את המשקל קדימה, מתי להפנות את המבט לקונוס הבא, מתי להפנות את ההגה, ומתי לחזור לגז, די סיבך אותי, ולקח לי כמה וכמה תרגולים עד שהצלחתי לבצע זאת כראוי.
עכשיו הגיע הקטע המענין לו חיכינו. הג'ימקאנה. מסלול עם כמה קטעים טכניים מאוד, 2 ישורות, וסה"כ מסלול יחסית די מהיר אך עם הרבה פניות, גרם להרבה מאוד תת-היגוי. אצלי בעיקר, כי כמו שאמרתי, הצמיגים- מתים.
נתנו לנו סיבוב היכרות ראשון כשאנחנו יושבים לצד מדריך, המדריך נוהג. לי הייתה מדריכה. חמודה לאללה. היא לקחה אותי לסיבוב סביב המסלול בנסיעה איטית יחסית, ואז עוד סיבוב מהיר מאוד. היה נחמד מאוד. לאחר מכן יצאנו לבד לסיבוב היכרות נוסף. ואז התחילו עם מדידיות-הזמנים. ניסיון ראשון ניסיתי להשתמש בבלם-היד בסיבובים הטכניים. הצליח מאוד ב2 הראשונים אבל בשלישי משהו נדפק. לא הלך בכלל. בכל מקרה, בסיבובים הבאים הפסקתי להשתמש בהנד-ברייק והתחלתי להשתמש במה שלמדנו מוקדם יותר היום בנוגע לקווים נכונים ותפעול אפקטיבי של ההגה.
למרות שהצמיגים שלי גמורים. לחלוטין. קבעתי את הזמן הטוב ביותר במסלול והגעתי למקום הראשון. הייתי כ"כ שמח.
לאחר מכן הייתה שיחת סיכום והקראת זמנים. 43:59 היה הזמן שלי. זמן מכובד לכל הדיעות.
לאחר מכן המדריכים יצאו לסיבוב מדוד על המכוניות של חלק מהמשתתפים. מי שרצה, כמובן. אני ביקשתי שיקחו גם את שלי. מי שנסע עליו היה אדם בשם שגיא. פשוט נדהמתי מהשליטה שלו ברכב שלי. נהיגה מדהימה. אגב, הוא סיים בחצי שניה לפני. 43:13. הוא גם השתמש בבלם היד ועשה דברים ממש מגניבים. מאוד נהניתי. יצאתי מהאוטו עם חיוך מאוזן לאוזן.
היו עוד הרבה דברים שפספסתי בין לבין אבל הזמןם קצר והמלאכה מרובה. רק אסכם שאני מאודדד מאודדד ממליץ לכל אחד ואחד לעבור את הקורס הזה. אגב, ביום ראשון אני הולך לקבוע לי אימון אישי במסלולים. קורס המשך לקורס הנ"ל.
כמה דברים לסיכום,
קודם כל תודה רבה לגור (גורר) על העזרה.
המדריכים במסלולים הם פשוט מצויינים. לא בדקתי במקומות אחרים כך שאין לי למה להשוות, אבל רמת
המקצוענות של כל אחד ואחד מהם וכולם נחמדים מאוד.
מאז התאונה שלי, אני נרגעתי בצורה דראסטית בצורת הנהיגה שלי. אבל תמיד משהו במוחי התחנן שאסע יותר מהר. תמיד דיכאתי את הקטע הזה ואף פעם לא נסעתי ממש מהר, כמו בעבר. אבל זה תמיד הרגיש לי חסר. כאילו אני לא לחלוטין נהנה מהנהיגה. היה כאילו חסך. בכל מקרה, בנסיעה חזרה מהאימון, אחרי שפרקתי שם את כל האנרגיות שהצטברו במהלך החצי שנה של נהיגה כמו ילד טוב, פשוט נסעתי נורמלי לחלוטין. 110 על כביש 6, לא עברתי את ה100 על כל השאר, בעיר אפילו פחות מ50. ממש לתפארת מדינת-ישראל. וזה לא הרגיש כאילו שהיה משהו חסר. כאילו שבא לי יותר מזה ואני מרסן את עצמי. פשוט לא היה צורך בנסיעה מהירה. את האנדרנלין קיבלתי על המסלול ולכן לא נזקקתי לו על הכביש. לדעתי אם יפתחו מסלול בארץ, כמות התאונות פשוט תרד בצורה מטורפת. אנשים לא יחפשו את הריגושים על הכביש. הם יעלו על מסלול בטיחותי ויפרקו שם את כל העצבים שלהם.
אגב, דבר אחד שקצת ביאס אותי, לא היה הרבה זמן לתירגול. כ-10 דקות או 20 גג לכל תרגול. ובסוף כל תרגול הרגיש כאילו צריך עוד. רציתי להמשיך ולהמשיך. שוב ושוב ושוב.
אבל בסה"כ- שימוש טוב בכסף שעמלתי כה קשה במשמרות במקדונלד'ס על-מנת להרוויחו. המלצה שלי לכל מי שלא הלך- לכו. עכשיו!
אורן.
