קודם כל תרשו לי להגיד שאני חובב חיות מושבע (יש לי בבית כלבה, חתולה,תוכים, דגים ונחש).
ועכשיו הסיפור,
נסיעה בתוך חדרה בכביש עירוני (50 קמ"ש), מסתכל ימינה ורואה שני כלבים קטנים וחמודים הולכים על המדרכה וממולם מגיעה משפחה של דוסים (בלי הכללה).
כשהגיעו הכלבים מול משפחת הדוסים צעק אב המשפחה על הכלבים כי פחד מהם (ממה הוא מפחד, שני כלבים קטנטנים!!!). אחד הכלבים פרץ לכביש כשהיה מטר וחצי ממני, לא הספקתי לבלום ודרסתי אותו. כמובן שעצרתי מיד את האוטו ויצאתי לראות מה שלומו.
מסתבר שהאוטו שאחרי עצר גם הוא והכלב המסכן התלפף סביב הגלגל הקדמי של הרכב כך שראשו היה עם כיוון הנסיעה והזנב בצידו השני.
אמרתי לבעל הרכב שלא יסע ויחכה כי אני מנסה להוציא את הכלב (שהסתכל אלי במבט הכי מסכן שראיתי בחיים שלי ).
ועכשיו לקטע המזעזע:
תוך כדי זה שאני נמצא על הברכיים ומנסה להוציא את הכלב מהגלגל של הרכב אומרת אישתו של הנהג (השם ייקום דמה ובמהרה): "אין לנו זמן!!! סע,סע".
הבעל השפוט והמטומטם שלה לא חשב פעמיים ולחץ פול גז, תוך כדי זה שאני נמצא מתחת לגלגל (שלא לדבר על הכלב). כמובן שהרכב דרס את הכלב בראשו מול העיניים שלי !!!!
חשבתי שאני מת באוטו הרגע... המבט של הכלב יישאר מול העיניים שלי תמיד.