נימרוד,
מקובל עלי (כמעט) כל מה שאמרת, ולא לקחתי שום דבר באופן אישי.
הדבר שאינני מסכים איתו הוא : האופנוע אינו כלי שרוצח אנשים. מכמה סיבות :
1) המונח "רצח" לא רלוונטי כי אין פה שום כוונה או מניע לכך. "הריגה" נשמע יותר טוב.
2) האופנוע אינו הורג אף אחד. הרוכב הורג את עצמו, או שמישהו אחר הורג אותו.
בכל מיקרה, האופנוע, כמכונת-נהיגה, לא מסוגל "להרוג". הוא היה האמצעי או הסיבה
אבל לא הוא הרג. (גם אקדח לא הורג. מי שמפעיל אותו הוא זה שהורג. האקדח הוא
האמצעי בלבד).
ולכן, האופנוע לא אשם בכלום. אשמים יכולים להיות :
הנהג - אם הוא לא נזהר,
צד ג' - אם הוא לא נזהר,
הרשות/ הממשלה/ העיריה - אם הם התרשלו.
וכד'.
מה אני בעצם מנסה להגיד? שהאופנוע הוא מכונה שכבודה במקומה מונח. במיוחד בטריומף שלך. וכל מי שרוכב על אופנוע בתדירות שבין אפס מוחלט לבין רכיבה יום-יומית (ובאמצע ישנו מגוון אינסופי של צורות שימוש באופנוע) - עושה את החשבון הפרטי שלו לגבי מה הוא מסכן מצד אחד, לעומת מה הוא מרויח מצד אחר.
ולי, לך או לאף אחד, אין זכות להתערב בענייניו. מהסיבה הפשוטה שאנחנו לא הוא.
דוגמה - שליח שעובד לפרנסתו על ווספה יודע שהוא מסתכן אבל זוהי עבודתו והוא מוכן לקחת את הסיכון. כשהוא יתחתן ויקים משפחה, הסיכון יעלה על התועלת והוא יפסיק.
באותה מידה כל אחד מאיתנו מגדיר סיכון מול תועלת בכל פעולה יום-יומית. כשאתה נוהג ברכב לעבודה אתה יכול (חלילה) להיפגע בתאונת דרכים. יש סטטיסטיקה וברור שיותר בטוח להישאר בבית. אז למה אתה לא נשאר? מפני שאתה מוכן לשאת את הסיכון (הנמוך) לעומת התועלת (הגבוהה). אבל ביום של סערה וסכנת החלקה אולי לא תהיה מוכן לשאת את הסיכון, מפני שתעריך שעבורך הוא גדול מידי (לעומת התועלת).
כמו שאתה לא יכול להחליט עבור מישהו מה הוא יאכל היום, כן אתה לא יכול להגדיר עבור מישהו מה היא רמת הסיכון שהוא מוכן לקחת על עצמו מול התועלת שהוא יפיק.
(וכמובן שסיכון הוא מכפלה של ההסתברות במידת החומרה, לדוגמה - אני בטוח שלא השקעת כסף בחיזוק הבית שלך מפני קריסה ברעידת אדמה, מפני שהערכת שהסיכון הוא נמוך - מכפלה של מידת החומרה (גבוהה) בהסתברות (נמוכה מאוד)).
בקיצור - עבור רוכב אופנוע X התועלת שיפיק מפעולת הרכיבה גבוהה מהסיכון שהוא מייחס לרכיבה, ולא אני ולא אתה יכולים להתווכח איתו על כך.
T