kanfi

תודה לכולם. עמית

הייתה לי 205 פוראבר מודל 95 - אוטו מדליק, יפה, מאובזר ולדעתי בנוי יותר טוב מהסיטרואן (הייתה לחבר שלי). המכלולים זהים כך שהתנהגות הכביש, הביצועים וצריכת הדלק היא די דומה. עמית

הרכב האולטימיטיבי לשיפוצניק שלא מלכלך את הידיים (בגרסת הפיק-אפ). מנועי V8 בנפח 5328 ו 5967 סמ"ק שמניבים 295-345 כ"ס ב 5200 סל"ד ומביאים את הבהמה לתאוצות טובות ולמהירויות גבוהות (אין נתונים רשמיים). קיים בגרסאות SUV ו פיק-אפ ובהנעה כפולה או רגילה. לדעתי הלינקולן טנדר יותר יפה.

עלית על נושא כאוב. אני בכל לילה חוסם את הגישה לרכב שלי עם הרכב של אשתי אז בלילות אני לא מודאג. בעבודה המקום סגור ומאובטח אז גם אין בעיות. הבעייה היא ביציאות ובסידורים - אני חושב אלף פעמים איפה להחנות אותו ושתהיה לי זוית ראיה אליו וכמה שפחות יראו את הסמלים (סמלים מקוריים בלבד יש לי כ-8 שונים ברכב כולל הסמל העומד ולא כללתי את הסמלים בג'נטים). היא צריכה קצת פחחות ואני לא מכניס אותה מהפחד שתנקר עיניים ואז בטוח יגנבו לי וישחיתו לי את הסמלים והניקלים. זה טירוף אני יודע, אבל זה המחיר.

אני מתעלק על התר'ד כי לי יש את אותה הבעייה. נתקלתי באינטרנט במסיר דבק מהיר של חברת LOCTITE אבל אני לא רוצה להזמינו מחו"ל לפני שאני בטוח שאין כזה בארץ (אני עדיין לא מצאתי כזה). בקיצור, אם מישהו יודע על מקום שמוכר את המסיר הזה, אשמח לדעת. עמית

כן, כבר די הרבה זמן: http://oldcars.co.il/php42/car_details.php?Id=10 עמית

מישהו כאן חיפש טרנזיט ? ברח' הרב קוק טרנזיט 82 צהובה במצב לא רע אך נראה שעומדת. עמית

לא יודע כמה נמכרו. אני זוכר שזה אז נחשב רכב עם ביצועים לא רעים בכלל: מנוע 1350 סמ"ק 80 כ"ס מהירות סופית כ-170 קמ"ש 10.9 שניות ל-100, קרבורטור סולקס כפול. עמית

זו VW TYPE3 ,ש כאלה לא מעט בארץ. יש קופה ברחובות במצב משגע.

זה פשוט ממכר. חבל שיש רק VW

אם אתה מעוניין יש לי העתק מבחן דרכים לרכב הזה. זהו רכב אנגלי אמריקאי מאוד יפה לטעמי, תצורת קונברטיבל. מנוע 4 צילינדר בנפח 1500 סמ"ק, 52 כ"ס ב 4500 סל"ד בסיס גלגלים 215.9 ס"מ מהירות סופית כ 130 קמ"ש צריכת דלק כ 30 מייל לגאלון עמית

דווח עליה בעבר. שים לב שבמרחק הליכה ממנה (כ-20-30 מטר) יש לינקולן קונטיננטל סימן 3 צהובה מוזנחת.

אמנם לא ענתיקה אבל מעניינת. נצפתה מרצדס 280CE קופה אדומה די מצועצעת באשדוד (שנת 1982). עד היום ראיתי רק 230 או 260 כאלה.

סובארית - הסובארו מיניבוס הקטנות שהיו בצבא. פורד מונדאו האמריקאית נקראה MYSTIK - הרכב היה די גרוע עד שכונה שם MISTAKE (טעות).

1987 גם ההונדה וגם הבימר היו גיר רגיל.

אתה מתחיל להיות מנומס יותר - זה מוצא חן בעיני. אני אוהב אנשים כמוך שיורים מבלי לבדוק - קבל את האתר של ב.מ.וו. בארה"ב שבו מייצרים מספר דגמים: http://www.bmwworld.com/bmw/assembly/spartanburg.htm . שני הרכבים הללו נמכרו בשנות ה-80: הסובארו היו להיט בשוויץ וה-AMC הייתה כישלון בארה"ב, הייתה שייכת לקבוצת רנו ארה"ב שניסו בזמנו לשווק את הרנו 9/11 כ AMC ALLIANCE ו AMC ENCOR. לסיכום רציתי להודות לך שהפגת לי 3 ימי שיעמום ובאותה הזדמנות נתתי לך הזדמנות ללמוד מספר דברים. עמית

מודה. אגב, שכחתי - שנת 1991 לקחתי את הסיביק של אבא שלי (חדשה עם הניילונים) כדי לראות מה נותן מנוע 1600 עם 116 כ"ס. הוא נתן 200 קמ"ש בכביש אשדוד-ת"א לכיוון אשדוד פלוס רגל ולב רועדים לחצי שעה אחרי זה. היום כבר אין לי אומץ, הזדקנתי.

3 חוויות בלתי נשכחות 1. היום השני לרשיון , יום גשום - אני לוקח את ה 316 של אבא לסיבוב דאווין, ובסיבוב מוריד לשני בפול גז, לאחר 360 מעלות של סיבוב הבנתי מה זו הנעה אחורית. 2. חודש רישיון - אני נוסע לבית הספר עם חברי בפיאט 127 הירוקה שלי מודל 1979 (אחלה אוטו), לפתע צפצוף משמאלי - המורה לחינוך מיני עוקף אותי וצועק לי "מי נתן לך רישיון" - אני מחייך חיוך דבילי שארוך בדיוק חצי שנייה ואז נתקע בחיפושית ומשבית אותה פור גוד. 3. חבר מקבל את רישיונו לאחר 3 חודשי שלילה בגיל 20 - אנו מחליטים לחגוג ע"י בילוי בשוק המערבי והוא נוהג בסובארו של הוריו - הבחור פשוט שכח לנהוג ומשייט כל הדרך ביפו הוא כל כך שייט עד שחתך רכב בצורה חדה וגרם לו להיכנס ברכב חונהץ

זה פשוט לא נכון. הפליימוט וויאג'ר והדודג' קאראוון פותחו בשנת 1977 ושווקו עוד בשנת 1983 http://www.allpar.com/model/m/history.html הרנו אספאס שהוזכרה בתגובתי הקודמת שווקה שנה אחת אחרי כן (1984): http://www.matrasport.dk/Cars/Espace/history.html

רווח פר מכונית הוא דבר שלא משקף. תעדיף למכור 2 פריטים ב-1000 ש"ח רווח או 2 מיליון פריטים ב-2 ש"ח רווח. הוא יבואן טוב כי למרות היסטוריה של בעיות איכות, אמינות, סחירות וכו' ועל אף שמכוניות FSA לא נקנות כמעט ע"י חברות השכרת הרכב והליסינג, בכ"ז החברה מצליחה למכור היטב בשוק הפרטי וזאת עקב מחירים טובים, מועדון לקוחות ועוד. אתה לא מדייק. המרצדס שנמכרו בארה"ב היו שונות במקצת (פגושים, פנסים) ונמכרו בתמהיל קצת שונה (מנועי V8 יותר ממנועי 6 צילינדר), ה ב.מ.וו. אם אני זוכר נכון היו מספר דגמים שיוצרו בארה"ב לתפוצה פנימית. הפולקסוגן שווקו עם עיצובים שונים ושמות שונים (ראביט, אודי 5000) וגרסת החיפושית החדשה שפותחה בעיקר לשוק האמריקאי. הג'יפ נמכר באירופה כבר הרבה שנים כמעט ללא שינויים, הקריזלר M300 נמכרה - אך נכון המספרים נמוכים עקב חוסר הרצון להקים מערך שיווק ותמיכת שירות ואחזקה בכל אירופה כאשר נמכרות מכוניות של GM תחת השם אופל, ווקסהול ודייהו. המיני ואן הומצא בשנות ה 80 ע"י האמריקאים - פליימוט וויאג'ר ופונטיאק טראנספורט ורק לאחר מספר שנים רנו יצאה עם האספאס. גם במיקרו ואן רנו לקחו בעלות עם הטווינגו על אף שביפן מיוצרות מכוניות מיקרו מזה שנים עקב מגבלת מיסוי עד לנפח מנוע של 660 סמ"ק. אודי קוואטרו היא לא מכונית עממית. המכוניות העממיות הראשונות עם הנעה לכל הגלגלים היו סובארו ו AMC EAGLE (היום מכונית לאספנים). אגב, הנעה קדמית אני לא בטוח שזה יתרון כל כך גדול (הדגמים המובילים עדיין דבקים בהנעה אחורית). רכבי השטח נמכרו במאסות בארה"ב עוד לפני שידעו מה זה רכב שטח באירופה (ברונקו, בלייזר, ואגוניר). ואפילו הנעה קדמית הייתה בארה"ב בשנות ה-60 - ראה אולדסמוביל טורונדו וביואיק ריבירה

אני לא חושב שהמסורת תעצור אותם. ספרתי 11 יצרנים נוכחיים - אין הרבה מדינות עם 11 יצרנים של מכוניות עממיות, בעבר היה יצרן בשם YLN שייצר רכבים די מכוערים עם השפעה רוסית. 1. AUDI CHINA- אודי סין מייצרת A4 ו A6 סיניות 2. BIYADI - גרסאות סיניות לסוזוקי אלטו 3. BUICK CHINA - עם גרסאות לביואיק כולל ריגאל קצת שונה 4. CHANGHE - גרסה סינית לסוזוקי WAGON R 5. CITROEN CHINA - גרסאות של זד איקס וקסארה 6. GEELY - מרצדס C קלאס סינית 7. HONGQI - יצרן סיני יחסית ותיק של קונצרן VW עם גרסאות של אודי 100 ורכב שמזכיר את הלינקולן טאון קאר 8. JEEP CHINA - צ'ירוקי ורנגלר סיניים. 9. MAZDA CHINA - לנטיס ופרמסי סיניות 10. VW CHINA - גרסאות של פולקסווגן גול (לא גולף), ג'טה, בורה, סנטנה ופאסאט 11. YUNQUE - יצרן שמייצר גירסאות עיקות של טויטה וסובארו.

לדעתי הסיכון בפיתוח כושל הוא שמביא את היצרנים להתמקד במכירות של הידוע והמוכר. פיתוח כושל הביא להפסדים כבדים ואף לפשיטות רגל (NSU, פיאט) ומכוניות פשוטות ולעיתים מיושנות, החזיקו יצרנים רבים (ב.מ.וו. 700, חיפושית, פורשה 912, סובארו לאונה, רנו 4-5 ועוד). אני מאמין שקברניטי התעשייה מודעים לכך ולכן מספר הפיתוחים הדי מועט יחסית והזמן שלוקח לתעשייה להכניס חידושי אלקטרוניקה לרכבים. ב-20 שנה האחרונות החידושים שאני מודע אליהם שחלחלו למכוניות העממיות הם: 1. 4X4 באופן חלקי. 2. חלונות חשמל ונעילה מרכזית. 3. ABS. 4. נושא הבטיחות ובכללו כריות אויר. 5. נושא זיהום האויר. 6. מחשבי דרך בסיסיים. אבל אם תיקח מכונית 1600 של לפני 20 שנה ההפרשים הם לא גבוהים: א. הספק גבוה בכ 30-40 כ"ס. ב. מהירות סופית גבוהה יותר בכ-20 קמ"ש. ג. תאוצה גבוהה בכ-2-3 שניות. ד. בטיחות גבוהה יותר לנוסעים אך במחיר הרס גבוה לרכב. ה. מרווח פנים די זהה. ו. מחיר גבוה יותר כיום. לא ניתן להשוות זאת ליפוחים בתחום התקשורת, המחשוב ושאר תחומים שבהם הושקעו סכומי פיתוח כה גדולים. איך היפנים והקוריאנים התקדמו ? הם פשוט חיקו את מיטב התעשייה עד שהחיקוי נהיה טוב מהמקור. כעת עושים זאת הסינים ולדעתי תוך שנים מועטות הם ישלטו השוק.

בשביל לשים סוף לויכוח. אני מסכים שהמכוניות האמריקאיות כיום פחות טובות ואיכותיות מהאירופאיות ומהיפניות - זה לא המדד, המדד הוא ר ו ו ח י ם ! ובזה GM, TOYOTA ו FORD הם המובילים. אתה תשאל מה הקשר לטויוטה ? ואני אענה שלטויטה מספר מפעלים בארה"ב כולל מותג חדש לחלוטין שמיוצר בארה"ב ומשווק ביפן (כן ביפן) ונקרא SCION www.scion.com. מקינטוש הוא מחשב טוב יותר מ-PC, הוידאו בטה היה מוצלח יותר מה-VHS אך רק מי שמצליח למכור הוא זה שבסופו של דבר מצליח - הנקודה הזו חשובה כי היא מתייחסת לעיתונות שמקפידה כל הזמן להתעלות מעל הצרכנים (זה לא רק מוגבל לתחום הרכב), הצרכן לא יכול להיות כל כך טיפש לאורך זמן ולכן הרכבים הנמכרים ביותר הם לאו דווקא המומלצים ביותר (ראה, סובארו, מאזדה לאנטיס, לאנסר וכו') - הם נמכרים כי הצרכנים מאמינים שהם ייתנו את התמורה הטובה ביותר לכספם שהיא שקלול של אמינות, ביצועים, סחירות, עלויות אחזקה, בטיחות ועוד. הם מרוויחים כי הם מוכרים יותר נקודה. תעשיית הרכב הצרפתית והאיטלקית מעולם לא הצליחה להכניס דריסת רגל בשוק הגדול בעולם - ארה"ב, וזאת עקב איכות נמוכה ועוד סיבות. אני הייתי בארה"ב מספר פעמים ומלבד לראות קולומבו בטלויזיה (נוהג בפיג'ו 403 פתוחה) מעולם לא ראיתי פיג'ו או סיטרואן. אמנם ראיתי טלבוט הורייזון (שווקה כדודג' אומני) אבל זו הייתה מכונית כושלת אפילו בארה"ב. בארץ הם מצליחים כי יש להם את היבואן הטוב בארץ שמשיג מחירים טובים, שירות טוב ופריסת מוסכים גדולה. תעשיית הרכב האיטלקית מכרה רק טיפה יותר אך היא עדיין מפסידה וקונצרן פיאט בקושי מרים ראשו מעל למים. אתה, אולי תענה שלתעשיית הרכב האמריקאית אין דריסת רגל באירופה ואני אענה לך שאופל, ווקסהול, איסוזו, דייהו, פורד גרמניה ועוד הם חטיבות של הקונצרנים האמריקאים. החברות הזרות שמצליחות להימכר בארה"ב ובעולם הם היפניות, הקוריאניות והגרמניות. ה-604 נמכרה פחות יותר מהאולדסמוביל - השוות זאת למכירות של פורשה, זה לא נכון להשוות זאת מכיוון שאני השוויתי מכוניות עם מחירים זהים. ההבדלים הם כמו שהצגתי 2 מיליון ב 7 שנים לעומת 153 אלף ב 11 שנים. ולחן פרחי: הגרסה שהצגתי ל-604 היא הגרסה של 1983. בשנת 1984 נמכרה הגרסה שהצגת שהיא חזקה יותר, אך במקביל נמכרו גרסאות יותר של האולדסמוביל ואחיותייה: גרסת 5.0 סמ"ק עם 183 כ"ס, שברולט מונטה קרלו SS עם גרסת 5.0 177 כ"ס וגרסת 3.8 סמ"ק טורבו עם מעל 200 כ"ס (ביואיק ריגאל גרנד נשיונל) לגירסאות אלה היו ביצועים עדיפים לאין שיעור על הפיג'ו (תאוצה של 7 שניות ל-100 ומהירות סופית של 200 קמ"ש). עמית

עמית, (כאן מחקתי קטע כי הנושא הוא לא פסיכולוגיה אלא רכב וחוצמיזה נא לשמור על תרבות דיון....בני, מנהל הפורום) 1. צריכת דלק גרועה לא מכריעה מבחן דרכים של מכוניות פאר, שלבעליהן יש את הממון לבקר בתחנות דלק. אני לא קראתי את המבחן, ולא אפגין דעות קדומות כמוך, אבל רק אשאל: למי היתה התנהגות כביש טובה יותר? מי התגלתה כנוחה יותר? כמאובזרת? כבעלת ביצועים עדיפים? מרווח פנים? 2. באותן שנים נהגו יבואני האמריקניות בארץ להביא דגמים עממיים יחסית לארץ ולשווק אותם כמכוניות פאר לקהל שלא ידע מהחיים שלו. הנה, עובדה שאפילו היבואן נסע בקטלס סלון 5 דלתות ולא בקטלס סופרים. 3. המכוניות שאתה מזכיר נחשבו למוצלחות מאוד בזמנו, ולא רק על-ידי טורבו. הן גם נמכרו היטב גם בארץ וגם באירופה. קשר בין מודעות לביקורת בטורבו?! יבואן פיאט החרים אז את טורבו וסירב לפרסם בו בגלל שהמגזין קטל את את הרגאטה. חברת המזרח סירבה לספק לו מכוניות מבחן בעקבות אותו מבחן של פיג'ו מול אולדסמוביל. על מה אתה מבסס את ההאשמה החמורה שלך של כניעה למפרסמים? הנתונים מראים את ההיפך. 4. מעניין, אני גם לא זוכר מתי ראיתי אולדסמוביל על הכביש. 604 נמכרה בארץ במספרים זעומים, ושאר המכוניות שאתה מזכיר פשוט נעלמו. אתה גם לא רואה על הכביש פיאט 131, פורד קורטינה ואופל אסקונה, שמלכו כאן באותן שנים. וולוו 240 שורדת? אז יש לה תכונה טובה. זה לא הופך אותה לבעלת ביצועים טובים או התנהגות כביש סבירה. 5. טורבו לא שרד בגלל שהחל להיכנע למפרסמים ולשבח כל סובארו ופיאט. בגלל שהפסיק לעשות מבחנים השוואתיים. ובעיקר בגלל שאוטו היה מגזין הרבה יותר טוב. ועוד הערה: זה יפה שאתה שומר אמונים לאמריקניות, כי מישהו צריך לשמור על הגחלת. האמריקנים עצמם כבר מעדיפים יפניות ואירופיות. נתח השוק של מכוניות אמריקניות יורד בהתמדה בשוק האמריקני, מול עלייה של השאר. כיום היצרנים האמריקנים מחזיקים יחד רק בקצת יותר ממחצית השוק, אחרי שהיו להם תשעים אחוז בשנות השישים. ואם אפילו הם לא קונים את הזבל שדטרויטו מייצרת בדרך כלל, אני לא מבין למה אתה צריך להעניש את עצמך. הספקתי לקרוא את התגובה עוד לפני שנערכה. אולי אני בור (כמו שכתבת) עם 17 שנות לימוד אבל לפחות אני משתדל להיות מנומס ולתת כבוד גם אם אני לא מסכים עם מישהו. כעת לעניין: 1. במבחן הושוותה הגרסה הזולה ביותר של הקטלס לגרסה המפוארת של הפיג'ו. לקחתי את הקטלוג של כל הרכבים של שנת 1983 (auto katalog) ובחנתי את ההבדלים: אולדסמוביל קטלס 2 דלתות בגרסה המפוארת יותר (Brougham) - מחיר 35,800 מרק מנוע V8 נפח 5032 סמ"ק - 143 כ"ס תאוצה 0-100 10.5 שניות,מהירות סופית 180 קמ"ש וצריכת דלק 16.6 ליטר ל-100 ק"מ. מידות 1427*1823*5089 בסיס גלגלים 2745 מ"מ פיג'ו 604 4 דלתות בגרסה המפוארת ביותר STI - מחיר 34,850 מרק מנוע V6 נפח 2664 סמ"ק - 144 כ"ס תאוצה 0-100 10.4 שניות ,מהירות סופית 185 קמ"ש וצריכת דלק של 16.0 ליטר ל-100 ק"מ. מידות 1435*1784*4721 בסיס גלגלים 2809 מ"מ ניתן לראות שהנתונים די זהים - אמנם המנוע של הפיג'ו יותר יעיל אך במחיר כמעט זהה מקבלים את כמעט אותם ביצועים, צריכת דלק, מרחב פנים ולטעמי עיצוב יותר יפה, בטיחות גבוהה יותר ורכב יותר מאובזר וקל לטיפול - אגב שני הרכבים תוכננו באמצע שנות ה-70. אסכים איתך שאחיזת הכביש של הפיג'ו עדיפה ונוחות הנסיעה פחות או יותר שווה. אם הרכב כל כך גרוע איך ייתכן שהיה זה הדגם הנמכר ביותר בארה"ב כ-3 שנים ברציפות, סה"כ נמכרו מהקטלס סופרים כ-2 מיליון רכבים בין השנים 1981-1988 לעומת 153 אלף פיג'ו 604 שנמכרו בין השנים 1975-1986. אתה בטח תגיד שהם מטומטמים, כמו שאתה מתייחס לג'ורג' בוש שגם הוא מייצג רק כ-125 מיליון אזרחים (שלדעתך הם בטח מטומטמים כמוהו). לגבי הסעיף של השרידות - תיכנס לתר'ד של הענתיקות ותיווכח שאני אחד המדווחים הגדולים ביותר. אני צופה ברכבים מיוחדים כבר שנים בכל הארץ וב-5 השנים האחרונות נתקלתי ב-2 פיג'ו 604 בלבד (על אחת מהם שנצפתה במושב גאליה אפילו דיווחתי). אולדסמובילים יש רק בעיר רחובות בערך 8 (2 דלתא רויאל, 1 קופה לבנה, 2 קטלס סאלון חומות, 1 כחולה, 1 קטלס מודל 75, 1 מודל 72) וזה בלי הקטלס סיירה האלרו והאומגות שאני אפילו לא סופר. מעניין שאתה קרוי לארק - למיטב זכרוני זהו רכב אמריקאי שהורכב בזמנו בארץ, הוא אפילו לא היה מהמשובחים באמריקאיות של אותה תקופה. זה נכון שתעשיית הרכב האמריקאית איבדה מזוהרה עקב הפניית ייצור לחיקויים זולים של רכבים יפנים וזניחה של הרכבים המשפחתיים לטובת פיק אפים ו SUV שמניבים יותר רווח עקב האבזור. אך עדיין מוקדם להספיד את דטרויט ולראייה הדגמים החדשים של קאדילק (STS, CTS, XLR), קרייזלר, פורד (מוסטנג, GT) וכו'. זהו, התעייפתי. עמית