super-man

תודה על הטיפ. בגלל שלא למדתי פיזיקה, אני לא באמת יודע אם אתחבר, או איך ילך לי. לכן אני מגיע בראש פתוח. כי חבל להגיע מלכתחילה באנטי, או בגישה שזה לא בשבילי. למרות שאני יודע שזה לא קל. אבל אין לדעת, כל עוד אני לא אנסה - אולי אני מאוד אתחבר למקצוע הזה ואצליח בו. כמו שמתמטיקה לא למדתי, ואין לי יחידה אחת. אבל אולי אם אלמד, אתחבר למקצוע, ואראה שאני דווקא אוהב את המקצוע הזה. יש לי לא מעט דברים לעשות בימים הקרובים, בכלל, בזמן הקרוב. לכן שיהיה בהצלחה, לי ולכל האחרים שכרגע באותה הדרך. הכי חשוב זה התודה לכל החברים שפה!

לצערי אפילו לא ראיתי את הטופס, או חומר הלימוד במקצוע הזה. מלבד פעם אחת, שאני זוכר דברים כמו: שווא נע, שווא נח, פעל, פיעל, התפעל. אבל אני לא מבין מה משמעות של המילים האלה. רק זוכר שיש נושאים כאלה בחומר הלימוד. לנקד אני לא יודע, לקרוא ניקוד, כל מה שקשור ללשון והבעה. מאז לא נתקלתי יותר בחומר הזה, ולא כלום. לכן מיותר גם לציין שלא נבחנתי במקצוע הזה בבחינת הבגרות. אני מקווה שזה מקצוע לא כ"כ קשה. אין לי בעיה להשקיע, לקרוא, בכדי לקבל ציון גבוה. עשיתי את זה כבר בהיסטוריה ואזרחות. מה שנראה לי כן קשה זה מתמטיקה. כשהרצון והשאיפה שלי היא להתחיל 3 יחידות, להתקדם ל 5. אנגלית אשמח מאוד להגיע לרמה של 5 יחידות. כל השאר אני לא יודע אם יש טעם לשפר ל 5 (ספרות, אזרחות, תנך, היסטוריה). מה שכן, לבדוק איך להגדיל את מוצע הבגרויות. אבל אני שוב רץ מהר מדי. קודם שאני אדאג להיות זכאי לתעודת בגרות מלאה, לאחר מכן נעבור לשלב השיפורים והרחבות.

תודה על האתר, אני אחפש עוד אתרים כאלה. במצבי, שאין לי יחידה בודדת במתמטיקה, אני בטוח שאצטרך לעבוד הרבה בבית. בינתיים החלטתי להשקיע את כל כולי בשיפור בגרויות. להשלים בגרויות אומר להיות תלמיד במשרה מלאה אם אינני טועה. זה לא יהיה קל וזה יכול לקחת שנה וחצי +/- כמובן שבראש ובראשונה אני צריך להוציא גיליון ציונים כמו שכתבתי. בכדי לדעת מה חסר לי, כמה, מה להשלים. האם מישהו הוציא ויכול לכתוב לי אם פשוט באים לבית הספר, וזה שמור אצלם? או עלי לפנות למשרד החינוך? אם אני זוכר נכון, יש לי בגרויות במקצועות ספרות (2), תנ"ך (2), היסטוריה (2), אנגלית (3), אזרחות (2), מקצוע בחירה מוגבר (5) אם אני זוכר נכון. מה שאומר שיש לי בסה"כ 16 יחידות. בתנאי שאני זוכר נכון ובאמת יש לי מוגבר 5 יחידות. שזה היה סתם מקצוע רגיל ופשוט כמו היסטוריה של פעם. אני לא זכאי לתעודת בגרות בגלל שלא ניגשתי למתמטיקה, לשון והבעה. מקווה שלשון והבעה ילך לי בקלות, ואני אצליח במקצוע הזה. מתמטיקה יהיה צורך להשקיע הרבה. אנגלית לשפר ל 5. החכמה היא גם שבכל המקצועות שכתבתי שניגשתי שהציונים יהיו גבוהים. כי אם עברתי את כולם בציון 60 עובר, זו לא חכמה. כי הממוצע יהיה נמוך. איציק, תודה על השיתוף, היו עוד חברים שהגיבו בסגנון, והמשותף לכולם הוא שלא חייב להתקבע על תואר. אפשר גם לבחור קורס מקצועי, ופשוט להיות טוב בו, להצליח, להתפרנס בצורה יפה ולאהוב מה שאתה עושה. אני כמובן מבין זאת, אבל אני ממש רוצה לנסות את ההזדמנות הזאת בחיים, שנקראת לימודים אקדמאים. במיוחד שאני עדיין צעיר יחסית (22). אני יודע שעד שאסיים עם הבגרויות + פסיכומטרי, אני רק אתחיל ללמוד בגיל 25 נגיד, ואסיים לימודים בגיל 29. אבל אני חושב שכדאי לי לנסות. יוסי, מסכים איתך חבר, גם אותי מרגשת מאוד העזרה ההדדית פה, והרצון לעזור והצלחת האחר. זו הסיבה שאני מאוד אוהב את הפורום הזה, ואת האנשים שבו. ככה אני חושב שכולנו צריכים להיות. כל הכבוד!

לכל החברים היקרים, תודה רבה לכם. תודה גם לבחור הנחמד שאין לו גישה, ששלח לי הודעה, תודה חבר. ההודעות שלכם עזרו לי מאוד לעשות סדר בראש. היו פה גם חברים שהציעו לעזור במציאות, אני מאוד מעריך ומכבד את זה. ממש תודה לכם. החלטתי להשקיע כרגע את כל כולי בשיפור בגרויות. דבר ראשון שאעשה זה ללכת לבית הספר, להוציא גיליון ציונים. לאחר מכן יתחיל החלק הקשה, שאני מקווה שתאחלו לי בהצלחה, ושאצליח בו. אני מאוד אשמח אם עוד חברים במצב שלי יקראו את הנושא, ילמדו מחוכמת החיים הנפלאה שיש פה לאנשים, מניסיונם העשיר, ובעזרת כל העצות והטיפים שנתנו פה יוכלו לעשות לעצמם סדר בראש, ולהגיע להחלטה. כמו שאני הגעתי. בלי קיצורי דרך. להתחיל מלמטה, ולעלות לאט לאט. תודה רבה! - אני מבטיח שכשאני אסיים עם שיפור הבגרויות, אני אעדכן ואקפיץ את הנושא הזה. מאמין שזה ייקח בין שנה - לשנה וחצי.

תודה חברים, אני חושב שפחות או יותר הגעתי לכמה החלטות. קודם כל מה שחשוב הוא לכלכל את עצמי. לעבוד. כי בלי כסף - אני לא אוכל לא ללמוד, לא להשלים בגרויות, ולא לגשת לפסיכומטרי. בעבודה אני אהיה קצת עם חבר'ה בגילי או קצת צעירים / גדולים יותר, אלמד מהם, אתייעץ איתם, אולי אפילו יפתח לי אפיק חדש, אגיע לתובנה חדשה. אגלה מקצוע חדש שלא חשבתי עליו. אבל הכי חשוב, אפרנס את עצמי ואחסוך כסף ללימודים. לאחר מכן להתמקד בלימודים. להתחיל מלמטה כמובן, השלמת בגרויות > פסיכומטרי > לימודים. דיברתי עם חבר הפורום אלי, אולי אפילו יסתדר לי מבחינת העבודה בעיר. לבד לא הייתי יכול למצוא ככה. אין לי רק ניסיון תעסוקתי, לכן אני לא כ"כ יודע איך הדברים עובדים. האם מתחייבים ישירות למקום העבודה לזמן מסוים, האם מותר לעזוב אחרי תקופה כי אתה מעוניין ללמוד, האם אני צריך ליידע את מקום העבודה לפני שיש לי תוכניות ללמוד? אני חושב שמין הראוי ליידע לפני. לכן כשתהיה לי האפשרות לדבר עם מישהו אחראי אני אשאל לפני, אם זה בסדר שאני מתחיל לעבוד כשאני חוסך כסף ללימודים בעוד מספר חודשים. בכדי שלא אודיע בהפתעה שחסכתי כסף, וכעת אני מעוניין לעזוב כי לא יהיה לי זמן לעבודה, בגלל השלמת בגרויות. תודה רבה חברים, למי שעוקב אחר הנושא מהתחלה, התחלתי בבלבול גדול, כעת יש לי תוכנית מסודרת שהכי חשוב שאתמיד בה.

haranza, תודה חבר, אתם צודקים. זו הסיבה שאני כל כך אוהב את הפורום, ואת האנשים שפה. כי עם חכמת חיים אי אפשר להתווכח, במיוחד עם ניסיון. לאנשים פה יש ניסיון. דור, נראה שזה באמת מה שאני צריך לעשות. מה שהחברים פה כתבו. במיוחד לזכור לשאוף ל 5 יחידות בהכל. מקווה שאצליח! בקשר לאוניברסיטה הפתוחה, אני אשאיר את זה בעדיפות אחרונה בינתיים. אני אהיה צריך מוסד לימודי עם אווירה לימודית. כבר חשבתי שאם אתחיל ללמוד, אלמד בבן גוריון. כי זה הכי קרוב לי (מבחינת אוניברסיטה. מבחינת מכללות יש קרובות יותר). תודה רבה חבר! ליביור, צדקת חבר. כמו ששמת לב, הבנתי זאת בתגובה האחרונה. האמן לי שידעתי שהישירות שלך באה ממקום טוב, ממקום של אכפתיות מהאחר ומהרצון בהצלחתו. התרשמתי מאוד מהפרויקט החדש, קרן אור. חבל שאני לא עונה לקריטריונים. היה יכול להיות נפלא. אבל בסדר לא נורא. אני רוצה להתחיל לסגל לעצמי, להפסיק 'לבכות' על כל מיני דברים. למשל עכשיו, הייתי כותב "כמה חבל שלא גייסו אותי, ואין לי שירות צבאי, כי אחד הקריטריונים הוא שירות צבאי". אבל זה לא נכון. זה לא יעזור לי לבכות ולכתוב את מה שרציתי לכתוב. להפך. לא גייסו אותי, בגלל סיבות שהצבא החליט, לא נעים לי לספר על זה, אבל זהו. זה עדיף על פני 'לבכות' כל פעם. כל הכבוד על העשייה מיד עם שחרורך מצה"ל. בקשר לעבוד, אני הבטחתי שאני יותר לא 'אבכה' על שום דבר (הבטחתי כעת, בעקבות השיחה הזאת, כי הבנתי שזה לא נכון. זה לא שבאמת הייתי בוכה, אבל ככה זה נראה. זה באמת נמאס, צריך להתחיל לקחת את עצמך בידיים, ופחות להישען על 'תירוצים' שזה לא באמת תירוצים, אבל למי זה עוזר? ככה זה נראה, אז זה תירוצים) אני רק רוצה לכתוב, שבקשר לעבודה, זה משהו שבאמת קשה לי. קצת קשה לי לעשות מה שכתבת. לעבור מקום מקום ולשאול אם צריכים עובדים. זה משהו שקשה לי. אבל בסדר, לא נתייחס לזה כי הדיון הוא על לימודים. עזרתם לי מאוד, תודה ענקית לכם!

תודה על העידוד אושרי, גם אני חושב כמוך. אני לא מזלזל לעולם באף אדם, אף פעם. גם אם יאמר לי שהיה האדם הכי לא מוצלח בצעירותו, אאמין בו. אם אוכל ותהיה בידי האפשרות, אעזור לו בכדי שיעלה ויצלח, כי ככה אוכיח לו שכל אדם יכול ומסוגל, וגם הוא יעביר זאת לאחרים. פיקה, אני חייב להגיד לך שלא חשבתי על זה חבר. יכול להיות שאתה מאוד צודק פה. אני מתכוון למשפט הבא: "אתה עלול להגיד לעצמך בזמן השלמת הבגרויות "נו טוב, זה לא שאני צריך פה 100..." זה היתרון בקבלת עצות מאחרים, להתייעץ עם חברי הפורום. שכל אחד רואה מנקודת מבט אחרת, ומכל אחד אתה יכול ללמוד. מאוד הגיוני מה שכתבת. למרות שאני עדיין מאמין שמוטיבציה זה דבר טוב לכל דבר בחיים. כי כשיש לך מטרה, שאיפה, רצון, חלום, אז אתה אדם אחר לגמרי. אתה אדם שמח, מאושר, יש לך עבור מה לקום, לחיות, אתה משקיע בעצמך. המסקנה שהגעתי אליה היום, בזכותכם כמובן, בלעדיכם לא הייתי מגיע לדבר, קודם כל להשקיע בשיפור הבגרויות, לאחר מכן פסיכומטרי, לאחר מכן בחירת מקצוע/תחום, לאחר מכן בחירת מוסד לימודי. מה שאני צריך לעשות ולבצע, אם אני לא רוצה שכל הדיון הארוך הזה יהיה לשווא, ורק דיבורים. לגשת אל הבית ספר שלי, לבקש גיליון ציונים. לדעתי במה יש לי יחידות בגרות. במה אין. לקבל רקע. להשלים בגרויות. לשאוף כמה שיותר גבוהה. כמה שיותר יחידות, ציונים גבוהים. כמו שכל אדם היה רוצה. ללמוד לפסיכומטרי. אותו הדבר כמו בבגרויות. להשקיע בכדי שאוכל להוציא את הציון הגבוהה ביותר אותו אני יכול להוציא. לגשת לפסיכומטרי. לבחור מקצוע / תחום אותו ארצה ללמוד ולעסוק בו. לבחור מוסד לימודי בו ארצה ללמוד את המקצוע. אני מאמין שזה יקח זמן. אם נהיה ריאליים, השלמת בגרויות יכול לקחת שנה במקרה הטוב. פסיכומטרי חצי שנה - עד שנה. לפחות שנתיים - שנתיים וחצי עד שאתחיל ללמוד, במקרה הטוב. בסדר, צריך להתחיל מאיפה שהוא. לא ככה?

אני מבין ידידי, אני אעדיף שלא. אני שמח ומודה לאל שיש לי משפחה יקרה. אבל אני לא ארצה כל חיי לעסוק בסיעוד. אני עושה זאת בשמחה עם משפחתי היקרה. זה בכלל לא קל, ואולי אני מציג זאת באור חיובי וקל, כי ככה קל לי וזו הדרך בה אני נוהג פשוט. אני יודע שההמלצה באה ממקום טוב, לכן אני באמת מעריך ומודה צביקי! אושרי, כמה טוב לראות אותך פה, רבים לא יודעים, אבל אתה עוזר לי המון ובמיוחד בנושא הזה, שדרך אגב, הוא נפתח בגלל מה שדיברנו. כמו שכתבתי בתגובה 35, למעלה, אני מנסה קודם כל לבנות לי מטרה לשאוף אליה, להגיע אליה, לאחר מכן לשפר בגרויות ולגשת לפסיכומטרי. המטרה היא לבחור מקצוע/תחום, שיעניין אותי. זה לא אומר שהמקצוע שאותו אני אבחר בוודאות אעסוק בו אבל לפחות שיהיה לי משהו בראש שאליו אני מכוון. שעבורו אני משפר את הבגרויות. אני מרגיש שככה כדאי יותר. כשיש לך מוטיבציה, קל לך יותר לעשות דברים. אתה גם יודע עבור מה אתה קם כל בוקר, מדוע אתה הולך ומשלים בגרויות, מה המטרה הסופית שלך. לכן אני מנסה קודם כל להתעניין איזה מקצוע מתאים לי. אני עושה זאת תוך כדי ראיית המציאות כמובן. למשל, לא כתבתי שאלמד רפואה, או רפואת שיניים. גם פיזיותרפיה כתבתי שמושך אותי, אבל אני יודע שאני צריך להיות מציאותי. וזה לא שאני לא אצליח. כי לא חסר אנשים שניסו והצליחו, אלא כי אולי ההשקעה במקרה הזה לא כדאית כ"כ. כי אם באמת הייתי רוצה ללכת לתחום הרפואה, הייתי צריך לחשוב על זה מגיל קטן. כי לא סתם זה נחשב מקצוע קשה ומכובד מאוד. מה שכן אני לא רוצה לוותר על לימודים אקדמאים. אני חושב שכדאי לי באמת להילחם על זה.

לא מבאס חבר. אתה פשוט מגיב לי בגובה העיניים. אני נגיד לא הייתי מגיב ככה, שחלילה לא אפגע במישהו. אבל אני יודע שישנם אנשים שהם כאלה באופי, שזה בא מטוב לב. שבאמת אכפת להם מהבן אדם, והם פשוט רוצים בטובתו, אז הם מנסים להעיר אותו. ככה שהכל בסדר. אני רק רוצה להגיד לך, שקיבלתי קצת רושם מההודעה שלך שאני לא בנוי ללימודים, במיוחד לא להנדסת מכונות, אז פשוט לרדת מכל זה, ולהתפשר על קורס כל שהוא. כל זה כשאני בסך הכל בן 22. אני חושב שזה קצת לא נכון, ולא כדאי להרים ידיים בשלב כ"כ מוקדם וצעיר. זה הגיל לדעתי לנסות, לטעות, ליפול ולקום כל עוד אתה צעיר ויש לך הכוחות לכך. כי בגילאי ה 30 זה כבר קשה יותר. זה לא קל, והזמן רץ. לכן אני צריך לנצל את היתרון שיש לי בגיל הזה. ונכון שהתנאי קבלה קשים. נכון שאני לא עומד בהם. אבל אני לא צריך להרים ידיים. כי אז כאילו נידונתי שלא להצליח רק בגלל שאני לא עומד בתנאים. יש תנאים, ותמיד אפשר להגיע אליהם. אם אין לי תעודת בגרות, אני יכול להשלים. אם אין לי 5 יחידות אנגלית, אני יכול ללמוד ולהגיע לכך שיהיה לי. כשאנשים רוצים לעבור למדינה אחרת, הם אוספים את כל הכוחות, לוקחים קורס ולומדים את השפה של המדינה אליה רוצים לעבור. כי יש להם מוטיבציה לעשות זאת. כמו שאני מחפש מוטיבציה להשלים בגרויות - מקצוע בו ארצה לעסוק. אם אף פעם לא הייתי טוב במתמטיקה, זה לא אומר שגם היום כשאני בוגר ומפוקח יותר, שאין סיבה שאני לא אצליח. אם אני או כל אדם אחר נתייאש רק בגלל שאין לנו, ושאנחנו לא עומדים בתנאי קבלה - אז רק המוצלחים שבמוצלחים יצליחו. ומי שלא שפר עליו מזלו, או שלא השקיע בצעירותיו בגלל סיבות כאלה ואחרות - נידון שלא להצליח כל חייו. תראה, אני חושב שאי אפשר להתווכח עם כך שהעיר בה אני גר זו עיר ללא אפשרויות. זה קיים ויש דבר כזה. רק לא מזמן הייתה תוכנית בערוץ 10 של חבר'ה אחרי גיל 21 מערי פריפריה, שפשוט לא מצליחים, בגלל מקום מגוריהם. כי אין להם את האפשרויות שיש בערים אחרות, אין להם את הכלים להצליח במקום מגוריהם. אז זה לא תירוץ. על אחת כמה וכמה שאין לי קשרים ולו הקטנים ביותר, לא מהצבא כי לא הייתי, לא משפחתיים, לא ניסיון כל שהוא. אז זה לא תירוצים, זו המציאות חבר. עם המציאות הזו אני מנסה להתמודד בעזרת החברים והאנשים הטובים שאני מכיר מפה. לחפש עבודה בעיר סמוכה אני לא יודע איך לעשות זאת. אני לא מכיר אנשים, כמו שכתבתי אין לי רשת חברתית של אנשים שאיעזר בה או כל דבר ולו הקטן ביותר. אני גם לא אטרקטיבי כל כך בשוק העבודה. לכן אני מתמקד בעיקר בלימודים. אני חושב שזה נכון קודם כל לדעת לאן אתה שואף. קודם כל לבחור לעצמך מקצוע/תחום שאותו אתה רוצה ללמוד, בו תרצה לעסוק - ורק לאחר מכן לעשות מה שכתבת. בגרויות, פסיכומטרי. ככה אני אדע עבור מה אני משפר את הבגרויות והפסיכומטרי. אדע כמה ממוצע אני צריך, איזה ציונים. יהיה לי בראש מקצוע שאני שואף להגיע אליו, ללמוד אותו ולעסוק בו. לכן החלטתי קודם כל לשאול איך אנשים מצאו במה הם טובים, ולהחליט מה אני רוצה ללמוד.

יפה, כל הכבוד! חושב שעשית בחירה נכונה. אחרי הצבא, תחליט מה שתחליט. לפחות תמיד יהיה לך במה לבחור. או לחזור ולעסוק במה שאתה לומד כעת, או להמשיך את העסק המשפחתי. אם היה אפשר לשלב היה בכלל נפלא, אבל זה קצת קשה בהצלחה גבי!

אם אתה אומר, אולי כדאי להוריד את משפטים. מקצוע באמת לא הכי כדאי (הרבה מאוד לחץ לדעתי, לא כ"כ בריא). אני נשאר עם בסה"כ 3-4 מקצועות שאני צריך לבדוק, ולבחון היטב. אלא אם אני אמצא פתאום משהו חדש. הנדסת מכונות, הנדסת בניין, אדריכלות, כלכלה ומנהל עסקים, תעשייה וניהול. לפי הסדר שכתבתי. אני לא משלה את עצמי, ברור לי שכל אחד ואחד מהמקצועות האלה קשים מאוד, וזה לא משחק שאתה בוחר מה ללמוד, והכל פשוט וקל. אבל לפחות יש לי כיוון. יש לי בין מה לבחור. הפסקה האחרונה שלך - מסכים, אבל מה יש לי לעשות? אני יודע שבעייתי מאוד בקריית גת. רואה גם שרוב הצעירים אחרי צבא עוזבים במהירות. כי זו בסה"כ עיר שנחמד מאוד לגור בה, שקטה מאוד, אבל אין בכלל מה לחפש אחרי הצבא / גיל 21. רק שאין לי כ"כ מה לעשות עם הבעיה הזאת. יש לנו רכב שהוא רכב נכים, גדול, אני לא יכול להיות נייד איתו, כי הוא של אחי. הוא זקוק לו וצריך אותו. לנסוע בתחבורה ציבורית לעיר אחרת - אפשרי. רק אם יהיה לי מה לעשות שם. אין לי. מה אתה היית עושה במצב כזה?

יש לנו מספר חברות כוח אדם, לא רק אחת. שלושה, ארבעה בערך. הייתי, ושאלתי מה יש להם להציע. אבל אני לא כל כך אטרקטיבי, אם זו המילה הנכונה. אני בחור צעיר, בן 22, ללא ניסיון בשום דבר, ללא תעודת בגרות, לא גבוהה חזק וחסון (זה חשוב, לעבודות פיזיות). אני חושב שזה גם בגלל המקום בו אנחנו גרים. לא קל למצוא עבודה כשאתה בלי כישורים כל שהם, ניסיון, עזרה כל שהיא. על אחת כמה וכמה כשאתה בעיר, שהרבה מחפשים עבודה, ואין הרבה מה להציע. לצאת לכיוון אשקלון / קרית מלאכי / באר שבע, אני יכול, אבל השאלה מה אני אחפש או אמצא שם? אני לא מכיר שם מישהו שמחפש עובדים, או משהו כזה. גבי, הציעו לי סיעוד, אני לא כל כך רוצה. כל הכבוד לאחיך שעבד בזה, חסד גדול ומצווה. גם עבודה, וגם מצווה גדולה. אני מעדיף משהו מהמקצועות שכתבתי למעלה. יותר בכיוון הזה. מה אתה מתכוון ללמוד? או שאתה עדיין משרת?

זו באמת עצה טובה, רק שהיא קצת בעייתית. אני כבר תקופה שמחפש עבודה, ולא כל כך מוצא. מי שזוכר פה, לא יכולתי לעבוד, כי היו זקוקים לי הרבה בבית. כעת כשאני יכול, ופחות זקוקים לי כי ברוך השם הדברים מסתדרים, אני מתקשה למצוא עבודה. אני גר בדרום, בקריית גת. ואני לא כל כך מוצא פה עבודה. אני קורא כל שבוע את העיתון העירוני, מדור דרושים. אך אין שם מודעות שמתאימות לי, רוב הדרישות לבעלי ניסיון / נהגים / אחרי שירות צבאי. באתרי דרושים כשאני מחפש משרות בקריית גת, אותו הדבר. או ניסיון כל שהוא / אחרי שירות צבאי / מקצוע כל שהוא (נהג משאית, או מקצוע שאין לי). מאמין שאם הייתי גר בתל אביב, הייתי יכול למצוא משהו. אבל אני לא יכול פתאום לעבור. גם אין לי איך כמובן. לכן לימודים זה הכיוון לדעתי. לאחר שאדע איזה מקצוע, אתחיל לבדוק אפשרויות מימון, האם אפשר לקבל מלגות. לאחר מכן כשאדע כמה אני צריך לשלם, כמה עולה השכר לימוד, אוכל לעבוד אפילו בניקיון רק בשביל לחסוך את הכסף ללימודים ולעזוב. אם אתה מכיר מקומות שאני יכול לעבוד בהם בקריית גת, אתה מוזמן להציע בשמחה חבר!

אני נהנה לראות שיש עוד תגובות, ושהנושא מתפתח - ממש תודה לכם! זה עוזר לי לדעת איך אחרים קיבלו החלטות. על סמך מה, מה הסיבות, איך הם התמודדו עם אותם לבטים. אני החלטתי שאני רוצה לימודים. מהסיבה שאני לא באמת יודע אם אני אוהב ללמוד, או שלא. כי בבית ספר לא באמת למדתי. הייתי בכיתה של לא הכי מוצלחים. אני מאמין שכשאתה מתבגר, כשאתה בן 21+ ואתה לומד, זה אחרת מללמוד בגיל 13-14. הבנתי גם שהרמת לימוד, ושיטת הלימוד אחרת. הכל אחרת. אני אף פעם לא שוכח את העניין הכלכלי. אני יודע שזה מאוד יקר. לכן אני מקווה להצליח למצוא מלגות, אם יאשרו לי. כמובן שאם אחליט על מקצוע מסוים שאותו אני מתחיל ללמוד, אחסוך גם כסף לפחות לשנת הלימוד הראשונה. לא אתבסס רק על מלגות. כתבתם פה הנדסת מכונות. שזה נשמע מעניין. אני גם מבין שזה לא לעבוד הרבה מול המחשב כמו הנדסת תוכנה למשל. חשבתי גם על משפטים, עריכת דין, למרות שהשוק מוצף כמו שאומרים. תעשייה וניהול. למרות שגם פה הבנתי שזה יותר תואר שכדאי להוציא כתואר שני, ולא להתבסס עליו בלבד. כלכלה ומנהל עסקים גם נשמע לי כמשהו מעניין. הנדסת בניין, אדריכלות. פיזיותרפיה - אם לא היה כ"כ קשה, הייתי יכול לנסות ולחקור את המקצוע הזה. לבדוק תנאי קבלה. להשקיע, להתקבל, אולי אפילו להצליח בו. אבל אני מאמין שזה כ"כ קשה, שזה כאילו שאני אבחר למשל להתחיל רפואה. אני צריך להיות מציאותי עם עצמי. לפחות לאט לאט יש לי כיוון. נקווה שמפה אני לא אברח לכיוונים נוספים.

אני מתעקש על לימודים אקדמאים חבר. מרגיש לי פשוט פספס אם אני לא אנסה. במיוחד כשבבית הספר לא הייתי תלמיד טוב כ"כ. אני גם רוצה לא לפספס את השנים האלה, שאני עוד צעיר, ועדיין יכול להתחיל לימודים אקדמאים, ואז לפרוש אם לא יתאים לי. מה שאני מקווה שלא אעשה, כי זו תהיה תחושת פספוס ואכזבה בשבילי. אבל בגיל צעיר זה קל יותר. אולי בסופו של דבר אני באמת אעשה פסיכומטרי, וככה אסנן את המקצועות. קצת חבל, כי ככה יוצא שאני 'מוותר' על מקצועות מסוימים, אבל אם לא בשיטה הזאת, נראה שאף פעם לא אתחיל ללמוד. מקסימום תמיד אפשר להחליף לימודים באמצע, ככה הבנתי לפחות. החיים הם לא שחור ולבן. אני בכל מקרה אשמח לעוד תגובות, שיתופים מהחיים, זה כיף לקרוא ורק יכול לעזור וללמד.

אני חושב שבגיל הזה כל מתנה שתעניק לו, הוא יהיה שמח ומאושר. אולי ללכת יותר לכיוון המשחקי חשיבה, יצירה, זיכרון? לגו יכולה להיות מתנה נפלאה, וכיפית. הכי חשוב שתשקיע בעטיפה, אני חושב שזה הכיף לילדים בגיל הזה, לקרוע את העטיפה וליהנות מהמתנה. כרטיס ברכה חמוד יכול להוסיף המון, יש כאלה שמנגנים ומתאימים מאוד לילדים. שיהיה במזל טוב, גם אחיין שלי חוגג היום 3 שנים

מסכים בהחלט. זה גם אחד הדברים שאמרתי לעצמי. אני לא רוצה שהנושא הזה יהיה נושא עם המון עצות וטיפים שימושים, ושבסופו של דבר לא אעשה דבר. אני רוצה להקשיב, ללמוד, להחכים, ולפעול. אני רק לא יודע איך לפעול. למשל, איך אדע אם אני טוב עם אנשים לדוגמה? הבנתי שאתה אומר לי לבדוק את עצמי חבר. או למשל איך אדע אם אני עם ידיים טובות? איך הרי מבחנים בשביל לדעת דבר כזה. מה שכן, אני יכול להעיד על פי ההרגשה, והניסיון חיים הדי מועט שלי (22), שאני בסדר. אין לי ידיי זהב, אבל אני מאמין שאני אצליח לעבוד עם הידיים, ומדי פעם אני אפילו מפתיע את עצמי. משתדל לתקן דברים לבד בבית, כמו שכתבתי, בשביל לחסוך קריאות של בעלי מקצוע. נעזר ביו טיוב. אוהב מאוד אנשים, ויודע להתיידד, לדבר, שמח לעזור, להקשיב, לסייע כשיכול ומתאפשר לי בשמחה. בחכמה אני לא יכול להעיד על עצמי. כי מתמטיקה, אני גרוע. אנגלית, ככה ככה. פיזיקה - לא למדתי. אני לא יכול להעיד אם אני אדם חכם או לא. אבל אני כן יכול להעיד, שאם אני אהיה 'נעול' על כיוון מסוים בחיים. אם אני אמצא את המקצוע שלי, מה שמושך אותי - אני בטוח שאתן הכל, אפילו שאני לא תלמיד מצטיין, דווקא בגלל זה אני מאמין שאתן הכל, בשביל להוכיח לעצמי שכשאני רוצה - אני יכול. ובשביל להצליח ולא להיכשל. אני חושב שאם הייתי עושה בצבא, או היה לי דוגמה קרובה מהחיים האישיים, הייתי יכול ללכת בעקבותיה. או ממשיך את שעסקתי בו בצבא, אבל לא הייתי, לכן זה קצת קשה לי הבחירה. כי אין לי תחומי עניין כ"כ, אין לי חלומות, או שאיפות. אבל אני כן רוצה ללמוד לימודים אקדמיים ולהצליח, ולהתפרנס בצורה יפה. רק לא יודע איך להתחיל

זו עצה טובה לחשוב מה מעניין אותי, לאו דווקא תואר אוניברסיטאי. רק שאני פשוט עשיתי עם עצמי חושבים בראש, והגעתי למסקנה שכדאי לי להתעקש על לימודים אקדמיים. לא לוותר על זה, גם אם זה יהיה לי מאוד קשה. יש לי תעודת 12 שנות לימוד, אך אין לי תעודת בגרות. לא הייתי מצטיין בלימודים, בבית הספר היו מספר כיתות לפי רמת הלימודים, אני הייתי ברמה הנמוכה ביותר. אין לי תחושה במה אני טוב. במתמטיקה אני ממש גרוע. אנגלית אני לא יודע טוב. פיזיקה לא למדתי. למרות שזה נראה כמו תיאור של אדם לא מוצלח מי יודע מה, אני לא רוצה לוותר לעצמי. אני יודע שהדרך שלי תהיה קשה יותר, הבעיה היא שאני לא יודע לאן להתחיל את הדרך. מה מושך אותי? מה אני רוצה ללמוד? במה אני ארצה להתעסק? איזה תחום מעניין אותי? אין לי בעיה לעבוד עם אנשים, רק שזה לא ניסיתי אף פעם. אין לי בטחון עצמי גבוהה, אבל אני אני מאוד אוהב אנשים, וחושב שבזה אין לי בעיה. עבודה עם הידיים אני בלי ניסיון בזה בכלל. אבל אני מאמין שאני לא כל כך מוצלח. למרות שאני משתדל לתקן דברים בבית לבד, בשביל לחסוך. לעבוד מול המחשב אני לא כל כך רוצה. זה לא שיש לי אנטי, אבל למשל תכנות אני לא רוצה נגיד, אני לא רואה את עצמי מעל ל6 שעות מול מחשב וקודים. עריכה: קראתי את התגובה שלי, כאילו שמישהו אחר כתב אותה. וחשבתי על רעיון. אני רק צריך דעה חיצונית, אם אפשר את דעתכם בבקשה: אולי להתחיל קודם כל להשקיע בפסיכומטרי, ואז אוכל לדעת באיזה מקצוע/תחום לבחור? אוכל לסנן את המקצועות/תחומים לפי הציון שאוציא בפסיכומטרי. כי כרגע אני כאילו יורה לכל הכיוונים. או שזה רעיון לא כ"כ טוב? כי ככה אגביל את עצמי לפי הציון שלי. כי אם אני רוצה מקצוע מסוים, אולי עדיף להתעקש ולהילחם למענו? גם אם זה אומר לעשות מספר פעמים פסיכומטרי. כמו שאתם רואים. אני ממש מבולבל.

תודה ששיתפת, נראה שאתה מאוד אוהב את התחום הזה. אהבתי לקרוא שאתה לא הולך בגלל הכסף, אלא בגלל האהבה שלך לתחום הזה. שזה הסוד לדעתי. ציינתי את עניין הפרנסה, כי כששאלתי מה כ"כ מושך בתחום הזה? אמרו לי הכסף. הפרנסה הגדולה. אבל למרות הכל, לי אין משיכה לתחום הזה, אז זה לא באמת רלוונטי כמה מרוויחים שם. המון בהצלחה חבר.

אני שמח בשבילך דור. כיף לי לקרוא דברים כאלה. שמח כי אין לך את ההתלבטות, את הבזבוז זמן היקר, ושאתה כבר סגור על עצמך. כיף. מאחל לך המון הצלחה מכל הלב, מאמין שתצליח. הכי חשוב שאתה תאמין בעצמך תרצה לספר איך החלטת שאתה רוצה תכנות? אני שומע שהרבה הולכים לתחום התכנות / מחשבים בשנים האחרונות. הסיבה המרכזית היא כמובן הפרנסה. הכסף הגדול (אין לי מושג, אני מתבסס על שמועות). אומרים שבהייטק מרווחים טוב. אפשר להגיע למשכורות של 5 ספרות (שזה המון לדעתי). העתיד מתקדם לכמה שיותר ממוחשב, מחשבים, הכל טכנולוגי, לכן להמר על תחום המחשבים - הימור מוצלח. למרות כל היתרונות שכתבתי פה, ואני יודע שאפשר להתפרנס יפה מאוד בתחום הזה - זה לא מושך אותי. לצערי. אני מנסה לדמיין את עצמי יושב מול המחשב, מעל ל 6 שעות (שזה המון). ואפילו שבסוף החודש תכנס משכורת גדולה, ואפשר לעשות איתה המון בלשפר את איכות החיים. אבל זה לא מושך אותי העבודה. האם המקצוע שלך בצבא קשור למחשבים דור?

חג שמח לכל החברים היקרים, אשמח אם יתפתח כאן דיון, שיהיה אפשר ללמוד ממנו, מניסיון חייהם של אחרים. אני מבקש אם תוכלו לחזור לגיל השחרור שלכם מהצבא. כשאתם אחרי הטיול שאחרי צבא, וכעת אתם אמורים לבחור את הדרך שלכם בחיים. הדרך של לאן אני פוסע עכשיו. להישאר בבית כל היום, לא להתקדם - לא בא בחשבון. לא תורם דבר. מבזבז את הזמן היקר שלנו. לזרום עם החיים, לחכות למה שיהיה יהיה - לא כדאי. לפעמים אפשר להמתין יותר מדי, ושום דבר לא יקרה. לבצע בחירה - אני מאמין שזו הדרך הנכונה. לימודים. עבודה. משפחה. יש כאלה שמיד ילכו ללמוד. הם יודעים כבר מגיל קטן מה הם רוצים ללמוד. יש כאלה שהוריהם הם מושא הערצתם, והם הולכים בדרכם. אך ישנם כאלה שהוריהם לא למדו. מנסיבות החיים. מגיל קטן הם לא חשבו על מה הם יעשו כשהם יגדלו. לא היו להם חלומות. וכעת כשהם בגיל שצריך לבחור לאן הם מתקדמים - הם לא יודעים. הם תקועים במקום. אני נמצא במקום הזה, ואני פשוט לא יודע איזו בחירה לעשות. אני יודע שאני צריך לבחור בלימודים. גם אם לא הייתי התלמיד המצטיין, התלמיד הכי טוב בבית הספר. כי בזכות הלימודים הסיכויים שלי להצליח גדלים. אני מאמין שזה גם מעצב את האדם. אולי גם להנחיל לילדיי את הערכים הללו. לדחוף אותם שגם הם ילמדו. אך קודם כל, חשוב לי ללמוד. להיות בעל השכלה כל שהיא, שאוכל לעשות איתה משהו בחיים. בגלל שאין לי במי להיעזר, להתייעץ, אני אשמח להיעזר בכם, ולהתייעץ אתכם אשמח מאוד אם תספרו לי את סיפור הבחירה שלכם - איך בחרתם מה לעשות בחיים? איך בחרתם במקצוע אותו אתם לומדים / עוסקים בו? האם ללכת למכוני ייעוץ שמייעצים איך למצוא את הכיוון שלך בחיים? כמה עולים מכונים כאלה? אני מאמין שכמה אלפי שקלים, שזה יקר מאוד? יש טיפים שיכולים לעזור לי, לכוון אותי לבצע את ההחלטה הזאת בחיים? אני מאוד רוצה להתחיל ללמוד. אני יודע שזה יקר מאוד ללמוד, אך קודם כל אני צריך לדעת מה אני רוצה ללמוד. לאחר מכן אוכל לחפש מלגות ואפשרויות מימון. תודה לכם!

לוקו, כיף לי לראות בן אדם שככה עוזר לבן דוד שלו. כל הכבוד לך. נכנסתי לנושא כי אפשר להגיד שגם אני במצבו. אולי אפילו טיפה גרוע יותר. גם אני בלי צבא, בלי ניסיון כל שהוא בשום תחום, בלי כיוון, בלי לימודים. קראתי את התגובות. מהשיחות שלך איתו, הבנת שהוא באמת לא רוצה ולא מוכן ללימודים? או שהוא פשוט חושש מזה, אבל מוכן לשקול? כי אני חושב שאם אפשר לגרום לו להבין שבזכות לימודים, הסיכויים שלו להצליח גדולים יותר, אולי כדאי להשקיע בתחום הזה. אם הוא באמת לא בנוי לזה, ולא מוכן, אולי ללכת לכיון של לעבוד במשטרה (צריך בשביל זה שירות צבאי?)? לעשות קורס במד"א ולאחר מכן אולי נהג אמבולנס? מתווך נדלן אולי? אם אני לא טועה אפשר לעשות כסף טוב אם הוא יצליח, ויש לו את האופי הדרוש במקצוע הזה. צריך להתעסק פה עם אנשים, אבל אין בעיה עם זה שהוא מגמגם. זה שבן אדם מגמגם לא אומר שהוא לא בן אדם, ושהוא צריך להסתתר כל החיים מאנשים. מאחל לו הצלחה, ואיזה כיף לו שיש לו בן דוד שדואג לו ככה, כל הכבוד לך!

האם באמת אי אפשר לחזק את שרירי העיניים? זכור לי שקראתי שיש אנשים שזהו המקצוע שלהם, שיפור ראיה בצורה טבעית, על ידי חיזוק שרירי העין. זה מעניין. אני לצערי צריך משקפיים לרוחק, אבל משתדל שלא לשים אם זה לא בנהיגה. אני פשוט לא רוצה להתרגל למשקפיים. יש לי זוג פשוט עם המספר והצילינדר שאותו אני מרכיב בנהיגה. למרות שיש היום מסגרות שמאוד מחמיאות, אבל יש רצון של לא להיות תלוי במשקפיים בכל זמן. אחד הדברים שאני מרגיש שכל כך חבל הוא שהרסתי את הראייה שלי. יותר מדי ישיבה מול המחשב, קריאה, לפעמים אפילו מעל לחצי שעה בלי הפסקה כמו שנכתב פה. תחושה מבאסת לדעת שהרסת לעצמך את הראייה, הייתה לך ראייה מעולה, ואתה פשוט בגלל שימוש לקוי קלקלת את זה. בעידן של היום שיש לאנשים מסך קטן בכיס, קשה יותר לעמוד בפיתוי.

יצא לי להכיר אתר שלדעתי יכיר לאנשים פה כמה גאדג'טים חדשים. האתר ברוסית, מצאתי אותו באחד הפורמים ההישראלים. יש המון מוצרים שנסקרו באתר, עם הסבר מפורט, תמונות אותנטיות, חוות דעת על המוצר, היתרונות, חסרונות. אפשר גם לחפש באופציית החיפוש באתר מוצר מסוים, רוב הסיכויים שהוא נסקר. ככה אפשר לדעת לפני שמזמינים, אם המוצר טוב / לא טוב. אם כדאי / לא כדאי. לא יצא לי להשתמש באתר, הכרתי אותו רק היום. אני גם לא מבצע קניות באינטרנט, צריך בשביל זה כרטיס אשראי, אבל זה יכול לעזור לחברים שפה. תיהנו - http://mysku.ru/

כל הכבוד על איך שנהגת, אני מודה לך בתור אזרח פשוט, שעשית אותו גאה מאוד. אני ממליץ לכל אחד להחזיק דף ועט בתא כפפות, לכל מקרה. או שהיום בימינו יש לכל אחד טלפון מגע חכם עם מצלמה, אפשר פשוט לצלם. אבל אני רגיל דף ועט, אצלי יש פלאפון עם מקשים, עד שאני אקליד הכל. לציין מספר רכב, דגם, צבע, ולציין את מקום האירוע, תאריך, שעה, פלאפון שלכם ושם אם יהיה צורך להעיד. פשוט לשים את הפתק על השמשה, תהיו בטוחים שמי שיראה את זה יודה לכם עד מאוד. כל הכבוד לך, באמת. NINJMNKY, גם לך חבר. נהגת בדיוק כמו שצריך