יש כמה סעיפים לתשובה:
1. אם מישהו חושב שאני נראית טוב, אני לוקחת את זה כמחמאה. הרי במידה ומתפתח מזה קשר אני רוצה לדעת שאני מושכת את בן הזוג, אבל כמובן שזה לא הקריטריון היחיד.
2. אני מבינה את הקושי של אנשים לבוא ולהתחיל שיחה מכלום - האיש אומר את מה שהוא אמר וומשם יכלתי לצאת מ-2 נקודות הנחה: או שהוא מתכוון למה שהוא אומר והמראה שלי לטעמו (מחמאה, זה נעים להרגיש נחשקת), או לחלופין שזה לא מה שהוא חושב אבל רוצה לנסות לפתח איתי שיחה בצורה כזו או אחרת ולכן הגיע למשפט הנ"ל.
3. זה שמישהו מתחיל איתי לא אומר שזה ימשיך הלאה - יש את שאר המבחנים כשהגדול מכולם הוא מבחן האינטיליגנציה. לא שאני מנסה לרמוז שמעולם לא התחלתי עם בחור נטו על סמך המראה החיצוני שלו (כשהייתי צעירה יותר ופוחזת), אבל זו התחלה של בדיקה של "האם הבחור הזה יותר מסתם פרצוף יפה". אם המצב הזה יוביל לכך שאני ארקוד עם הבחור, הוא תמיד ימשיך לשיחה בחוץ שבה אני אבחן את הפוטנציאל של הבחור.
4. לפעמים זה לא מה שהבנאדם אומר אלא הצורה שבה הוא אומר את זה ואת זה אני לא יכולה ממש לבטא כאן - במקרה הספציפי שדיברתי עליו זה היה די מקסים בעיני כי ראיתי עליו שהוא בחור די ביישן בשפת הגוף שלו, והערכתי את האומץ לגשת אלי בכלל. בנוסף, יש הבדל בין מישהו שאומר "חמודה" לבין "את כוסית בואי לרקוד" - כנראה בגלל הקונוטציה של המילה אצלי בראש. "חמודה" לא מעיד בעיני רק על מראה חיצוני בעיני אלא על צורת התנהגות. אני אישית הייתי קוראת לבחורה במועדון "חמודה" אם הייתי רואה איך היא מתנהגת לאנשים - אם היא צוחקת, אם היא מתייחסת לאנשים מסביבה בזלזול או בנחמדות וצורות התנהגות כאלו ואחרות שאפשר לשים לב אליהן גם תוך 3 דקות במועדון.
5. יצא לי להתחיל כמה קשרים קצרים עם בחורים שהכרתי במועדונים, וחלק מהם גם לא נגמרו בגלל רמת הפיגור של הבחור אלא כי הייתי ילדה מבולבלת אז ולא הבנתי מה אני רוצה וממי, אז גם יש סיכוי.
מה שאני מנסה לומר זה שההחלטה עם מי לקשור את חיי לא מתקבלת במעבה מועדון אפוף עשן - אל רק לאחר שאני מכירה את האדם לעומק, והוא מכיר אותי. ההתחלות תמיד קשות לאנשים - לא כולם יודעים מה לומר ומתי ואני בחורה די אופטימית שעל אף השטויות שאכלתי מבחורים נוטה להאמין בטוב שבאנשים עד שלא מוכיחים לי אחרת.