shay_ts

תתחדש ותהנה. מחכים לתמונות

מבין אותך. אני כל כך התרגלתי אליו שכשהוא מתריע התרעת שווא במקום להתעצבן אני משיב לו ברוך "מה ממי, מה יש?"

הפיקנטו רכב מוצלח מאד כשלעצמו, כך גם ה- I10. הן קיה והן יונדאי נהנות ממעמד מוביל בשוק הישראלי גם ללא קשר לרכבי מיני. הפיקנטו עצמה גם מאד ותיקה משנת 2011, והיתה רכב המיני הראשון שאיננו "פשרה". הותק גם הופך אותה למוכחת ונפוצה, מה שמבצר עוד יותר את מעמדה בקטגוריה. גם היונדאי פחות או יותר זהה מ-2014. בהינתן המותג הפחות "חזק" (שברולט), מועד ההשקה המאוחר (2016) והעובדה שהדור הקודם היה פח (לדעתי), נקודת הפתיחה של הספארק היתה בתהומות השאול, ועל רקע זה אפשר דווקא להסתכל על נתח השוק שלה בתור דוגמא להצלחה מרובה (קרי, תפסה ובגדול). מדובר במכונית הנמכרת בקטגורייה פרט לצמד הקוריאניות למרות ה"פור" שיש לקוריאניות במגוון היבטים. אין אף מכונית מיני אחרת שמתקרבת להצלחה של הספארק (כאמור, בהתעלם מהקוריאניות המובילות).

גם אתה עם 30,000 קילומטר? אוי ואבוי... אני חייב להגביר את קצב נסיעותיי תודה רבה על חוות הדעת MADCAT

נכון מאד לגבי הספארק. משך האחריות זהה. לגבי רכבים אחרים (כמו הפיקנטו) משך האחריות שונה בעסקת 0 ק"מ אל מול עסקת יבואן. אצלי במעמד הרכישה הוזמן הרכב מהיבואן על ידי קל-אוטו ולכן האחריות שלי זהה לחלוטין לרוכש רכב מסוכנות. שי

היי עלמה, נתחיל מדיסקליימר. אני לא מומחה בכלל, אני סובל מהטיית הבעלות, ודעתי איננה אובייקטיבית לעולם ובפרט כעת. כל החלטה שתבצעי היא על אחריותך המלאה ואין לראות באמור כל ייעוץ או הכוונה שמתחשב במצוקותייך האישיות בלבד. ועכשיו, אמינות - אין ספק שהספארק "מתקדמת" יותר בהיבטי מנוע ובעיקר גיר. להגיד למוסכניק שקנית דגם עם טכנולוגיה יותר חדשה זה כמו להיות בן 40 מקריח ולשלוח הודעה בטינדר לחיילת. אין ספק שתתקל בסירוב. אני אישית לא מכיר מחלות של הגיר הנ"ל בדגם הספציפי, אבל חד משמעית יש פחות מכונים שיודעים להתעסק עם גיר רציף אם וכאשר יתחיל לעבוד כמו הסלולרי של פעם - רטט בלי צלצול. במקרה שלי, החסכון בדלק ביחס לפיקנטו יותר מיפצה על כל עלות שיפוץ או חלף יקר ככל שתהיה. מבחינת הטיפולים השוטפים והבלאי הסביר והצפוי, כרגע, על פי מחירון המוסך המורשה, המחירים לטיפולים שוטפים אינם שונים מהותית ממחירי הטיפולים בפיקנטו. ככלל, הדגם רץ מ-2016 ואני לא מכיר כאמור שום בעיה רחבת היקף (סלט נקודתי יכול להיות בכל בית קפה או סביבתו). אז תמכתי והסתייגתי בו זמנית, ובסך הכל יותר תמכתי מהסתייגתי, לא? שוק - אין ספק שהספארק בעלת שוק חלש יותר, כי כולם קונים פיקנטו (סדר גודל של על כל ספארק אחת שנמכרת נמכרות 3-4 פיקנטו). כאן השאלה היא כבר מורכבת יותר. כדי לדעת האם זו בעיה צריך לחשוב על החיסכון ברכישה ככל שקיים, חיסכון בעלויות אחזקה (החסכון בדלק הוא מטורף, בטח אצלי), ובכלל נבואה צופה פני עתיד. אני קונה מכוניות עד שהן נגמרות. אין לי בעיה של RESIDUAL VALUE. לגבייך? את יכולה לבדוק מה פחות או יותר המחירים ביד 2 למשומשות. אני מאמין שהפער לרעת הספארק אבל ברכב זול מלכתחילה ובהנחת החזקה במשך תקופה יחסית משמעותית לדעתי ההפרשים מתקזזים. אם את מתכננת למכור אחרי שנה בכל מקרה רכישת רכב חדש היא מהלך פרובלמטי, אפילו אם זו פיקנטו האלמותית. מציאת חן - ברכב קטן, ראשון, זול, חסכוני, שכבר רץ בשוק כ-3 שנים ללא הפתעות ובעיות מיוחדות, לדעתי זה כנראה הפרמטר החשוב ביותר. אם כבר תמיכה חזקה ובלתי מסוייגת, הרי שאתן לך אותה בנקודה הזו. אם יש עוד שאלות, מצוקות או בעיות, מוזמנת לשאול כאן או בפרטי. שי והספארק בעלת הנסועה הגבוהה בעולם

היי, תלוי בסוג הנסיעה כמובן. אם הרוב בין עירוני - סביב 600. מצב נפוץ אצלי. ככל שנוטים יותר למתווה עירוני יותר מתקרב ל-500. נפח הטנק 35 ליטרים. שי

לשואל המקורי - אין מחשב דרך בספארק LT. צריכת הדלק הבינעירונית שלי (1:18 בשיוט, עם הגעה ל-1:20 פעם אחת) התקבלה בבדיקה קפדנית מול משאבה (באותה משאבה באותה תחנה במדגם שכלל כ-10 מילויים). גם צריכת הדלק מעלה נשמעת סבירה והגיונית. כמובן שכמו תמיד זה גם תלוי באופן שבו נוהגים. ואכן, אני שכרתי את האוטומטית בקל אוטו. לדעתי, הגיוני שתהיה גם בAVIS שלדעתי נשלטת על ידי UMI. המנוע עצמו - שקט מאד בשיוט. סל"ד נמוך מאד לאור התיבה הרציפה, על 100 קמ"ש הסל"ד הוא סביב 2000, ולא עולה מהותית כשהמהירות גדלה.

אם יוליאן אומר, אז אני מפסיק לסייג את דעתי בעניין. הספארק נוחה. DROPS THE MIC

היי גל, לדעתי המושב סבבה (ראה גם תשובתי והמלצתי ללביא לעיל), אבל זה קשור בין היתר לרגישות האישית וגם למבנה האנטומי. מן הסתם יהיה פחות נוח ממכונית "מפנקת" אבל לי זה סבבה לגמרי, ממש. שום בעיות או כאבי גב גם אחרי נסיעות ארוכות בתוואים שונים. אם הייתי כתב רכב הייתי כותב ש"חסרה תמיכה בקצה הירך" אבל זה מעניין לי את ה***. כל עוד במהלך נסיעה ובסופה אני סבבה לגמרי - זה תופס. וזה המצב אצלי.

היי חבר, זה מאד אישי. בהחלט ייתכן שיש כאלו שזה לא יתאים להם. פתרון ביניים הוא לשכור רכב כזה לשבוע ולראות איך אתה מרגיש. אני עשיתי את זה ולכן ידעתי שלא אתחרט בהיבט הנוחות. יש מקום נהדר ומרחב כללי טוב מאד מקדימה, גם לכתפיים ובהיבט התחושה הכללית (בהשוואה לפיקנטו של אחותי). מאחור לא משהו (אם כי סביר ביחס לקטגוריה), תא מטען לא משהו. אבל אותי זה כאמור לא מעניין. המושב נוח לי מאד. מעולם לא הרגשתי כאבי גב בסיום נסיעה. לדעתי, המושבים יותר נוחים מה-206 (שנת 2011) שהיתה לי. אבל שוב, אישי אישי אישי. חוזר על ההמלצה לשכור את הרכב לביצוע נסיעות ארוכות אם אפשר. לגבי המעבר לג'אז לטובת חסכון - האם אכן הג'אז חסכונית יותר מהאיוניק? מאד מפתיע אם זה המצב. בדוק?

תודה רבה! מעניין באמת אם האפשרות קיימת. אני אישית פחות מתחבר לבקרות שיוט. עוף מוזר.

קורנפלקס במים - ביטוי שמשקף עוני, לא באמת... חסכון - אכן, הסטיגמה הבזבזנית ממש לא נכונה לדגם החדש. ישנן מכוניות חסכוניות יותר, כגון הספייס סטאר למיטב הבנתי (יוליאן פה יספר לך על נפלאותיה) ואולי גם הרובוטיות, אבל בהתחשב בנפח המנוע וכוחו, ובכך שבסופו של יום עדיין מדובר באחת המכוניות החסכוניות ביותר בקטגוריה (במיוחד לתוואי שבו אני פועל) - אש על הגולש (וכבר התבכיינתי על זה שנסיעה בספארק היא יותר כמו גלישה מאשר נהיגה דינמית, אז המינוח במקום). 1:10-1:12 אני לא עושה גם ביום עמוס סידורים בתל אביב.

צריכת דלק מעולה ביחס לקוריאניות, ומעולה בכלל (בהתחשב במנוע 1400!). אני מאד מרוצה והופתעתי מאד לטובה. הגיר הרציף עושה עבודה נהדרת במישור הזה וגם במישור ה"נינוחות" (לצד אפס ריגושים וחיבור). טיפול אחד בוצע בעלות של קצת מעל 600, הרפידות המקוריות פיקס.

היי! גז - האמת שחשבתי, ואז התחלתי לקרוא ש: א. זה יכול לפגוע באחריות (הרכב חדש ולכן באחריות יצרן). ב. יפריע לי להכנס לחניונים מקורים (ואז בכלל לא יהיה לי מה לעשות עם הכסף שאני חסכתי ברכישה). ג. לא בכל מקום יש תחנת גז (ולי זה קריטי, אני נוסע המון ולמקומות מרוחקים). ד. לעתים יוצר בעיות זיהום אוויר בטסטים (לא יודע עד כמה נכון, קראתי מדי פעם). ה. תתכן עלייה במיסוי שתוריד כדאיות בטווח הארוך (סוג של ספקולציה אך בעלת בסיס). לכן ירדתי מזה לעת עתה. אם יש לך מידע אחר שסותר נתוניי / הנחותיי, אתה מוזמן לשתף! בקרת שיוט - דגם הליסינג LT חסר בקרת שיוט. האמת שגם הדגם המאובזר יותר. רק הדגם הבכיר בהיצע LTZ כולל בקרת שיוט. זה לא כזה קריטי לי ולחלוטין לא שווה את תוספת הכסף מבחינתי (82,500 מחיר קטלוגי, גם אחרי הנחה דרסטית ביום מכירות של בעל הבית השתגע עדיין לא שווה לי). אגב בדגם שלי גם אין מערכת מולטימידיה, מצלמת רוורס וכו'. אני מסתובב עם צלחות פלסטיק ולא עם חישוקים קלים או כל פינוק אחר. דאמיט, אפילו אין "חוטים" שמרימים את המדף של תא המטען כאשר פותחים אותו (שוב, אצלי זה פחות מעניין). וגם לא תאורת תא מטען. וגם לא... טוב די. עדיף לומר מה יש - חיישני רוורס בהתקנה מקומית ודיבורית בלוטות' מקורית מהיצרן. מספיק לי. איש פשוט. גדלתי על קורנפלקס עם מים. שי

איזה קטע, לא ידעתי שיש לי שותפים בתחושה שקלתי דיזל בשעתו, והחלטתי שלא. למה? בעיקר כי אני מת על מכוניות קטנות (אשכרה לא אהבתי את זה שה-206 גדולה מדי), ואין הרבה קטנות דיזליות. לא ערכתי תחשיב כדי לגלות כמה התחושה הטיפשית הזו עולה לי, אבל בהינתן מחיר הרכישה הזול ורכב יחסית חסכוני, נראה לי שאשרוד עם שגיונותיי.

אני ידוע בהגדרתי כסגפן על ידי יודעי דבר. יש האומרים שזה תורם לרוחניות ואחרים אומרים שאני פשוט קמצן. בסך הכל האמת היא שנחמד לי מאד. אולי כי אני פשוט לא מכיר אחרת (אנלוגי לאדם שגדל על גפילטע פיש).

הקדמה חפירתית: הסקירה הקודמת שכתבתי היתה לפני כ-3 וחצי שנים. אז, היתה ברשותי פיג'ו 206+ ידנית (כמובן), והייתי צעיר בנפשי ורוחי. למרות שהפיג'ו עברה קילומטראז' אימים והפכה ממצב של מגנט בנות (לא באמת) לגרוטאה חבוטה, הרגשתי אליה חיבור וחדווה רבה. ימיה נגדעו באיבם בחלוף 6 שנים, 240,000 קילומטרים ו-47,000 ש"ח שהושקעו במגוון רחב של תיקונים (ולא כי הפסקתי לתקן, אלא כי - טוטאל לוס שלא באשמתי). באותה העת גם פרסמתי סקירה אודותיה. סקירה שהיתה טעונת רגש לוחמני של גיל הנעורים וגרמה לי כמעט להיות מורחק מהפורום, בשל תגובה מופרזת שלי לאחת מהתגובות לסקירה. אבל הנה, כזקן ישיש המחפש קתארזיס ושלווה, ניגש אני בחיל ורעדה אל המקלדת שוב. העניין - חווית הקנייה (גם כן, בסגנון ארוך מהרצוי): המכונית נרכשה דרך CARBAY כדי להחליף את האקסנט 2001 ששימשה אותי כרכב גישור מאז מותה של ה-206+. "מדוע אוטומט?" ישאל הקול בלבו של הקורא, "הלא כל חיבתך לחיבור המכני תעלם בעת רכישת ליסינגומטית". ואכן כן היא. את הנימה המיליטנטית של ידני בכל מחיר החליפה שחיקת סחוס בברך שהאכילה אותי מרורים בהחלפות ההילוכים שקדמו למות הפיג'ו. כך, מצאתי עצמי תר אחר מכונית אוטומטית חדשה. נסיעות מבחן בוצעו לרוב עוד לפני ביצוע ההזמנה; שכן ידעתי כי ימיה של האקסנט ספורים. כך, עברתי על טויוטה אייגו (המעניינת דווקא!) ויונדאי I10 (שקית נייר חומה בהיבט הריגוש), אבל החלטתי שאין לי זמן וכדאי לנצל את הטבת ה-0 קילומטר דווקא משום שאני נוסע במכוניות עד לקבר הקרוב ביותר הקיים. עוד חשתי כי הזקנה הפושה בקרבי ודוח המהירות שגרם לי להיות על תנאי גורמת לי לויתור מוחלט על שיקולי אגו וריגוש. העלות הסתכמה בכ-63,000 ש"ח. 61,900 בעד המכונית, 500 ש"ח בעד ההובלה (לפחות בזמנו נאמר לי שלא ניתן לבצע איסוף עצמי ולחסוך בה), אגרת רישוי של קצת מעל 1200 ודמי טיפול ושקרים נוספים. הנציג שטיפל בי ב CARBAY היה מקסים. המכונית הגיעה אחרי כ-3 שבועות למיטב זכרוני (עיכוב מסויים בעקבות החגים) במשאית מהודרת ישירות לביתי. נייס. המכונית הגיעה נקייה ומסודרת למעט עטיפת NATURE VALLEY שהשאיר לי המתקין כמתנה בתא המטען. נייס 2. העניין - חווית השימוש (גם כן, בסגנון ארוך מהרצוי): שכרתי את המכונית טרם החלטתי על רכישתה. ידעתי למה לצפות ובסך הכל הייתי מרוצה. צריכת הדלק בנסיעות הבין עירוניות שאני מבצע פנומנלית (1:20 היה השיא, 1:18 מושג כעניין שבשגרה). על אמינות אין על מה לדבר בינתיים. וחווית נהיגה? אין. לפחות לא למישהו שהיה בעבר על פיג'ו 206. המכונית מרגישה כאילו היא מרחפת על הכביש, מאד נעימה ובמקביל מאד מאד מנותקת. באמפרים וכו' מורגשים היטב, אבל ההגה לא משדר שום דבר, האחיזה מרגישה נמוכה בלי לדעת אם היא באמת נמוכה או שזה מוחי הקודח, תיבת ההילוכים הרציפה שנעימה מאד בשימוש מנהלתי זועקת "עזוב אותי באמך" על כל ניסיון להיות דינמי ובכלל. זה לא זה. אבל גם אני לא מה שהייתי בגיל 25. אז כחלק מהחיים משלימים. לא עם זה שאין ריגושים; בהחלט אפשר למצוא אותם בין אם בעולם המוטורי בין אם במקומות אחרים. אבל משלימים עם סוג המכונית, עם אופייה, ועם אישיותה חסרת האישיות. הנוחות אם כך בסיסית למדי. המרווח - נאה ויאה. השימוש שלי בתא המטען אפסי כי כמו זוהר ארגוב, אני בדד. למי שזה חשוב לו - הוא קטן מדי. המיזוג מצויין, השקט מתא המנוע מופתי (אם כי רעשי רוח וצמיגים יש ועוד איך), הנדסת האנוש טובה והתחושה הכללית פשוט נעימה. פחות או יותר כמו הנשים שמציעים לי לדייטים מאז גיל 30 רק בלי הקטע המבאס של שיחת יחסינו לאן. גזר הדין- ורדיקט אתרי אפס קילומטר מציעים את המכונית במחיר שנע בין 59,900 ש"ח (קארקליק) ל-61,000 ש"ח (מוטודיל). בשנת 2019 צפוי לצאת דגם חדש, שיכלול בלימה אוטונומית ושינוי עיצובי. בכל זאת כרגע, מדובר בתמורה הטובה ביותר לדעתי למי שמתכנן לרכוש רכב משיקולים פרקטיים ומתכנן להחזיקו עד מותו או בקרוב לכך שהרי השילוב של מנוע 1.4, תיבה אוטומטית "אמיתית" (עם הקטע שאולי יבאס חלק עד שמתרגלים אליו - התיבה הרציפה עם יחסי העברה מזוייפים), מרחב מחייה טוב, נוחות נסיעה טובה למדי ושימושיות לא רעה בכלל - מנצח את כל המתחרים בטווח ללא יוצא מן הכלל, גם אחרי התייחסות למבצעי יבואנים. נחכה עוד כשנה שנה וחצי לבחינת השימושיות. אולי המרורים שאוכל יגרמו לי לעדכן קצת אחרת. לכל מי שיש שאלות לגבי המשמעות של שימוש אינטנסיבי במכונית זו, לאדם שהיקף נסועתו כ-70,000 בשנה, מוזמן. שי

****הודעה גסה בצורה יוצאת דופן נמחקה והמשתמש קיבל התראה חמורה****

נכונה הטענה של מי שטוען שאינני בקיא די הצורך ברכבים, לא תיאורטית, לא מעשית - ולכן כנראה חלופות אחרות יכלו להוביל למחשבות מוטוריות אובדניות פחות מבחינתי. אבל זו נראית לי מגמה. כולנו שמנים יותר וכולנו מנותקים יותר (ובבקשה לא להעלות תמונות שלכם בלי חולצה במסגרת טיעון נגד). זה מאד נוח להיות שמן ומנותק, ומאד יעיל, ומגדיל תפוקה, אבל משהו הולך לאיבוד בדרך. חד וחלק אמרתי, 3 דקות ראשונות של פקקים עם יונדאי הרגישו מעולה ביחס לקלאץ' עם נקודת הפרדה בגובה האלפים ב-206+. אבל מיד אחר כך, רציתי לברוח. כלומר יש משהו בנוחות שגורם לרכב להיות סוג של אינפוזיה של מזון לוריד במקום לשבת לארוחה עם חברים. אתה לא באמת מעורב. אתה לא באמת עושה הרבה. אתה סתם יושב כמו אידיוט (או כמו אדם חכם, כל אחד יבחר מה שמתאים לו) ונח. ואני שואל - מה נחה? מה נחה מה? לנוח 10 דקות בפקקים זה בסדר, לנוח בנסיעות ארוכות זה סיוט (כן! סיוט. ולשם האנלוגיה: מעדיף לעבוד שעתיים במשרד או אפילו בחוץ מלעבוד שעתיים בשמירה). אני מעדיף שאון מנוע ורעשי רוח מטרידים על שקט ובועתיות מוחלטת, שבה רק מד המהירות מספר לכם מה אתם עושים, ואתם בתכל'ס לא ממש מאמינים לו. ונשבע לכם, שאם מישהו היה אומר לי את זה לפני הרכב החלופי (שעשיתי איתו כ-400 ק"מ ביומיים) הייתי חושב שהוא מקשקש. דווקא בגלל זה, ודווקא בגלל אי ההיגיון המסויים המובנה בטיעוניי, התופעה הזו מעניינת אותי יותר.

שלום לכולם, ברשותי פיג'ו 206+ (כמובן ידנית) משנת 2011 (135K ק"מ). המקלדות שצפו ושטפו את הרשת לגבי העובדה שמדובר ברכב מיושן. ואני מסכים. והיום בשל מות מצברי ז"ל לקחתי רכב חלופי - יונדאי I20 אוטומטית 2012. פאר היצירה? לא, שכן זו לא גרסת הSUPREME. ובכל זאת, רכב מודרני ונוח הרבה יותר מהפיג'ו, הלא כן (15K ק"מ על היונדאי). בדקות הראשונות זה היה נחמד למדי שהכל שקט ונעים יחסית לפיג'ו. ואחרי 3 דקות בערך, לא מצאתי את עצמי. כל כך משעמם, כל כך חסר תחושה, כל כך... מבחיל. זה לא שהרכב שלי יותר מהיר (73 כ"ס). או זריז (נדמה לי כ-12 קג"מ). או שש לעלות מהר יותר במעלה הסל"ד עם השסתום וחצי במנוע ה TU שלו. זה לא שהרכב שלי יותר מודרני. זה לא שהרכב שלי יותר מטופל ומלוקק (סליחה מכל יושבי הפורום אני רחוק מלטפח רכבים, בהקשר זה, אני יותר קרוב לדמויות שאתם שונאים). נהפוך הוא. רכבי נולד מיושן, התיישן ונטחן. אבל לא יכולתי להתנתק מהתחושה שאני פשוט מת, אבל מת משעמום בנסיעה ביונדאי. וואט דה פאק קורה פה עם שקית נייר החומה הזו שקוראת לעצמה רכב? לנהוג בדבר הזה - יותר גרוע מלעמוד בתור לדואר. יותר גרוע מלשכב על הספה כשהממיר נתקע על ערוץ הכנסת. יותר גרוע מללכת מורעב לארוחה טבעונית. טוב, לא הכי מצחיק, וגם הבנו. אבל זה גרוע, אמרתי או לא? מבין גדול ברכבים אינני. אבל אני מספיק מודע לתחושותיי. ואם היו נותנים לי יונדאי כזו - חדשה, תמורת רכבי (בהנחת היעדר האפשרות למכור), הייתי מתנגד חד משמעית. תהייתי היא האם ישנם נהגים נוספים, דווקא אלו מהז'אנר המתון, שרחוקים מלהשחיז שפיצים ולהשפריץ ניטים ונוסעים בסוג של עגלה ובכל זאת חולקים עמי תחושת קבס דומה בהקשר דנן. וגם אם הודעה מעוטת תכלית זו תמחק, פורקן לתחושותיי נמצא בה. דיינו.

1+ האיביזה היתה בתחילה בדגמי 3 דלתות ולא עניינה אותי מסיבה זו. הבאסה התחילה אחר כך, עם הפיאסטות ושות' (את הפיאסטה אני מאד מחבב). האמת שאחרי ההזמנה אפילו שקלתי לבטל כדי להזמין פיקנטו, אבל התור הארוך + העובדה שמדובר במיני ביאסו אותי. הנחמה היא שכאשר אתה קונה רכב כזה, מראש אתה יודע שאתה קונה רכב ישן - הציפיות בהתאם ועליהן הוא עונה באופן מושלם (ועם אבזור די נדיב). ואפילו מקבלים קצת פאן בטעם של פעם בדרך (רכב עם אופי זה נחמד). זה לא סותר את העובדה שמדובר בדינוזאור שהימים הטובים שלו היו בתקופת הפוגים והטמגוצ'י.

שלום לכולם, אני מתיימר לטעון כי נכון למועד כתיבת שורות אלו, אני האדם שצבר את מספר הקילומטרים הרב ביותר על רכב מהדגם הספציפי שבנדון: פיג'ו 206+ שנת ייצור 2011 (לא, לא בציר. בציר רלוונטי ליין. לרכב-שנת ייצור). מומחה בסקירות אינני, אבל אני כבר מספיק שנים בזוגיות עם הרכב כדי להיות מפוכח יותר לגביו, ובעיקר להאיר ולהעיר בדבר חסרונותיו הבולטים. לאור זאת ולטובת המעוניינים לשקול הרכב כאופציית יד שניה לתפרנים למחצה, להלן תיאור קצר של הרכב וחוויית השימוש: מחיר הרכישה כחדש: 74,391 ש"ח באירוע המכירות של לובינסקי במאי 2011 (אנקדוטה מעניינת - שקל אחד מעל המחיר שהוצע למועדון חבר דאז). נכון לאותו המועד, היצע הסופר-מיני במחירים דומים היה, אפעס, אפס. מחיר הרכישה הלך ודעך בחודשים ובשנים הבאות, עד שנמכר ב-60K בשנת 2012 ולאחר מכן הופסק ייבואו. די מוצדק, נימוקים ראו בהמשך. אבזור כלול במחיר: מערכת מולטימדיה של PIONEER (דגם AVH-5200BT) - ניתנה במסגרת מבצע יום המכירות, 6 רמקולים (4 במקור, ושניים נוספים הותקנו על ידי היבואן לאחר תלונתי כי במפרט צויינו 6 רמקולים), קודנית, חיישני רוורס, חישוקים קלים, שני חלונות חשמל, מראות מתכווננות ידנית. אין בקרת שיוט, אין HILL HOLD. מנוע: 1.4 מסדרת TU האגדית (כן, אותה TU שהניעה את הרכב של סבתא. עוד על סבתא - בהמשך). אחלה זריזות, המומנט שרחוק מלעקור הרים (12 קג"מ) לפחות מגיע מוקדם יחסית (סביב 3K סל"ד). אז סחיבה התחלתית סבירה ביחס לציפיות דווקא יש למרות ההספק (73 כ"ס). מה שמוביל אותי למסקנה ששכחתי להקדיש כותרת לסעיף הביצועים, להלן: ביצועים וחווית נהיגה: לא משהו לספר עליו לחברה. וגם לא לסבתא, האמת. כח המנוע מספק בעיקרו בעיקר בעיר אבל במהירויות גבוהות מרגישים שקשה לו, למנוע מתומן השסתומים, "לנשום". המנוע רועש מאד בסל"ד גבוה, אין כמעט בכלל בידוד. טרקטור תוצרת צרפת מישהו? גם רעש הצמיגים נוכח מאד, ובחלוף שימוש אינטנסיבי כנראה גם מצב הגומיות סביב החלונות איננו כשהיה ותורם לחגיגה הווקאלית. מצד שני, ההגה ההידראולי מצויין (עד כמה שאני מומחה לדירוג הגאים), די מרגישים גם בגוף מה שקורה בכביש כך שלחובבי הז'אנר, בסך הכל חווית הנהיגה בעיקולים לא רעה בהשוואה לרכב תקציב שכזה ונהג בינוני שכזה. הרכב גם מרגיש מרווח (לא מאחור), בעל תא אחסון סביר וראות טובה דרך החלונות והשמשה המרכזית הגדולה (מלפנים וגם מאחור). אמינות: בעיה במזגן טופלה במסגרת עדכון תוכנה ומאז ועד היום מאפשר אחסון ארטיקים ברכב ללא חשש. בוצעו טיפולים שוטפים עד 105K במרווחים של 30K (טוב נו, לפעמים משכתי אותם קצת, לא לצעוק). ב-105K נקרעה רצועת הטיימינג (לפי הוראות יש להחליפה ב-120K). משמעות מיידית- ראש מנוע, עלות 4.5K, מומנה במחציתה על ידי היבואן (יפה מצידו - שנה רביעית ומחוץ לתחום האחריות). מאז (105K) ועד 130K (היום), טיפולים שוטפים בלבד. צריכת דלק: הכותב לא מסוגל לנהוג חסכוני באוטו עגלתי. לכן טוחן אותו בכל הזדמנות אפשרית. סטטיסטיקת צריכת הדלק היא בין 1:12 (בדרך כלל, בהנתן עוצמת לחיצה שיוצרת היפרטרופיה בשריר התאומים) ל-1:15 (כשכן שורה על הנהג רוחה של סבתא) תלוי בתוואי הנהיגה והפקקים. מחירון וכדאיות רכישה כמשומש: המחירון סביב 35K-45K לדגמים מהשנים 2011 ו-2012 לפי העניין. משער ומאמין שלאור מאפייני הדגם והביקוש שלא ממש מזכיר תור לאייפון, ניתן יהא להשיגו במחיר נמוך יותר. על פניו, עסקה שיכולה להיות טובה לנהג שבכוחו להתגבר על המגרעות. כמובן, במחיר הולם. סיכום: הפיג'ו 206+ היא אוטו מיושן מאד ביחס לגילו, ודורש פשרות משמעותיות בכדי להנות ממנו בהשוואה לרכבים מודרניים יותר, בעיקר אם "הנאה" משמעה "איכות חיים" ואלמנטים מסויימים הקשורים אסוציאטיבית במונח "פינוק". אני מוכן לפשרות אלו, ולכן בינתיים ממשיך להנות ממנו - גם בנסיעות ארוכות. יש לו מהקסם של מכוניות ישנות, אבל עם קסם לא ממש הולכים למכולת (של היבואן) ולכן כנראה צעד חכם הוא הפסקת שיווק הדגם. למי שבכל זאת מעוניין - פס ייצור באיראן ממשיך לייצר את הרכב, למיטב הבנתי.

בחירה נבונה. תוספת העלות שולית (דחייה בשנה לא מסבה חסכון ניכר) וממזערים סכנה מאד גדולה בעת החלפת חתיכת הגומי הזו. סע בדרכים טובות, ומי ייתן והווסט הצהוב יהא לך לנוי בלבד.

מניסיון אישי ברכבי: הגדרת יצרן החלפת טיימינג כל 120K. בפועל קריעה אחרי 105K. משמעות: ראש מנוע וכל השסתומים - ביוש חמודים! במונחי סיכוי מול סיכון, אני כמובן שלא אהמר שוב ואינני ממליץ לאחרים לעשות כן. אגב, אני לא נוסע הרבה בפקקים. החלף, ידידי, החלף.