סיוויק 08

בואנה זה אתה עם הR8 שכל בוקר אני זורק בפתיחות ??

יש גם את היונדאי טוסון דיזל החדש בסביבה הזו [או שבלבלתי דגמים]

אם כבר ללכלך אז בעיני זה ממש יפה ככה

שים לב, מתישהו פג האישור עולה חדש ובסוף תהיה בלחץ ותיקח את הלקסוס ההיברידית הגדולה

אני מצטרף אל התשובה הזו ואל שאר אלו שהרחיבו בכוון. קיבלת הרבה עצות חכמות. הגישה של 'בוא נבחר מה לעשות' קצת תמימה

מעניין אם תצא יום אחד סופרב 1.1

תכלס, ומאותו היגיון גם אי אפשר להגיד על רכב שלא נהגנו בו שהוא טוב, ואני די מסכים עם ההיגיון הזה. מעבר לזה, גם אם נהגת, לתיאור שלך מן הסתם יהיה מימד סובייקטיבי ניכר : בשביל למדוד תאוצה יש את הפרוספקט\האתר, ואם אהבת או לא זה רלוונטי בעיקר רק לגביך, בגלל זה פורום נועד סתם בשביל לשוחח ולגחגח בכיף, אילולא זה לא היינו מתקשרים עכשיו.

לזה כיוונתי, סליפ, צר לי אם לא הובנתי, ואם אתה נותן איזה מרדימון עצמי לפני הסליפ אז המזרן קשיח מספיק כדי לא לזוז ולהעיר את צד ב' שעלול לקפוץ עליך בניסיון נואש לנצל את המעט שנותר בך : אבל גם אם זה קורה [נניח צד ב' קרא איזה ספר מרובה זימה] המזרן יבוא לעזרתך, שכן קשיחותו מאפשרת לך להיוותר על גבך בעת שמפיקים בך זמם והודות לאותה קשיחות נדרשת פחות הפעלה של שרירי הבטן שלך, כאמור. אבל התחושה שאתה מונף באוויר כשאתה בפועל שוכב בצורה הכי רפויה היא המאפיינת לדעתי מזרן טוב ונכון עבורך. ככה גם קניתי את הלייזי בוי שלי, חיפשתי את המצב שדומה לנקודת הקיצון בעת נידנוד בערסל, כשאתה מגיע לקצה אבל טרם מתחיל לחזור ושרוי לרגע קסום אחד באפס כבידה.

לאו דווקא, יוצא לי כאמור לבקר ברמה לא מעט והקיץ בדרום הרמה - וזה בשבילי מגמלא\רמות ועד תלקציר\כחרוב - חמים משהו עבורי, הנוף השטוח הופך לצהוב ויבש, קוצים מנסים לשרוד כשהבזלת נמסה חזרה ללבה : אורחות גמלים מאובקים חוצות את האופק, אביגדור קהלני צץ מולך בפטה מורגנה כשאתה מביט מזרחה אל האדים המהבילים שעולים מאל-חמה והשמש מריחה כביצה קשה : קשה, קשה הוא הקיץ בדרום הרמה, והוא מסור לשליטת הצפעים, הציקאדות והצל שלא קיים למעט בתוך שדות המוקשים, באקליפטוסי-המוצבים של אלי כהן ז"ל : בייאושם, רבים מתושבי המקום מצאו את מותם בריצה הנואשת לליבו של שדה מוקשים כדי להתפלש בבוץ הרדוד שהותירו חזירי הבר, טיפת הלחות היחידה שנותרה במישור האכזר.

! חשבתי שאתה כאן בתור מומחה אז סליחה אם העמסתי עליך שאלות חשבתי שמר קורו ספורטיבו הוא כאן כמומחה אבל בפדלאות אולי אני יכול לסייע. לך לעמינח יש להם כל מיני מזרני "קינג קויל ניו פורסט יערות הכרמל" למינהם, קניתי אחד כזה לפני כ5 שנים והוא ממש אחלה, קווין סייז, עולה אמנם סביב 8-10 לא זוכר [אני חוסך בכסאות תינוק ומשקיע במזרנים] ובטח היום האיכות קפצה בכמה דרגות עם זמינותם הגוברת של כל חומרי הזכרון ושכבות הטריאתלון. הדרך לפדלאי אמיתי לדעת אם המזרן הולם אותו היא תחושת ההנפה : עליך לשכב על המזרן ולחוש כאילו מישהו מניף אותך בשתי ידיו ואוחז אותך באוויר, עליך לחוש את כח המשיכה תוחב אותך אל השכבה העליונה מהחומר המגניב הזה של הכריות עכבר המחשב. [באמת]. לך על קשיחות גבוהה עד בינונית, כשהכי קשיח מומלץ, יעזור לך ... לתקוף סיבובים ללא טיפת רכינה, איף יו נואו וואט איי. מין.

יש תפיסה של שימור טהור ונאמנות למקור והשגת מכסה ונטיל מזקנה בניו זילנד ב200$, ויש גישה של השמשה ולא קריטי אם הקרבורטור בא ממודל מתקדם וההגה משנתון נמוך יותר. גם בקרב שתי הגישות יש ספקטרום ונקודות קיצון, מאלו שישלמו הון בשביל התפס המקורי של המאפרה ועד לאלו שיחליפו את הגיר בגיר של מאזדה 121. זה לא טוב או רע, רק גישות עם תווך רחב בכל אחת. הפיוריסטים מזדעזעים כשאתה מחליף סרן ומוסיף דיפ', אבל המשפרים נהנים מתחושת ה-"שת"פ" עם המהנדס המקורי משנת 70 + הפיתוח והשדרוג האישי שלהם. הכל מגניב

מצד אחד נחוץ ידע כדי לדעת שרכב מסויים משנתון מסויים נחשב לרע\טוב במיוחד - אחזקה\עלויות\מחלות מוכרות וכד' - ובזה יש כאן לא מעט אנשים שמתמחים שאינם אני, מצד שני צריך להביט ברכב, לבדוק לבד ולנהוג - אל תשכח שאלו גרוטאות מתפרקות שבאירופה אפילו הומלסים נוטשים בצד הדרך. חשוב ביותר לזכור את מה שאמרת לגבי מזל - סיכמת הכל לגבי רכב חדש, על אחת כמה וכמה נכון לגבי מלונה חלודה מפח מגלוון. מאחר וכך, למעט לדעת שרכב X משנתון X נחשב לרע או טוב - אני לא חושב שאף אחד יכול לסייע לך באופן יותר קונקרטי.

זו לא רק מטרת השרשור, זה הבסיס לכל פורום רכב, אחרת השיחות היו יכולות לנוע ברוב המקרים רק מלאנטיס עד קורולה דרך גטס.

אכן התכוונתי בתור דבר טוב, כי כאן צריך לייבא אותם.

בשנתונים האלה נושא האחזקה הוא הימור, יש גם רכבים שהעלויות בהם גבוהות יותר מראש. אתה יכול להעביר שנה שקטה של כיף ויכול באותה מידה להזדקק לעשות מנוע וגיר. אם החלטת לרכוש אז טוב להקטין את סיכון ההימור - כלומר לחכות לאיזו מציאה ולהמר עליה. בכללי יותר קל לדעת מה לא מאשר מה כן.

אוריו עזוב זה הדרום הרחוק ודי מטרופולין. מכרמיאל ודרומה אין הבדל הכל בלילה אחת מהבילה עד המכתש הקטן

חם וצהבהב שם אבל

* יש גם מלא תאילנדים

תודה מעניין.

תנודתי ביותר לפחות אין רעידות אדמה

למה לא לעגן גם וגם ?

עבורי רמה"ג [צפון הרמה] היתה התכנון שלי היכן לגור, וכשהתחלתי לחשוב ברצינות אז התחילו במקביל גם המורדים. כבר נרשמתי והייתי לקראת הפגישה עם האלה מהזה. ואז נסעתי עם חברתי [הנשואה לי] ליישובים הללו, שאני ממילא מכיר היטב, וממילא אני ברמה בערך פעם בחודש, אבל העמקתי להביט במיוחד. ראיתי טנדר סובארו מגנייייב במרום גולן אאל"ט. לא אהבתי את ערימות הרדארים-מכמי"ם מעל הראשון ודמיינתי כמה קרינה זה מפיק. לא אהבתי שהנוף שטוח. אני רגיל להרים ונוף שטוח קצת משטיח אותי. אבל מילא. האיזור הפך משקט לכזה שפתאום יכולים להגיד לך כנס הביתה וכבה את האורות חשש לחדירה, וממילא כאלה היו ויהיו. הזליגה האקראית שונה מקטיושה : האחרונה אינה זולגת באקראיות. נשארתי עם כל הנושא הזה ב'צריך עיון נוסף', עדיין מפנטז על לגור בשלג אמיתי בכל חורף, מי יודע מה יהיה.

לפחות באמינות הלקסוס ההיברידית הגדולה [מי זוכר את המספר ? 450 ?] מנצחת, וגם בתאוצות ביניים ובידוד רעשים, ונוחות. ובטיחות.

הנגב עבורנו הוא קושי מנטאלי כמו הצפון 'עבורם'. מגדל ברור שלא. האם בית ברמה"ג הוא השקעה ? לא נראה לי, הימים השלווים חולפים כשהדיקטטורות נופלות.