בן דודי רכש רכב השבוע רכב יד שנייה במצב כללי טוב מאוד.
הוא מבסוט מהאוטו, כך גם אישתו הטרייה, אך דבר אחד הפריע להם- יש רעשים בלתי מוסברים, מין סוג של צקצוקים כאלה מעצבנים, כמו חיכוך מתכות-פלסטיקים כאלה בשעת הנסיעה. כשהחלונות פתוחים הרעשים נבלעים ברוח, אך כשמכבים את הסיגריה ומפעילים מזגן- הרעש בלתי נסבל, עד כדי כך שזו סיבה למכור את האוטו...
המקור של הרעשים בא מכיוון כללי של הדשבורד התחתון מצד שמאל. כל נגיעה ולחיצה על חלקי הפלסטיק מתחת להגה מניבים את הרעש המעצבן, אך ללא יכולת לאתר חלק רופף או בורג סורר.
השתטחתי מתחת להגה, ליד הברקס [מזל שאין קלאץ'] [כמו שהבעלים הקודמים עשה פעמים רבות במסגרת המוסך ובבית ללא הועיל], ולאחר בדיקה קלה נמצאה הבעיה;
קופסת מתכת של האזעקה מונחת בחופשיות בין החוטים, נשענת על פלח אלומיניום שתופס צמת חשמל לדשבורד. התוצאה היא שכל תזוזה של האוטו מניבה חיכוך קל מאוד בין שני חלקי מתכת אלה, עם הזמן הצבע השחור של הקופסא נשחק, חיכוך המתכות גדל, וכך הרעשים.
לאחד ליפוף שתי שכבות של איזולירבנד [זה יותר קשה ממה שזה נשמע...], והסטת הקופסא החופשיה למקום אחר- חלפו הרעשים כלא היו.
בנסיעת המבחן שלאחר מכן- הוא לא האמין שהבעיה חלפה... הרכב שקט ומרגיש מוצק כמו שצריך.
את המסקנה המתבקשת כל אחד יקח לעצמו, בשבילי זו עוד עדות לכך שעבודה טובה נמדדת בפרטים קטנים. לו התקנת האזעקה היתה מקצועית- היו מקבעים את הקופסא ל"לא אכפת לי איפה", ולא משאירים אותה חופשיה, כי "מה כבר יכול להיות..."