בנצי,
היא לא צודקת מכמה סיבות.
ראשית, אין דבר כזה נשמה ולכן כפועל יוצא, היא לא יכולה ללכת לאיבוד.
שנית, לפי מה שאתה כותב אתה באותו מצב שהיית בו כשרק הכרת אותה (בקטע של הנשים, המסיבות וכו'...). מה שכנראה מצביע על כך שאתה שוב מחפש, גם אם בתת מודע, מישהי שתוכל להוכיר, לאהוב, להעריץ, מישהי שכל חיבוק, כל נשיקה, כל נגיעה תרגש אותך. אתה זוכר את ההרגשה הטובה שהיא נתנה לך אבל הראש מבין היטב גם את כל החרא שאכלת ממנה. בגלל זה קשה, לעבור את זה שוב, הפחד.
שום נשמה אבודה. אם אתה מרגיש אבוד תגיע לארץ ואחרי יומיים תמצא את מקומך. איכשהו לישראל יש נטייה לסדר את זה (כי אתה תבין שפה אתה אחושרמוטה אבוד. בעצם אולי לא כלכך- פשוט תתכופף ותקבל את הצינור).
תתעודד, תמשיך לנסות לשכוח ממנה (בוודאי שזה קשה. בוודאי שהדרך מלאה בח*א) ותפתח מעט למישהי שנראת לך כמישהי טובה. כמישהי רצינית.
גם אם ההתחלה כואבת, זה שתפתח מעט רק יעזור לך להיפתח לגמריי בהמשך ולמעשה לשכוח מהיונה ההיא.