שחכתי שרציתי לגובב.
סבא שלי נהג גרוע ויותר גרוע מזה הוא לא מבין במכוניות אבל הוא ישראלי ושאני אומר לו שחייבים להחליף צמיגים כי הם גמורים הוא שם עליהם את הרגל (לישראלים יש שקע דיאגנוסטיקה לצמיגים בנעליים כנראה).
ניסיתי להסביר לו שמידי פעם צריך להחליף גם את הגלגל הרזרבי, נכון אנחנו לא נוסעים עליו יומיום אבל הדבר האחרון שבא לי שיש פאנצ'ר ואני (אני, כי אני היחיד שיודע, שאר בני הבית קטנים מידי בשביל ללמוד או לא רוצות ללמוד) מחליף גלגל זה לגלות שגם בגלגל הרזרבי יש פאנצ'ר.
אז בנסיעה דיברנו על תחזוקה מונעת, סבא שלי רופא, היה מנהל מחלקה, אדם משכיל בסך הכל, אבל מה לא ממש מעניין אותו האוטו, האוטו רועד ? שייעד, אני מחכה שימות וזורק (נשים בצד את העובדה שהוא מדבר פעם בחודש על האוטו האחר שהוא רוצה לקנות וכל פעם זה אוטו אחר, פעם זה היה אימפלה, פעם לנדקרוזר, פעם טרקס, פעם CX-5, פעם יאיריס חדשה אחת לו ולסבתא שלי, פעם סדרה 1, פעם X1, פעם סדרה 3, פעם גולף GTI, פולו GTI, סבתא שלי רוצה מיטו תלתן [טוב נו את המכוניות המענינות אני רוצה לא הם]), אני מנסה להסביר לו שמעבר לזה שזה שהאוטו חושב שהוא ויברטור ברמזורים זה מעצבן זה לפתור את זה גם יחסוך לו כסף בטווח הארוך אבל הוא אומר שלא שווה לו שהאוטו יחזיק 6 שנים או 16 שנה.
ממשיכים בנסיעה, הוא נכנס לתת היגוי ולא מרגיש בכלל (הוא לא יודע מה זה אבל הוא לא הרגיש כלום).
יש לי עבודה בפוטנציה (בטח כבר יש עובדים אחרים במקום אבל לא משנה), מצד אחד משעמם לי בבית, אני רוצה וצריך כסף אבל מצד שני לא בא לי לעבוד שם, כל היום אתה תקוע במבנה במסכן ולא יושב שניה, בא בן אדם רוצה לעבוד, באמא שלי רוצה לעבוד אבל במקצוע שלי רוצה לעבוד, אנלוגי לא צריכים אצלך עובדים ?
להתקשר ?
בזמן האחרון אני חושב הרבה על מה אני רוצה לעשות שאני אהיה גדול, מצד אחד יש לי את אמא שלי שטוחנת לי שאני צריך ללמוד ולעבוד בעבודה שמכניסה כסף (תפוחי סטייל) מצד שני אני יודע שבעבודה כזאת אני לא אהיה מאושר, מה שלא כיף לי אני לא עושה כמו שצריך, אני לא יכול לשבת כל היום ולכתוב קודים (אני לא מבין איך אתם עושים את זה, אני לא מסוגל) אני צריך לעבוד בחוץ) אז אני אעבוד בעבודה הזאת, גם ללמוד לא ממש בא לי (דניקס אין לי מושג איך אתה שורד בלימודים, כל הכבוד), הבעיה שלמצוא עבודה בתחומים שאני אוהב זה לא קל ולא מכניס מידי.