Derish

ריפ, אני תוהה למה אתה מתעקש לדרוך על אותה מגרפה פעם אחר פעם... אני שמח לשמוע שוויתרת על ההצעה האחרונה של "שלומי", אבל אני חושב שעליך לקבל החלטה עקרונית: או שאתה רוצה רק 106 - במקרה כזה תתאזר בסבלנות ותחכה ל"אחת". רצוי שתהיה מידיים פרטיות, מטופלת ומתועדת. או שאתה לחוץ בזמן וצריך את האוטו כאמצעי תחבורה - במקרה כזה תצטרך להתפשר על אחת מהאופציות שהועלו בפניך בשרשור הקודם שלך: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=144028 בכל מקרה, כדאי שתפנים שסוחרי רכב זה לא הכתובת. בהצלחה.

של, אני מסכים שהאירופאיות בטוחות יותר, אבל לא צריך להיסחף. הבטיחות של יונדאי היא במקום טוב באמצע, הרבה מעל כמה יפניות שאני מכיר. בכל מקרה, תוך יום אחד הצלחנו להרים את מספר הקוראים בשרשור מ-53 ל-125. אולי אחד מהם יציע משהו נוסף שטרם חשבנו עליו, או לפחות יתרום כמה מילות חכמה. עמית, בסך כל הדברים ובהתאם למה שפירטת, אני הייתי הולך על המגאן. נכון להיום, זהו השילוב האופטימלי בין מרחב פנים, בטיחות, אמינות, סחירות ועלות אחזקה.

זהו אכן דגם נדיר, אבל הוא מבוסס על גולף, כך שאין בעיה של שירות או חלפים. רק הסחירות נמוכה, מה שעשוי לעבוד לטובתכם במידה ותמצאו אקזמפלר מוצלח. לפני כמה חודשים כאשר אחותי חיפשה רכב לפי אותם פרמטרים בדיוק (רק עם תקציב של 30K), ראינו ונטו 97 שנמכרה ב-18 אלף ש"ח. רגע לפני הקניה, הבעלים התחרטו והחליטו לא למכור. בקיצור, נדיר אבל שווה ביותר. כנראה שחבר שלך נפל על לנטרה בעייתית באופן ספציפי. את הלנטרה שלנו מצאתי בזמנו בגבעתיים, עם קילומטרז' נמוך והיסטוריית טיפולים מלאה עם קבלות. זה גם מה שאתם צריכים לחפש, ולא משנה על איזה דגם מדובר. אין תחליף להיסטוריית טיפולים. ואם אפשר יד ראשונה, עדיף. מבחינת מוסכים, בתקופה של שלוש שנים היא ביקרה פעמיים במוסך שלא לצורך טיפול. פעם אחת עם תקלת חשמל (סוויץ' של החלונות, 90 ש"ח) ופעם שניה לתיקוני צבע קלים. הלנטרה 1800 שווקה בארץ כדגם עם קריצה למנהלים, ולכן התאפיינה בכל סוגי החישמולים (למעט סאנרוף) וגם בציפוי עור להגה ולידית ההילוכים. התקלות האופייניות בהתאם. דרך אגב, טיימינג לעולם יהיה עסק יקר, במיוחד אם לא מחליפים אותו בזמן. דווקא בלנטרה הגישה אליו קלה יחסית. נכנסים בוודאות, גם אם חלק מהם נדירים. מפאת הבטיחות אינני ממליץ, לדוגמא, על דייהטסו אפלאוז, או מכוניות נוספות שיכנסו לתקציב, אך יסכנו את הנוסעים. האקסנט והלנטרה די מצטיינות בתחום הפסיבי, הגם שברוב המקרים אין להן ABS. קורות חיזוק בדלתות הותקנו בכל הדגמים. כריות אוויר גם נראה לי שהיו בכל הדגמים. באקסנט - רק כרית אחת, אצל הנהג. בלנטרה 96 ואילך נדמה לי שהיה כבר ABS. התלבטתי אם לציין את המיצובישי סופר לנסר 93-96 ואת המאזדה 323 מאותן שנים. הבעיה היא שיש אלפי מודעות רלוונטיות וקשה מאד למצוא יחידות שמורות ומטופלות כראוי. אם יש לכם הרבה זמן פנוי וגישה לאוטו ליסינג עם דלק חינם, שווה להתעכב על שני הדגמים הנ"ל. וכמו תמיד, תיזהרו מסוחרים ותדרשו בדיקה לפני קניה.

פולקסווגן ונטו - שנים 94-97 אמינות ובטיחות של טנק מרכבה. אם יתמזל מזלכם למצוא אחת שמורה עם מנוע בנזין (הדיזלים היו בד"כ מוניות), תוכלו לעשות את עסקת השנה. רנו מגאן - שנים 96-97. נכנס לייצור לפני שרנו הפכה למעצמת בטיחות, אבל עדיין נחשב לרכב בטוח למדי ( בכל מקרה יותר מכל דייהו או יונדאי מאותן שנים). אמינות ממוצעת, חלפים ושירות זולים יחסית, כיאה לרנו. חשוב מאד!!! להתרחק מרכבי דיזל בצבע לבן, רובם עשו שירות ארוך בצה"ל. יונדאי לנטרה - שנים 94-96 אחת הקניות השוות ביותר בשנתונים אלו, מנסיון. גרסאות 94-95 מבוססות על מיצובישי לנסר של תחילת שנות ה-90 ומציעות אמינות גבוהה ונוחות גבוהה מאד. אם תמצאו אקזמפלר שמור ומטופל מדגם 1800GT, אז בכלל יופי. 125 כ"ס וצריכת דלק של פיאט אונו. סבבה אגוזים. גרסת 96 הרבה יותר ידידותית למשתמש. ושוב, מומלצת בחום. אופל אסטרה - שנים 94-97 אני לא אוהב את הדגם הזה, וגם לא נראה לי שהוא אמין במיוחד. אע"פ כן, זה אופל, וזה גרמני, ונשארו יחסית הרבה כאלה בכבישים. בגדול, לא הייתי ממליץ, אבל בטח ישנם כאלה שיחלקו עליי. שווה לקחת בחשבון. לגבי האקסנט: בחלק מהדגמים בשנים אלה ישנם קטעים מעצבנים, כמו העובדה שאי אפשר לפתוח את תא המטען מתוך תא הנהג. אם נוחות ואבזור מדורגים גבוה בסדר העדיפויות שלכם, כדאי לתת על כך את הדעת. ויש גם את הקטע עם הפאנל הקדמי שמתפרק ב-90% מהמכוניות. לא לבעלי אוזניים רגישות (שוב, מנסיון). לגבי הרייסר: לעניות דעתי, עדיף לקנות את האופל קאדט עליו הרייסר מבוסס. החלפים זהים בחלק גדול מהמקרים, ולכן אין בעיית זמינות למרות שהרכב ישן. מבחינת אמינות, קאדט 88-91 שתוחזק וטופל כראוי יהיה אמין לא פחות מרייסר, גם כשזה חדש מהניילונים. אם למישהו יש הערות/הארות על דבריי, אתם מוזמנים להגיב. ולרוכשים הפוטנציאליים, בהצלחה!

אפשר, אם יש לך חברים במשרד הרישוי, או אם למישהו מחברי הפורום יש מידע בנושא. הרבה יותר קל לזהות דגם, שנת ייצור, ארץ ייצור ופרטים נוספים לפי מספר ה-VIN של הרכב, באם יש לך גישה אליו.

"פלד אספקה טכנית" באזה"ת החדש בנתניה. טלפון : 09-8353999 www.peledtech.com

בוקי, אם הייתי מחפש כרגע את הדגם הזה ספציפית, הקילומטרז' לא היה עוצר אותי. 185 או 285 אלף ק"מ מעידים על קאדט בשימוש שגרתי, זאת בניגוד לאקזמפלר ששימש לנסיעות לנסיעות קצרות, היה רכב שני במשפחה וכד', כפי שהייתי מצפה מרכב יד 1 שעבר 85 אלף בתקופה כל כך ארוכה. דעתי הושפעה לא פחות גם משאר הדברים שכתבת, ספציפית לגבי הגיר וצריכת הדלק. אני לא רוצה לומר שניפצת את כל אשליותיי לגבי הרכב הזה, אבל בהחלט גרמת לי להביט על העניין בצורה שקולה יותר ומתלהבת פחות. וכך יצא שהחיסכון בדלק עומד בסימן שאלה, הקילומטרז' הנמוך כבר לא נראה כ"כ סקסי וגם הצבע כנראה לא מקורי. בקיצור, רכב בן 20, על כל המשתמע מכך. את המקרה שלי אפשר אולי להשוות לשאלה של איתמר שנדונה בפורום לא מזמן: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=143619 להזכירכם, הוא שקל להחליף את הסופרמיני שלו בטנדר ישן יותר, פשוט משום שמשהו בטנדר הזה קרץ לו. ואילו אני שקלתי לקנות אוטו משנת 88 במקום משהו קטן משנתונים חדשים יותר, פשוט משום שמשהו בקאדט הזה נראה לי מעניין. שנינו התפכחנו וחזרנו בנו תוך זמן קצר, בסיוע מכם, חברי הפורום. אנשים כמוכם וכמוני, המשתתפים באופן קבוע בדיונים הנערכים פה ובפורומים דומים נקראים באנגלית Car Enthusiasts, או בתרגום חופשי, "מתלהבים ממכוניות". אזרח מהשורה לעולם לא היה מעלה בדעתו לרכוש טנדר דיזל או אופל 88' סתם כך, מתוך גחמה של רגע. אני חושב שהיכולת הזאת "להידלק" על רכב מסויים היא אחת מהתכונות המבדילות אותנו משאר בני האנוש. אני מתנחם בידיעה שבכל פעם שאני אעבור חוויה דומה, אתם תהיו פה בשביל למשוך אותי בחזרה לקרקע. ובתקווה שיום אחד גם אני אוכל לעזור לכם. ובנימה אופטימית זו, אני מודה שוב לכל מי שהגיב, ומסיים.

1. מצטרף להמלצה על רנו מגאן, הגם שהיא לא בדיוק קטנה. ישנם אקזמפלרים מוצלחים מאד, עם קילומטרז' נמוך והיסטוריה מפורטת. 2. אני הולך לחטוף על זה עכשיו מפה ועד להודעה חדשה, אבל ישנו דגם אחד שלא שקלת: * מבוסס על פורד מסוף שנות ה-80, AKA מאזדה 121 דור אחד לפני זאת שהגיעה אלינו. * מאובזר הרבה מעל המקובל בקטגוריה (ח"ח, ה"כ, אנטנה חשמלית ועוד). * מתומחר נמוך משמעותית, תמורת 23K תוכל להגיע לשנתון 2000. * רכב נפוץ מאד בארץ, כך שלא צפויה בעיית חלפים. *אין לי נתונים לגבי אמינותו. מי שיודע מוזמן לספר. אם טרם הבנת, הכוונה היא לקאיה פרייד. מבקש לא להתנפל עליי כולם ביחד...

1. מתוך ויקיפדיה: On older cars, odometers could only indicate up to a value of 99,999. At 100,000, the odometer would restart from zero. This is known as odometer rollover. Newer cars usually have odometers that can indicate up to a value of 999,999 בקיצור, פאדיחות עם מד המרחק. מרגע שקראתי את הודעתו של בוקי, ידעתי שקניה כבר לא עומדת על הפרק. 2. לגבי נורית האיתות בכנף - גם אני שמתי לב למיקומה הלא שגרתי, אבל לא הייתי בטוח לגבי זה, עקב היכרותי המוגבלת עם הדגם. 3. לגבי גיר אוטומטי - זהו אילוץ מבחינתי משום שאני לא היחידי שישתמש באוטו. לך תסביר לשאר העולם למה גיר ידני זה יותר כיף... 4. לגבי yaniv89 ותגובתו - יניב, היית חייב להגיב? ממש לא לעניין, בן אדם... לסיכום, תודה לכולם (חוץ מיניב) על ההשתתפות. כפי שכבר אמרתי בעבר, טוב שיש על מי לסמוך.

לחברי הפורום שלום, במהלך חיפושיי אחרי רכב קטן שישרת אותי עם קבלת רישיון הנהיגה (אי"ה בעוד מספר חודשים), הובאה לתשומת ליבי מודעה בנוגע לאופל קאדט. הרכב המדובר הוא משנת 88, מיד ראשונה ובעל קילומטרז' נמוך ביותר. נראה אמיתי. המחיר המבוקש הוא 9.5K ואני מניח שאפשר עוד לרדת קצת. מעבר לכך שהקאדט נחשב פעם לרכב טוב ואמין, אני רואה ערך מוסף בשמירתן של מכוניות כאלה על הכביש. בין אם אני אקנה אותה או מישהו אחר, מן הראוי שתגיע לידיים טובות. ולפיכך, השיקולים בעד: *חסכון בדלק (כך אומרים) *"הערך המוסף" *המוניטין *המחיר והשיקולים נגד: *בעוד שנה אני אצטרך לעשות טסט כל שישה חודשים *הרכב כבר די זקן, עם כל הכבוד *תהיה לי בעיה לאתר חלפים *ומה שהכי מרתיע אותי: שהרכב לא יעבור את בדיקת הגזים בטסט. ( מן הסתם, התקנים השתנו קצת מאז 88. ) בקיצור, אין לי שום נסיון בנהיגה או באופלים ולכן אני פונה אליכם. אנא חוו דעתכם, ואם תרצו, תוכלו גם להעיף מבט במודעה (YAD2). אז מה דעתכם, לקנות או לא לקנות? בתודה מראש.

דניאל & Kwon, תודה רבה. הרכב לא שלי, אבל הערותיכם נרשמו והועברו הלאה כלשונן. מבטיח לעדכן ברגע שיהיה משהו חדש. בכל מקרה, טוב לדעת שיש על מי לסמוך.

לתשומת לבכם, מודעה שראיתי ב-YAD2. אם הפרטים נכונים, הרי שזאת מציאה של ממש למי שמחפש רכב בתקציב של 20K ושוקל לקנות מגאן. *שימו לב ללוחית הרישוי. רנו מגאן, שנת 96. 83 אלף ק"מ. יד 3, אוטומט. כולל ABS, סנרוף וצ'יינג'ר. מחיר מבוקש: 20 אלף ש"ח. מצ"ב תמונות עם פרטי ההתקשרות. אל תתקשרו אליי, זה לא האוטו שלי ואינני מכיר את המוכר.

דניאל שלום, הרכב עבר כ-115 אלף ק"מ. העשן מן האגזוז נראה תקין. אין מידע על היסטוריית האחזקה של הרכב. נקנה מיד שניה לפני חודשיים. במבט נוסף על אזור ראש המנוע רואים בבירור שמן, בעיקר באזור הברגים. מה דעתך?

שלום, לפני כשנה הייתה לי פגיעה דומה בפגוש של הלנטרה 94' שלי. וד"א, גם אני מנתניה. היא הייתה בצבע שחור ולכן הצלחתי להסתיר את הבושה באמצעות ניילון-מסקינטייפ פשוט. עצתי לך היא לפנות טלפונית למחסני חלפים ולבדוק איתם האם יש להם פגוש כזה מפירוק. הם קוראים לזה "מגן אחורי", אבל אני בטוח שיבינו גם אם תגיד "טמבון" או "פגוש". בכל מקרה, אם תצליח להשיג את החלק (לי זה לקח כמה שבועות), צביעה והרכבה ניתן לעשות בכל מוסך פחחות. זה לא בדיוק הנדסת טילים, לכן ברוב המקרים אפשר ללכת למי שנותן את ההצעה הזולה ביותר. באזה"ת הישן בנתניה יש הרבה מוסכים כאלה. להלן כמה מספרי טלפון של מחסני חלפים, רובם בגוש דן, אבל עושים משלוחים למוסכים באזור שלך. במידה ותמצא את החלק המבוקש, אני בטוח שתוכלו לתאם את האספקה עד לנתניה, ואף לפחח שתבחר. 03-9319707 (צומת סגולה) 03-5502924 (אזור) 03-5507284 (אזור) 054-5662983 (אזור) 03-9487211 ("מאגר החלפים", איפשהו בגוש דן) 08-9160066 ("קניון החלפים", איפשהו באזור השפלה) 03-9343590 ("אוטו ספיד", בפ"ת עד כמה שזכור לי) 03-6270600 ("בודי פארטס", ת"א או ר"ג) בהצלחה!

שלום לכולם, שאלה טכנית בנוגע ליונדאי אקסנט אסטים 1.5 משנת 98. בזמן האחרון נרשמה צריכה גבוהה למדי של שמן (כליטר לשבוע). אין סימני נזילה על הקרקע, יש נוכחות של שמן באזור אטם ראש המנוע. הנחת העבודה היא שאטם ראש המנוע הזדקן והגיע העת להחליפו. או שזה משהו אחר. לפיכך, 1. מנסיונכם, מהי עלות תיקון סבירה להחלפת האטם? 2. אילו סיבות נוספות יכלו להוביל לתופעה הנ"ל? בתודה מראש!

בכל עיר ויישוב - חפש בחנויות שכתוב עליהן "הכל ב-2 שקל" או "הכל בדולר". ספציפית, בתחנה המרכזית בת"א - קומה שלישית בחנות שליד היציאה ללוינסקי. בנוסף - בכל חנות כלי בניין או "טמבור" שמכבדת את עצמה. תבקש "רשת מטען". זה אמור לעלות עד 15 ש"ח. מנסיון אישי, מה שעובד הכי טוב זה ארגז פלסטיק (10-25 ש"ח, בהתאם לגודל) וגומיית מטען עם שני ווים (2-5 ש"ח).

הדיון האחרון בנושא עורכי דין: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=142578 בהצלחה.

קודם כל לא ברור לי בשביל מה צריך יציאות RCA במקרה הזה. לאיפה הן אמורות להתחבר? ובנוסף, מה זה הקופסה הקטנה והמוזרה הזאת?

טוב, לא כולם ביחד...

שלום לכולם, לאחרונה נאלצתי לפרק רדיו-דיסק באוטו של חברים (יד שניה, נקנה לפני חודש) לשם תיקוני חיווט. בנוסף לאנטנה ולחוטים המופיעים בסכמה, מצאתי עוד כמה רכיבים שאינני מכיר. אני מניח שכל מי שפירק/התקין מערכת יותר מפעם אחת יודע לזהות אותם, ולפיכך פנייתי אליכם. מצ"ב תמונות של הסכמה והדברים הנוספים - קופסת מתכת סגורה ושלושה חוטים עם פלאגים. הפלאגים נראים כמו יציאות RCA, אבל אינם מופיעים בסכמה. גם צבע החוטים מוזר למדי. הדגם הוא: Sanyo SCS-D4540. כאמור, מבקש את עזרתכם בזיהוי. בתודה מראש!

בוא לא נהפוך את זה לעניין אישי. גם אני יכול לדבר בשבחה של הפונטו כמכונית נוחה ואולי אף מהנה לנהיגה (למרות שלא ניסיתי). כרגע דיברנו על אמינות. במקרה שלי, הפונטו לא הצטיינה בתחום. אם זה היה מקרה חריג, אני חוזר בי. תשומת הלב שלך מחמיאה לי, אך אל תשכח שאני בסה"כ עוד חבר בפורום, בעל דעות מסויימות. אינני מתיימר להיות יועץ מוסמך ודבריי אינם תורה מסיני, הם רק בגדר עצה ידידותית. אינני מבין כיצד התקפות הדדיות יועילו פה, בין אם אני טועה או צודק.

חיובי, היו בבעלות בני המשפחה.

אם אמינות זה הכיוון שלך, אני מציע שתוריד מהרשימה את הפורד והפיאט. ממש לא לעניין. מה שכן, הן זולות לאחזקה. וגם כל המוסכניקים יחייכו אליך כשתבוא אליהם. ויחככו את ידיהם בהנאה סקודה זה רעיון טוב, אם כי קצת מעל התקציב שציינת. אני מציע שתשקול את האופל קורסה. יש מגוון דגמים ומנועים בשנים 99-02 שמתאימים מבחינת מחיר. כמו-כן, הדגם הזה מתאפיין במנועים חזקים יחסית לנפח שלהם. אם תרצה לקבל חוות דעת על רכב כלשהו לפני שאתה הולך לראות אותו, תבדוק ב: http://carsurvey.org שם תוכל לבחור את הדגם, השנה ותת-הדגם (GLI, GLX וכו') ולראות מה אנשים מספרים עליו מנסיון. בהצלחה!

* "פקח אני פורק סחורה". רק בישראל. * דגל ארה"ב ביום העצמאות. הישראלי. * מנורה אחת שרופה מאחורה, גם אם הרכב מודל 2008. * יד ימין על ההגה (בשעה 12), יד שמאל על דופן הדלת, מחוץ לחלון. * הנחת העבודה כי "רוכבי אופניים הם מתאבדים" ולא חלילה נהגים שווי זכויות בכביש. * המנהג המעצבן לצפור ברמזור על רכב ללימוד נהיגה. כי אתה אף פעם לא היית תלמיד, כן? * להאמין למילות הקסם במוסך: "ראש מנוע" ו-"פקונג ראש". מדהים על כמה אנשים זה עובד. * לחזור לאותו מוסך שבו מז**נים אותך במחירים ובאיכות העבודה, כל עוד "השרות אדיב". * להתעקש על כך ש-30K ק"מ בשנה זה "ממוצע לרכב כזה", ולבקש מחיר מעל המחירון. * לנטרל את הקודן ברכב באופן קבוע, או לחילופין, לרשום את הקוד על סוכך השמש.

בפנייתי הראשונה לפורום לשנת 2007, הייתי רוצה לסכם את הדיון שניהלנו בשבוע האחרון. לאחרונה התבשרנו על כך שהשנה היוצאת התאפיינה במספר "נמוך" יחסית של הרוגים בכביש. למעשה, זהו המספר הנמוך ביותר מאז 1967. לשם שינוי, סטטיסטיקה שמבשרת טובות. אמנם במהלך הימים האחרונים ראינו שדעותינו חלוקות בנושאים רבים (בעיקר בנושא התאמתן של מכוניות מסויימות לשימושים מסויימים), אני חושב שתסכימו איתי ש-446 הרוגים לשנה זה עדיין הרבה. אינני משווה את מצבנו למצבן של מדינות אחרות, ולא לנתוני השנים הקודמות בארץ. אני רק אומר שבאופן אובייקטיבי, אבסולוטי ואנושי, זה עדיין מספר מאד גבוה. בהקשר זה, עניין נוסף שבו לדעתי אנו רואים עין בעין הוא חשיבות החינוך לנהיגה נכונה. בין אם מדובר בחינוך שמתחיל מביה"ס, מהצבא או במסגרת שיעורי נהיגה פרטיים, הכרותנו הראשונה עם הכביש ועם חברינו הנהגים מעצבת את סגנון הנהיגה שלנו בעתיד. לכן רצוי שאת המושב הימני יאייש אחד מאותם אנשים נדירים שבאמתחתם "תרבות נהיגה" אמיתית ולא פחות חשוב, היכולת להעביר אותה הלאה. היה והגענו לשלב שבו אנו בוחרים לעצמנו מורה לנהיגה, מובן שלא רצוי להקל ראש בדבר. זה ברור, אך מן הראוי גם לתת את הדעת על הרכב בו לומדים. כפי שמראים בבירור דיוני הימים האחרונים, אין העדפה ברורה לסוג הרכב (בנזין/דיזל), היצרן (צרפתי, גרמני או יפני) או תצורת המרכב (סדאן או ג'יפ) עליה כדאי ללמוד. ישנו מכלול של תכונות ותנאים שצריכים להתקיים, ואלו צריכים להתאים באופן אישי לכל תלמיד ותלמידה. את הדרישות הנ"ל סיכם היטב מר דוידוביץ': מקווה שהודעה זו מהווה סיכום הולם ותהווה כלי עזר בידו של כל תלמיד פוטנציאלי שירצה להיוועץ בחברי הפורום. בנימה אישית, אני יכול לומר שדעותיי השתנו באופן ניכר כתוצאה מהדיון הזה. לקח לי זמן מה להתגבר על כמה מהתגובות שהיו מנוסחות בשפה בוטה ולראות את המשמעות העולה מן הדברים. היכולת ללמוד מנסיונם של אחרים היא יקרת ערך כשלעצמה ומצרך נדיר בקרב אנשים צעירים כמוני. תיזכרו בנעוריכם ותבינו שזאת פונקציה של הגיל, ולא של האגו. תודה לכל מי שלקח את הזמן לקרוא ולהגיב, ושנה טובה לכולם. בשאיפה למספר נמוך יותר בשנה הבאה.