ניסן סאני, שיפורים למנוע, עזרה

[kd2]

כשהאתה גודש אתה מוציא יותר כוח מאותו מנוע וכתוצאה מכך אתה מוציא הרבה הרבה חום.

כמות מסויימת יכולה לעבור למערכת הקירור בזמן מסויים.

כשקצב החימום גדול מזמן החלפת החום בין למשל - השסתום לתושבת או הבוכנה לצילינדר הם מתחממים מעבר לרצוי.

ואז הדלק נדלק לפני הזמן האופטימלי ויוצר צילצולים או הצתה מוקדמת.

שיטה אחת לקרר את החלקים האלו היא עם דלק , הדולק סופג את החום ומקרר את החלקים.

עוד שיטה היא מים למשל ( הזרקת מים ) לצילינדר כדי לשמור על טמפ' במנועי טורבו( יותר יעיל, עד פי 6 מבנזין )

אוקטן 95( או כל דלק אחר ) יכול לעמוד בחום מסויים לפני שהוא נדלק , ומצליח לעמוד בחום של דחיסה עד נגיד 1/11-12 במנוע אטמוספרי.

וזאת כאשר חלל השריפה אינו מלא לגמרי והמילוי הנפחי הוא 80 ומשהו אחוז בקירוב.

כאשר החלל מלא לגמרי ועוד בלחץ מסויים את יכול להכניס נגיד...150 אחוז יותר תערובת לנפח.

הבוכנה עולה למעלה , וכבר ב60 אחוז( סתם זרקתי מספר ) מהמהלך מגיעה ללחץ של TDC במנוע אטמוספרי.

וככל שאתה דוחס יותר... נהיה שם יותר חם... כשיש הרבה דלק יש לחום איפה להספג, החלקים נשמרים קרים והוא מצליח לשרוד את כל מהלך הדחיסה ומתפוצץ באופן סדיר ע"י הפלאג.

תערובת ענייה גם נשרפת ומגיעה לטמפ' גבוהה יותר מתערובת עשירה ואתה מסתכן בכל מיני תופעות לא נעימות כתוצאה מחימום יתר ותערובת ענייה.

לגבי התגובה האחרונה שלך , אינטרקולר רק מקטין את הנזק , האויר המגיע מהמגדש ממש לא קריר( גם אחרי אינטרקולר ) , אפילו לא במנוע סטנדרטי.

וחוץ מזה ,אתה מעוניין לגדוש ולנסוע חזק , אז למה לא לגדוש בתערובת עשירה?

[G FORCE]

חישוב כלכלי קצר יבהיר לך שבתוך זמן קצר ההשקעה בניהול מנוע תשתלם בתצורה של חיסכון בדלק.

 

דוגמה כללית ביותר:

תצרוכת דלק משוערת עם קרבורטור 1:7

תצרוכת דלק משוערת עם ניהול מנוע 1:10

מס' קילומטרים : נניח 20K

 

ההפרש בליטרים למשך 20K קילומטר: 857 ליטר נכפיל ב6 ש"ח (מה לעשות אני אופטימי)

התוצאה:

5142 ש"ח שחסכת במשך 20K קילומטרים של נהיגה אמינה בראש שקט ,עם מנוע מכוון ,יותר ידידותית לסביבה ועוד לא דיברנו על ביצועים ותיכף נגיע לחשוב ביותר, הצתה.

אז למה לעזזל אני עדיין נוסע עם קרבורטורים כשיש לי ניהול מנוע מחכה בבית .

 

היי ירון,

כל התובנות שרשמת נכונות גם לגבי קרב' שנולד לעבוד עם טורבו?

אביחי

את האמת אין לי ניסיון עם קרבורטור יעודי לטורבו .אבל עד כמה שזכור לי,בקרבורטור כמות הדלק תלויה בכמות האויר הנכנס\זרימה\תת לחץ . כל עוד הMAP לא נלקח בחשבון לא ניתן להגיע לתוצאות מדויקות במנוע גודש,ואם יש למישהו מידע אחר בנושא אשמח לשמוע.

במערכת הזרקה נלקחים בחשבון פרמטרים רבים יותר: טמפ' מים ,טמפ' אויר ,סל"ד,פתיחת מצערת,MAP ועוד..תלוי באפליקציה.

דלק ניחא ,אבל היתרון העיקרי הוא היכולת לשלוט על ההצתה-היא המפתח.

 

בהנחה שאנו מנהלים הזרקה מוצלחת איני מבין מדוע התערובת לא תהיה מתאימה בכל מצב, הרי המחשב מקבל לחץ וטמפ' ויודע להזריק בהתאם.

התייחסתי לקרבורטור לא הזרקה!

 

הדבר היחיד שאני טוען הוא שלא חובה להעשיר, ואני מוכן להתערב שהרכבים המוגדשים במפעל לא מעשירים שכן כך הם לא היו עומדים באף תקנת זיהום.

אפשר להנות ולא לחנוק, רק צריך להתפשר קצת..

למה להתערב כשאפשר לעשות ניסוי ? אתה מוזמן לגדוש (ע"פ סולם יאשה 0.6 זה עדיין אטמוספרי)עם תערובת נורמלית ולשתף אותנו בתוצאות .(רמז-סימלון יפה יש לך).

והכל ברוח טובה כן. הידע שלך מרשים ושאלותיך במקום,ואפילו השכלתי בדבר אחד או שניים.

[kd2]

מה שמעניין קרבורטור של רנו 5GT למשל זה רק מה שהוא יכול להרגיש = לחץ אויר.

כל המערכת שלו בנויה על כך שויסות הדלק הוא בהתאם ללחץ האויר, המערכת מתערבת רק מתי שערך התת לחץ יורד( בהתקדמות לכיוון לחץ חיובי ) , עד אז הוא מתפקד כקרב' רגיל.

מצורף קובץ.

[guyst]

"עוד שיטה היא מים למשל ( הזרקת מים ) לצילינדר כדי לשמור על טמפ' במנועי טורבו( יותר יעיל, עד פי 6 מבנזין )"

שכחת מים-אלכוהול

אגב לא נראית לי נכונה ההתייחסות המתמדת הזו לכך ששריפת תערובת עניה יוצרת יותר חום משריפת סטויכיומטרית. איך ייתכן כדבר הזה?

 

ו G FORCE תודה לך, אבל אני בטוח שאסור לאף יצרן לשחרר רכב מזהם לשוק (חוץ מבסין ומקומות דומים אולי)..

[יאשה והפיצפוצים]

אתה לא תאמין אבל הצליחו להמציא משהו מטורף . קוראים לזה ממירים .

 

לכל רכב מוגדש בד"כ יש זוג ממירים .

 

רוצה לדעת כמה התערובת ברכב מוגדש מהחברה ?

 

חבר חיישן "ווידבנד" ותראה .

 

אני מוכן להתערב שבזמן "לחיצה" יש לפחות יחס אוויר דלק של 1:12.4 ולא 1:14.5 כמו "לפי הספר" .

[kd2]

צודק, יש גם הזרקת מתאנול , וזה על אותו עיקרון.

למרות שזה נשמע תחילה לא הגיוני זה הגיוני בהחלט , תערובת ענייה יותר נשרפת בשלמותה בעוד תערובת עשירה לא, היא משאירה אחריה חלקיקים לא שרופים שאתה רואה כעשן שחור.

אמנם היא מייצרת יותר כוח כי אתה שורף יותר דלק בכל פעימה ( למרות שחלק מזה "מבוזבז") אבל טמפ' השריפה נמוכה יותר.

 

גיא - אתה מנסה ללמוד את הנושא מהתאורטי למעשי , שזה מאוד חכם ונכון , כל עוד אתה לא מתנגש במה שקורה בפועל.

אתה צריך לעשות הפוך , לראות מה קורה בשטח , ואז לנסות לפרש את זה תיאורטית.

בתור אחד שהיה כמוך , ועדיין כמוך אני אומר לך שיש מקום שגישה כזאת מתאימה ובשיפורי רכב זה בדיוק ההפך.

לא סתם עושים דברים , לא סתם מעשירים תערובת בגדישה וכו...וכו...

יש סיבה מאחורי זה , טיונינג קיים מהיום בו נוצר הרכב , אז למה ללכת ראש בקיר?

[guyst]

KD2, מה שאתה אומר נכון אך מצד שני ישנם דברים שנכונים תמיד. אתה בטח מכיר את הספרים של HEYWOOD למשל, שמשלבים תאוריה הנדסית עם תיכנון מנועים הלכה למעשה (ומשתמשים בהם לחקר ותכנון מנועים). הספרים האלו עונים על הרבה שאלות אך אין בהם הרבה על אפטר מרקט, ולכן נדרשים לקפיצות לוגיות שאינן תמיד נכונות. אני לא מכיר ספרים שעוסקים בשיפורים חוץ ממקסימום בוסט שאינו מקיף ממש, אם יש לך הפניות אשמח לשמוע..

 

בנוגע לתערובת - שאלתי על שריפת עניה לעומת סטויכיומטרית ולא לעומת עשירה (בהנחה מקורבת שכל הדלק נשרף).

 

יאשה, אתה חכם יותר ממני ובעל איבר גדול יותר, זהו הבהרנו את זה ואין צורך בציניות יותר.

בנוגע לממירים קראתי קצת, אני מתאר לעצמי שהתכוונת לחיבור ווידבנד בין שני הממירים או לפניהם נכון? הייתכן שאחד מהם מוקדש לטיפול ב NOX והשני ל HC\CO?

לפי מה שהבנתי ממיר 3WAY לא יכול לתפקד כראוי(נצילות מתחת ל 80%) כאשר התערובת מחוץ לתחום של 14.5-14.6 בערך. הממירים הסטנדרטיים הם מסוג זה לא?

 

אם יש לכם סבלנות אלי אני מודה לכם..