השכלתי היא מהנדס חשמל (כמו ספי), כך שידע תיאורטי בפיזיקה יש בנמצא.
אין לי ידע עמוק בהנדסת מכונות או מכניקה יותר מבסיסית, אבל אנסה לעשות סדר בבלגן השורר כאן.
ראשית, על גוף בעל מסה פועל כח הכבידה, ואם הוא צמוד לקרקע - פועל הכח הנורמלי, כך ששקול הכוחות בכיוון האנכי הוא אפס (אחרת היינו חודרים לתוך הקרקע בגלל הכבידה).
כתלות בכח הנורמאלי ובמשטח, יכול לפעול חיכוך על הגוף. הנח ידך על משטח בעדינות ונסה להזיזה. כעת לחץ בחוזקה את ידך כלפי המשטח, הכח הנורמאלי גדל, ויהיה קשה יותר להתחיל ולהזיז את היד. נסה על משטחים שונים (לא נייר שיוף/אספלט) ותרגיש הבדל במקדמי החיכוך.
שים לב לדבר נוסף - מרגע שהפעלת מספיק כח להזיז את היד, דרוש כח נמוך מזה להמשיך ולהזיזה. ברוב המשטחים הדבר כך - מקדם חיכוך סטטי גבוה מהדינמי.
כעת - למכונית בסיבוב. כל גוף בתנועה מעגלית צריך שיפעל עליו כח בכיוון מרכז הסיבוב. קשור אבן לחוט וסובב. האם אתה מפעיל כח בכיוון מרכז הסיבוב או כלפי חוץ? התשובה ברורה - כלפי פנים.
כידוע לנו, אין חוט קשור לרכב, וגם לא מנועים רקטיים. רק הצמיגים מפעילים את הכח הנדרש, כח זה הוא חיכוך, ולכן החיכוך מופעל פנימה לכיוון מרכז הסיבוב, ולא להיפך. כאשר לכביש זוית באיזור הסיבוב, חלק מכח הכבידה יצטרף לכח החיכוך, אבל הכח הנורמאלי יפחת (משמעות הדבר - בהמשך)
נחבר הכל יחד. לרכב בסיבוב נדרש כח צנטרפיטלי בהתאם לרדיוס הסיבוב, מהירות ומשקל הרכב. נזניח את נושא היותו גוף צפיד ולא נקודתי, גם כך הדבר מורכב.
מן האמור, ברור כי כח זה מופעל ע"י הצמיגים. הכח המקסימלי שהצמיגים יכולים להפעיל בלי החלקה, הוא מכפלת הכח הנורמאלי במקדם החיכוך. כל עוד הכח הנדרש לא עבר ערך זה, המצב תקין. ברגע שרדיוס הסיבוב מצריך כח גדול יותר מהחיכוך הסטטי המקסימלי, הצמיגים "לא יחזיקו", ובעת ההחלקה הכח שיוכלו להפעיל יקטן משמעותית. (תת/יתר היגוי, תלוי מי הגלגל הראשון שיאבד אחיזה, ויעבור מחיכוך סטטי בכיוון הצידי לחיכוך דינמי)
הערה: כח צנטרפוגלי הוא כח מדומה. הוא נוח לחישובים במערכות יחוס שונות.
מקווה שהייתי ברור מספיק.
לילה טוב, גלעד