(מקור מתוך הבלוג שלי)
זה קצת יותר מחודשיים שהרכב הקודם שלי מושבת.
אני מדבר על הפיאסטה שנת 95 הקודמת שלי, זאת שאמשיך וארכוש לה כבוד כל החיים:
זה כי אותה פיאסטה הייתה הראשונה לקבל אותי כנהג שזה עתה קיבל רשיון,
אותה הפיאסטה שנתנה לי להרוס אותה באלגנטיות, לעשות איתה את כל השטויות שאפשר ותמיד הייתה שם כשהייתי צריך.
אותה הפיאסטה אגב שלמרות שהיה לה מנוע 1.250 ל' הייתה מרשה לעצמה לאכול גלון שמן בשבוע ולשתות דלק ביחס של 1\7
אותה הפיאסטה שכבר הייתה עייפה , שכבר לא משנה כמה סידרת הרכב עצמו פשוט נמאס לו מהכבישים המפותלים, מהגבשושיות ובעיקר מהמכשולים השונים.
לא אשכח גם את כל הקטעים היותר מצחיקים שהיו לי איתה; כמו אז שהכנסתי Gold Label שהיה אמור לנקות את המנוע ומרוב שהמנוע היה מלוכלך הייתה סתימה בפילטר של האגזוז עד שהאגזוז פשוט עף לי באמצע הנסיעה ויצא מהפיאסטה רעש של רכב מרוצים.
אני חייב לאותה פיאסטה תודות; אמנם מפנקת היא לא הייתה, אבל היא תמיד הייתה שם ונתנה את כל שיכלה בשבילי. תודה על הכל … והחלק הזה במאמר מוקדש לה…
לאחר תקופה ללא רכב החלטתי לבחון קניה של רכב משלי.
התחלתי לחפש ברשת רכבים ונורא התלבטתי בין פיאט פונטו ספייס , פיג'ו 206 ובין אופל קורסה.
שלושת הרכבים האלה הם רכבים קטנים , קומפקטים וחסכונים כאשר "עברתי" על שלושתם הגעתי למסקנות מעניינות:
האופל קורסה – ניסיתי אותה עם גיר רובונטי וזה היה גהינום! בחיים אני לא מתקרב לגיר הדפוק הזה..
לא האמנתי שאשכרה אצטרך לעשות עם משהו שהוא לא ידני זינוק בעליה. כל כך גרוע , נסיעה כל כך לא נוחה ולא ידידותית שזה גהינום!
הפיאט פונטו ספייס- בובה של רכב, אחזקה זולה מאוד, לא אוכל בכלל דלק. אבל הצורה של השנים 2000-2004 דוחה אותי. לא אוהב את הצורה של הרכב.
כמובן שגם בתקציב של 20K אין את היכולת לרכוש חדש יותר ואם אני מוצא חדש יותר אזי שיש פה משהו מחשיד.
פיג'ו 206- מחיר יקר ביחס לשנתון. רכב מאוד מפנק. אוכל במעט יותר מהפיאט פונטו . טיפולים לא זולים בכלל. שווה את ההשקעה.
התחלתי לעשות סיבובים והאמת שנהפכתי להיות ממש "זונת רכבים" – עולה על כל רכב ובודק אותו.
קיבלתי באחד מן הימים טלפון מאמא שאמרה כי מצאה את הרכב האידיאלי בשבילי.
מדובר על פיג'ו 206 שנת 2000 אוטומט.
יד שניה מסטודנטית שגם היד שלפניה הייתה סטודנטית.
רכב שמור מכנית שתוחזק על ידי אביה של המוכרת שהוא בעצמו מוסכניק.
הגעתי לרכב , עשיתי סיבוב נוסף ,וכל כך אהבתי את הרכב הזה.
הנסיעה באוטומט כל כך רגועה, עתה יש לי את הזמן להתעסק בדברים החשובים באמת (כמו בדרך לדוגמא) מאשר להתעסק כל שניה עם המצמד וההילוכים.
הכל כל כך מפנק , פשוט ונוח שזה כזה כייף.
האהבה שלי לרכב הזה גרמה לי לרכוש אותו.
ביום שני הרכב הגיע לידיים שלי.
היום כבר נכנסתי למוסך מרכזי ועשיתי לו טיפול 30K ק"מ, ווקס והכנסתי לו אפילו K44 שאמור לנקות את המנוע קצת.
והנה התמונה של הבובה החדשה: