Potato

צחוק בצד זו אחת המחשבות שלי. אני מחוץ לבית באיזור ה12-13 שעות ביום, עבודה+אימון. חוזר ממשיך לעבוד בעבודה נוספת. לפחות אני אתבאס על המקרר.

או שאתה צריך להתחיל לחפש דבק מיוחד ולנסות אותו,שזה כבר יותר משעמם.

בהתחשב בחור שאני עובר לגור בו,אני בספק רב אם תגיע נסיכה. אם היא תגיע עם מקרר זו בכלל תהיה הפתעת השנה! נזמין אותך לחתונה

לאחר סיבוב נוסף וקצת פתיחה סגירה. אני מתחיל להינעל על לקחת מקרר עם מקפיא תחתון.

המיטה שלי 160*200 ואני נהנה מכל רגע. לא צריך,אבל זה נחמד.

המחיר לא קריטי לי,כמה מאות לפה או לשם לא משנה לי. אני מנסה לחשוב איך הכי כדאי להוציא את הכסף.

מקווה להיות בה 3 שנים אם הכל יהיה בסדר. החוזה כרגע לשנתיים.

תרחיב בבקשה,מה אני אמור לבדוק?

מה אתם אומרים על יד שניה? מקרר כולל הובלה מוזיל את העלות ב1500 שקל בערך. מצאתי אחד בן שנתיים,700 שקל הובלה עוד 200. חסכתי פה אפליה,אבל חושש מההובלה.

למה הוא לטווח קצר? עד כמה שידוע לי אפשר להוביל מקרר

נבדק כמובן. @sperialהם קטנים,אתה שם 2 סירים או עוגה או משהו גדול והלך שליש מקרר.

בוקר כולם, אחרי שצחקתי על @sperial במשך שנים על דרמנות המקררים הגיע תורי. אני עובר לדירה שכורה בקרוב(עוד שבוע) ונזכרתי קצת באיחור שאין שם מקרר. התלבטתי בין מספר אופציות בהתאם לגודל. כאשר האופציות שאני מתלבט ביניהן הן 3 ו-4. כן קורץ לי לקנות משהו שאדע שלא אזרוק עוד שנים בודדות. לא יודע האם עכשו זה הזמן להשקיע במקרר עם מקפיא תחתון שזו ההעדפה שלי. גם ההעדפה שלי לגימור אלומיניום ולא לבן מייקרת את המחיר במעט. האחריות לכל מקרר בטווח מחירים הזה הוא שנה. אשמח לדעות וחוויות,לקנות את הLG הכי הכי יקר עם הדלת שמחליפה צבעים ב14K לא בא בחשבון,מוכן לחרוג טיפונת עם סיבה מאוד טובה. אופציה 1: לקחת משהו קטן(320~ ליטר) וזול ממותג סיני כלשהו(נורמנדה/לנקו/פוג'יקום) ולהבין שהוא ימות או יעוף בשלב כלשהו שאצטרך מקרר גדול יותר. מקפיא עליון מחיר+משלוח: 2000 אופציה 2: מקרר בגודל בינוני קטן(400~ ליטר) של חברה כמו שארפ/סמסונג/LG מקפיא עליון מחיר+משלוח: 2500 אופציה 3: מקרר בגודל בינוני(500~ ליטר) של מותג שנחשב לסביר כמו אמקור או מידאה. מקפיא עליון מחיר+משלוח: 2500 אופציה 4: מקרר בגודל בינוני(500~ ליטר) של מותג שנחשב לסביר כמו אמקור או מידאה. מקפיא תחתון מחיר+משלוח: 2800

זה אנקדוטות. הרוב מרוויחים בין חצי לשליש מזה.

איפה,ומה המחיר? סטנדרטי. גם סטנדרטי. להעיף מהחוזה. תגביל את זה לשבר שנגרם ולא תקלה טכנית. אם הכיריים סדוקות-תחליף. אם קפץ החשמל ומת בעיה שלהם. בגדול כן. זה המון המון כסף. לרוב לוקחים חודשיים שכירות,בחיפה אלא עם כן אתה זוכר טירה זה לא אמור לעבור את ה10.

דווקא חוויה נחמדה,לא יכול להגיד שאני מתחרט על התואר בלי קשר לעבודה. בול! אתה בעצם בא למעסיק ואומר לו במילים אחרות: תכשיר אותי לתפקיד שיש לי אפס מיומנות אליו-תצמיד לי בן אדם מנוסה שיעבוד פחות כי הוא צריך להכשיר אותי. תוציא עלי משאבים הנדרשים בשביל המשרה. תשלם לי שכר גם כשהתרומה שלי לארגון שלילית. וכל זה בשביל שאוכל להחליט אם זה בשבילי או לא. בעצם,אני מבקש ממך ללמד אותי תחום ותוך כדי לשלם לי. עדיין נשמע הגיוני? זה עובד לשני הכיוונים. כמו שאני רוצה להתחייב למעסיק המעסיק צריך להיות מחויב אלי. כלכלית(העלאות שכר,בונוסים וכו'), מקצועית(התקדמות,הכשרות מקצועיות וכו') ויש כאלה שגם יגידו חברתית.

אני עולה עם פיאסטה ידנית עם מנוע 1.2 חלשלוש כל יום את פרויד ומסתובב איתה בכל חיפה בלי שום בעיה. רכבים חלשים שלא מצליחים לתפקד בעליות זה בעיות של שנות ה80-90,כל רכב מודרני יעלה את חיפה וירושלים.

המתמטיקה לא לייט.היא ברמה אקדמית גבוהה. זה לא תואר במדעי המחשב אלא שונה ממנו וגם המיקוד של הקורסים שונה,אל תתבלבל. אם לא היה צריך לעשות תואר כדי לעבוד כולם היו מדלגים על השלב הזה ישירות לשוק התעסוקה. המקסימום שתמצא בלי נסיון זה לאסוף נתונים ולמיין אותם ידנית. הקשר למה שעושה בוגר תואר בתחום רופף עד לא קיים. תבין,אין קיצורי דרך. להתחיל תואר זה הימור. אתה מהמר שהתחום יעניין אותך. אתה מהמר ששוק התעסוקה יהיה טוב בעוד 4 שנים. אתה מהמר שתצליח לסיים את התואר. כשאתה מהמר על יותר יש לך אפשרות לזכות ביותר.

במפגש פרונטלי הם קוראים אותך ואתה אותם.

אני טיפה משוחד,אבל פורד פיאסטה רכב מעולה בתקציב. הידנית כמובן. למה מה ההבדל?

הפקולטה עם השם הארוך בעולם. הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון על שם יוסי יוסיאלי.

יש מעט מאוד מהנדסי חשמל מסיימים שרוצים קשר לזרם גבוה אם בכלל.

אין נתיב ארוך וממושך לקריירה מצליחה. זו בדיוק נקודת השוני בין ההשקפה של בני דור החדש לבין ההורים שלהם,אין לנו הסתדרות ואין מפעלים ממשלתיים או נתמכי ממשלה. אני יודע איפה אני עובד בחודש הקרוב במקרה הרע(כי זה החוק) ובשנה הקרובה במקרה הטוב כי אני רואה שנכנס כסף לחברה ופרויקטים. וזהו זה כל מה שיש לי,בשנה הקרובה אני עובד במקום X ומה יקרה אחרי זה אף אחד לא יודע. השוק משתנה במהירות ומקצועות מתעדכנים ויש חשש אמיתי להיות לא רלוונטיים. היום יש לתפקיד שלי דרישה,לא יודע מה יהיה עוד 5-10-15 שנה. גם מותר לי "להרגיש" כמה אני שווה וללכת לבקש שכר לפי זה. השוק השתנה,המעסיק צריך לחפש עובדים ולדאוג שהם ירצו להשאר ולא העובד צריך להיות אסיר תודה על הזכות לעבוד אצל מעסיק. זה נניח שקר כי אנשים בקושי לוקחים ליסינג. 15-20 אלף זה לא משכורת גבוהה,לא בהייטק ולא למהנדסים בכללי. רפואה זו דוגמה לא טובה כי זה מקצוע טיפולי הגישה שם שונה. לא זה לא. לרו"ח יש תקופת התמחות של שנה(בסוף שנת הלימודים) ואחרי זה הוא חופשי לעבוד בכל תחום שיבחר ולמנהדסים אין. בשום מקום אין מסלול קל ודרך קלה. להגיע בכל מקצוע לשכר יפה דורש ממך יכולות. אף אחד לא ישלם לי 22 אלף בחודש כי יש לי פנים יפות,אם אני לא אכניס לחברה את הסכום הזה חזרה יעיפו אותי הביתה. פלוס מלאנטלפים. אין קיצורי דרך ואין כסף חינם. הראיונות עבודה למשרות טובות קשים ודורשים המון ידע ויכולת להציג אותו בזמן אמת,שאני בספק אם ניתן לרכוש בקורס.

תואר זה לא מדד לשכר אלא המקצוע. 9 זה לא הרבה,וממש לא מוגזם. שכר נטו ממוצע במשק.

לרוב כשמקצצים לא מתגמלים את העובדים הנותרים. קוראים לזה שינוי ארגוני ושיסתדרו

משלמים ביטוח עד תקרה וטסט. דלק,אחזקה וכו' עליך שזה רוב ההוצאות.