super-man

זה לא מרגיע אותי. כי אני חשבתי אחרת. הייתי בטוח שאין אפשרות כזאת שחברת הביטוח שלי תעשה משהו בלי אישורי. אני אנסה תכף לראות אם יש לי את המספר של הסוכן שלי ולשאול אותו. אין לי אפילו מושג מי הסוכן שלי. אני אתקשר למנורה. עדכון: התקשרתי לסוכן שלי. אחלה של בן אדם. אמר לי שהכול בסדר. תאונה ראשונה שלי. אל תהיה לחוץ, קח את זה בקלות. אמר לי גם שאין משמעות להודאה שחתמתי, כי מדבריי נשמעו לי שאני האשם. אז זה לא משנה. אמר שמהניסיון שלי במקרים קטנים לרוב אנשים סוגרים ביניהם / שוכחים לא מתקנים. אבל אם יהיה משהו הוא אמר שהוא יעדכן בכל דבר. אולי הוא אפילו יתערב וינסה לסגור את זה בינינו. בשביל שאני לא אשלם 3,000 שקל השתתפות עצמית. הוא אמר לי שבכל דבר הכי קטן הוא צריך לעדכן אותי ואי אפשר להפעיל ביטוח שלי האישור שלי. לא רציתי להתקשר, אבל זה לא כזה נורא. וכמו שכתב פה הבחור 2-3 תגובות למעלה, חבר'ה צעירים רק צריכים ללמוד מהמקרה שלי. בכדי לא לעשות את הטעויות שאני עשיתי. בחיים אי אפשר בלי לטעות, אבל אפשר לפחות לנסות ללמוד מטעויות של אחרים להבא. וכמות המידע שיש פה בנושא, והחברים שהגיבו וייעצו יכולה לעזור לנהגים חדשים ולא מנוסים במצבים כאלה.

הלכתי. לא היה אף אחד בהנהלה של המתחם. מרכז ביג. ניסיתי לגשת 3 פעמים, ולא היה שם אף אחד.

אפשרות א' נראית סבירה יותר. אם הם פונים לחברת הביטוח שלי, כשיש להם את ההודאה שהבחור ניסח, ואני חתמתי עליה האם זה אומר שחברת הביטוח תתקן להם את הנזק, ותחייב אותי בעלות? או שבכל מקרה חברת הביטוח לא תעשה דברי בלי אישורי? אני לא מעוניין להפעיל ביטוח. זה יעלה לי את הפרמיה בחידוש הבא, שממש עוד רגע אני צריך לחדש. זה יוסיף לי תאונה לעבר הנקי שיש לי כבר גיליון של 3 שנים. חבל שלא לקחתי את המספר שלו. כי אפשרות א' שכתבת נראית די סבירה, עכשיו איך אני אומר לו שאני רוצה לסגור את זה בינינו? התרחיש הכי טוב יהיה לדעתי זה כמובן אם הם יחליטו לרדת מזה (מה שלא חושב שיקרה). או לפחות אם יפנו אלי מחברת הביטוח, אני לא אתן אישור. חברת הביטוח תגיד להם שהמבוטח לא מאשר. הם בטח יפנו אלי (נכון? מה עוד יהיה להם לעשות מלבד לפנות אלי?) בכל אופן, היום זה היום השני, והוא עוד לא יצר קשר אז אני ממש מקווה שהוא לא יפנה לחברת הביטוח שלי ויהיה לי צרות אתם לאחר מכן. אני עוד לא עדכנתי את חברת הביטוח שלי בדיוק מהסיבות האלה. כי אני חושש שזה ייקר את הביטוח בחידוש הבא. אני די בניתי על זה שנסגור את זה בינינו בלי לערב אותם.

אני מבין על מה אתה מדבר יוסי. גם אני חש כמוך בימים שאני ישן טוב יותר. בימים שאני מרגיש שאני מעמיס פחות על העיניים, פחות מעייף אותן, הראייה שלי בקצת יותר טובה. כמובן שזה לא שווה ערך לראייה עם משקפיים. אבל בהחלט יש שיפור. אולי זה אפילו הגיוני די בסיסי. כמה שפחות מעמיסים ומעייפים את העיניים, ככה הן "חזקות" יותר. ככה אני חושב. למשל כשיוצא לי לא להיות בכלל במחשב יום שלם, או כמעט ולא לצפות בטלויזיה. רק להסתכל למרחקים, להיות בחוץ. ליאב, אני הייתי ממליץ לך ליישם את ההמלצות שכתבת. לשתות כמות מספיקה של מים במשך היום. במיוחד כשקיץ ודי חם. לנסות לישון לפחות את ה7-8 שעות שינה. לנסות להפחית כמה שיותר את העומס על העיניים. למשל אם אתה חש יובש, קצת מנוחה לעיניים. אם אתה חש לא בנוח, זה אולי סימן שעכשיו הזמן לתת לעיניים קצת לנוח ולהירגע. כשהעיניים הכי עייפות בסוף היום, לנסות כמה שפחות להיות בפלאפון. במיוחד בחושך האור של הפלאפון. זה קשה, אבל זה לפחות מה שהצלחתי לחשוב עליו. כמובן במקביל והכי חשוב לתת לרופאי העיניים ולבעלי המקצוע לעשות את שלהם. ומה שהכי מעודד זה שהיום לכל דבר כמעט ויש פתרון. לייזר. עדשות מגע. משקפיים. שהיום משקפיים זה כבר לא משהו מיוחד.

צודק. אני כבר מחר אנסה להיכנס להנהלה של המתחם. לך תדע אם יתנו לי. גם השוטר אמר שלא ששים לתת. אבל לפחות אנסה. אני לא שוכח שעוד לא קרה כלום, והבחור אפילו עוד לא יצר קשר. יכול להיות שזה סתם לשווא. אבל בשביל לא להצטער לאחר מכן, אם וחלילה יהיה צורך, זה באמת יהיה הכי נכון לנסות להשיג את הצילומים. בכל אופן הכי חשוב כמו שאמרו לי פה, כמה שפחות להילחץ, וכמה שפחות לחשוב על המקרה. כשדיברתי היום עם חבר על המקרה, הוא אמר לי עזוב אותך, תלמד מזה להבא. דברים כאלה קורים ועוד יקרו. אי אפשר לא לטעות בחיים, וצריך לדעת להשלים עם זה ולהיות מוכן לזה ולקבל את זה בצורה בריאה ונכונה. לרוב אני די לחוץ בחיי האישיים, אבל הפעם אני משתדל באמת שלא ישפיע עלי יותר מדי. זה לא בריא לי. משתדל.

ערב טוב לכולם, הפתעתם אותי בכמות התגובות. המון תודה לכל מי שהקדיש מספר רגעים, והגיב לי וניסה להרגיע אותי, ולימוד אותי - תודה לכם. אז ככה, הבחור עוד לא התקשר. ככל הנראה הוא לא לחוץ כ"כ. או שזה לוקח זמן. אם הוא באמת מערב שמאי או פחח אולי דברים כאלה לוקחים זמן. או אולי (סתם, רוצה להיות קצת אופטימי) הם החליטו בכלל לא לתקן את הנזק ולהשאירו ככה (לא חושב, אבל סתם נעים לחשוב על זה). חזרתי לאותו מתחם, היום, סתם משהו בי רצה לחזור ורק לראות אם יש מצלמות במתחם. רציתי רק להיות רגוע שאם חלילה העניין יתפתח ויגדל ליותר ממה שהוא אמור להיות, שיהיה לי קצת על מה להסתמך. אז כן כמו בכל מתחם מסחרי, במיוחד במתחם הביג בעיר, יש מצלמה שמכוונת בדיוק לאזור בו קרתה התאונה. נראה שהיא גם תפסה את הרכב של הנפגע שעצר מולה, לאחר שהזיז את רכבו בכדי לכתוב את טופס ההודאה + למלא פרטים. ככה שאפשר לראות את התאונה פלוס את זה שאנחנו עומדים ליד מכסה המנוע שלו, והוא כותב על דף ואני חותם. ראיתי שם גם שוטר אז שאלתי אותו אם אני יכול לקבל לדעתו את הצילום? ואם הוא יודע איפה יושבת ההנהלה במתחם. הוא אמר לי איפה, אבל כבר היה מאוחר. צילום הוא אמר שלא ממהרים לתת, כי אז כל אחד יטרטר אותם. כמו שלי יש זכות לבקש, להם יש זכות לסרב. ככה הוא אמר. בינתיים לא אבקש, כי זה סתם לעשות מנמלה פיל. הבחור עוד אפילו לא התקשר. אני נוטה להאמין שאנשים טובים מיסודם ולא מנסים לעקוץ או לרמות, כי אחרי זה הרי הכל חוזר בחיים בסופו של דבר בחזרה. מה שתעשה לאחרים, יעשו לך. איך שתתנהג לאחרים. שוב תודה. אקפיץ את הנושא כשיהיה עדכון מהבחור. אם בשיחה הוא יציע לסגור את זה בינינו בסכום נמוך אסכים. אם הסכום יהיה גבוה מדי אני אגיד לו שאני אחזור אליו ואעדכן פה. ד"א מישהו פה כתב שאני הנכה, אז אני לא הנכה. אלא מדובר ברכב נכים שאני הגעתי לאסוף את אחי. אני ברוך השם בריא. אולי קצת עייף מדי ולא מרוכז, אבל ברוך השם בריא. אגב, שמתי לב היום כשיצאתי לרכב שמלבד שפשוף שיש לפגוש (פלסטיק) אז המגן שמגן על האלקטרוניקה למטה ברכב, בצד שמאל קצת השתחרר מהתופסנים שלו. גם אתמול היה משהו מוזר, שפתאום האורות נוסעים מאחורה ברכב לא היו נכבים כשהדלתות סגורות. אבל היום זה הסתדר. כשסוגרים - נכבה. כשפותחים - נדלק. אני מאמין שהכל בסדר, ולא קרה כלום לרכב שלנו. הגיונית המהירות בטח לא עלתה על 5-6 קמ"ש? אני לא יודע כ"כ. לא נתתי גז, בסה"כ שילבתי לרוורס והרמתי את הקלאץ' בכדי להתחיל נסיעה לאחור (ככה אני תמיד מתחיל, לאט). אני כבר אעדכן כשיהיה חדש מהבחור. תודה חברים. * אני ממליץ לכל אחד ואחד להתקין את האפליקציה שהומלצה לי פה. כבר המלצתי למספר חברים, והם התקינו. האפליקציה מאוד מסודרת, והיא מכינה דו"ח מלא למייל. כולל תמונות שהיא מבקשת לצלם, הכל מפורט ומובן. ממליץ בחום ומודה למי שהמליץ לי. שלא נצטרך.

תודה. חבל שרק בדיעבד אני יודע על זה. אשתדל גם לשתף את חבריי. בכדי שאנשים שלא מנוסים במצבים כאלה כמוני ידעו איך לנהוג. לדעתי האישית היה צריך להשקיע קצת בפרסום האפליקציה לציבור או לשלוח בדואר עלון פרסומי לבעלי רישיון נהיגה. עריכה: ברשותכם, כמה שאלות בעקבות המקרה שהייתי רוצה לדעת את התשובות עליהן בבקשה 1. אם הנהג / בעל הבית שלו בכל זאת מחליטים לפנות לחברת הביטוח שלי/שלהם האם חברת הביטוח שלי יכולה לחייב אותי להפעיל ביטוח? או שיש לי את הזכות להגיד להם שאני מבקש מהם שלא יתערבו? 2. יש לו בכלל סיבה לרצות לעשות דבר כזה? כי הוא יודע שהנזק קטן בהרבה מההשתתפות העצמית שלי (3,000) ושאני לא מעוניין להשתמש בביטוח. 3. יש סיכוי כל שהוא שאם חברת הביטוח שלי תדע על מה שקרה הביטוח שלי יתייקר / לא יוזל בחידוש הבא? 4. כשאני נפגש עם הבחור (אם נפגש) עלי לדרוש לקבל לידי את אותו דף שהוא כתב בו את פרטיי + ההודאה החתומה שלי? כי בהודעתי הקודמת כתבתי לבקש ממנו שיחתום על דף שאני אנסח שהעניין נסגר. אבל לי נשמע יותר הגיוני גם שיחתום על דף שאני אנסח מראש + לבקש את הדף המקורי שלו. אם הוא לא יסכים להביא אותו, אני אומר לו שזה די מחשיד, כי אין סיבה שלא בעצם.

אני מאוד מודה לכם על הכל. תודה רבה לכם NINJMNKY, רז, וכל החברים שהקדישו מזמנם והגיבו לי. לא ידעתי דבר ממה שכתבתם פה. ממש. כלום. אני מאוד מקווה לזכור את כל מה שכתוב פה, ושחס וחלילה אם זה יקרה שוב, ואני מקווה שלא שאדע ליישם את זה בבוא היום. יכול מאוד להיות שאני גם אדפיס את מה שכתבתם, אעשה סיכום עם ההודעה האחרונה של רז שמדריכה אותי צעד צעד ואשים את זה ביחד עם רישיון הרכב והביטוח (ככה כשיהיה צריך, אני אראה את זה מול העיניים). אני פשוט די מופתע, ולא העליתי בדעתי שאולי לנהג יש אשמה תורמת, רשלנות, שאולי הוא יכול לעבוד עלי, וכל מה שכתבתם. מקווה מאוד שהוא אדם הגון. כי מהניסיון שלי בחיים רוב בני האדם הוא הגונים. אלה שלא הגונים הם בודדים. להתקשר לחברת הביטוח שלי אני לא יודע עד כמה זה יהיה צעד נכון. כי אנחנו משלמים להם המון, סכום חמש ספרתי (ביטוח רכב נכים זה דבר יקר), ואני די מעדיף שכרגע הם לא ידעו על כך. כי הם עלולים לחשוב שאני נהג לא טוב ולא יוזילו לנו את הביטוח בחידוש הבא. אולי בכלל לא יהיה צריך לערב אותם. אני אעדכן אם זה יתפתח, וממש תודה על ההצעה לעזור לי בפרטי. מעריך את זה מאוד חבר. כרגע כל שנותר לי הוא להמתין לשיחת טלפון מהבחור, לראות מה אמר בעל הבית שלו, ולקוות שזה יסתכם בלי לעשות דבר/לתקן בסכום קטן. רעיון שעלה לי - כשהעניין יסתדר להחתים אותו על דף כמו שהוא החתים אותי, שהעניין בינינו נסגר, תאריך, שם שלי שלו, וחתימה של שנינו. שחלילה לא יצא מצב שנסגור את זה בינינו, ועדיין יש לו הודאה שלי בכתב חתומה, וביום מן הימים אולי ישתמשו בזה. אם מישהו ירצה לנסח לי משהו קצר וברור - אודה לו מאוד. או שזה בכלל רעיון לא טוב ולא כדאי לעשות את זה.

עכשיו הכל מובן לי. במיוחד מתגובתו של פינדר. NINJMNKY, אני לא בטוח שבחברה שלי יש דבר כזה. ידוע לך אולי? 'מנורה מבטחים'. רציתי להוציא את הפלאפון לצלם את המכה/המעיכה, אבל הרגשתי קצת לא יודע. הייתי די לחוץ, פעם ראשונה. לא יודע מה לעשות. איך להתנהל. הופתעתי שהבחור לא צועק, לא מתרגז. אולי גם הצלחתי קצת להרגיע אותו. כי אמרתי המון פעמיים שזו טעות שלי, ואשמתי, ושהייתי עייף אחרי יום עמוס. סלח לי, אבל להחליף פרטים שלו איך היה עוזר לי בדיוק? מלבד זה שהיה לי פרטים עליו. או שאין פה שאלה של איך עוזר, וככה זה פשוט נהוג? היו עדים. הייתה בחורה שניסתה לעזור לי (צפרה כמה פעמים לפני, ואני לא קלטתי שזה לי, רק כשיצאתי מהרכב היא אמרה לי "צפרתי לך, אבל לא שמת לב. ניסיתי שתעצור ולא תמשיך לנסוע אחורה") אבל לא ביקשתי ממנה פרטים לא כלום, לא ידעתי שזה נהוג ושאני יכול (מה הסיכוי שהיא הייתה מסכימה גם? זה להכניס את עצמך לסיפור שלא בא לך כ"כ להיות קשור אליו) אני מבין שיש כמה טעויות בהתנהלות שלי. ממש חבל שלא מלמדים כללים בסיסים כאלה בשיעורי התאוריה. הרי לא לכל אחד יוצא להיות עד לתאונה, או להיות ברכב עם אבא שעשה תאונה קלה, דוד, חבר, או לא יודע. כשאתה עובר את זה פעם ראשונה, בעצמך, אתה לא יודע איך להתנהל. אתה סומך על הצד השני שהוא עם יותר ביטחון ומנהל את העניינים.

זה ממש לא מובן לי. אשמח אם מישהו יוכל לחדד את הנושא. אם אני יודע שאני האשם. למה שאני אנסה לשקר או לשחק אותה? זה שחור או לבן. אני נסעתי רוורס. הוא היה מאחורי. כמו שכתבתי בתחילת דבריי בהודעה הפותחת, נכון ויכול להיות שהוא אולי הגיע מהר, לא היה שם לפני וסיבות כאלה ואחרות. אבל עדיין הייתי צריך להיות ערני. מה שאומר שאני אשם. באמת חברות הביטוח אוסרות על המבוטח להודות? משמע מבקשות ממנו לשקר גם כשהוא יודע בוודאות שהוא האשם?

גם כשאני אשם? אני עמדתי לידו והסתכלתי וככה גם למדתי איך אמורים לנהוג במצב של תאונה. הוא הבין וקלט שמדובר בבן אדם שאף פעם לא עבר דבר כזה, ושלא יודע מה אמורים לעשות. שאלתי כמה פעמיים "מה יקרה עכשיו, ומה אנחנו אמורים לעשות" אז הוא אמר שעכשיו צריך להחליף פרטים (רק שהוא לא נתן לי פרטים, אלא לקח את שלי, שיערתי כי אני הפוגע) ובצד השני כמו שתיארתי הוא ניסח את אותו מכתב ואני חתמתי (למה שלא אחתום אם אני אשם?) אם כבר אני חושב שהטעות הקריטית שלי היא שלא צילמתי את הנזק. אבל אני רוצה להאמין שהוא לא ינסה "להלביש" לי איזה משהו שלא באמת קרה. כי אחרי הכל קרה נזק, הוא כתב בדופן שמאל ליד גלגל שמאל, ורואים שיש שם מכה של מעיכה קטנה. כרגע אני לומד מכל תשובה ומכל מה שתענו לי. אני לא אוהב להיות במצב שאני לא שולט בעניינים ואני צריך להמתין לשיחת טלפון ממנו, אבל מה יש לעשות. אם ככה זה אז ככה זה.

הגעתי עם הרכב למרכז ביג בעיר לאסוף את אחי. חניתי בחניית נכים בכדי שיוכל לרדת ולעלות ישירות אל המעלית ולרכב. איפה שהמדרכה מונמכת. אחרי שאחי עלה, חגרתי אותו, והתחלתי לנסוע אחורה נכנסתי ברכב מסוג רנו קונגו אני חושב, אני לא כל כך מבין ברכבים. זה מה שהבחור כתב על הדף. הרנו היה עם הצד של הרכב לגב של הרכב שלנו, והוא נסע ואני נכנסתי בצד שמאל שלו עם החלק האחורי שלנו. נהייה לו שקע קטן בצד שמאל בגלגל אחורי שמאלי, בדופן. שאלתי מה עכשיו? כי זו תאונה ראשונה שלי. הוא ביקש פרטי ביטוח. הלכתי והוצאתי הכל. נתתי לו ביטוח + רישיון רכב. הוא כתב הכל על דף לבן מס' פוליסה מס' ביטוח, תעודת זהות, שם שם משפחה, חברת ביטוח. בצד השני הוא כתב "הנדון: תאונה בנסיעה לאחור" וכתב בכמה מילים "אני ככה וככה, נסעתי אחורה בלי אבחנה נכנסתי ברכב של ככה וככה, מסוג רנו קונגו, נהייתה מכה בדופן שמאלי מעל הגלגל, על החתום - חתימה שלי" עם תאריך בצד. שאלתי אותו אולי אפשר לא לערב ביטוח? כי השתתפות עצמית שלי היא כמעט 3000 שקל. הוא אמר שזה רכב של עבודה. הוא ישאל את הבעל הבית. שאלתי מה נהוג מה יקרה עכשיו? הוא אמר שהוא בטח יקח את הרכב לשמאי ואז לפחח. שאלתי כמה לדעתו זה יסתכם? הוא אמר לא יותר מאלף שקל. אמרתי לו שזה הרבה. הוא אמר אולי פחות. שאלתי אם יש מצב שבעל הבית יחליט לא לתקן? הוא אמר שאולי. הם מחליפים רכבי עבודה כל 3 שנים אז אולי. לא צילמתי את הרכב. הייתי די לחוץ, לא יודע אם הוא שם לב לזה. ניסיתי לשדר שלא. אבל הוא ניהל את הכל. בסוף אמרתי לו שלא רשמת את הפלאפון שלי? הוא אמר יש לי את הביטוח שלך. בכל זאת נתתי לו את הפלאפון. לדעתכם מה יקרה עכשיו? אין ספק שטעות שלי. אני לא שמתי לב אליו. כמובן שאני יכול לנסות להשלות את עצמי ולספר לעצמי שאולי הוא הגיע מהר, אולי פה ושם. אבל אני מעדיף יותר לחשוב שטעות שלי, כי ככה אני אלמד להבא ולעתיד. יש לי רישיון משנת 2012. רכב אצלנו משנת 2013. פעם ראשונה שלי שאני עובר דבר כזה.

DevilUser, יש אבל אמת קטנה במה שכתבת כשאתה קצת יותר גדול, אין ספק שגם יתחילו להתייחס אליך אחרת, לעומת מישהו קטן יותר. אתה תעריך את עצמך יותר, תהיה מרוצה מעצמך יותר. אין לי ספק שזה משפיע. כמובן שאני מתכוון למצב שבן אדם נראה בריא כפי שהוא צריך להיראות. לעומת תת משקל למשל. מה שכן, ברור שזה לא המפתח לאושר, וזה לא שברגע החיים שלך הופכים להיות טובים ומאושרים יותר. אבל זה כן משהו קטן וטוב. אושריקו, אתה הבחור השני שאני שומע ממנו את המילה "גיינר". הסבירו לי על זה פעם. ממה שהבנתי מדובר באבקה, שמערבבים עם מים או חלב, ושותים את זה. יש בזה די הרבה קלוריות וזה כמו תחליף לארוחה. יש לזה חיסרון אחד משמעותי והוא באמת המחיר. זה יקר מאוד. אם זה לא היה כ"כ יקר אולי היה אפשר לנסות את זה, זה אחלה של קיצור דרך במקום לאכול 3-4 ארוחות ביום. גם ה 3-4 ארוחות ביום יוצא די יקר למען האמת כשאתה רגיל לאכול ארוחה או ארוחה וחצי. צריך לבשל יותר. אבל כנראה אין ברירה, אם אתה רוצה לעלות במשקל כמו כל דבר - זה עולה כסף.

אושריקו, גם אני ככה. שמתי לב שזה בדר"כ אנשים שלא במשקל התקין שלהם הכוונה למישהו שהוא 1.80 ושוקל 60 למשל. זה נראה קצת כמו ילד, או עושה אותך צעיר יותר. לעומת אנשים שבנוים טוב, ונראים טוב. אתה מסתכל עליהם ואתה רואה שמדובר בגבר, ולא בילד, או בנער. כמה שאני מנסה לעלות במשקל, אני אף פעם לא מצליח. מה שכן רק לאחרונה התחלתי להיות יותר מודע לכך שגם אני הייתי מספר לעצמי שאני אוכל המון, וכנראה שאני לא. הייתי בטוח שארוחה אחת באמצע היום, ועוד כמה נשנושים מדי פעם זה אוכל המון. זו הייתה בעצם אשליה. כנראה שאם בן אדם רזה, אבל ממש רזה, והוא לא אוכל לפחות 3-4 ארוחות טובות ביום - אין סיכוי להעלות במשקל סתם ככה. ואז נשארים קטנים, ולא כמו שהיינו רוצים להיות. הבעיה שלבן אדם כזה קשה להתרגל לאכול כמות גדולה כ"כ של ארוחות. גם צריך לדעת מה לאכול בכדי לעלות במשקל בצורה בריאה ונכונה.

אני מסכים איתך שאני לא צריך להסתמך על ברווז, אני פשוט שמח שניתנה לי ההזדמנות לנסות להתאמן על אסרטיביות, ולפתח ולשפר את כישורי השיחה שלי עם חבר מהפורום. זה יהיה קצת חבל לפספס הזדמנות כזאת, במיוחד שברווז הציע אותה, ואני בכלל לא צפיתי את זה מגיע. כי בימינו, זמן זה דבר חשוב מאוד. במיוחד כל טיפת זמן פנוי שיש לך. לא כל אחד היה מציע הצעה כזאת. ולמען האמת, כבר לפני מספר שנים הציעו לי אנשים כאן מהפורום לעזור לי, בזמנם הפנוי. בנושא אחר, שקשור לרכב. אהבתי את מה שכתבת כאן - " יש אנשים שבמבט עיניים משדרים מה שרוצים להגיד, יש כאלה שעוד לא מספיק כעסו בחיים כדי לפתח את המבט הזה. " יכול להיות שעוד לא מספיק כעסתי בחיים, לכן אין לי את המבט הזה שאתה מדבר עליו. אבל אני אגיד לך משהו חבר, בכנות בינינו. לא הייתי רוצה לכעוס כ"כ הרבה בחיים, בכדי שיהיה לי את אותו מבט שאני צריך, בכדי שיקשיבו לי. אתה מבין? יכול להיות שאני מנסה לעשות 'קיצור דרך' הכוונה, שאני מנסה ללמוד להיות משהו מסוים (אותו אחד שלא מפחד להגיד את אשר על ליבו, מתוך חשש שהצד השני יכעס עליו / יפגע בו / יעליב אותו / יגיד משהו כזה או אחר) אולי מה שאני מנסה לעשות לא יצליח לי באותו 'קיצור דרך' שאני מנסה, ויכול להיות שזה משהו שאני אלמד בחיים, לבד. אבל אני לפחות מנסה. כי כרגע, בנקודת זמן הנוכחית, זה די מפריע לי. במיוחד כשאני לא ילד, שאני יכול פשוט להתעלם מזה ולשכוח (מסיטואציה מסוימת למשל) אלא אני אוכל את עצמי לאחר מכן. אני בן 24, ולדעתי זה כבר גיל שאתה די בוגר (אתה לא ילד, וגם לא נער, למען האמת 24 זה כבר גבר, יש אנשים שבגיל הזה כבר בעלי משפחות). אני גאה בהוריי. במיוחד באמי, כי על אבי אין לי מה לומר. אין לי ספק שמי שאני היום, זה בזכות אמי. בזכות החינוך שקיבלתי והערכים שהקנו לי. למרות שאין לי כך כך במה להתגאות, אני חלילה לא אומר את זה בצורת גאווה, או להשוויץ במשהו כזה או אחר. עוד לא הגעתי בחיים למצב בו אני יכול להתגאות במשהו מסוים, אבל אולי אני עוד אגיע. אני מאמין שכן. אני מסכים עם מה שכתבת על שצריך לבחור את הקרבות שלך בחכמה. בחיים לא יוצא לי להיות בקרבות כאלה. אני איך שהוא ותמיד נמנע ממצבים כאלה. אם אני אהיה בוויכוח על חנייה, ואני אראה שזה מגיע למצב של 'קרב' אני פשוט אוותר, ואחנה קצת רחוק יותר. כי אני יודע שאני יכול ללכת את הכמה מטרים הללו ברגל, ואני אחסוך ממני עצבים וכעס, וסתם ריב מול אדם אחר. בקשר לדוגמה שלך, עם העבריינים, אני פשוט חושב שזה בגלל הפחד מהם. לא הייתי רוצה להגיע להיות אדם כזה, כי אז אנשים מפחדים ממך בגלל מי שאתה ובגלל מה שתעשה להם. כן הייתי שמח להגיע למצב בו אדם לא ינסה לעבוד עלי, או לזלזל בי, ושיכבד אותי ויקשיב לי כשיש לי מה להגיד.

falou, זה קצת מבאס, כי זה בעצם אומר לי שלא משנה מה תעשה, אתה בעצם תישאר מי שאתה. אבל זה לא נורא. כי אתה יכול "לנצח" עם מה שיש לך. בלי הצורך לנסות ולהשתנות או להיות משהו שאתה לא. למרות שאני ראיתי את זה קצת בראייה אחרת. כי פשוט אני יודע שבדרך כלל אם אתה מזהה בך משהו לא טוב, אתה יכול לעבוד עליו. לתקן אותו. לשפר את עצמך. כמו שאוהבים לדבר בהרבה אתרים שקשורים לנושא המדובר על "improve your skills". הייתי בטוח שאני יכול לשפר את האסרטיביות שלי. למרות שמה שכתבת לא רע בכלל. אבל אני בכל זאת קצת רוצה לנסות ולשפר את היכולות שלי. ממש בקצת. דרך אגב, אכן יש לי חבר שהוא קצת יותר pusher ממני, והוא לא מבין מה הבעיה, הוא אומר לי פשוט תעשה מה שאתה רוצה. כאילו הכוונה היא שאנשים שאין להם את הבעיה הזאת, לא מבינים מה הבעיה לעשות מה שאתה רוצה לעשות. פשוט תעשה את זה. בלי לחשוב יותר מדי. אם אתה רוצה להגיד משהו, תגיד. אם אתה חושב שמגיע לך משהו, ובצדק, תדרוש אותו. אם פגעו בך, תגיד את זה. אל תשמור בפנים. דרך אגב, הוא לעומתי היה בצבא, וגם היה מפקד בצבא ובכלל אני מאוד מעריך ומכבד אותו. הוא אדם מרשים, ותמיד מצליח בכול. גם בחזות הוא נראה ממה שונה ממני, והוא אפילו צעיר ממני בחצי שנה NirLevi, אתה מחזק את מה שfalou אמר. יכול להיות שבאמת להיות ממש אסרטיבי בחיים זה לא טוב. כי אנחנו חלילה לא רוצים לפגוע באנשים, ולא רוצים להיות אנשים אגרסיבים ולא נעימים. אבל אולי לפחות שתהיה לך קצת את התכונה הזאת שנקראת אסרטיביות, אולי זה די הכרחי לחיים. קצת. לא הרבה. רק שכשיבוא היום או הרגע שיהיה צריך להשתמש בה, שתוכל לדעת לעשות את זה. ברווז, כן נכון, לזה התכוונתי. אתה רואה שאני לא תמיד יודע להביע בכתב את מה שאני רוצה להגיד? די בלבלתי פה את החברים מה שכתבת זו בדיוק ההגדרה שלי לאסרטיביות. לדעת "לנהל" את השיחה, להיות מסוגל להגיד לאנשים שיעשו את מה שהייתי רוצה שיעשו (כשיש סיבה לכך כמובן, כמו נותן שירות ששילמתי לו, ולא חלילה סתם אדם ברחוב) מבלי החשש של מה יקרה, והאם הוא יתעצבן או יכעס עלי שאני פותח את פי, ואומר לו מה לעשות, או מעיר לו (כמובן כשיש הצדקה). maxizem, לצערי יצא לי להידפק כמה פעמיים כפי שכתבת. לא למדתי מזה (לצערי, זה לא הכי נעים להעיד על כך). בגלל זה החלטתי לנסות לעשות שינוי כל שהוא, גם אם יהיה קטן, אבל שלא ישאיר אותי באותה נקודה. באותו המצב. --- דיברתי עם ברווז, ואנחנו נדבר אחד עם השני, אולי אני אפילו אלמד כמה דברים שאוכל ליישמם אחר כך בחיי היום יום שלי. גם מכאן למדתי כמה דברים שאני יכול ליישמם. וכמובן שכמו שרובכם אמרתם, שבכלל לא חשבתי על זה, לנסות ולפעמים להעצים את החוזקות שלך. אם אתה אדם שלא אוהב לצעוק, ולא יודע בכלל איך, וגם לא מסוגל להרים את הקול. לנסות להפוך את החיסרון להיתרון. תודה חברים! שבוע טוב שיהיה לכולנו.

MaoRЯ, תודה! מודעות זה חשוב מאוד, מסכים איתך. אם אנחנו מודעים שיש לנו בעיה מסוימת, אז אנחנו גם יכולים לעבוד עליה. לכן חשוב לי מאוד לעבוד על זה כבר עכשיו, בכדי לא להגיע לגיל מתקדם יותר ולסחוב את זה איתי הלאה והלאה. אני אישית לא מרגיש שיש לי בעיה בהליכה שלי, ביציבה, במבט אל אנשים כשאני מדבר איתם, בטון. מה שכן, יכול להיות שאין לי בעיה במה שכתבת, אבל כן יש לי בעיה באיך שאני מקרין שאני רואה את עצמי. כל מה שתיארתי כאן על עצמי, מהפן החיצוני, יכול להיות שאני מקרין את זה כלפי חוץ, ואנשים קולטים את זה. לכן גם אם תעמוד עם גב זקוף, תיישר מבט אל הבן אדם שאתה מדבר איתו, תדבר ברוגע ובנועם אבל אם תמשיך להאמין עמוק בפנים שאתה קטן, לא שווה כלום, וכל מה שכתבתי על עצמי, בסופו של דבר יקלטו את זה. זה מה שאני מנסה בימים האחרונים לעבוד עליו. להפסיק לחשוב על עצמי דברים כאלה, וכך אני גם לא אשדר את זה כלפי חוץ. תודה מאור. ברווז, השקעת מאוד בתגובה שלך. אני מעריך את זה מאוד! אין לי מילים. אני מרגיש שאחרי הקריאה אני צריך לעכל את כל מה שקראתי להפנים ולבצע. ואני הייתי בטוח שאני כותב הרבה כתבתי לי כמה דברים בצד, במחברת קטנה שיש לי, שלא הייתי רוצה שילכו לאיבוד. כמו למשל הדוגמאות שנתת לי על החוזקות שלי, והמשפט שמאוד אהבתי שכתבת לסיום (שהוא לא רק משפט יפה, הוא נכון). קראתי את כל ההודעה, וכמו שכתבתי לך, השארת אותי בלי מילים. אם אכן נדבר בטלפון יכול להיות ששם יהיה לי מה להוסיף אם לא אתבייש, אני מקווה. אני אשמח לשלוח לך את הטלפון שלי בהודעה. תודה רבה על ההצעה המיוחדת, לא צפיתי את זה בכלל. תודה! Smiro, אני גם חושב שעוד לא הייתי במצב שהייתי צריך להוכיח את עצמי עדיין. מה שכן, הייתי במצב בו הייתי צריך להגיד דברים מסוימים, ולא אמרתי אותם. כשהייתה הצדקה, והייתה סיבה טובה. אחרי זה במשך זמן מסוים פשוט אכלתי את עצמי, וזה לא עזר לי בכלל. בקשר למה שכתבת במשפט האחרון, אני לא כל כך יודע אם זה משהו שאני יכול לעשות אותו, או שהחיים כבר יובילו אותי לשם. יכול להיות שעם הזמן יהיה משהו שיגרום לי להתנהג בצורה כזאת או אחרת, וליישם את כל מה שאני מנסה ללמוד ולהתאמן עליו. כמו שלך היה את הקורס מפקדים, ולברווז היה את העסק שהוא הקים ונהיה עצמאי, וכמו שלאיש מכירות הייתה את העבודה בה ציפו ממנו שימכור. עוד לא יצא לי להיות במצב כזה. למרות שאני לא כזה צעיר. אבל מרגיש לי שתכף בטח יצא לי בזמן הקרוב. עם כל מה שמתלווה לכל גיל וגיל. תודה רבה חברים על הזמן שהקדשתם עבורי, בקריאה ובמענה להודעה שלי. אני מעריך מאוד ומודה לכם!

shapin, אתה צודק, אין מנוס מלעבוד על הדימוי העצמי. לנסות ולגרום לעצמי להאמין שזה לא משנה אם אני קטן, או גדול. רזה או מלא. נראה מבוגר, או נער. זה משנה מה שאני משדר (למרות שעדיין, די קשה לי להאמין למה שאני כותב במאה אחוז, כי אני יודע שאיפה שהוא, זה כן משפיע איך שאתה נראה על ההתנהגות שלך, על איך שתופסים אותך, את המילים שלך, אני מנסה לעבוד על זה על המראה החיצוני, אבל זה די קשה) אני אנסה לשדר שאני מי שאני חושב שאני בראש, לנסות להקרין את זה החוצה. תודה! pipinoadar, כל הכבוד לחבר שלך. משמח לדעת שזה משהו שאתה יכול לעבוד עליו ולשנות אותו. זה לא מצב שצריך לקבל אותו, ופשוט לחיות איתו. ידעתי שאני אוכל לפתח אסרטיביות, השאלה הייתה איך, כמה זמן זה יקח, ושוב פעם איך אני אעשה את זה. מה שהבנתי פה מהחברים שלהתאמץ להיות אסרטיבי לא יניב תוצאות. צריך פשוט להיות כזה באופן טבעי, ועם הזמן אתה נהיה יותר ויותר אסרטיבי. כמו שעם הזמן אנחנו נהיים יותר ויותר חכמים מכפי שהיינו כשהיינו צעירים יותר. כנראה שאלה הם החיים. adidas1, מסכים. גם אני חושב שאסרטיביות זה לא להיות בן אדם שצועק, מתלהם, מרים את הקול, אגרסיבי ולא נעים. כי זה להפך, יכול להכניס אנשים למין מנגנון של להתגונן מפני אדם כזה, ולהפך לא להקשיב לו, ואפילו להתרחק ממנו. אסרטיביות כפי שאני רואה אותה היא היכולת לומר את מה שיש לך לומר על הלב, בפנים, בלי כל מיני פחדים או תירוצים מבלי לפגוע באדם, בצד השני, תוך שמירת הכבוד שלך ושלו, אבל לא לפחד ולא להתבייש לומר את מה שיש לך לומר בכדי שאחר כך לא תוכל את עצמך, ותגיד למה לא הייתי ככה, ולא עשיתי ככה. חבל שאני לא מספיק אסרטיבי. פשוט להיות אדם עם יותר ביטחון עצמי, ולא לבכות לאחר מעשה ולהרגיש רע שלא עשית או לא אמרת משהו שרצית לעשות או לומר. אני אנסה להתאמן על זה כפי שהצעת. אם אני אסכם את מה שאמרת, זה פשוט תנסה לדמיין שאתה כבר אסרטיבי, ואז תקרין את זה כלפי חוץ. או כמו שאנשים עובדים על נאום מסוים בפני קהל כמה שעות לפני, בכדי להיות מוכנים ולא לעשות טעויות. אז לנסות ולעבוד על אסרטיביות קצת לפני שזה מגיע לסיטואציה אמיתית בה אני צריך להיות אסרטיבי. קצת כמו דמיון מודרך אם אני לא טועה. תודה רבה לכם! אני מקווה שלחברים פה אין את הבעיה שיש לי, ושאתם מספיק אסרטיבים בחייכם תמיד שמח להיעזר בפורום ובחבריו היקרים, תודה!

חברים, תודה על הזמן שהקדשתם בקריאה ובמענה להודעה שלי. אני אענה כהרגלי בהתייחסות לכל אחד, מעריך מאוד ומודה לכם. Dark Muse, את זה הייתי רוצה ללמוד, את מה שכתבת על היכולת להניע אנשים לפעולה, מבלי לפגוע בהם. לא סתם להניע לפעולה, אלא להניע לפעולה כשיש צורך. למשל אם אני עושה טיפול לרכב, וזה טיפול לא זול, נניח שזה במוסך מורשה בגלל האחריות אז לא לפחד ולהגיד לבעל מוסך את מה שאני רוצה להגיד, ואם הייתי רוצה גם שיעשו משהו מסוים אז לדעת איך להגיד את זה, איך לגרום להם לעשות את הפעולה שאני מבקש מבלי לפגוע בהם מבלי שזה ייראה שאני מצווה, או קובע חלילה, והכי חשוב שהם יקשיבו לי ואכן יעשו את זה בסופו של דבר. אותו הדבר עם כל בעל מקצוע אחר למשל. אם שילמתי עבור שירות מסוים לבעל מקצוע אז לא לפחד לומר לו למשל משהו שאני רוצה, מבלי לפגוע בו או לחשוש שאולי זה יגרום למשהו לא טוב. תודה על כל מה שכתבת לי, נהניתי מאוד לקרוא. davemustaine87, יכול להיות שאתה צודק חבר. אבל ממש הייתי רוצה לנסות להשתנות, אפילו בקצת. לטובה. אני פשוט מרגיש שיש דברים שאני חושש לעשות, או מפחד, בגלל כל מיני סיבות שאת חלקן גם כתבתי פה. אם רק הייתי יודע איך למצוא את החוזקות שלי, זה היה יכול להיות ממש טוב. אבל אני חושב שזו שאלת מיליון הדולר איך שאומרים. קשה מאוד. יכול להיות גם שאין לי כל כך חוזקות. למרות שזה כמו שאומרים שלכל אדם יש כישרון. אני לא באמת יודע נגיד מה הכישרון שלי, במה אני טוב. מה החוזקות שלי. לכן חשבתי אולי לנסות לפתח אותן, או ליצור חוזקה? Fat Bastard, ניסיתי פעם אחת להתקבל לתפקיד נותן שירות בחברה שמספקת שירותי טלויזיה. לא קיבלו אותי. אני לא זוכר למה, ככל הנראה לא התאמתי להם. זה היה לפני 3-4 שנים. adidas1, זה נשמע ממש מעניין! הייתי שמח אם היית מפרט קצת יותר, או נותן לי עוד קצת טיפים איך להתאמן על זה? אני שמח בשבילך שמצאת את הדרך שעובדת לך, ושאתה כבר לא צריך לוותר על האסרטיביות שלך. כל הכבוד. matanfr, תודה. אבל אני מעדיף שלא להיכנס להוצאה כלכלית של פסיכולוג. razmel, היי רז. תודה על המילים החמות. את אותו הדבר אני יכול להגיד עליך, ועל החברים כאן בפורום. מי שזוכר, זוכר שלפני כמה שנים, לא הרבה, עזרו לי פה בצורה מדהימה מהפורום כשרק קיבלנו את הרכב שלנו מהביטוח לאומי. יש חברים שאני עדיין בקשר איתם, ושמח מאוד על כך. אני מאמין שרוב האנשים הם בני אדם טובים. פשוט גם רוב בני האדם שאני רואה הם אסרטיבים. הכוונה לא מפחדים להגיד את מה שהם רוצים, ולא מתביישים להביע את דעתם. אני מתכוון כשהסיטואציה מצדיקה את זה כמובן. לא הייתי רוצה לדעת ולהיות אסרטיבי במצבים בהם אין הצדקה. אלא מתי שצריך ואני מתבאס שאני לא כזה. כמו שכתב החבר adidas אני גם אומר לעצמי אחר כך בראש, למה לא עשית ככה, היית צריך להגיד ככה. עכשיו אתה תישאר עם משהו שרצית להגיד, ולא אמרת, וגם לא קיבלת מה שרצית אם היית אומר, וכבר שילמת ואתה סתם מתבאס. אני די אוכל את עצמי לאחר מכן. מין אכזבה או כישלון שכזה מעצמי. למה אתה לא מסוגל לעשות את זה? מה כבר יקרה? אבל אז אני יודע שאולי הצד השני יפגע. או יתעצבן עלי. או לא ירצה לעשות מה שהוא צריך. או יעשה בצורה לא טובה. רוב הסיכויים שאני רק אגרום לנזק, לכן אני מעדיף לשתוק. אני מאחל לעצמי שמה שכתבת לי אכן יקרה, ואם אני יכול לבקש אז כמה שיותר מהר. גם הגיל שלי עולה ואני מתבגר. בשלב מסוים בחיים אני אהיה צריך להיות מי שאני רוצה להיות, ולא לפחד. תודה רז! פינדר, אהבתי מאוד. ההגדרה שלך נכונה יותר מאיך שאני הגדרתי מה זו אסרטיביות. SlowRide, אני תמיד משתדל להימנע מסיטואציות כאלה. הן לא עושות לי טוב, וזה אחר כך סתם משפיע עליך במהלך היום. או שלפחות אצלי זה ככה. לא יוצא ביום יום שלי להרים את הקול, לצעוק ולהתלהם. למרות שאני אולי יכול להיזכר שפעמיים מאוד בודדות דווקא כן יצא לי. גם זה היה רק בטלפון, פנים מול פנים בגלל מה שכתבת עלי, אני חושב שזה ייראה מצחיק אם אני אנסה לעשות את זה. גם אם המצב יצדיק את זה, אני פשוט לא אעשה את זה. מצד אחד זה טוב. כי אני מאחל לעצמי תמיד להימנע מסיטואציות של צעקות, התלהמות וחלילה אלימות. זה הדבר הכי גרוע שאפשר להגיע אליו, ומשתדל תמיד, בדרך כלל מצליח, לפתור הכל בנועם שיח. tzvipper, צבי אני לא יודע אם שמת לב או לא, אבל נתת לי טיפ שאולי יכול לעזור לי. ' להיות מקצוען בתחום כדי שצד השני יבין שאותו אדם יודע על מה הוא מדבר.' יכול להיות ואני פשוט צריך לנסות ללמוד כמה שיותר על תחום מסוים, בו יש לי בעיה להיות אסרטיבי וככה יהיה לי קל יותר? כי אני תמיד אוכל להשתמש במידע, ובידע שאני אלמד וארכוש. כי בן אדם שיודע על מה הוא מדבר, והוא באמת יודע, ורואים שהוא יודע. זה משדר משהו שאולי די דומה לאסרטיביות. הרי אי אפשר להגיד לבן אדם כזה שהוא טועה, מדבר שטויות ולא יודע על מה הוא מדבר. למרות שזה יכול להיות גם מאוד מתיש להתחיל ללמוד על כל תחום, אבל אם אין ברירה, יכול להיות שזה מה שאני צריך לעשות. ניקו פ, תשאל את עצמך - למה אתה רוצה להיות אסרטיבי? איזו מטרה זה משרת לך? אין טעם להתנהג באופן אסרטיבי למען האסרטיביות בלבד. הייתי רוצה להיות אסרטיבי בשביל לא לפספס הזדמנויות בחיים שבהן אני רוצה להגיד משהו מסוים, ואני מפחד. חושש. חושש כי אולי אני אפגע בצד השני. אולי כי הוא יתעצבן עלי, יכעס עלי, יכול אולי לפגוע בי בדרך כזאת או אחרת. אולי לתת לי שירות לא טוב. לכן אני מעדיף לשתוק, ולא לפתוח את הפה, בשביל לא להרוס את מה שיש. Night Driver, מצער מאוד הסיפור שסיפרת. משמח לפחות שהוא זכור לך כפי שהוא היה. אדם טוב ויישר. וזה לא הפריע לו להיות טוב במה שהוא, ולהיות מקצועי. אני עדיין מחפש את אותו כיוון בחיים שכתבת עליו. זה לא קל. ממש לא קל. מקווה שאולי עם השנים שחלפו, ותכף אני אתבגר בעוד שנה, אולי אני אגיע למשהו. מקווה מאוד. sperial, "בחר את המלחמות שלך בתבונה. אל תבזבז אנרגיה על דברים שוליים, נצל את יכולותיך בדברים החשובים באמת." אהבתי מאוד את מה שכתבת כאן. תודה רבה. ---- חברים, אני מודה לכם פעם נוספת. הייתי רוצה לשאול בבקשה: האם זה מפריע למישהו התגובות האישיות שאני מגיב לכל אחד ואחד? כי במהלך כתיבת ההודעה, חשבתי לעצמי שאולי מישהו יכול להגיד לעצמו שאולי זה מעמיס / ארוך מדי / מיותר למרות שלי אישית זה חשוב לענות לכל אדם שהקדיש זמן עבורי. אבל אם זה מפריע, אני אשתדל להיות קצת יותר תמציתי פעמים הבאות. מבטיח. רק תגידו לי בבקשה. לא איעלב, להפך, אני מבקש את זה בשביל לדעת אם זה מפריע או מציק. ---- הגיבו לי פה הרבה חברים, חיזקו אותי מאוד, חידדו לי מספר מדברים, לימדו אותי דברים שלא ידעתי וראיתי אותם אחרת. לכן כמעט ונאמר הכל. עכשיו נשאר לי זה לנסות ליישם ולהפנים את הדברים שנכתבו פה. תוך דגש של לא לנסות להשתנות יותר מדי. להישאר מי שאני אבל לא לפחד לנסות להיות קצת יותר אסרטיבי. אולי לנסות לשחרר קצת יותר, להפסיק לחשוב כ"כ הרבה לפני כל דבר. פשוט אולי לעשות, ולהגיד את מה שיש לי להגיד. כי הזמן רק עובר. אם אני לא אפסיק לפחד אז כלום לא ישתנה. אני אשאר באותו מקום ובאותו מצב. בהזדמנות הקרובה והראשונה שתהיה לי אני אשתדל להיות קצת יותר אסרטיבי מברגיל. לא לחשוש להגיד את מה שיש לי. לא לפחד. להגיד את הדברים בצורה יפה, מכבדת, נעימה אבל רצינית. לא בצורה הססנית, ושלא ירגישו פחד או חשש, פשוט להאמין במה שאני אומר כי יש סיבה לדברים שנאמרים. אני מאמין שאני אצליח. הייתי צריך קצת עידוד וכמה טיפים שניתנו לי פה. בקשר לתדמית החיצונית אני אנסה גם לעבוד על זה קצת. כי זה ילווה אותי כל החיים וזה משפיע עלי מאוד.

שלום לכל חברי הפורום, אשמח לשתף בבעיה אישית ולהיעזר בניסיון החיים העשיר של חברי הפורום. יש לי בעיה שמלווה אותי, אני חושב כל חיי. זה לא קרה פשוט ביום אחד. אני פשוט זוכר שתמיד הייתי כזה. אני לא יודע איך להיות יותר אסרטיבי. לפני שאני אמשיך אני אכתוב מה זה אסרטיבי ממה שידוע לי. אסרטיבי זה בן אדם שלא חושש לעמוד על שלו מול אחרים בלי לפחד או לחשוש מה יקרה. ההפך הגמור מאיך שאני מרגיש, ובדיוק איך שהייתי רוצה להיות. כשאני מנסה לחשוב למה אני לא מספיק אסרטיבי עולות לי מספר סיבות, יכול להיות שאלה אפילו תירוצים שאני מספר לעצמי. אני אומר לעצמי שאני צעיר, זה יראה קצת מצחיק לנסות להיות אסרטיבי. אני גם לא נראה מבוגר, או בוגר כל כך. אני בן 24, עוד מעט, אבל אני נראה די צעיר לגילי. בנוסף לא בן אדם גדול, שאני גם אומר לעצמי שזה ייראה מצחיק, בחור שנראה צעיר, קטן, לא גדול מימדים די רזה אפילו, שינסה להיות אסרטיבי, מיד תופסים אדם כזה כאדם חלש יותר, פחות מאדם שנראה גדול, מבוגר. בראש אני יודע שגיל 24 זה לא כזה צעיר. יש אנשים שבגיל הזה כבר בעלי משפחה, עם ילדים. אבל אני תמיד תופס את עצמי ככזה כי חיצונית אני נראה יותר 17-18 וזה משפיע על ההרגשה הפנימית ועל החשיבה. יש לי כמובן עוד סיבות שאני מספר לעצמי, שאולי אם הייתי משרת בצבא, מסגרת צבאית אז אולי זה היה מלמד אותי קצת אסרטיביות, אולי החיים בצבא היו מלמדים אותי להיות קצת יותר אסרטיבי. יכול להיות גם בגלל שלא גדלתי עם דמות שיכלתי לחקות ממנה איך להתנהג, ואיך להיות אסרטיבי אז אני גם לא יודע לעשות את זה באופן הטבעי. הכוונה שלרוב האנשים יש דמות אבהית, או אח גדול, או דוד, או סבא. שממנו הם יכולים ללמוד איך להתנהג, לקבל עצות לחיים ולחקות את ההתנהגות שלו. אני מרגיש שאני צריך ללמוד לעשות את זה לבד, אני רק לא יודע איך. כל מה שכתבתי פה מדבר על אסרטיביות פנים מול פנים. גם בשיחות טלפון קצת קשה לי להיות אסרטיבי. רק שבשיחות טלפון המצב הוא קצת יותר קל, כי הם לא רואים אותי ולא יודעים את כל מה שכתבתי למעלה את כל הסיבות שבגללן קשה לי להיות אסרטיבי, לכן אם אני מדבר כמו שאני מדבר זהעובר בהצלחה, והכל בסדר. כי מתקבל הרושם שמדברים עם אדם מבוגר, ומכבדים אותי. הם לא באמת רואים אותי, ולא באמת יודעים את כל מה שתיארתי למעלה. יש עוד נקודה שאני גם קצת חושש להיות אסרטיבי בגלל הפחד לפגוע. לפעמים אני יודע שאני יכול להיות אסרטיבי, פשוט להכריח את עצמי להיות כזה, אבל אני קצת מתחיל לחשוב איך הצד השני יקבל את דברי, איך הם ייראו לו, יישמעו לו, מה זה יגרום לו. אפילו אם מדובר במצבים שאני צודק, וצריך להשמיע את דבריי, ובצדק, אני לפעמים אעדיף לשתוק לא להגיד, כמובן שלשמור בפנים וכל הנלווה לכך, אבל פשוט שלא להגיד כי אני לא רוצה שהצד השני ייפגע אולי גם באיזה שהוא מקום אני גם חושש שאולי הצד השני אחר כך עלול לפגוע בי בצורה כל שהיא. אם יש לכם עצות שיכולות לעזור לי, או משהו להגיד לי אני אשמח. אני יודע שזה משהו שתלוי בי, ושאני אצטרך לעבוד עליו ואולי לאט לאט זה ישתנה. כי ביום אחד אני לא אצליח לשנות את זה. השאלה איך עושים את זה, או שזה משהו שיום יבוא והחיים ילמדו אותי? אני מודה לכם על הקריאה, תודה רבה.

גם אני בגילך, ממש באותו המצב. רק שאצלך המצב טוב יותר, ואני שמח בשבילך. אתה יודע מה אתה אוהב, ומה גורם לך להנאה, הספורט. לכן יש לך תחום בו אתה יכול לעסוק וגם להתפרנס. אני לא יודע מה אני אוהב, לא יצא לי להתנסות כל כך בתחומים שונים בחיים. גם אני הולך בדרך שבה אני מאמין הולכים הצעירים, מנסה לחשוב אם מה שאני אלמד, יהיה רלוונטי לאחר סיום הלימודים. הכוונה גם בשוק העבודה, ובהשתכרות מבחינת הפרנסה. אני חושב שכולם מנסים את מזלם, או לפחות בהתחלה פונים לכיוון ההנדסה. מתוך מחשבה להגיע להייטק. אבל למי שלא הכי טוב במתמטיקה, גם הדלת הזאת נסגרת. לדעתי לפחות. כמובן שאני מדבר עלי. לנסות ולשפר את זה עם מורים אחרים, או בשיטות לימוד כאלה ואחרות דורש זמן וכסף. לכן עם הזמן מנסים להתפשר, ולרדת בציפיות. אני מאוד רציתי לימודי מהנדס. היום זה נראה שאני ארד ללימודי הנדסאי. אולי בבוא היום אשלים. חשבתי גם ללכת לכיוון משפטים, שזה לאן שאוטומטית הולכים תלמידים שחלשים במתמטיקה. ממה שהבנתי. אבל אני לא חושב שאני מתאים לעולם הזה, למקצוע הזה בפרט. עריכת דין. היו לי גם מחשבות על אדריכלות, אולי אפילו לנסות שמאות, אבל בגלל שאני חלש במתמטיקה, אני נאלץ לוותר. יש כמובן גם את המקצועות שאנחנו אולי נמשכים אליהם, אבל לא נלך ללמוד אותם כמקצוע ראשי. כי אנחנו מעדיפים ורוצים לבחור מקצוע שהסיכויים להתפרנס בו הם גבוהים. למשל אני מתכוון לפילוסופיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה. אני חושב שזה קצת בעייתי ללמוד את זה בתור תואר ראשון. לדעתי עדיף בתור תואר שני, או בהמשך החיים כשיתאפשר. קשה ההחלטה של מה כדאי ללכת ללמוד. במיוחד כשמאוד מעסיקה שאלת ההשתכרות לאחר מכן במקצוע. אני מקווה שבסופו של דבר תבחר מקצוע ותהיה מרוצה ממנו. אם הכל יסתדר, אני אתחיל ללמוד לימודי הנדסאי מכונות. פשוט כי חבל על כל שנה שחולפת. אני תכף בן 24, ובנוסף ללימודים יש גם מחשבה על משפחה בעתיד. שיהיה המון בהצלחה.

אז נסעתי למוסך בעיר. במוסך ביקשתי מאחד העובדים שיתלווה אלי לשמוע את הרעשים. הוא הסכים. התחלתי לנסוע, הוא שמע, אמר שזה לדעתו מהצמיג. אמר שאין טעם להרים את הרכיב על ליפט, שאני אסע לצמיגיה קרובה. נסעתי לצמיגיה שזכרתי פרסומים שלה בעיתון המקומי, הגעתי אליה, תיארתי את הבעיה אמרו לי שלדעתם זה משהו שתקוע בגלגלים. כי ברכב כזה הם כמעט ולא נתקלים בבעיות (ברוך השם). בדקו, מצאו פלסטיק וחוט ברזל מלופף בחלק הפנימי של הצמיג (הצד שפונה לבפנים הרכב, זה שקשה לראות אותו) אמרו לי סע לסיבוב, תחזור. נסעתי - נעלמה הבעיה. חזרתי - שאלתי כמה מגיע לכם? אמרו לי שום דבר. אל תעליב. בכל זאת, אולי משהו סמלי? אמרו לי שום דבר. אז לפחות ביקשתי כרטיס ביקור של העסק. שוב פעם הייתי סתם לחוץ. הנסיעה סתם התבטלה ללימודים של אחי. כי כבר יהיה מאוחר לארגן אותו. לא נורא, לפחות לא קרה כלום לרכב ברוך השם. כל דבר שקצת מוזר לי או חדש אני חושב שזו בעיה, אני בכלל לא מבין ברכבים לצערי. הייתי שמח ללמוד, אבל בשביל זה צריך להתלוות למישהו שמבין ולהתנסות מספר פעמים. לא משהו שאפשרי אצלי או בסביבת מגורי. נקווה שבכל זאת מתי שהוא אלמד קצת יותר ואבין ברכבים. אז מצטער שהטרדתי את הפורום, שמח שהבעיה נפתרה. נלמד מזה להבא שצריך להסתכל טוב טוב ולחקור יותר טוב את מקור הבעיה. לא רק להסתכל על הצמיג בחלק שרואים. ממש לנסות לחקור צמיג צמיג ביסודיות, גם איפה שלא רואים - דווקא לשם צריך להגיע.

שלום לכולם, מדובר ברכב Transporter T5 (רכב מסחרי, לבן, נכים. נפוץ גם בהסעות / אמבולנסים) ידני. הרכב שנת 2013. נרכש חדש דרך הביטוח הלאומי. הרכב עוד לא הגיע ל 20,000 ק"מ. היום הנעתי את הרכב, התחלתי לנסוע, אני שומע רעש מוזר שלא מוכר לי. המשכתי לנסוע, אמרתי לעצמי שאולי סתם יעבור. לפעמים קורה. הרעש לא עבר. גם לא אחרי דימום מנוע וחזרה לרכב לאחר מספר דקות. נסעתי עם הרכב בחזרה לבית, נתתי לו לנוח כחצי שעה, ונסעתי שוב לסיבוב בעיר לבדוק. הרעש עדיין קיים. בנוסף בדקתי שמן, והמפלס נראה תקין. בדקתי גם את מיכל המים הוורודים וזה על מינימום, תקין. גם המיכל שהיה לידו - מינימום. תקין. מדובר ברעש שמזכיר תקתוק / טפטוף / נקישות. הרעש מתגבר ככל שעולים במהירות הנסיעה. בהילוכים 1-2 מאוד חלש. בהילוכים 3-4 שומעים ומורגש. לא ניסיתי בהילוך 5 כי נסעתי בעיר. לא הייתי רוצה לנסות לצאת מחוץ לעיר, ולראות מה קורה בהילוך 5, כי ככל שעולים בהילוכים ככה הרעש מתגבר ומתחזק. זה נשמע כאילו נגרם איזה נזק או משהו. כרגע ביטלנו את הנסיעה של אחי ללימודים היום, והוא לא יגיע ללימודים. אני מפחד להסיע אותו ככה. כי אם ניתקע איך נחזור הביתה? מדובר ברכב נכים לכיסא ממונע. לא נוכל להזמין מונית או לחזור באוטובוס. צירפתי הקלטה של הרעש, אולי מישהו מזהה את הרעש, מוכרת לו הבעיה? שומעים את הרעש מבפנים הרכב. באמצע. נראה שזה מגיע מלמטה מהתחתית שלו. אני מאמין שצריך לעלות את הרכב על ליפט, רק צריך בשביל זה מוסך. יש לי ניסיון לא חיובי עם מוסך פולקסווגן בקריית גת, חשבתי לנסוע למוסך אלירז באשקלון. מה דעתכם? אני רק מקווה שבמשך הנסיעה לא יקרה כלום לרכב. http://www.upfile.co.il/file/568683545.html ניתן לשמוע גם בלי להוריד את הקובץ. המון תודה!

אני לא יודע לתאר את זה. כי זה קצת קשה לי. אני לא זוכר מה זו ראייה עם יותר עומק כמו שכתב אור. כנראה שהתרגלתי לחיות ככה. לראות ככה. או ששכחתי איך זה היה לפני. כי זה משהו שקורה בהדרגתיות אני חושב. יכול להיות שפעם ראיתי יותר טוב או נהניתי יותר מהראייה. אבל בשורה התחתונה אני לא יודע אם מרגישים הבדל. מה שכן אני מאמין שאני מפספס משהו בראייה. אבל בסדר. תודה לאל שרואים ואפשר לראות ומסתדרים עם עין אחת, ואולי אפילו יהיה אפשר מתי שהוא לטפל בעין השנייה. אין לדעת. ראיתי לאחרונה נושא שפתח פה חבר פורום על משקפיים שעוזרות לעיוורי צבעים לראות צבעים. זה שימח אותי מאוד ואמרתי איזה מדהים זה. מי חשב שיום יבוא ויהיה דבר כזה? אי אפשר לדעת איזה הפתעות יהיו לנו בחיים. במיוחד עם התקדמות הרפואה והטכנולוגיה. יש כרגע דברים חשובים יותר שאני מתפלל שימצאו להם תרופה ופתרון, אם יוכלו לאחר מכן למצוא גם בנושא הזה של הראייה אני אשמח. שבוע טוב ומבורך חברים.

ערב טוב חבר, אתה תורם בכך שאתה שואל וכך לא תצטרך יותר לתהות. אני לא יודע עד כמה אני מדייק. אפשר כמובן ללמוד בחמש דקות קריאה בצורה יותר מדויקת אם תחפש בגוגל "עין עצלה". אבל בעיקרון רואים רגיל. רק עין אחת מעבירה את התמונה למוח. העין השנייה ממה שהבנתי לא מעבירה תמונה. אבל אם עוצמים את העין הבריאה, ומנסים להסתכל עם העין העצלה (השנייה שלנו) אז כן רואים. להסתכל ביחד בו זמנית עם שתי העיניים - ממה שאני יודע, אי אפשר. מתקבלת תמונה רק מעין אחת. להסתכל עם כל עין לחוד (לעצום למשל עין ימין או שמאל) - אפשרי. לכן לפעמים עוצמים את העין הבריאה ונותנים לעין החלשה (העצלה) להתאמן, בשביל לחזק אותה. ניסיתי את זה כמה פעמיים. מה שקרה זה שהעין העצלה שלי התאמצה מאוד ונהייתה מאוד מאוד אדומה. קצת הפחיד אותי. הפסקתי כי פחדתי שזה יעשה נזק. אחד החסרונות לראות עם עין אחת זה שאין ראיה תלת מימדית. אין לי מושג מה זה אומר לראות בתלת מימד. אני גם לא אוכל לדעת בגלל העין העצלה שלי. בשביל תלת מימד צריך תמונה משתי העיניים. אם פספסתי משהו ומישהו רוצה להוסיף או לחדש, בשמחה. כי גם אני אשמח ללמוד עוד על זה.