ההודעה הקצרה והכואבת שקיבלתי אתמול קטעה באכזריות חברות רבת שנים עם אדם מיוחד שהיה כיף להיות חבר שלו ושל דליה. היכרותי [קשה להתבטא כך] עם ניר מתחילה בסוף שנות ה80 או תחילת ה90 באירועי המועדון, עם הM 20 והתלבושת האוטנטית של מלחמת עולם 2, באסיפות הכלליות ובטיולי אופנועים שעשינו יחד. בעיני ניר היה רוכב מצוין, אחראי ובעל חוש טכני מפותח. לפני כמה שנים התקשרתי אליו לנייד לתזכורת על טיול אופנועים שהיה אמור להיות תוך מספר ימים ו"תפסתי" אותו [מפלאי האלקטרוניקה] על צוק שכוח-אל באיזור נורמנדי עם ציוצי שחפים ברקע. לרגע ויתרתי, אולם ניר הרגיע אותי שבתכנון הוא יגיע ואכן הגיע... ניר ישאיר אחריו חלל אדיר למשפחתו ולחבריו לתוכניות המוטוריות [בתחום האספנות] שנגדעו באחת. יהי זכרו ברוך.