אנלוגי

אני חושב שהם מהווים קונטרסט מתבקש לגיבוב. http://www.youtube.com/watch?v=KGRvJasvSLI דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

יהודי - שיחקת אותה, ועל הדרך גנבת לי רעיון לגיבוב עתידי, שירים בעלי שורה אחת. בגלל שאין הרבה כאלה חשבתי להרחיב לשירים שהיו צריכים להיות בעלי שורה אחת, כי השורה הראשונה בהם מסכמת את כולם ושאר הטקסט בהם הוא גיבוב. דוגמא מצויינת היא ״בדקה אחת שפויה״ של נטשה: בדקה אחת שפויה הצלחתי לראות את אוניות הצער טובעות בים גדול של תקוות קטנות ויין. גאונות צרופה, לא פחות. השאר - קיטש דביק. כשאפגוש את מיכה שטרית אומר לו את זה, אני חותם שהמשפט הזה היה תקוע לו בראש ואת השאר הוא הפליץ בגלל שלא היה לו אומץ לכתוב שיר עם שורה אחת. לגבי השיר של שלומי שבן - היופי בו הוא שהוא מדוייק לגמרי. האלבום הזה היה יחסית כנה, מאז שבן רק הולך ונעשה יותר יומרני. תפוח - אתה לא נשוי? לך למילואים, מעוז שיחות העומק מאז ומתמיד (וגם המון נאדים). לך לפסיכולוג. תזמין את הבחור הכי דכאוני בפאב לבירה. אין אנשים לא עמוקים, יש רק כאלה שעוד לא גילו כמה נמוך אפשר לרדת כשחופרים עמוק.

אני מת על חשופיות. לדרוך עליהן זה כלום לעומת לדרוך על קרפדה. ספיד סטיק זה מותג של קולגייט. כל השאר הם פשוט סטיק. לי נמאס מכל המריחות האלה ואני עם ספריי וסודה לשתיה.

המשפט ״רוב הגברים אוהבים וויסקי״ לא אומר שכל מי ששותה וויסקי הוא גבר.

אומרים שהביטלס עשו כבר את הכל, מסתבר שגם נעמי שמר. פעם התחלתי לתרגם את סוזן של ליאונרד כהן. הייתי נורא מבסוט מהשורה הראשונה שלי: סוזן אותך לוקחת לביתה על יד הנחל. היו לי עוד רעיונות להמשך השיר, כבר שרתי אותו בעברית במקלחת והכל, רק היה צריך לסדר ולשייף. יום אחד אני שומע לפתע ברדיו: http://www.youtube.com/watch?v=tCAdirCByWM דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. יום אחד אחזור לתרגם אותו בצורה יותר מוצלחת, התרגום הזה מרגיז בעיני, אבל הוציא לי את האויר מהמפרשים. מה שכן, לא טיפשה נעמי, אחלה שורה ראשונה יצאה לה.

לאחרונה אני מחפש. עוד לא הבנתי מה בדיוק, אבל בטוח שצריך למצוא. אתמול - מצאתי סיכוי למצוא. גייסתי את היאריס של אחי שמצידה מאוד שמחה על ההזדמנות לצאת מגבולות העיר. היא לא ממש מכירה כבישים בן עירוניים. הצעת עבודה שעל פניו נראית מאוד מבטיחה, אם היא תקיים אני עושה וואחד רמונט לחיים. עוזב את המקצוע שלי בשמונה השנים האחרונות (וואו זה ים זמן כשזה כתוב ככה מול העיניים, רק עכשיו זה מחלחל) ומתחיל בתחום שונה לגמרי. עוזב את המרכז לטובת הצפון. נהיה שכיר. שאלו אותי מתי אתה יכול להתחיל, אמרתי מתי שתגידו. Bring it on, כ״כ בא לי כבר 180 מעלות. מחכה לתשובה, אופטימי. במסגרת תהליך הראיון ביקשו שאעשה מבדק גרפולוגי. לא מחזיק מהקשקושים האלה, אבל יאללה. השלמתי ציורים, אני מקווה מאוד שלא יצאתי חתיכת יצור דפוק לגמרי. שמונה משבצות, באחת ציירתי ציפור עם גבה, בשניה בניין משרדים עם חלון אחד חשוך (כותרת התמונה - דרוש עובד, משרד פינתי). באחת ציירתי חוף ים עם קייט סרפינג. בעוד אחת ציירתי כלי עבודה חקלאיים, ובאחת אבזם חגורה של קאובוי. בעוד אחת - גשר מיתרים. אולי היו שש, אני לא זוכר יותר. חייב לציין שכישורי הציור שלי מוגבלים במקרה הטוב, אבל הפתעתי את עצמי. השלב הבא - כתיבת טקסט בן 20 שורות. אה, אז תגידו גיבוב! זה כבר קל. שני עמודי פוליו מילאתי בסיפור מעניין, אמיתי, משעשע, מרגש ומעורר מחשבה בכתב יחסית מוקפד. בוגר גיבוב אני, לא צריך סיבה כדי לכתוב. מאוד מעניין אותי על מה לעזאזל הם מסתכלים שם, אני חושב שעל פי המבדק אני נע על הקו הדק בין גאונות לטירוף, בין הקפדה פדנטית לילדותיות מובנית. מצד שני - מי לא? היום חזרתי מאיזו עבודה בב״ש, עדיין עם היאריס. אני מכיר לה את הארץ, שתדע שיש יותר ממרכז תל אביב. יום ארוך, מתיש, שאין לי חשק לפרט עליו בינתיים למרות שיש על מה. בואו רק נגיד שקמתי כשהיה עוד חושך, ולארוחת צהריים מצאתי זמן רק ב-16:00, בחומוסיה השכונתית. וזה לא כי לא הייתי רעב. בקיצור, החלטתי לשטוף כלים. זה דווקא התחיל טוב, מצאתי כוס שבורה בכיור. פחות כוס לשטוף. פאסט פורוורד שלוש שניות קדימה - אני מנסה להתגבר על הדם. נו דביל, תגידו, תפס את הכוס ונחתך. זהו שלא. את השבורה העפתי לפח. הכוס הבאה שהרמתי הייתה שלמה, עד שסיבנתי אותה מבפנים. נשברה וחתכה אותי עמוק, הבת זונה. מיד ניצלתי את כל כישורי הרפואה שרכשתי ברבות השנים, ובעזרת מיטב הציוד ביצעתי חבישה מקצועית. או במילים אחרות, ליפפתי נייר סופג והידקתי עם איזולירבנד. אחרי כמה סשנים של ספיגה נרגע קצת הזרם, מספיק כדי שאפציץ את החתך ביוד. עכשיו הכל בסדר, איכשהו הצלחתי לא לקרוע גיד. איך מחר אני רוכב ועובד - עוד נראה. לפחות ירדה עוד כוס ממצבת שטיפת הכלים. תוך כדי אני מהרהר על המצב, ויודע שכל הטקסט הזה שאולי קראתם הולך להיכתב בגיבוב: האם אין זה מקרה קלאסי של החבישה הכי גברית לפציעה הכי נשית? ושיר, לבנצי, לי ולכל מי ש : http://www.youtube.com/watch?v=ibuwWxb25PQ דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

קרא את זה לגבי הדיוק 390 - מבחן בעברית

UZEB הלהקה? אם כן, כבוד

ניתן למצוא מדי פעם טבק במשקל בשווקים או אצל בני דודינו (האמת פעם אחרונה קניתי ברחוב בקצרין). המחיר - זול. הטעם - זול אחושרמוטה. אני נשאר עם הבאלי שאג האדום. עריכה - לוקו סחתיין על הטיימינג.

נהוג בהודעה ראשונה בגיבוב לחשוף סיפור מביך. אנשים מגיעים הנה אחרי שהם פגעו בקרקעית והבינו שזה לא הסוף. קצת התחשבות בהם, כולנו כאן במסגרת צרת רבים חצי נחמה. התשובה לשאלה שלך היא כמובן כן. שומאכר ניסה להגיע לפריז אבל עלה על המטוס הלא נכון. לא תשמע אותו מתלונן, ואם כן - שיחנק עם האספרסו המשובח שלו. אני מכיר עוד מילים ברוסית מעבר לקללות, אבל רובן רלוונטיות לעבודה שעבדתי בה פעם (תסתכל, זהירות). גם מילות נימוס (תודה, בבקשה, סליחה). נדמה לי שאני יודע להגיד גם ״את ממש יפה״. יש לי עוד כל מיני הבלחות (יתושים, קיפוד, נחש). המוזר הוא שאם אני מבלה בסביבה דוברת רוסית כמה שעות אני ממש מתחיל להבין מה אומרים מסביב. גם עם ערבית זה ככה. מתישהו זה יקרה לי עם עברית.

אני כרגע גר בת״א, אבל בודק אופציות לעוף מהמרכז קיבינימט. צפון/דרום/חו״ל - הכל הולך. פתוח להצעות!

גם אני בעליהן הגאה של קרוקס שחורות, אין כמוהן לקפיצה קטנה למכולת. בכלל, מי שמסנגר על כפכפי אצבע ומלכלך על קרוקס - משהו מאוד לא בסדר איתו. כפכפי אצבע זו המצאה של השטן. קיץ=סנדלים/נעלי ספורט מרשת. חורף=נעליים אוסטרליות. משהו לנעול לדקה=קרוקס. כל השאר לא רלוונטי. חזרתי לסיבוב שני נגד הפלורסנט המחשמל, עוד לא פתרתי את הסיפור התמוה הזה, אבל הכל הותקן ועובד. פונה ללכת, ועל הדרך סונג׳רתי: ״רק לתלות עוד מראה״. לא כדאי לך כאן, שימי אותה שם. ״לא לא, כאן״. מה דעתך? ״צדקת, בעצם שם״. קודח, מתקין. ״רק להאריך את המנורה בחדר״. נראה לי נמוך מדי. ״לא לא, זה בדיוק מה שאני רוצה״. מפרק, מארגן כבל חדש, מאריך, מסדר הכל יפה יפה. ״בעצם לא, תקצר חזרה״. מפרק, חותך, מסדר הכל יפה יפה. נו מילא, הארנק עכשיו מלא והכל בסדר. בחיי שהייתי מעדיף פי אלף את הטרקטור. רופני, אני אעבור בשמחה לאיזור חיפה, צריכים עובדים?

עם הצד של התקע.

והפדיחה שלי להיום - לוסטרה קלמרה, ולא השיבוש החינני שלי. אשכרה הלכתי לחקור מאיפה מגיעה המילה המוזרה הזו. לוסטקרמה מופיעה במקום אחד בלבד ברשת, נחשו איפה... אנחנו על המפה! להגנתי אומר שסבי ז״ל היה חשמלאי, וממנו למדתי את המונח. מצד שני העברית שלו לא הייתה נטולת מבטא, כך שייתכן שהוא צדק. בטוח התכוון לטוב. אה, ומרק צודק לגמרי - ניתקתי את המיקרו כדי לחבר את המקדחה, והשקע היה מותך כולו! אין ספק שמישהו שם עבד עם המיקרו שעות נוספות.

שרטוט פאר שהפתיע גם אותי כמה הוא יצא טוב. עדיין, אם אחד הקווים חי המנורה אמורה לדלוק.

לי הכספומט נתן לא מזמן 500 ש״ח בלי בכלל לשאול אותי כמה אני רוצה. כמובן שהבנק הוריד לי מהחשבון בדיוק 500 ש״ח.

אתה עושה חיים תאמין לי. אני מקנא באמת. לא צריכים אצלכם עובדים? אתה גם עושה טעויות. סיקול אבנים, ולא סיכול. לנכש עשבים, לא לנקש. דמיין סיטואציה, אתה בבמוו, פתאום מגיעה לך מיני מהשוליים. עדיין רוצה למכור? רק בשביל זה הייתי קונה אותה. טוב נו, לא רק. מקנא ברוכש המאושר, ומתגעגע כבר מעכשיו. ------- התחשמלתי היום. לקחתי עבודת שיפוצים קלילה - להתקין מנורות, וילונות, ארונות, מתלים ועוד כאלה שטויות. סחבק זהיר, מוריד את הפקק האחראי על תאורת הסלון. מפרק המנורה הישנה מהתקרה, מגלה שהיא מחוברת לשני קווי חשמל. מנסה להבין למה זה טוב, ופתאום זזזץץץץץץ. כאן המקום לציין שעקב מחסור בסולם עמדתי על שולחן די רעוע. רק אלוהים יודע איך לא נפלתי. שנים כבר לא התחשמלתי, שכחתי כמה זה מרענן. עזבתי את הבת זונה לנפשה, מחר אני חוזר לפרק לה ת׳צורה. לפני כן מוריד את הפקק הראשי, כמובן. לתשומת לב החשמלאים שאלה רצינית: למה שמנורה תהיה מחוברת לשני קווי חשמל כשיש לה רק מתג אחד (שני הקווים מתחברים לאותה לוסטקרמה)? איך זה שאחד הקווים חי אבל המנורה כבויה? אז הנגלה הראשונה של הבירה הביתית כבר במצב שתיה, בעיני יצאה סטאוט מעולה, לא פחות. כזאת שאם אני יושב שאיזה מקום ויש בירה לא מוכרת בברז, ואני מבקש לטעום - אני שותה ממנה כל הערב. קבעתי כלל לא לשתות יותר מבקבוק ליום, שלא תיגמר. שותה עכשיו אחד ומפנטז על שבירת הכלל, איזו יופי של בירה. באו חברים מהזן המטומטם. הביאו בירות, ו-וודקה רדבול (מטומטמים, מה לעשות). יושבים, שותים, אני מוציא בגאווה את פאר היצירה, החבר׳ה מקטרים. לא טעים להם לשותי הקרלסברג האלה. כבד להם, מר להם, יותר מדי טעם (אשכרה אחד אמר את זה). אני חייב להחליף חברים בדחיפות, ולבשל מהר IPA מרה כמוות ועמוסת כשות. ככה אני אהיה בטוח שהם לא יגעו בה, יותר בשבילי.

אני בעד נקמה וכל זה, אבל לפרק קוקסינלים זה לא התחום שלי. תהנה לך לבד עם הסטיות שלך. לוקו תזכור - קטר טוב מושך קדימה גם אם לפעמים הגלגלים מסתובבים על ריק. רק אל תרד מהמסילה.

זה נכון מאוד וברצינות, כמו שאמרתי - לא מתנגד לGPS, להיפך. נהנה מאוד מיתרונותיו, אבל לעולם לא סומך עליו בעיניים עצומות. בוחר לי את הכביש והכיוון הכללי, ושהוא יתעסק בניואנסים.

מי שסומך בעיניים עצומות על מכשיר אלקטרוני ואז מאשים אותו, בוודאי אינו חכם יותר מאותו המכשיר. מבט קטן במפה לפני היציאה והגיון בריא - והג׳יפיאס כבר יתאים עצמו לדרך שתבחר. ככה אני נוהג כבר שנים. כל פעם שבמקרה יוצא לי להזדקק לשירותי ג׳יפיאס בלי הזדמנות להעיף מבט במפה קודם אני סופר חשדן. לא סומך על ההגיון של הדבר הזה. בהרבה מקרים אני עוצר בצד, מסתכל במפת הסמארטפון, מבין את הכיוון הכללי ורק אז מתחיל נסיעה עם הכוונת ג׳יפיאס, תוך חשדנות תמידית.

באיזו יד אתה מגובב?

ציטוט מתוך ציתות למריבת שכנים: -"מי אתה חושב שאתה, אלוהים?" -"לפני שניה קראת לי בן זונה, את אומרת שאלוהים בן זונה"? -"איך אתה מדבר, השם ישמור" -"את והשם שלך! יאללה כבר". -"מה הבעיה שלך עם השם שלי?"

אז הנה לשעת לילה זו. אני מוותר על הסברים, יש הכל בתחילת הקליפ. אפילו כתוביות עם מילים. תהנו (השיר מתחיל ב 2:40). http://www.youtube.com/watch?v=4sWPZ7z4Ndg דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. יצא לי לראות אותם בשתי הופעות, בהחלט משעשע. מה שבעיקר אני זוכר משם זה את ה , שלדעתי אפילו צולמה באחת ההופעות בהן הייתי: http://www.youtube.com/watch?v=p8dR0JtCkyU דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

זה יהיה כמו דייט מהרשת, ניפגש ופתאום נגלה שאנחנו לא מה שחשבנו ושאין לנו על מה לדבר. או בקיצור, אני בעד אם יש הרבה אלכוהול, ולא אני נוהג. אולי בעצם עדיף להשאיר את הגיבוב כקבוצה אנונימית, AA סטייל. We love you, loco. התאמתי את תוכנית 12 הצעדים: 1. הודינו שאנו חסרי אונים מול הגיבוב, שחיינו הפכו בלתי ניתנים לניהול. 2. הגענו להאמין שכוח גדול מאתנו יכול להחזיר את שפיות דעתנו. 3. החלטנו למסור את רצוננו ואת חיינו להשגחת רזמל כפי שאנו מבינים אותו. 4. עשינו חשבון נפש מוסרי, נוקב וחסר פחד. 5. התוודינו בפני לוקו, עצמנו ואדם נוסף על טבעם המדויק של פגמינו. 6. היינו נכונים לחלוטין שהגיבוב ישחרר אותנו מפגמים אלה באופיינו. 7. ביקשנו אותו בענווה שישחרר אותנו מחסרונותינו. 8. עשינו רשימה של כל האתיופים שבהם פגענו והיינו נכונים לכפר על כל מעשינו בפניהם. 9. כיפרנו על מעשינו במישרין בפני אנשים כאלו כאשר הדבר ניתן, פרט למקרים שמעשה זה יפגע בהם או באחרים. 10. המשכנו בחשבון הנפש, וכאשר שגינו, הודינו בכך מיד. 11. חיפשנו בדרך של גיבוב ושל ברבורים לשפר את הקשר ההכרתי שלנו עם אלוהים, כפי שאנו מבינים אותו, כשאנו מגובבים רק לדעת את רצונו מאיתנו ומבקשים את הכוח לבצע זאת. 12. כשעברה עלינו התעוררות רוחנית כתוצאה מצעדים אלה, ניסינו לשאת בשורה זו למגובבים וליישם עקרונות אלה בכל תחומי חיינו.

אלה בד"כ השעות שאני שם איזה שיר מהורהר, אבל עוד לא בא לי. אולי יותר מאוחר. כן אפנק בכתבת איכות ממאקו שעלתה לי בפייסבוק. לתושבי הגיבוב המצויים שבורחים כמו מאש מצירוף המילים כתבת איכות, אני מבטיח שיש שם כוסית בביקיני. בליקיני, ז"א. אגב, מישהו יודע בכלל מי זו? חזרתי מארוחת ערב רוויית יין, אין כמו לדווש שיכור על האופניים, זה מעלה את האלכוהול מהר למוח. עברתי דרך אותה צומת שבה התרסקתי לפני כמה חודשים. מצחיק, אני רוכב כמעט רגיל לגמרי בכל שאר המקומות, אבל לפניה הזו אני כנראה לנצח אכנס קצת יותר לאט. עכשיו מתחילה הבעיה. אני מסוחרר קלות מהיין, ואין לי שום אלכוהול בבית חוץ מבקבוק עראק החירום. אני קצת מפחד מההשלכות, ובינתיים מתרכז בלז**ן לכם את השכל במקום לדפוק לעצמי את הכבד. אז תודה על זה. אבא עשה לי תרגיל עוקץ. הוא קנה אוטו חדש, הגיע לת"א ושאל אותי אם בא לי לעשות מחר סיבוב. הוא יודע שאני אוהב לנהוג, בטח על רכבים שלא נהגתי בהם עדיין, וגם יש לי חסך אחרי השלילה. כמובן שאמרתי לו שבשמחה אעשה סיבוב. תגובתו? "מצויין, אני צריך לאסוף משהו מפ"ת, אח"כ עצירה בזכרון יעקב ואז קפיצה קטנה לטבריה וחזרה לת"א. אין לי כוח לנהוג, אז מזל שאתה פנוי". יאללה, רואד טריפ עם אבא.