עוד כמה עובדות על אפרים אילין:
1912 - נולד באוקראינה למשפחה ציונית ומסורתית, שדיברו בבית עברית.
1924 - המשפחה עלתה לפלסטינה, השתקעה בנס ציונה, ואביו רכש פרדס.
אילין למד בגימנסיה העברית הרצליה, מחזור י"ח.
היה איש מוזיקלי: ניגן בקרן יער בתזמורת הגימנסיה והופיע עם התזמורת בפתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים ב1925.
1926 - 1927 - אילין היה פעיל באירגון "בית"ר".
1928- 1929 - היה פעיל בקבוצת הגנה אזרחית שהוקמה ע"י ירמיהו הלפרן והיוותה את הגרעין לאצ"ל.
ב1929 בערב תשעה באב, הוא וחבריו שמרו על המתפללים בכותל המערבי מהאירועים שקדמו למאורעות תרפ"ט.
1929 - 1932 - אחרי מאורעות תרפ"ט, הוא נסע לבלגיה לאחותו, ושם למד באוניברסיטה וקיבל תואר בכלכלה ומסחר.
1938 - גויס אילין לאצ"ל ע"י אברהם שטרן והוא היה בין המייסדים. מפקדיו היו אברהם שטרן ודוד רזיאל. בין המשימות שהוטלו עליו ועל יוסף קרמין, הייתה פריקת העולים בחוף נתניה. אילין גיס את סרג'נט דייויס וולשי, מפקד ספינות המשמר של המשטרה הבריטית, ששיתף פעולה עם אירגון האצ"ל.
אילין פרש מהאצל לאחר הפיצול עם לחי ואחרי מלחמת העולם השנייה עבר לגור באיטליה ועשה חיל בעיסקי כותנה לתעשיית הטקסטיל.
1948-עזרה לפלמח-אילין רכש בתור אדם פרטי את אניית הנשק "נורה" באיטליה וגייס צוות איטלקי(לא את הנשק עצמו).זה היה משלוח הנשק הראשון והגדול במלחמת העצמאות,שהיגיע לכאן (1.4.48) לפני מבצע נחשון.הנשק איפשר את פריצת הדרך לירושלים.חלק מהנשק צייד כוחות פלמח והגנה שהצליחו להניס את הערבים בפיקודו של קאוקג'י שתקפו את משמר העמק.אח"כ לדברי אילין הוא סייע לעוד שלוש ספינות שהובילו נשק לצה"ל בחיתוליו.
בנוסף סייע אילין בקשרים של מדינתינו הצעירה עם יוגוסלביה,ובהכרותו את איטליה מעסקיו,אילין סייע לאתר יצרני סירות קרב והילווה את הכסף הראשוני לקנייתן והובלתן לחיל הים.
עזרה בהעלאת יהודי רומניה-אילין סיפק לרומנים ציוד לקידוח נפט(שהרומנים היו זקוקים לו בדחיפות)ובתמורה קיבלו 150,000 יהודים היתר לצאת.
1955-אילין עזר למנכ"ל משרד הביטחון דאז שמעון פרס לפלס דרכו למרכז הממסד הצרפתי,למטרת רכישת נשק מצרפת.
"קייזר-אילין"-היתה שותפות בין אילין ל"קייזר-פרייזר" ,שהשקיעה חצי מיליון דולר והשקעתו של אילין היתה פי 4 מהם.תוך שנה וחצי הקימו את המפעל בישראל. בין השנים 1950-1955 הייצוא של חברה זו היה יותר מרבע מהייצוא התעשייתי של מדינת ישראל.
1958-9 נכנעו הצרפתים ללחץ ערבי וביטלו את חוזה הייצור של "רנו" במפעלי "קייזר-אילין",המפעל פעל 18 שנים,וייצר למעלה ממאה אלף מכוניות,שני שליש לייצוא.דגמים שיוצרו:רנו,לארק סטודיבייקר ואחרים.אילין עסק גם בייצור והרכבה של ג'יפים לצה"ל,שידרוג טנקי "שרמן" שנקנו מעודפי מלחמת העולם השנייה.מפעל "עשות אשקלון" של אילין ייצר לטנקי "צנטוריון" שצה"ל רכש מעודפי הצבא הבריטי גלגלי שיניים.
אילין גם הקים מפעל להכשרה מקצועית לאריגת שטיחי קיר אומנותיים בנצרת עלית,שטיחים שנארגו שם הוצגו בכמה מוזיאונים מרכזיים בעולם.
בהמשך דרכו ,המפעל לא היה ריווחי ולבסוף ב-1969 מכר אותו אילין למתחרהו יצחק שובינסקי מ"אוטוקרס" (סוסיתא).
קבלות נוספות שיש לאיש:
פעילות ציבורית ואותות כבוד
1952 - אות הצטיינות משר המסחר והתעשייה דב יוסף.
1955 - אילין היה ממייסדי התזמורת הסימפונית חיפה, בהנהלתה של מיכל זמורה-כהן.
1957 - ייסד את לשכת המסחר ישראל-בלגיה ולוקסמבורג. היה נשיא לשכה זו מספר שנים ולבסוף נבחר לנשיא הכבוד של הלשכה לכל ימיו. קיבל כאות הוקרה מדליה ממלך בלגיה בודואן Officier Ordre De la Couronne Belge, שהוא אות ההצטיינות השני בחשיבותו בבלגיה.
1957 - היה חבר במשלחת של רצון טוב של תעשיינים ישראלים שנשלחו על ידי משרד האוצר ומשרד המסחר והתעשייה לארצות הברית והופיע בפני לשכות מסחר, ארגונים פיננסיים, ותעשייתיים ב-14 ערים בארצות הברית וקנדה.
1958 - חבר (עד למותו) בחבר הנאמנים ובוועד הפועל של מכון ויצמן למדע.
מאי 1961 - הופיע פרופיל שלו בהוצאה החודשית של כתב העת Fortune.
1965 - ייסד את לשכת המסחר אמריקה-ישראל ובשנת 1986 קיבל תעודה של חבר כבוד בלשכה.
1967 - אות מלחמת ששת הימים הוענק לקייזר אילין על חלקו במערכה.
1968 - היה בין היוזמים, המייסדים והתורמים הראשונים של בית הספר לרפואה בחיפה, המסונף לטכניון.
1984 - יזם והשקיע מכספו ליצירת "חלונות ארדון", ויטראז' שהוא בין הגדולים ביותר בעולם ואשר מפאר כיום את המבואה לאולמות הקריאה בספרייה הלאומית בירושלים. שמה של היצירה הוא "ויהי באחרית הימים", והיא בוצעה בצרפת לפי ציוריו של מרדכי ארדון.
1990 - שליחות מיוחדת על ידי השר רפאל איתן, שר החקלאות, לברית המועצות ולקירגיזיה.
1992-1993 - כיהן כנשיא העמותה של התזמורת הקאמרית (קאמארטה), אשר קלטה כ-30 נגנים עולי רוסיה. התזמורת אומצה על ידי עיריית ירושלים ונקראת היום "קאמארטה ירושלים", תחת ניצוחו של אבנר בירון.
1995 - קונסול כבוד של רוסיה בישראל.
2003 - קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.[8]
2005 - אות הגבורות מיהודה אראל, יו"ר חברי ההגנה בתל אביב.
תואר עמית של ההגנה.
מאז קום המדינה ועד היום היה פעיל ותורם למוסדות תרבות כגון תיאטרון גשר, משכן לאמנויות והתזמורת הפילהרמונית הישראלית. כמו כן תרם את כל האוסף האמנותי שאסף עם אשתו המנוחה צפירה, במשך יותר משבעים שנה, לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בנוסף ל-460 ספרי אומנות, מהם ספרים רבים נדירים ביותר.[9]
לדעתי האיש ראוי ליותר הערכה על פועלו , אז בואו ניתן לו אותה