super-man

זה ממש מבאס, אבל אין כל כך מה לעשות נגד זה, לדעתי. אני אישית לא מסוג האנשים שמסוגלים להעיר, או לצאת אל מי שיושב או עולה על הרכב. היום ראיתי שילדים עלו על מכסה המנוע שלנו, והתחילו לקפוץ, לטפס על שמשת הרכב וגג הרכב, וללכלך. לא ידעתי כל כך מה לעשות. אם אפנה אליהם, הם עלולים לעשות נזק גדול יותר. אך אם לא אפנה, אני רואה שהם לא מפסיקים וקופצים בחוזקה על מכסה המנוע, ועולים לגג הרכב. אז ביקשתי מהחלון אם אפשר להתרחק, והם אמרו בוא תרד נראה אותך, אנחנו לא בורחים. אחרי כמה דקות ירדתי, והסברתי להם שבאתי לדבר איתם. ברור שהם כמובן התחילו לצחוק. אולי ציפו שבדרך כלל כשיורדים אז מאיימים, או נגררים למריבות. מה שאני לא. ילדים בני 11-14, ואני בן 22, אך נראה פחות. הסברתי להם שזה רכב חדש, וזה עולה הרבה כסף, ושזה לא נעים לראות שקופצים על מכסה המנוע, ושזה לא טוב לקפוץ על הרכב ולעלות על הגג שלו תוך כדי דריכה על השמשה, שזה גם מלכלך בשחור שהם עשו על המכסה מנוע. אך הם צחקו להם, למרות שהיה אחד חמוד שהבין והתנצל. אך האחרים צחקו ואמרו מה תעשה. בסוף ניסיתי להסביר להם עוד כמה דקות שלא מתנהגים ככה לרכוש של אחרים , ונראה שהם אולי הבינו בתוך תוכם, אני מקווה, והלכתי. מה נעשה, זה המעט שאפשר לעשות. אולי החופש הגדול וחוסר התעסוקה מגבירים את השעמום ואת המעשים האלה.

תודה שאתה ממשיך לעזור לי. זה ממש חשוב לי, ואני מעריך את זה מאוד. באמת. אני חדש בכל התחום של אחזקת רכב. בכללי, רכב. בזכות החברים פה בפורום אני לומד לאט לאט מכל שאלה שלי, אני כבר לא כל כך מתבייש כמו פעם, לשאול. אני שואל, ואני רואה שעונים לי בשמחה, וככה אני למד. אז באמת שתודה. בנוגע לתוסף, אני הבנתי שזה תוסף למניעת פיח, ככה הוסבר לי בטלפון. אין לי מושג כל כך, אבל אם לא צריך, אני אבקש להוריד. או אבקש שיראה לי אם אפשר, לראות אם באמת יש הצטברות פיח. תודה גם שנתת לי טיפ חשוב, אם אני רואה משהו תחת הסעיף "לפי הצורך", אז זה לא באמת משהו שאני חייב לקבל, אלא אני מחליט. כי יש דברים שהם חובה להבנתי. שאין לי החלטה לגביהם. שהיצרן מגדיר לעובדים במוסך, ויש דברים שהמוסך מחליט באישור הלקוח אם להוסיף. כמובן שלפני חתימה אני אבדוק טוב מה כתוב, אוודא שכל מה שכתוב בסדר, שאין הפתעות כל שהן. שאלת על מה תוספת של 50 שקלים? הוא אמר לי להוסיף 50 שקלים להצעה, כי פילטר אוויר לא רשום בהצעה. אז אם אתה רואה שכתוב 1050 בהצעה, צריך להוסיף עוד 50, כי המחיר הסופי שנאמר לי הוא 1100 כולל מע"מ, אם לא יהיו הפתעות. יש לי את הספר רכב בבית + ספרון קטן שנקרא "נתונים טכניים" + ספרון נוסף שנקרא "חוברת שירות ותעודת אחריות". צריך להביא את הספרים איתי, נכון? או שלא משנה, אני בכל זאת אביא. זה לא יכול להזיק. תודה רבה רבה!

תודה חבר, זו באמת עצה טובה. כרגע אני לא אוכל לעשות אותה, כי המוסכים נסגרים בשעות אלה. לפחות המענה הטלפוני. אני אתקשר מחר בבוקר, אבקש לקבל הצעות מחירים ממספר מוסכים במקום מגורי. בינתיים סרקתי את ההצעה שקיבלתי, שאם לא יהיה שינוי, אז זו ההצעה שאני אלך עליה. כי אין כל כך ברירה. * ההצעה נמוכה ב 50 שקלים מהמחיר שיהיה צריך לשלם. הוא שכח להוסיף. לכן יש לעגל ל 1,100₪

שלום חברים, אני אשמח מאוד אם מישהו שמתמצא ברכב, ואולי אפילו עשה לו מספר טיפולים במוסך מורשה, שיגיב בבקשה. אנחנו אמורים לעבור טיפול ראשון, החודש. התקשרו אלי מצ'מפיון, ואמרו לי שבאמצע החודש תעבור שנה, ושצריך לעשות טיפול. או 15 אלף, או שנה. המוקדם מביניהם. אנחנו עברנו כמעט 5,500 קילומטרים בשנה. התקשרתי למוסך מורשה לצורך קבלת הצעת מחיר. אמרתי לו שזה רכב טרנספורטר, מסחרי, דיזל. קיבלתי הצעת מחיר. 1000 שקלים כולל מע"מ ללא תוסף פיח לאינג'קטורים. 1100 שקלים כולל מע"מ עם תוסף פיח לאינג'קטורים. שאלתי מדוע זה כל כך יקר? ממה שאני זוכר, הבנתי שכמות השמן ברכב גדולה, ושזהו מחירון חברה. זה יקר מאוד, אבל אין ברירה. אם לא תטפל, יעבור התאריך, ואז זה יראה שלא טיפלת את הטיפול התקופתי. בעת מימוש האחריות, עלולים להתנער. אם אני מבין נכון. חשבתי גם לנסות לקבל הצעות מחיר במוסכים לא מורשים, אך הבנתי שעדיף שלא. כי גם זה יכול לגרום להתנערות מהאחריות. אני קצת חושש, כי להבנתי אם חלילה יקרה משהו לאוטו, החלפים ברכב מסוג זה מאוד יקרים. לכן טוב שיש אחריות. האם המחירים שקיבלתי הוגנים? אין אפשרות כל שהיא להוזיל ולו בקצת את עלות הטיפול? איך אני יכול לדעת מה אמורים לעשות בטיפול ראשון, והאם באמת ביצעו את שאמורים לעשות? אני לא כל כך מבין בזה. זה פעם ראשונה שאעשה טיפול לרכב, במוסך. אמרתי בטלפון למוסך שאני סומך עליהם, שיעשו מה שהם חושבים שצריך. אני ממש מודה לכם.

ערב טוב חברים. אני שב ומעדכן, היום עברנו טסט במכון רישוי באשקלון. המכון נקרא "מכון דביר". הטסט ארך 5-10 דקות. עלה 104 שקלים אם אני זוכר נכון. פעם ראשונה שעשינו טסט, לא היה כ"כ נורא. בדקו פנסים, אור רגיל, אור גבוה, בלם יד, בלם רגיל, הגה, מגבים. הטסט עבר בהצלחה. קיבלנו מדבקה כחולה, עד השנה הבאה אני ממליץ, לפחות מההתרשמות הראשונית ופעם ראשונה.

תודה לכל המגיבים. החכמתי שהפעלת ביטוח שמשות, לא מייקרת את הפרמיה בשנים הבאות. לא ידעתי. החכמתי שבדרך כלל לא עושים בעיות, ומחליפים ללא השתתפות עצמית. אני צודק, או שלא הבנתי נכון? לחבר ששאל איך נראה הסדק, מאוד קשה לצלם אותו. כי קודם כל, הוא קטן מאוד. דבר שני, השמש כל פעם מפריעה. בלילה אני לא חושב שיהיה אפשרי לראותו. השתדלתי לנסוע למקום עם צל, וצילמתי במצב היחידי שהסדק נראה בבירור, מצב מאקרו. אני מעלה את התמונה לשרת אחר, אולי זה יעזור. תמונה - https://i.imgur.com/ddxs6J8.jpg לא ידעתי שסלוטיפ יכול לעזור זמנית. אולי זה באמת רעיון טוב. מחר אני נוסע לעשות טסט, אני אגיע עם הרכב איך שהוא, נקווה שנעבור. אם נעבור, אני אדביק קצת סלוטיפ בכדי שלא יתרחב, עד שאראה מה אנחנו עושים. טסט + ביטוח חובה + מקיף + שמשות וכל הנלווה לו מסתיים בסוף החודש. אני גם בקרוב אתחיל לעשות שיחות לחברות ביטוח. במקרה הכי גרוע, אם בימים הקרובים זה יתרחב, אני אפעיל ביטוח שמשות. נקווה שלא ינסו להתנער ממני. כי לשבור לבד בכדי להרחיב או להגדיל את הסדק, אני לא רוצה. איזה מצב זה, לא נעים, אבל אלה החיים. אתה כמובן לא אשם, נוסע בכביש, במהירות חוקית, והכל בסדר, ופתאום. לא נורא, מכל דבר לומדים. ככה זה בחיים. המון תודה חברים.

צילמתי תמונות, מקווה שמצליחים לראות. לקח לי קצת זמן, חיפשתי מקום להחנות את האוטו בצל, קשה לצלם עם השתקפות השמש. העברתי למצב שנקרא "מאקרו". בלי זה הוא לא נתן לי להתמקד על הסדק. כי זה ממש קטן. תמונה אחת התמקדות על הסדק, תמונה שניה צילמתי איך רואים את זה ממושב הנהג. הסדק לא עבר את עובי השמשה. נישאר בצד החיצוני. נראה שתקועה שם חתיכת זכוכית קטנה / חצץ. אתם חושבים שאני יכול לפנות לביטוח שמשות, או אחרי התמונות והסעיף שציטטתי בתגובה אחת למעלה, אני באמת לא זכאי? תמונה 1 - http://www.myg.co.il/uploads/php9PNX7P.jpg תמונה 2 - http://www.myg.co.il/uploads/phplnVLEr.jpg תודה רבה לכם.

תודה על ההתייחסות חברים. אתם אומרים בכל זאת לפנות? לא פניתי בגלל הסעיף שצילמתי מפוליסת הביטוח - http://www.myg.co.il/uploads/phpsZ17IX.jpg "התחייבות החברה לא תחול על סדקים שאינם עוברים את כל עובי השמשה" אצלנו זה סדק ממש קטן. אני אפילו חושב שזה היה חתיכת זכוכית / חצץ. כרגע זה תקוע בשמשה הקדמית, היכן שזה פגע. מסביב יש משולש קטן (הסימן שקורה בדר"כ אחרי מקרה כזה). למען האמת, באמת שזה לא מפריע. אני לא יודע כמובן אולי זה מסוכן לטווח הארוך (בעת נסיעה במהירות גבוהה? גשם חזק בחורף? שוב פגיעה באותו מיקום או לידו?) לכן אולי כדאי לא להזניח, למרות שהראש אומר להזניח, ואכן לטפל בזה? אנסה ליצור קשר עם ביטוח שמשות. למרות אחרי המשפט שציטטתי למעלה, זה נראה שלא מגיע לנו שירות מהם. כי זה לא סדק שעבר את כל עובי השמשה. זה נשאר בחלק החיצוני בחוץ, מבפנים לא מרגישים דבר, וכאמור זה מאוד קטן, ממש קטן. - אני תכף אצלם תמונה להראות את גודל הנזק, שהוא ממש קטן. לכן החשש שאולי אני לא זכאי כפי שכתוב בתנאי הפוליסה. תודה לכם.

אספר את הסיפור - במהלך נסיעה, בדרך לקניות, יחד עם המשפחה, פתאום בכביש מהיר, בנסיעה במהירות 80-90 הורגשה כמו זריקת אבן, ונהיה סדק קטן מאוד בשמשה. מאוד קטן (אני אצרף תמונה אם רלוונטי). זה נראה שהאבן נתקעה בדיוק באמצע השמשה. לא ניסיתי להוציא כי שיערתי לעצמי שזה כמו פנצ'ר. אם אני אוציא את האבן - הסדק עלול להתרחב / לגדול. אז לא נגעתי בזה. ממש מבאס שדבר כזה קורה. זה רכב חדש שתכף אמור לחגוג שנה, בעוד חודשיים. למה אני פונה לפורום? אמרו לי שאם אני לא אטפל בזה, הסדק עלול להתרחב בגלל השמש. הרכב חונה כל היום בשמש, אין מקום אחר. אני גם לפני טסט, נאמר לי גם שיש סיכוי שרכב עם סדק בשמשה - לא עובר טסט. האם נכונים הדברים שנאמרו לי? זה סדק ממש קטן. ממש אבן קטנה מאוד שפשוט תקועה בשמשה ועשתה סדק. בדרך כלל אני לוקח דברים קשה. אדם מאוד לחוץ לצערי. אך הפעם אמרתי אם זה כ"כ קטן, ואם אפשר להישאר עם זה - לא נורא. אך כעת אני לא יודע. אפשר להישאר ככה? חייב להחליף? האם ניתן לתקן כשזה סדק מאוד קטן מאוד קטן? כמה יעלה תיקון / החלפה שמשה קדמית ברכב טרנספורטר? זה רכב מסחרי גדול, השמשה אולי בקצת גדולה יותר מרכב רגיל. תמונה להמחשה מהאינטרנט. אני גם לא יודע אם ביטוח שמשות יכסה את זה. בסעיפים של הביטוח שמשות נראה שלא אכוסה, אני בטוח שזו הוצאה גדולה לשלם ללא ביטוח. אבן קטנה מאוד, שיצרה סדק מאוד קטן, אני כמעט בטוח שזה לא חדר פנימה. צילום התייחסות שבר שמשות מהביטוח - http://www.myg.co.il/uploads/phpsZ17IX.jpg מה אני אמור לעשות? ממש מבאס. האם יש סדקים ממש קטנים שלא מצריכים החלפת כל השמשה? אם כן, איך מתקנים דבר כזה?

תודה גבי, זה באמת פתרון נוח, אך אני מסתכל פשוט משיקולים כלכלים. יותר מדי כסף להוצאות הרכב, ככה שאם אני יכול לחסוך, אני אסע ואעבור טסט. בחודשיים הקרובים גם צריך לעבור טיפול ראשון (שנה לרכב), גם טסט, גם לחדש ביטוח מקיף + חובה (שרק זה עובר את 10,000₪, לצערי). הטיפול שלנו יהיה יקר ממה שהבנתי. בגלל שזה רכב מסחרי, וגם דיזל (הבנתי שזה קשור) אז הטיפול יעלה 800-1000₪ פחות או יותר. אני בכלל חשבתי שההוצאה הזאת תגיע רק כשיהיה לאוטו 15,000 קילומטרים, אך כנראה שזה או זה או שנה, המוקדם מביניהם. נאחל לי בהצלחה חבר, ונקווה שזה לא יהיה כאב ראש, תודה גבי.

תודה חברים. נעבור את הטסט במכון דביר, באשקלון. לא כל כך יוצא לנסוע להיות בבאר שבע, תודה על ההמלצה. לתת למוסך שיעביר טסט, זה רעיון טוב, אבל זה הרבה כסף השירות, כתבת 300 שקל. אני אחסוך למשפחה ואעשה זאת לבד. אני רוצה ללכת לטסט אחרי הטיפול הראשון. קיבלנו את המכתב אתמול, אך אם אני לא טועה, התאריך האחרון לעבור את הטסט הוא בחודש אוגוסט. יש לנו טיפול ראשון בקרוב, אני חושב ביולי או באוגוסט. כמעט שנה לרכב. יום טוב, תודה רבה שעזרתם לי. אני אולי אפנה לפה בנושא טיפול ראשון, אם יהיו לי שאלות אחרי שאתקשר למוסך לקבוע טיפול. מקווה שזה בסדר.

זה טבעי שאתה חושש, במיוחד לילה לפני, אני חושב שזה גם טוב שאתה משתף אותנו. יש פה גם רופאי שיניים, שאולי יספיקו להגיב לך עד שתעבור את הטיפול, ולהרגיע אותך. אני חושב שאתה צריך לחשוב הגיונית. שאתה לא המטופל הראשון שמפחד. אתה גם לא המטופל הראשון שרופא השיניים מרדים אותו. אני בטוח שיש לו ניסיון, ושהוא מיומן ויודע מה לעשות במקרים ומצבים כאלה ואחרים. אתה פשוט לא צריך לחשוב שזה יקרה לך. תתרכז בכך שאתה הולך לטפל עכשיו בשיניים שלך, ולאחר מכן אתה הולך לשמור על הטיפול, להקפיד על הגיינת הפה. אני מקווה שתירגע עד הטיפול, בטוח שהכל יהיה בסדר. זה קורה תמיד, שלפני משהו מפחיד אנחנו חוששים, ואז צוחקים איך עברנו אותו, כמה פחדנו לפני, ולמען האמת זה לא היה כזה נורא ירגיע אותך אם אני אגיד לך שעברתי עקירה כירורגית ללא הרדמה? בטיפול אחר ביקשתי סתימה ללא הרדמה, פחדתי מהזריקה אני מאחל לך בהצלחה!

תודה חבר. היום שטפנו את הרכב עם אחי, תאמין לי שהלוחיות רישוי לא מחוקות אני לא כל כך יודע לזהות את מצב הצמיגים, מקווה שיצא הכל תקין במבחן. אלא אם נהגתי לא כשורה, ועשיתי משהו. אז אני מבין שאתה ממליץ לי לנסוע לאשקלון, למכון רישוי בשם "מכון דביר". חיפשתי בגוגל פרטי יצירת קשר, אך מצאתי את ההודעה הבאה, האם יש ממה לחשוש? http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=207&messageid=135334514 אם יש עוד המלצות, זה יכול להיות נחמד, תודה רבה. בסופו של דבר אסע למכון שתמליצו לי עליו. יש לנו עד חודש אוגוסט, לכן אני יכול להמתין. קיבלנו היום את המכתב, לכן החלטתי לשאול פה. אני בדר"כ נוהג לטפל במכתבים באותו יום, בכדי לא לשכוח.

כל הכבוד על הרעיון מיכאל. אני מאחל המון בהצלחה. אם הייתי יכול לתרום, זה היה נפלא. אך אני חושב שזה יקח עוד כמה שנים עד שאהיה ברמה שגם אני אוכל ללמד אחרים. בינתיים אני עצמי עדיין לומד בכל יום. כל הכבוד, המון בהצלחה. אשמח לקרוא שזה באמת יצא לפועל.

שלום וערב טוב חברים, קיבלנו מכתב ממשרד התחבורה, מכתוב ירוק - כחול "מבחן כשירות תנועה (טסט)" בקשה לביצוע מבחן לרכב. ממה שהבנתי, רכב חדש, שנרכש בשנת 2013, לא אמור לעבור טסט בשנה הראשונה. אך בגלל שיש לנו רכב מסחרי, מסוג טרנספורטר, עם מעלית לנכים, והוא מוגדר ברישיון "רכב N1 מרכב אחוד", אז הרכב אמור לעבור טסט, גם בשנה הראשונה שלו. ככה אמרה לי נציגה במוקד של משרד התחבורה. את האגרה אני משלם בדואר. אך אני לא מכיר מכון רישוי מומלץ, בקרבת מגוריי, אשמח לקבל המלצות בבקשה. האם צריך לחפש מכון רישוי מורשה, כמו מוסך מורשה של פולקסווגן בכדי לא לאבד אחריות? אשמח לקבל המלצה למוסך שכזה באזור קריית גת. תודה רבה. אם תרצו לכתוב לי בבקשה, מה אני אמור לעשות בטסט - יעזור לי מאוד. זו פעם ראשונה שלי. מודה לכם מאוד, תודה רבה חברים.

ערב טוב חברים, צביקי - אתה צודק, כל מה שציינתי, נלווה כמובן לשיקום המקצועי, שבמרכזו הוא הלימודים. אך ללא הלימודים, יהיה קשה מאוד להתחבר לאנשים, למצוא מסגרת עם אנשים שתהיה גם נגישה, סיבה לצאת מהבית, כל מה שציינתי הוא נלווה, אך קשה מאוד להשיג לבד. יהיה צורך בהרבה כסף, ובהמון השקעה. לדוגמה, בשיקום אחי יוכל להתחבר לאנשים, להכיר אנשים, להיות בסביבה של אנשים, בני גילו ואף מעל, לתקשר, לצחוק, לבלות. עצמאית יהיה קשה לעשות זאת. כשמדובר בנכים כמובן. חיפשתי המון פעילויות לנכים, בדגש על מבוגרים, במיוחד באיזור מגורינו, קשה עד כמעט שאין לנכים שהם לא ילדים. זה לא פשוט כמו אדם רגיל, פשוט ללכת למקום של אנשים ולהתחבר. בקשר למשפט האחרון שלך, זה המפתח לכל ממה שהבנתי מאנשים. צריך לשכנע אותם, שאחי יוכל למצוא עבודה ולהשתלב בשוק העבודה, לאחר שהם ישקיעו בו את שכר הלימוד. אנחנו מנסים ומשתדלים. תמיד יש עוד הוכחה שצריך, ועוד תנאי, תאמין לי שאני אישית לא מוותר. hgilad123, זה רעיון יצירתי. אך זה יצירך ממני גם ללמוד. אני אינני יודע מה אני רוצה ללמוד כרגע, בנוסף אין לי איך לממן את לימודי. אצל אחי זה קצת שונה. כי הביטוח לאומי יממן את לימודיו, או לפחות חלקית. זה מקל עלינו. ברגע שיהיה צריך לממן 2 סטודנטים, זה גדול על המשפחה. אני לא אומר שלא אלמד, פשוט כל דבר בזמנו. אחרי שאדאג שאחי ילמד, גם אני אלמד. Guy_25, אתה צודק, אך לא כך עובד הביטוח לאומי. הביטוח לאומי עובד עם מוסד שקרוב למגורים מגורים, בדגש על נגישות. קרוב אלינו מכללת ספיר כפי שכתב zvit, ומכללת אחווה. העובדת שיקום גם אמרה שהם נגישים, ונכים לומדים במוסדות האלה. zvit, צודק בכל. לדעתי אתה אפילו מבין יותר ממני. בקשר לסעיף 3, תודה שאמרת. זה לא ברמה מקצועית כמובן. אלא פשוט בכדי לא להשתגע בבית, מחוסר מעש, אחי מצא איך להעסיק את עצמו, החליט שהוא ילמד בינתיים לבד, ובונה לעצמו כמה תוכנות קטנות. נזכור שלא להזכיר זאת, כי חבל. זה לא משהו מקצועי, ושלא יחשבו שהינה, יש לו מה לעשות. כי זה לא. הוא עושה זאת בבית, כשהוא לבד, איתנו, עם אותם אנשים שהוא איתם תמיד, במיטה שלו, בסלון. אם יש לך איך לעזור, ואתה מוכן להקדיש מזמנך, אני אשמח מאוד. מקווה שיש לך את מספר הפלאפון שלי. תודה רבה. תודה רבה לכולם. המשך ערב טוב ונעים.

תודה על הרעיון גיא. אחי עשה זאת. הוא מאוד אוהב את התחום הזה, הוא חיפש אתרים ומידע בגוגל, נרשם והתחיל ללמוד עצמאית. הוא בונה לעצמו כל מיני תוכנות קטנות, אני אפילו לא מבין בזה. כל מיני דברים שקשורים לתכנות, שפות תכנות, והרבה דברים מוזרים. אבל זה עדיין לא מהווה תחליף ללימודים שכל כך ציפינו שהוא יתחיל. אני גם חשבתי שהינה, הוא יתחיל ללמוד באוקטובר כפי שהובטח לו, שהרי הוא עמד בתנאים, היה באבחון תעסוקתי, עבר אותו בהצלחה, קיבל המלצות. רק פספס את שנת הלימודים 2013, אז אמרו לו לא נורא, אתה תלמד בשנת 2014. וכעת ככל הנראה זה לא יקרה באוקטובר 2014. עם כמה שאני בן אדם מאוד אופטימי. מסגרת לימודית זה לא רק ללמוד בשביל התעודה. זה פשוט מסלול שביטוח לאומי עוזר לנכים להיכנס אליו, שיקום מקצועי, שדרכו הם יכולים להרגיש כמו בני אדם רגילים. לקום בבוקר ליום חדש, שבאמת יש לך מה לעשות באותו יום, להגיע לכיתה בתור סטודנט שעושה משהו משמעותי בחיים, להיות בסביבה של אנשים, להכיר חברים, לתקשר עם אנשים, לפתח כישורים חברתיים, ויש עוד היתרונות רבים ביציאה מהבית למסלול לימודי. ללא עזרת הביטוח לאומי, יהיה לנו קשה מאוד לעשות זאת לבד. שהרי אם היה לי את האמצעי הכספי, לא הייתי נעזר בהם כלל. היה כואב לי שהם היו עושים זאת לנכים אחרים כמובן. אך אם היה לי את האמצעי, הייתי דואג לרשום את אחי למוסד לימודי נגיש, משלם את שכר הלימוד, משלם את כל ההוצאות הנלוות, דואג להכל. אנחנו תלויים בביטוח לאומי. וחבל לי שמצד אחד זוהי זכות של בן אדם, ומקשים עליו לקבל אותה. מאז שפתחתי את הנושא, יצא לי לשמוע סיפור של אמא יקרה, שגם לבנה שיש לו נכות, שגם לו היה קשה מאוד מסלול השיקום המקצועי. לקח להם המון שנים, אחרי מלחמות, שבסופו של דבר הוא סיים לימודים, והכיר חברים, ואפילו השתלב בעזרת ארגונים שעוזרים לבעלי מוגבלויות, השתלב בשוק העבודה. בינתיים אני משתדל למצוא תעסוקה, כל מיני דברים קטנים שלא יהיו ימים שגרתיים ומשעממים, משתדל. אני מודה לך גיא, בהצלחה. צביקי, תודה. אני אפנה בשמחה. אני אשאל גם כאן, במסרים רציתי לשאול מספר שאלות שמטבע הדברים אולי עלולות להיות אישיות יותר. אני לא ארצה לכתוב פה דברים אישיים כל כך. משתדל לדבר בכלליות, עד כמה שאפשר. מדי פעם אני חוטא בלי כוונה. תודה לכם. אני יודע שזה נושא לא קל, ואחרי שיחות עם אנשים שעברו דברים דומים, אני מבין גם שאנחנו לא הראשונים. כנראה שזה ככה, ובסופו של דבר ממה שהבנתי, לכל אחד יש את האינטרסים שלו. כשהייתי בטוח שהאינטרסים לרוב הם לחיוב. פשוט יהיה צריך להאמין שבסופו של דבר נצליח, עם ידיעה שזה עלול לקחת קצת זמן, ועם מעט מכשולים בדרך. שבת שלום חברים.

צביקי, תודה רבה חבר. לא הכרתי חלק מהדברים, אני מודה לך על המידע שנתת לי. אם תאשר לי לשלוח לך הודעה פרטית, אני אשמח לשאול כמה שאלות בנושאים שהעלאת. במקביל אנסה לחפש תשובות בגוגל, אולי אמצא לבד ולא אצטרך להטריח. תודה, מעריך מאוד.

תודה חבר, אני מאחל אותו הדבר לכל אדם באשר הוא. במיוחד לאנשים יקרים שהכרתי פה, שאני מודה לכם עד מאוד. תודה רבה. זה נכון שעכשיו אנחנו יותר ניידים, אך זה לא כל כך פשוט להסביר. היו לי חברים טובים, ואהבתי אותם מאוד. אך לאט לאט הייתי שם לב, שאני נהנה, ואמי נשארת עם אחי בבית. הייתי חושב, מה אמא ואחי עושים בבית, והאם זה בסדר שאני בחוץ, נהנה, מבלה עם חברים, ואחי יושב לבד בבית, בלי אף אחד, רק עם אמא? אז לאט לאט הייתי מפסיק לצאת, או הייתי אומר שאני לא יכול, או ממציא משהו, כי לא רציתי לספר על המצב בבית. לא רציתי רחמים. וככה הקשרים נותקו עם הזמן. באשמתי כמובן. מאז לא כל כך יוצא לי להיות במסגרות, כי אני משתדל להיות עם אמי ואחי ולעזור להם. מדי פעם אני זוכה להכיר אנשים, ושמח מאוד. אך אני כבר הרבה זמן שלא יוצא ומבלה כל כך. אבל זה בסדר. אני לא ארצה לסטות מהנושא, באמת חשוב לי למצוא פתרון. מדוע מתנהגים ככה לבן אדם. בתחילה הובטח לו, לפני למעלה משנה, שאם יעבור אבחון תעסוקתי, שלא היה כ"כ קל להגיע לשם, ולעבור אותו, אם יעבור וימצא מתאים, ילמד בשנת הלימודים שלאחריו. יותר לא ישב בבית, ויוכל לעשות משהו משמעותי בחייו. כי כעת קשה למצוא מסגרת לאדם נכה שהוא לא ילד. כשאחי היה ילד נכה, זה היה קל יותר. היו יותר מסגרות, ויותר עמותות וארגונים. כשאדם נכה גדל עם השנים, מתבגר, זה נהיה קצת קשה. לכן פתרון לימודי הוא חשוב מאוד. זה משהו לעשות עם עצמך, זו מסגרת, זה מקום לראות ולהכיר אנשים, לתקשר, זה פשוט חובה. בכל אופן, אין לי כל כך מה לעשות. רק לקבל את דבריה. אנסה שלא להתייאש ולפעול בדרכים כל שהן, אני מקווה עוד לחשוב על משהו. אולי בינתיים אחשוב גם איך אני יכול להעסיק את אחי לבד, ללא קשר לשיקום המקצועי. אולי למצוא קורס כל שהוא, או מסגרת כל שהיא. בטוח שעניין לימוד הנהיגה יהיה משהו חדש ונפלא, אך זה דורש זמן, ולא יוכל למלא כל כך את כל החלל. יהיה בסדר. מצטער אם לא הייתי צריך לפתוח פה את הנושא הזה. כשאני מנסה הכל, ולבסוף לא יודע לאן לפנות, אני נזכר בקארספורום, ופונה לפה. תודה לכם.

אני מודה לך על המילים חבר. מדי פעם אנשים כותבים לי את מה שכתבת. אני אענה לך. אני לא יכול לעזוב את אמי ואחי, כשאני יודע שאם אני אעזוב, יהיה להם קשה והם לא יסתדרו. אחי ילד טוב מאוד, חמוד וביישן מאוד. אמי לא יודעת כל כך את השפה, וגם קשה לה מאוד, מסיבות אישיות. כששואלים אותי, עד מתי תמשיך ללוות אותם, וגם בלשכת גיוס נתקלתי בשאלה הזאת, אני לא מבין לאיזו תשובה מצפים. איך אני יכול לעזוב אותם, כשאני מלווה אותם בכל? עם המוסדות השונים, גופים, עירייה, קניות, בנק, הוצאות כספיות, ניהול הבית וכולי. אפשר להעסיק עובד זר. אך זה לא יחליף. אני פשוט מוותר עליהם, ואומר שיהיה מה שיהיה. אני לא מסוגל לעשות דבר כזה. שמעתי לא פעם ולא פעמיים, תגיד לי אתה רציני, מאז שסיימת ללמוד, ועד היום, 4 שנים שהיית יכול להיות בצבא, להתקדם, ללמוד, להצליח. ואז אני חושב לעצמי, ומה היה עם המשפחה באותם 4 שנים? אז אני הייתי גדל, לומד, מתגייס, מצליח, מכיר אנשים, חברים וחברות, פשוט נהנה מהחיים. ומה עם אמא ואחי? הם היו יושבים ביחד בבית, יחד עם העובד הזר, ומה הם היו עושים? כשאני בבית אני יכול לדאוג להם. אני יכול להעסיק אותם. להעסיק את אחי, להיות לו לחבר. אני כותב את זה בכאב גדול את המשפט הבא, לנכים מאוד קשה להסתדר בחיים האלה. לנכים שהם לא רק נכים בכיסא ידני, ויכולים לתפקד חלקית. לנכים שהם מוגדרים כנכים קשים, מאוד קשה. אחרי המסגרת הלימודים, אחרי בית הספר,כמעט ואין להם מה לעשות לרובם. הם כמו שאני כותב, נמצאים בבית בלית ברירה, 4 קירות לצערנו, לבד. קשה למצוא חברים רגילים, כשאתה נכה. בגלל המגבלות בחיים. קשה להיכנס לזוגיות. קשה ללכת לכח אדם כמו אדם רגיל, ולבקש להתחיל לעבוד כבר ממחר. קשה לעשות סתם סיבוב בעיר, כי יש מדרכה לא נגישה, מישהו החנה את האופנוע על המדרכה, או שסתם התעייפה היד, ונפלה, וצריך שמישהו ירים אותה. אני מרגיש שאני ממלא את המקום הזה. את המקום החברי, לעזור בכל, להיות לחבר, לצאת החוצה, כעת כשיש אוטו, ואני נוהג בזכותכם, אני יכול להסיע לים, להסיע לפארק, ללכת ביחד לסרט. סתם לעשות סיבוב עם הרכב, שירגיש את הרוח בפנים, עם מוזיקה טובה. כל הדברים האלה לא היו אם אני לא הייתי. אני יודע את זה. כאב לי לראות את אחי בתקופת החטיבה שלו. כשהיה תלמיד. היה לו קשה מבחינה חברתית. וזה לא אמור להיות ככה. הוא ילד חמוד ומתוק, חכם מאוד, הוא מעלי בכמה וכמה מידות בהכל. אז למה לי היו חברים, ואני הייתי יכול לצאת, וליהנות, והוא היה צריך לחזור הביתה, ולהיות במיטה עד למחרת, וככה כל יום? אז אני החבר שלו, ואני הכל בשבילו. גם אם אני מוותר על הדברים שלי. זה לא נורא. אני בסך הכל בן 22, אני עוד אספיק, וגם אם לא, לפחות לא וויתרתי עליו. יש לו ולי אבא שוויתר עליו רק בגלל הנכות, אני לא אעשה זאת בפעם השנייה. מצטער על התגובה הארוכה, ומודה לך על השאלה.

אני מודה לכם על ההתייחסות, תודה רבה. להתחיל ללמוד נהיגה, גם אני רוצה שיתחיל, וגם אחי. זה תהליך שאורך זמן, לא פשוט ולא קל, גם לא מהיר, בכלל לא. במיוחד כשמדובר באבזור מיוחד, אם אינני טועה זה האבזור הכי קשה בקטגורית אבזורי נהיגה לנכים. לכן זה יכול לקחת המון זמן לנהוג, במיוחד כשזה ניוון שרירים, ולא נכות של אדם שחזק, אך יושב בכיסא גלגלים. אני עושה את כל המאמצים בכדי שנתחיל את התהליך. גם בשביל העיסוק, שאחי יצא מהבית לשיעורי נהיגה, וגם בשביל להוכיח להם שאנחנו כן עושים משהו. זה פשוט לא תלוי בנו. זה תלוי בביטוח לאומי, מתי יתנו תשובה, והאם יש מורה פנוי. יש מספר מורים בודדים בכל הארץ למיטב הבנתי. אחרי שראיתי שמתעקשים שאני לא אלווה את אחי, ואנהג עבורו, שאינני מבין מדוע, אז התחלתי לחשוב על הרעיון של העובד הזר. אם אפשר עובד ישראלי אפילו, דובר עברית, שיסיע את אחי, ללימודים ובחזרה, וילווה אותו בלימודים. גם פה אני אתחיל לחפש באינטרנט, חברות שמעסיקות עובדים ישראלים בסיעוד, בכדי לברר עלויות העסקה, והאם הוא יכול להסיע וללוות את אחי ללימודים ובחזרה. אולי אין דבר כזה, ויש רק עובדים זרים קבועים, ל24 שעות. אני לא יודע. מבטיח לברר זאת. צביקי, תודה שכתבת לי למי אפשר לפנות. אני אזכור לי זאת אם העניינים לא יסתדרו. Night Driver, אני לא יודע אם מותר לי להגיד דבר כזה. כי אני לא מקבל שכר. אני מוגדר כלא עובד. רק רציתי לעזור לאחי. לא חשבתי שיעשו מזה כזה סיפור. אמרתי להם שאין לי בעיה להיות הנהג של אחי,וללוות אותו בלימודים, אני מוכן. הם מתעקשים שאני לא אעשה זאת. בקשר לשאלה שלך, שאלתי את אותה שאלה עובדת סוציאלית שהתייעצתי איתה, לפני שפניתי לפה. היא אמרה לי שמהניסיון שלה, הם מנסים לגרום לכמה שיותר נכים להתייאש בסופו של דבר מהתהליך, בכדי שלא יממנו להם את הלימודים ואת כל ההוצאות הנלוות. ציוד לימודי, חומרים, ספרים, וכולי. שאלתי אם זה חוקי ואם זה בסדר לדעתה שעושים דבר כזה, היא אמרה שלא, אבל שככה זה, במיוחד בביטוח לאומי. לצערי, אני לא באמת רציתי לכתוב את זה. פשוט עניתי לך ממה שהיא אמרה לי. כואב לי לשמוע את זה. שיש נכים אחרים שגם עוברים את אותו תהליך מייאש ומעייף. בשלב מסוים פשוט מרימים ידיים ומוותרים לדעתי. זה לא קל.

שלום וצהריים טובים לכולם, אני אשמח בבקשה אם מישהו שמבין בביטוח לאומי, יגיב פה בבקשה, בכדי שאוכל לפנות אליו. אדם שמתמצא, או בעל מקצוע בתשלום. זה חשוב לי מאוד. אנחנו למעלה משנה מנסים שאחי יכנס לתוכנית שיקום בביטוח לאומי. הבנו שהוא זכאי. בינתיים כל הזמן הזה לא קרה דבר. אחי יושב בבית למעלה משנתיים. לא משנה כמה שאנחנו מסבירים להם שיש בן אדם, שלצערנו הוא נכה, והוא לא יכול להעסיק את עצמו, ולצערנו הוא יושב בבית בין 4 קירות, מעל לשנתיים, וממתין שהעניינים יתקדמו, זה לא משנה להם. הם מבקשים שאחי יוכל להתנייד עצמאית, לנהוג לבד. בכדי שאחי ינהג לבד, הדבר עלול לקחת מעל לשנתיים. בגלל שיש לו ניוון שרירים, אז תהליך לימוד הנהיגה ארוך יותר מהרגיל, ואף יכול להגיע לכמה שנים. בנוסף לאחר שיעבור טסט, לאחר כל תקופת הלמידה, עד שיהיה רכב מותאם, הדבר יקח עוד כחצי שנה פחות או יותר. אחי מסביר לעובדת שיקום שיש לו אותי, שאחיו הגדול מוכן להסיע אותו. והיא אומרת שזה לא אפשרי, בגלל שאיזה מין מצב זה שאדם יוותר על חייו ויסיע את אחיו ויחזיר אותו, ילווה אותו בלימודים. אנחנו מסבירים לה שזה מבחירה, ושאני מעדיף שאחי ילמד, ויצליח, ולא ישב בבית, אך היא לא מקבלת זאת. היא מבקשת שאחי יהיה עצמאי. זה שיש לנו רכב בבית ושיש לאחי נהג, אותי, זה לא פתרון בעיניה. מה אפשר לעשות לדעתכם? אחי עשה אבחון תעסוקתי לפני למעלה משנה. קיבל המלצות ללימודי מדעי המחשב. אמרו לו שיתחיל ללמוד באוקטובר 2014, כי את אוקטובר 2013 הוא פספס. אבל כעת יש תנאים חדשים. אני רואה את אחי מיואש, לא יודע מה להגיד לעובדת שיקום, פשוט מקבל את המצב ככה, ואני לא יודע מה לעשות? איזה מין דבר זה שדורשים מבן אדם נכה שעד שהוא לא יוציא רישיון נהיגה, הוא לא ילמד? הרי אם הוא זכאי לשיקום מקצועי, וללימודים, ונמצא מתאים באבחון התעסוקתי שנשלח דרך הביטוח לאומי, מדוע לא לעזור לו בתהליך? זה ממש מרגיז אותי, ואני פשוט לא מבין את המצב הזה. כרגע אנחנו לא יודעים מה לעשות. פשוט מקבלים את זה. הבן אדם המתין שנה שלמה בבית, בידיעה שתכף זה נגמר והוא יצא מהבית, ילמד, יכיר חברים, וממה שנראה, זה כנראה לא יקרה. אני מבקש, מה לעשות בבקשה? מישהו נתקל במצב כזה? אפשר בבקשה לקשר אותי לאנשים / הורים שעברו דבר כזה? תודה לכל מי שיהיה לו איך לעזור, וגם למי שלא, תודה על הקריאה וההתייחסות.

אני מחזק אתכם, ומסכים. החלטתי לנסות להשתחרר קצת. אני באמת מגזים, וזה לא טוב ולא בריא. אני פחות אחשוש ואחשוב כשאני נוסע לאט בפסי האטה, או מתחיל נסיעה איטית ברמזור. כשקראתי את מה שכתבתם, הבנתי שאני אולי קצת מגזים. זה לא באמת עוזר לי. כי אני נכנס ללחץ, או מתרכז יותר בנהגים שמאחורי ומצדדי, במקום להתרכז בנהיגה, ולהסתכל קדימה. צפיתי בסרטון שבו הבחור נוהג בגרמניה, באמת יפה. צפיתי כמעט בכולו. אני יודע שזו רק נהיגה, אבל ראיתי שם דברים שלא הכרתי, אז זה גרם לי לצפות עוד ועוד. יש להם נתיבים שמיועדים רק לאופניים. שמתי לב שיש דגש גדול מאוד בנושא מדרכות נגישות. אני חושב שגם פה אפשר לנהוג ככה. אני מאמין שזה יקרה גם כאן, פשוט צריך קצת זמן. כל כך הרבה דברים למדתי רק בעקבות הנושא הזה. אני חושב שכל מה שקשור לנהיגה למדתי מפה, ואני עדיין ממשיך ללמוד. אשמח להמשיך ללמוד, ולהיעזר בכם ובידע שלכם, אני בטוח שעוד יצא לי להתייעץ ולשאול, אני מודה ואמשיך להודות לכם. שבת שלום חברים.

tzvipper, TRONCHO, NINJMNKY, Eily אתם צודקים, אני אולי אפילו אתחיל פחות לייחס לזה חשיבות. לתחילת נסיעה מהירה. הכביש הוא לא מקום למשחקים, ואין תחרויות בכביש. אני רק יכול לקוות שהנהגים יבינו שאני לא עושה זאת בכוונה, ויתחשבו כשיראו שזה רכב מסחרי, קצת גדול וכבד יותר מרכב רגיל. בכביש יש מצבים ורגעים לא נעימים כל כך. כשיוצא לנו לנסוע דרך מושבים למשל, שיש שם הרבה פסי האטה, אני משתדל לנסוע הכי לאט שאפשר, כי הכסא גלגלים קופץ, והרגליים של מי שיושב בכיסא מקבלות מכות, ולפעמים יוצא שאני גורם לפקק של יותר מכמה רכבים, וזה מציב אותי במצב מאוד לא נעים מצב אחד. אני מנסה שלא יהיה לאחי לא נעים, מצד שני יש מאחורי שיירה של מכוניות שבטח עצבניות עלי, ואני מעכב אותם, ולפעמים אנשים צופרים וכועסים, צועקים, אז צריך ללמוד איך להתנהג באמת במצבים שכאלה. למשל למדתי להפעיל משולש אזהרה, ואז חלק מהנהגים מבינים שאני לא עושה להם בכוונה. במושבים למשל בכל כמה מטרים יש פסי האטה, לפעמים יש 10 פסי האטה, אם לא יותר. אז יוצא שאני נוסע לאט את כל הכביש הזה, וזה באמת מעצבן אחרים, כי זה לא משהו של כמה שניות או דקה. DJI, זה מה שאני מנסה ללמד את עצמי לעשות. אני צופה בסרטונים ביוטיוב, ומשתדל למצוא חומר כתוב באינטרנט. אני לא כל כך זוכר איך עושים זאת, או אם למדתי את זה בכלל. לכן זה קצת קשה לי. אולי ברגע שאלמד להשתמש עם הגז והקלאץ' ביחד, אני אגלה שכך הייתי צריך לנהוג מלכתחילה. אני אף פעם לא לוחץ על הגז כשרגל שמאל לוחצת על הקלאץ'. כי הבנתי שזה אסור. אני לא יודע למה, אבל ככה הבנתי. אולי הבנתי לא נכון וצריך לשנות הרגלים. koka, נכון חבר, גם אני חשבתי ככה. אם תשים לב, לא באמת חשבתי שאני אצליח לשפר את כישורי הנהיגה שלי. הנושא נפתח כפריקה פשוט. לא היה לי את מי לשתף עם הכישלון והתסכול, שסיימתי שיעורי נהיגה, יש רכב חדש בחנייה, ואני לא מצליח לנהוג. הפורום הפתיע אותי מאוד. ידעתי שיש כאן אנשים נפלאים ומדהימים, ברצינות, אני הרי נעזרתי בפורום עוד לפני הנושא הזה. אך בפעם הזאת הפורום הפתיע אותי עד מאוד. האנשים שנתרמו לעזור, הגיעו עד אלי, תמכו בי, אנשים שלא יכלו להגיע אך עזרו לי בהתכתבות או בשיחות, מודה לכם עד מאוד. הכרתי כאן חברים יקרים, במציאות ובצורה וירטואלית, שאני שמח בכל פעם שיוצא לי לשמוע מכם. אני עד היום מדי פעם מתכתב עם חברים יקרים, מדי פעם יוצא לי לדבר בטלפון, זה משמח אותי מאוד ואני שמח להכיר אנשים טובים מקארספורום. תודה שיש את הפורום הנפלא הזה. לילה טוב לכולם, סופ"ש נעים.

תודה חברים, איזה כיף לראות את השמות שלכם, ושוב להתכתב אתכם, משמח אותי מאוד מי שפגש אותי, הבין שאני קצת בחור לחוץ, או יותר מדי חושש, לא הרבה, אלא קצת. לכן אני לא ארגע עד שלא שאדע להתחיל נסיעה מהירה, בלי לעכב אחרים. אני מבין שזו לא עבירה, זה פשוט הרגשה לא נעימה שלי, כלפי האדם שמאחורי. אבל באמת שזה לא נורא, אני משתדל כל פעם להשתפר. אם אני רואה שאני מתחיל לעכב, אני עוצר בשוליים שרכבים יעקפו, או למדתי להדליק משולש שזה גם אומר שרכב יכול לעקוף. מאוד חשובה לי ההרגשה של הנהגים מאחורי או לידי. אני לא יודע למה, אבל זה חשוב לי, אבל זה שטויות, זה סתם משהו שאני מייחס לו חשיבות. חוץ מזה, באמת שהכל נפלא. תודה על המילים היפות, ובאמת שאני לא עשיתי שום דבר שמגיע לי, אם כבר, זה אתם. החברים שהגיעו, החברים שהגיבו, אם אני נזכר ביום שבו פתחתי את ההודעה לעומת היום, אני ממש גאה ושמח. אותו יום לא הצלחתי להתקדם עם האוטו, פחדתי להתחיל נסיעה, זינוק בעליה. היום בזכותכם הכל שונה, הכל אחרת - תודה!