לדעתי אין טרם לפרט יותר מידי על התסכול שלי ממדינת ישראל. כל מי שמכיר אותי בפורום יודע כיצד אני מתבטא בכתב. למישהו כיף לקרוא, אחרים לא מחבבים אותי ויש כאלה שגם מסננים אותי. זה מה יש.
לצערי אין לי יכולת להגר מחוץ למדינת ישראל. כצעד של מחאה החלטתי להקדיש את הניסיון המקצועי שלי במיסוי אמריקאי וישראלי במטרה להקל על אנשים שמעוניינים לעזוב את מדינת ישראל בלי לשוב.
המדריך לא יכול לגעת בכל סוגיות מיסוי אשר עולות כתוצאה ממהלכים מורכבים שכאלה. לאחר שיקולים החלטתי לכתוב על 7 נקודות אשר מניסיוני תקפות לגבי רוב המוחלט של שכירים אשר עוזבים את מדינת ישראל. אשמח לענות על שאלות יותר ספציפיות בפרטי או על גבי הפורום. אשמח לקבל הערות לגבי ניסוח ו/או טעויות אשר קוראים ימצאו במדריך. אם יהיו שאלות חוזרות ארחיב את המדריך בהתאם.
עולם המס הינו עולם דינמי ותוסס אשר משתנה ללא הפסקה בעקבות חקיקה ופסיקה של בתי משפט. כאשר מנסים לעשות "התאמה" בין שני עולמות מס המלאכה הופכת למורכבת הרבה יותר. המדריך מבוסס על המצב המשפטי נכון לתחילת 2020. אם מישהו יקרא את המדריך נניח ב-2022 יש סיכוי שחלק מהסעיפים בו יהיו לא רלוונטיים.
בהתייחסות לנקודת מבט אמריקאית מדובר אך ורק במישור הפדרלי. הסיבה לכך שיש 50 מדינות עם דיני מס פנימיים. מדינות מסוימות בכלל לא ממסות יחידים (פלורידה, לדוגמא) והמס שלכם יהיה במישור הפדרלי בלבד.
אנסה להביא קישורים לסעיפי חקיקה ופסקי דין ככל הניתן. קוד המס האמריקאי הוא קוד מאוד מורכב והיסטורי (1917), אז תסלחו לי מראש על כך שאינני מתכוונן לחפור בו יותר מידי בשביל להביא קישור לקטע חקיקה מקורי.
המדריך יכסה את הצד הישראלי ואמריקאי. במידה ותבחרו להגר למדינה אחרת (קנדה) המדריך יהיה רלוונטי רק לצד הישראלי. הצד הישראלי במדריך רלוונטי לכל מדינה שתבחרו לעבור אליה.
אבקש סליחה מראש על שגיאות תחביר. אני אדם תלת לשוני וכללי תחביר של רוסית, אנגלית ועברית כל הזמן מתערבבים בראשי.
הנקודות עליהן אכתוב:
1. הגדרת תושבות בישראל וארה"ב
2. אופציות - התייחסות מנקודת מבט ישראלית ואמריקאית (נושא מאוד חשוב)
3. סיום יחסי עובד מעביד
4. הכנסות שכ"ד בישראל בראי מערכת המס האמריקאית והישראלית
5. מכירת נכסי נדל"ן בישראל אחרי מעבר לארה"ב בראי מערכת המס האמריקאית והישראלית
6. ביטוח לאומי בעיקר מנקודת מבט ישראלית
7. מס יציאה בעיקר מנוקדת מבט ישראלית. אפרט קצת על מס יציאה אמריקאי, אבל הוא תקף רק לבעלי אזרחות/גרין קארד ומשפיע על בעלי נכסים מהותיים. מאחל לכולכם לצבור מספיק נכסים בשביל שמס יציאה אמריקאי ישפיע עליכם.
קישור לפקודת מס הכנסה:
הישראלית https://www.nevo.co.il/law_html/law01/255_001.htm
קישור לפקודת מס הכנסה האמריקיאת https://www.law.cornell.edu/uscode/text/26
תושבות בישראל לצרכי מס
במדינת ישראל סוגית תושבות, להבדיל ממדינות רבות אחרות ברחבי העולם, הינה סוגיה מורכבת ומעורפלת אשר פרשנותה מבוססת לעיתים רבות על ידי החלטות שרירותיות מצד רשויות המס ופסיקת בתי משפט. מומחי מס ישראלים רבים טוענים שסעיף 1 לפקודה, המגדיר מיהו תושב ישראל לצרכי מס, נוסח בצורה מאוד מעורפלת בכוונה על מנת לתפוס כמה שיותר ישראלים ברשת המס.
בטרם נצלול לעומק חשוב לי לציין שהתייחסות לנושא תושבות מנקודת מבט של רשויות המס בישראל עולה מדרגה משנה לשנה בעקבות תנועה ערה של כוח אדם איכותי מחוץ למדינת ישראל וכניסה של מומחי חוץ רבים לתוך מדינת ישראל.
מה השתנה? קודם כל בשנים האחרונות נכנסו למדינת ישראל ענקיות טכנולוגיה רבות אשר התחילו לנייד כוח אדם מישראל לארה"ב. שנית, מדינת ישראל התחילה להזמין מומחי חוץ רבים לשטחה אשר מסייעים בהקמה של פרויקטים גדולים על מדינת ישראל לדוגמא הנמל החדש באשדוד ובחיפה, הרכבת הקלה במרכז, הסבת רכבת ישראל מדיזל לחשמל ועוד. שלישית, העולם הופך לקטן יותר ואנשים רבים מחליפים מספר מדינות תושבות במהלך תקופת חייהם מסיבות שונות.
לפני 5-6 שנים נושא תושבות כמעט ולא עלה בדיוני שומה בגלל חוסר ידע וניסיון מצד מפקחים במס הכנסה וגם בגלל היקף נמוך יחסית של ישראלים שטענו לניתוק תושבות. לאחר הבנה ברשויות המס שכסף בורח למדינת ישראל בין האצבעות רשות המיסים התחילה להדק את הטבעת סביב נושא הרילוקיישין והתושבות.
דוחות מס של טוענים לניתוק תושבות נבדקים בקפדנות בפקידי שומה הפזורים ברחבי הארץ, אך רמת המקצועיות של פקידי שומה אינה אחידה. בהכללה גסה ניתן להגיד שפקידי שומה רחובות, כפר סבא, תל אביב וחיפה אשר נחשפים יותר לציבור "הייטקיסטים" ומשקיעים בחו"ל יגלו יותר בקיאות בסוגיות תושבות ומיסוי בינלאומי בהשוואה לפקיד שומה עפולה ועכו. פקיד השומה אליו תשתייכו נקבע בהתאם לרישומכם במשרד הפנים.
תושבות בראי הדין הישראלי
סעיף 1 לפקודת מס הכנסה קובע:
לגבי יחיד – מי שמרכז חייו בישראל; ולענין זה יחולו הוראות אלה: (הערת מחבר: ידוע גם כמבחן איכותי)
(1) לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:
(א) מקום ביתו הקבוע;
(ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;
(ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;
(ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;
(ה) מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;
(2) חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל – (הערת מחבר: ידוע גם כמבחן כמותי)
(א) אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;
(ב) אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;
כפי שניתן לראות מסעיף 1 לפקודת מס הכנסה במדינת ישראל קיימים שני מבחנים עיקריים אשר קובעים את מרכז חייו של היחיד – המבחן האיכותי והמבחן הכמותי. כמו כן בבחינת תושבות מסתכלים על מכלול הנסיבות של הנישום ולא רק על סעיף ספציפי במבחן האיכותי או הכמותי. כלומר נפילה בסעיף אחד לא פוסלת את טענתכם לניתוק תושבות ועמידה בסעיף אחד או שניים לא מבססת טענה לניתוק תושבות.
שימו לב שמבחני תושבות במדינת ישראל הם יותר כמו כלל מנחה ולא כללים קובעים. מטרה שלכם היא לעמוד במבחן הכמותי ובכמה שיותר סעיפים מבחן האיכותי. התפיסה המקובלת בענף היא שחייבים לחיות מחוץ למדינת ישראל לפחות 3 שנים קלנדריות בשביל לבנות טענה לניתוק תושבות ולהראות כוונה אמיתית לעזוב את ישראל לצמיתות ולהשתקע בחו"ל.
אם אינכם באמת מתכננים מעבר One-way אל תחזרו לישראל בדיוק אחרי 3 שנים. מדובר בתכנון מס מדף של מחלקות HR שלא ממש מבינות לעמוק את הנושא וכל מפקח סביר מכיר את התרגיל הזה. לכן גם אם אתם מתכננים לחזור אז רק אחרי 3 וחצי שנים מומלץ 4 במטרה לצמצם את החשיפה הפוטנציאלית.
אביא מספר פסקי דין במטרה להמחיש את מורכבות נושא התושבות.
פס"ד רפי אמית (ע"א 476/17)
http://www.capitax.co.il/Attachments/476-17.pdf
רקע עובדתי:
- הנישום יליד 1979, רווק, משפחתו מתוגררת בישראל
- משנת 2002 עד לשנת 2009, הנישום שהה לסירוגן בישראל ובחו"ל
- הנישום הרוויח מהימורים בשנת 2005 כ-511 אלף דולר, בשנת 2006 הרוויח כ-180 אלף דולר ובשנת 2007 כ-243 אלף דולר
ימי שהייה בישראל:
2005 - 87 ימים
2006 - 173 ימים
2007 - 30 ימים
למרות שהנישום שהה בישראל 30 ימים בשנת 2007, צירוף ימי השייה שלו משתי השנים הקודמות אינו מגיע לכדי 425 ימים כנדרש על פי החזקה השנייה. כלומר הנישום לא נפל במבחן הכמותי.
למרות זאת, בתי המשפט פסק שהנישום אינו התכוון לנתק תושבות מאחר והוא העביר הון לישראל, נכסי הנדל"ן שלו בישראל ומשפחתו בישראל. הסיממנים האלה מלמדים על כך שהנישום לא ניתק את זיקתו לישראל.
מסקנה שאתם צריכים ללמוד - אם אתם עפים מכאן תראו כוונה אמיתית לעוף. תסגרו חשבונות בנק, תבטלו כרטיסי אשראי, תגיעו למינימום האפשרי של ביקורים (מתחת ל-30 ימים בשנה), אל תעבירו כספים לישראל, תנתקו תושבות מביטוח לאומי (על כך בהמשך), תבטלו ביטוחים.
==================================
פס"ד יעל צור (ע"מ 19466-01-12)
https://asnafy.co.il/wp-content/uploads/2017/09/%D7%A4%D7%A1%D7%93-%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%A6%D7%95%D7%A8.pdf
רקע עובדתי:
יעל אזרחית ישראלית שעבדה בחברת צים. בשנת 2005 הוצע לה לעבור לעבוד בחברה בת של צים שמקום מושבה בהונג קונג. בינואר 2006 עזבו כל בני המשפחה את הארץ להונג קונג. במאי 2008 פוטרה מעבודתה וחזרה עם משפחתה לארץ.
אחרי שחזרה לארץ הגישה יעל בקשה להחזרי מס לשנים 2006-2007 (היה סיבוך בירוקטי עם התלושים שלה באשמת צים אני לא אכנס לזה) תוך טענה שהיא אינה תושבת ישראל באותם שנים ולכן לא חבה במיסים בארץ, רשות המיסים סירבה להעניק החזרים וטענה שהיא תושבת ישראל החייבת בדיווח על הכנסותיה הכלל עולמיות.
בשנת 2006 שהתה המערערת בארץ 42 ימים אך יחד עם שנות 2004-2005 היא עברה את ה 425 ימים, לעומת זאת בשנת 2007 היא שהתה בארץ 31 ימים ויחד עם 2006-2005 היא מגיעה רק ל 411 ימים.
כלומר יעל נפל במבחן הכמותי.
למרות שיעל נפלה במבחן הכמותי ולמרות שהיא לא הייתה מחוץ לישראל לפחות 3 שנים בית המשפט פסק שיעל אכן ניתקה תושבות מישראל לצרכי מס.
- יעל עברה לעבוד בהונג קונג.
- חשבונות הבנק של יעל נוהלו בהונג קונג.
- בעלה וילידה עברו להתגורר בהונג קונג
- מקום המגורים היה בדירה שנשכרה בהונג קונג.
- בעלה של יעל התפטר מעבודתו בארץ
- הילדים התקבלו למוסדות לימוד בהונג קונג
- המכוניות שהחזיקה המשפחה בארץ נמכרו טרם יציאה לחו"ל
- הביטוח הרפואי היה בהונג קונג לכל המשפחה.
בית המשפט פסק שהייתה כוונה אמיתית לניתוק תושבות גם אם התוכניות השתבשו בהמשך הדרך.
מסקנה - גם אם דברים ישתבשו בהמשך דרכם בחו"ל אם תוכיחו כוונה אמיתית לעוף מכאן לצמיתות יש לכם קייס.
=================================
ישנם עוד מספר פסקי דין מעניינים על פיצול תא משפחתי וגם פס"ד גב' בר רפאלי, אבל אני לא אכנס לזה כי מדובר בפינות.
מה שחושב לכם להבין שכאשר בוחנים תושבות מסתכלים על מכלול הנסיבות, מסתכלים על התמונה הגדולה, מסתכלים על הכוונה, מכלול המבחנים.
בהמשך תבינו שהגישה הישראלית לתושבות שונה ב-180 מעלות מהגישה האמריקאית לנושא תושבות.
הפרוצדורה בפועל
אני אישית לא ממליץ לכם להגיש דוחות ניתוק תושבות לבד. לא בגלל שמדובר בפיזיקה גרעינית וגם לא בגלל שאני מפחד לאבד פרנסה. הציפיות שלי מהמקצוע הזה כל כך נמוכות שלא באמת אכפת לי.
הגשת דוחות כן דורשת מיומנות כלשהי. אם תעשו רילוקיישין דרך אחת החברות הגדולות סביר להניח שתקבלו חבילת שירותים דרך אחד מארבעת המשרדים הגדולים בארץ.
אני כן אסביר מה קורה קצת מאחורי הקלעים.
המשרד יפתח בשמכם תיק מול רשויות המס ויסייע לכם בהגשת דו"ח לשנת היציאה. לדוגמא אם תעזבו ב-2020 ב-2021 תגישו דו"ח מס בגין שנת המס 2020 בו תצהירו על הכנסותיכם הכלל עולמיות עד יום ניתוק התושבות. לדוגמא נניח ותעזבו ב-1.10.2020. במהלך 2021 תגישו דו"ח מס לישראל בו תדווחו רק על הכנסותיכם הכלל עולמיות עד 30.9.2020 בצירוף טופס 1348 ח.
טופס 1348 הוא טופס חדש אשר נכנס לשימוש במהלך 2018. הטופס נועד להסביר לרשויות המס למה אינכם רואים את עצמכם תושבי ישראל לצרכי מס בשנה XXXX למרות שאתם נופלים בחזקת הימים (כי מן הסתם הייתם בישראל באותה שנה מעל 30 ימים).
הטופס נראה ככה:
הגשתי דו"ח מה קורה אחר כך?
בשנה בה תגישו דו"ח מס כנראה תקבל החזר מס בעקבות פריסה שנתית. הסיבה לכך היא שאתם בעצם נעלמים מישראל במהלך שנת המס ומאחר ואתם טוענים לניתוק תושבות אינכם מדווחים על הכנסותיכם בארה"ב לרשויות המס בישראל.
יכול להיות שמס הכנסה ישאלו שאלות לפני שישחררו את ההחזר. ככל שמדובר בהחזר משמעותי יותר הסיכוי לדיון שומה גבוהה יותר.
ההתנהלות רשויות המס בשנים לאחר העזיבה אינה אחידה ומשתנה בין מפקח למפקח ובין פקיד שומה לפקיד שומה. בפקידי שומה מסוימים מפקחים שמים את הדוחות בצד ופעם בשנה בודקים אם חזרתם ארצה (הם מחוברים לביקורת גבולות) או שיש לכם יותר מידי ביקורים מה שעלול להקפיץ את נושא חזקת הימים.
אם יראו שחזרתם ארצה לפני שהייה של 3-4 שנים יש סיכוי לדיון שומה. מה הסיכוי לכך? אי אפשר לדעת. כאמור משתנה בין דו"ח לדו"ח ובין פקיד שומה לפקיד שומה. אם מחר יתחיל משבר כלכלי בישראל רשות המיסים תעבור למצב של גבייה יותר אגרסיבית יש יותר סיכוי שדו"ח שלכם ישלף. אם לא אז לא. באמת שאי אפשר לדעת.
ייתכן מצב שאתם תידרשו להמשיך להגיש דוחות מס בישראל במשך שנים לאחר העזיבה תלוי בפרופיל האישי שלכם לדוגמא בעלות על נכסים בישראל שתחייב אתכם בהגשת דו"ח, ניכוי מס ביתר על אופציות שנשארו בידי נאמן ישראלי ועוד. בדוחות כמובן תצהירו רק על הכנסותיכם שקשורות ישירות לישראל אלא אם כל נושא תושבות יפתח בדיון שומה ואז תאלצו לשפוך הכל.
תושבות בראי הדין האמריקאי
לעומת מבחן התושבות הקבוע בדין הישראלי, שהוא מבחן מהותי בעיקרו, המבחן בדין האמריקאי כולל מספר מבחני משנה טכניים במהותם.
רשת המס האמריקאית כוללת אזרחי ארה"ב ותושבי ארה"ב לצורכי מס אמריקאי. לכן כל מי שהוא אזרח ארה"ב הוא תמיד תושב ארה"ב לצרכי מס ובאופן אוטומטי מחויב לדווח על הכנסותיו הכלל עולמיות ללא קשר למקום מגוריו בפועל.
קיימים ארבעה מבחנים טכניים לכניסה לרשת המס האמריקאית:
1. גרין קארד - התקיימות מעמד של תושב קבע
2. קבלת אזרחות אמריקאית
3. בחירה וולונטרית להיחשב כתושב ארה"ב משיקולי תכנון מס
4. עמידה בתנאי מבחן "הנוכחות המשמעותית" (substantial presence test) דומה למבחן הכמותי של ישראל. לדוגמא: מעבר לארצות הברית על ויזת עבודה תהפוך אתכם לתושבי ארה"ב לצרכי מס גם אם בסופו של דבר תבחרו לא ללכת במסלול של התאזרחות.
מרגע קבלת תושבות הקבע כתוצאה מגרין קארד או התאזרחות תחשבו לתושבי ארה"ב לצרכי מס גם אם אינכם שוהים יותר בארה"ב למשך תקופות ממושכות.
הדרך היחידה שלכם לצאת מזה היא על ידי ביטול מעמד כתוצאה על ויתור גרין קארד או ויתור על אזרחות אמריקאית או ביטול מעמדכם בארה"ב על ידי רשות ההגירה.
לכן יחיד בעל מעמד של תושב קבע בארה"ב, שעזב את ארה"ב, אך לא נקט בפעולה אקטיבית לויתור על אזרחות/גרין קארד יהיה תושב ארה"ב לצרכי מס עם כל ההשלכות והיתרונות הנובעים מכך. (זיכוי ילדים, הגשת דוחות מס לארה"ב)
בתור תושבי ארה"ב לצרכי מס בין אם כתוצאה ממבחן הימים או גרין קארד/התזארחות אתם תהיו מחוייבים לדווח על הכנסותיכם הכלל עולמיות מנקודת מבט אמריקאית. הכנסות שכירות מישראל, פיצוי פיטורים, פתיחת פנסיה בישראל, משיכה מקרן השתלמות, מכירת נדל"ן, הבשלות במסגרת תוכנית 102 (שלא קיימת מנקודת מבט אמריקאית!!!), דיווח על יתרות בחשבונות זרים (כלומר כל חשבון שאינו אמריקאי) כגון בנק, פקדונות, קופות פנסיה, קרנות השתלמות וחשבונות שלא על שמכם ויש לכם בהם אישור חתימה.
על כל זה יפורט בפוסטים הבאים.
