שבת שלום.
אני לא נוהג לשאול שאלות כאלה בפורום בד"כ אך כיון שאיני גולש בפורומים אחרים - מצאתי לנכון לשרשר את הנושא באוף טופיק.
הסיפור הוא כזה: אני יוצא עם בחורה חמודה מאוד כחודשיים כבר שמתאימה לי מבחינת האופי וגם הטעם שלי, וזו לא משימה קלה כיום, שרוב הבחורות משחקות אותה קשות להשגה, פוזות, תופסות מעצמן פי 10 יותר ממה שהן שוות באמת.
אני מרגיש נוח איתה, מכיר את הוריה והיא את הוריי ואני כן מרגיש קרבה ואינטימיות אל הבחורה.
לאחר לא מעט בחורות, חברות, דייטים כושלים וניסיונות סרק אחרים, אני מרגיש שאני באמת מתאהב בה ומתקרב אליה בצורה די מוחלטת, דבר טוב אך יש לי חששות.
לא אלאה אתכם בסיפורים ואגש ישר לעניין. הבעיה הראשית שמפריעה לי אצלה הוא הגיל היחסית צעיר שלה.
הבחורה בת 22 רק, וליד גילי המופלג (בדצמבר אהיה בן 28 כבר) אני מרגיש מעט זקן עבורה.
אז נכון שהיום הגיל כבר לא משחק פקטור כ"כ, אבל עדיין, היא עוד לא התחילה ללמוד לתואר (מתחילה רק באוקטובר) ואני אמנם לא לחוץ להתחתן כרגע אך אני יודע שזה כן משהו שארצה בעוד שנה-שנתיים.
התואר שהיא מתכוונת לעשות הוא כמעט 4 שנים (!) ואני לא מתכוון בכלל להתחיל לדבר איתה גם לא בעוד שנה, על נושא של מחוייבות, לעבור לגור ביחד, ובטח שלא חתונה.
התחלתי כבר קצת להתרגל אליה, ויהיה לי קשה לחתוך עכשיו אך יחד עם זאת, אני יודע שאם אמשוך את זה - הדבר יפריע לי הרבה יותר כיון שאני יודע שלא נוכל להתמסד אחד לשניה בשנים הקרובות (שנה-שנתיים).
אשמח לקבל רעיונות ועצות כיצד לנהוג כי אני לא טיפוס שאוהב להיות על "זמן שאול" ושונא חוסר ודאות.
תודה, ליאור