נהג מתחיל

חברים אתם יכולים לצחוק עד מחר אבל זו לא בדיחה. היום נסעתי בפאביה! אדומה עם פסים! הו השכינה!

בין השאר 159 TBI, פונטו אבארת' SS, אלפא 156V6, ורכבים אקזוטיים הרבה יותר כולם ידניים

וזה בסדר גמור. זה מה שיפה במבחר.

בדיוק, זו החשיבה. מאזדה 3 שני ליטר או פוקוס אקובוסט לא מתאימות? סבבה - אוקטביה 1.8 שזולה יותר בצורה משמעותית עדיפה בעיני על האוקטביה RS כי ההבדל המינורי בעיני בביצועים ובשופוני לא מצדיק בעיני את ההפרש במחיר. 320 כמשפחתית חזקה מול ה-RS? אולי, למי שאוהב את המותג והממון בכיסו. באמת אלה אולי הדגמים שכדאי להשוות את ה-RS אליהם ולא לקופרה או ל-ST.

התכוונתי לגרסאות היותר חזקות של הדגמים האלה, אבל זה העניין: ברגע שאתה יוצא מהשבלונה של סיווג על הנייר לפי מחיר, סיווג לפי סגמנט וסיווג לפי ברושור, ומשווה לפי "מה הרכב אשכרה עושה ומועיל", האוקטביה RS ממוצבת מול משפחתיות חזקות אחרות ולא מול רכבי "ספורט" שנמצאים בסגמנט התמחור שלה. האם היא שווה 200K ש"ח אחרי מיקוח? לדעתי ולדעת שותפיי למבחן ממש לא. ב-160-170 אלף ובמרכב סטיישן היה לה ביקוש בקבוצה הלא מייצגת שלנו. אף אחד אגב לא העדיף אותה בידני כי פשוט זה מיותר ברכב כזה, שאינו ספורטיבי באופיו (שוב, לפי דעתנו). הרכב חזק וכיפי בדרכו שלו, אבל כרכב גרזן הוא פשוט לא זה. אף אחד מאיתנו לא חשב לשנייה שהאוקטביה עומדת באותה סקלה כמו הרכבים שלנו. אבל כרכב משפחתי חזק במחיר הגיוני, מדוע לא? אין בה שום דבר רע, רק טוב, ברגע שמבינים מה היא.

לפעמים רק כשמשנים את נקודת המבט התמונה מתחילה לעשות הגיון; אנחנו מבינים את הורינו טוב יותר כשאנחנו הופכים הורים בעצמנו, ותמונת העולם בתחום הפיזיקה עושה הגיון רב יותר כשמשנים במשוואות את מספר המימדים במרחב ליותר משלושה. באופן דומה, ההיכרות הראשונה שלי ושל שותפיי לנסיעת המבחן עם האוקטביה RS התחילה בתהייה "מה זו המונית המוגזמת הזו? איך היא אמורה להיות אלטרנטיבה לרכבי 'ספורט' כמו גולף GTI, פוקוס ST ואחרות?", או כפי ששאל זאת ידידי צביקה פיק (האמיתי, לא הזמר) "האם ה-RS היא אלטרנטיבה למי שמחפש רכב להתגרזנות בסופי השבוע?". אשתדל לא לחזור על מה שכבר נאמר, ואחרי למעלה מ-12 שעות מבחן עם האוקטביה אני יכול לומר שרק כאשר משנים את הפריזמה דרכה בוחנים אותה, ומנטרלים את השפעת הברושורים והמגזינים, מבינים את טבעה (המורכב למדי) של ה-RS ומתחילים לכבד אותה בעד מה שהיא. ומה היא באמת? סבלנות, בואו נתחיל בהתחלה. לקחנו את האוקטביה למבחן ממושך ומתיש במגוון תוואי דרך ונסיעה – כבישים בין עירוניים מהירים (בהם היא מצטיינת, עוד אגיע לזה), כבישי B מפותלים (לא סביבתה הטבעית, גם לזה אגיע), כבישים משובשים, כבישים עם שיפועים הפוכים כאילו הכובען המטורף תכנן אותם, כבישים סלולים היטב, כבישים מוכרים וכבישים שמעולם לא נסעתי בהם, ועוד. בנוהגים היו ארבעה, כאשר שלושה ליוו את רוב נסיעת המבחן ואחד היה רפרנט נס הרים שלנו. מבינינו, אני בעל הנסיון המועט ביותר בנהיגת ביצועים אך בעל רכב חזק וחד במיוחד, שניים בעלי נסיון רב יותר בנהיגת ביצועים ובעלי רכבים בעלי יחס כח משקל דומה לאוקטביה, ואחד שהיה רפרנט מעטפת ביצועים, אשר לחם חוקו הוא רכבי על (בטח בנוף הישראלי) ונהיגת ביצועים ובחינה של רכבי פרפורמנס היא שמו השני. ובכן, בנסיעה בדרכים בין עירוניות מהירות האוקטביה מרגישה בבית ושמחה לתקשר את זה לנהג ולנוסעים. בכלל, האוקטביה היא דברנית – גם כאשר טוב לה וגם כאשר רע לה. כשטוב לה היא מדברת בקול אחד ברור וכשרע לה היא מדברת בכמה קולות שמביעים הסתייגות. האוקטביה משייטת בנוחות במהירות גבוהה מאד, כח המנוע ופעולת הגיר המפתיעה בחמאותה מניחים לנהג ולנוסע לעסוק בענייניהם בקבינה כשתשומת הלב העיקרית של הנהג צריכה להישמר ממארבי מהירות ולאותת בהבהוב אורות לרכבים מלפנים, גם כדי לפנותם מהמסלול השמאלי וגם כדי להבהיר שלמרות שאנחנו מסנוורים אותם אנחנו לא במצב "אור ראשי". אורות הקסנון המכוונים אוטומטית מסנוורים באופן עיקבי את הרכבים שמלפנים במצב "אור דרך". במצב "אור ראשי" הסנוור הופך לחרב פיפיות כאשר כל שלט מחזיר את אלומות האור היישר ליושבי הקבינה ומסנוור אותם לאות סולידריות עם שותפיהם לדרך. המושבים הקדמיים נוחים מאד גם לרחבים שבינינו אך המושב האחורי נוח רק בנסיעה מנהלתית והופך לבלנדר של קפיצות בנסיעה מאתגרת. שמנו לב שהאוקטביה זוכה לכבוד רב בכביש ולתשומת לב העוברים והשבים, בעיקר במהדורה הלבנה כמו רכב המבחן שלנו, ובעיקר בשטחים בהם בילינו את רוב נסיעת המבחן. יש לציין שציוד המיגון והסיוע לנהיגה שחיברנו בקבינה, על שלל חוטיו המסולסלים, לא הזיק לתדמית המתגבשת. כאשר פונים לכבישים טכניים יותר ומעבירים את ההגה לנהגים הטובים יותר, התמונה משתנה. כח המנוע הרב אמנם מדרבן את הרכב להמשיך ולטרוף את הפיתולים, אך השלדה, המתלים, הגלגלים וההגה מדברים כל אחד בקול אחר ומעבירים כמקהלה לא מתוזמרת את חוסר שביעות רצונם מהמשימה. בקרת האחיזה אמנם מפעילה את סמכותה ומנסה ליישר את הלהקה לכדי התנהגות קוהרנטית, אך זו לא חדה, לא מדויקת ובתנאים לא קיצוניים במיוחד חורגת מגבול מעטפת הביצועים של הרכב ומביאה לניתוק מהכביש של החלק האחורי ולכניעה לחסדיה של הפיזיקה. כאשר בקרת האחיזה זוכה למנוחה, קקפונייית המסרים מהאוקטביה מביאה מהר יותר לגבולות היכולת של הרכב. נהגים שעושים את צעדיהם הראשונים בנהיגת הביצועים יתלהבו מרעש המנוע, צווחות הצמיגים ואיבוד החלק האחורי של האוקטביה, אך לדעת צוות הנהגים יידרשו למיומנות גבוהה מאד כדי להתגבר על חוסר התיאום בין השלדה, המתלים, הגלגלים וההגה ולהביא לנהיגה אפקטיבית. על הגיר אני לא כותב מכיוון שלו ולספורט אין דבר מן המשותף. אני אוהב אותו והייתי קונה רכב שמצוייד בתיבת DSG6 ללא היסוס, אבל לא ברכב ביצועים. אחרי כמה שעות טובות של נהיגה, נסיעה, שיחות קבינה ומחשבות, התחלנו להבין שכדי להבין את האוקטביה RS אנחנו צריכים להתעלם מתפיסות היסוד איתן באנו, מהברושורים, מהמגזינים ומהנסיון המלאכותי להפוך את אוקטביה למה שהיא לא. לא, היא לא רכב ספורט. היא לא צריכה להישקל מול ה-GTI, הפוקוס ST, הקופרות וחברותיהן, אלא מול המשפחתיות החזקות בשוק – פוקוס אקובוסט חזקות, אולי מאזדה 3 שני ליטר, אולי אפילו סופרב בגרסאות החזקות, אולי מכוניות אחרות. האוקטביה RS איננה גרזן לסופי שבוע כי אם לדרמן מבצעי יעיל שעושה מעל הממוצע מכל דבר (אם תרצו, המנוע החזק משול לפלייאר עוצמתי במיוחד באותו לדרמן). ככל שהבנו יותר את מקומה של ה-RS ביקום ואת העוול שעושה לה המיצוב שלה, התחלנו יותר ויותר לכבד ולאהוב אותה, והסכמנו כולנו שאם מחירה היה שפוי היינו שוקלים לרכוש אותה כרכב משפחתי חזק. התחלנו את המבחן בסנוביות כלפי המונית המוגזמת וסיימנו אותו בחיבוק עם הרכב המועדף על המדורניקים שבינינו. מקווה שנהניתם לקרוא.

בוקר טוב ושבת שלום. כן, מערכת הסטארט אנד סטופ ברכב צריכה להיות מבוטלת מחדש אחרי כל התנעה. סקירה מפורטת בהמשך.

אם מדובר בנעלי ספורט, תברר בסוקוני באיזה חנות מותג יש עמדת אבחון. בירושלים יש בחנות סוקוני במתחם תחנת הרכבת הישנה, בספורט הבירה ברחוב קינג ג'ורג' ואולי עוד מקומות. בתל אביב יש את פרו ספורט בחשמונאים, בר'ג מול קניון איילון על סילבר יש חנות יבואן של סוקוני עם עמדה. אלו מה שאני מכיר אישית.

בקרוב.

הממממ, אבארת' כלשהי?

חדש? משומש? יש לי מספר די גדול של חברים שנהנים מאד מהרכב, זו אשכרה קהילה מגובשת מאף אחד לא שמעתי על בעיות מיוחדות אבל חכה לתשובות מבעלים, ויש כאלה בפורום. בהצלחה.

הדלתא היא רכב מהמם בעיני מבחינת עיצוב, ובמיוחד האינטריור. אמנם לא נהגתי בה, אך כשישבתי בתוכה לא רציתי לצאת מהרכב למרות שהיה אוכל בחוץ. מסכים שאין צורך לשלם עליה מחירון, ומבחינתי היא היתה רכישה מעניינת אם הייתי מחפש רכב אחד שיעשה הכל - גם חזק (יחסית), גם נוח ומפנק וגם מיוחד בנוף. אם פותח השרשור יחליט לרכוש דלתא כזו אני לפחות אשמח בשבילו.

בעקבות שרשור ייעוץ אחר שנפתח, אולי שווה לחפש לנצ'יה דלתא 2011, לשים לה קופסה, להקשיח ולהנמיך אותה. האינטריור שלה לטעמי הוא אחד מהטובים שנגישים בסכום הזה. עריכה: קיבלתי הודעה פרטית מחבר פורום שטען שהדלתא איננה רכב ספורטיבי ושפותח השרשור עלול להתאכזב ממנה. רק כדי להעמיד דברים על דיוקם, אני נותן חשיבות להעדפותיו של פותח השרשור שמבקש רכב ספורטיבי אך נינוח ומעודן. אני מקווה שזה ברור יותר עכשיו

שנעבור לאוף-טופיק?

יהודה, אני מנסה להוביל אותך להבנה שנזפתי באריק על הטענה שהאלפא 159 אינה רכב אמין עקב (בין השאר) בעיות טיימינג. אתה חטפת את הדיון, בצורה אופיינית אני מוכרח לומר, לכיוון של התנגחות אישית שמבוססת על חוסר הבנת הנקרא שלך וחוסר הבנה בחומר, בדומה לשרשורים אחרים בהם אתה מעורב. אתה מסרב לתרום לדיון, מסרב לשתף פעולה וממשיך לכתוב הודעות ריקות מתוכן ממשי ומועיל. בעיני (ומסתבר שגם בעיני אחרים) זה עונה להגדרה של טרול, למרות שאתה בוודאי בטוח שאתה אביר ושהעולם משווע לצדק שאתה מביא איתך. עד כה לא הפעלתי סמכות ניהול בדיון הזה ולא נקטתי כלפיך צעדים למרות שהיית ראוי לזה לא פעם. כמו כן ביקשתי שמנהלים אחרים לא יתערבו בשרשור או ינקטו כלפיך בצעדים כאלה. לצערי הסובלנות שלי גרמה נזק לפורום ולחבריו. טעיתי כשלא גדעתי את החטיפה באיבה, ועכשיו הסבלנות שלי אליך נגמרה. אתה לא תהנה עוד מההגנה שלי בשרשור הזה או בשרשורים דומים. השרשור נשאר פתוח כדי שחברים אחרים ימשיכו לתרום לדיון.

אני, ואני מאמין שגם אחרים, מחכים לתשובה ממך, כן או לא פשוטים יספיקו. השאלה הזו מרכזית לעניין השרשור והיא היחידה שקשורה ורלוונטית לעניין הדיון שיזמת. האם אתה מעוניין להמשיך להיחשב בעיני אחרים כטרול?

Amen brother. מכונית עם היגוי קל כנוצה ו-55 סיבובים מקצה לקצה, כמו נושאת מטוסים.

עדיין לא קיבלתי תשובה ממך, אני מחכה.

זה לא נכון, בצע חיפוש.

אני שואל אותך שאלה פשוטה, שהתשובה אליה היא כן או לא: לפי המקור שאתה בעצמך הבאת, האם יש בעיה סדרתית בטיימינג של ה-159 שמונע ממנה להיחשב כרכב אמין (או אפילו אמין מאד כפי שכתוב שם)? אין לי שמץ מושג.

נו חוכמולוג, והמסקנה שלהם היא שהרכב נחשב אמין או לא? איפה הבעיה הסדרתית בשרשראות הטיימינג שצריכה להפחיד את בעלי הרכב?

הייתי מבקש שתסביר את המשפט שציטטתי, אבל די הוצאנו את הנשמה לקוראים. בוא נסכים שה-159 אמינה כמו רכבים אחרים מסוגה, לא פחות ולא יותר.

אם אתה נעול על סמסונג, אז בחר בגלקסי 3, או עדיף נוט 2. חבל לבזבז כסף על הגלקסי 4 כשהמחליף אוטוטו מגיע.

אתה טרחן שזה משהו, חבל שהאכלתי אותך מלכתחילה. טיימינג צריך לעשות לפעמים, זה מה יש. הנה, גם אני יודע לנבור באינטרנט, והנה אפילו מצאתי את המקור ממנו ציטטת באופן מגמתי. הנה המובאות הרלוונטיות. מציע לך לצאת מבועת האינטרנט הנוחה כל כך ולדבר עם מכונאים שאשכרה עוסקים לפרנסתם בטיפול באלפא 159. אה, זה לא העניין כמובן, העניין הוא ליצור ויכוח. בזבזן זמן יקר, בזאת סיימתי את התייחסותי אליך. סע ברכה.

שאלה טובה, אין דין תיקון ליקוי שאינו בטיחותי כדין הנמכת רכב באמצעות חיתוך הקפיצים...