אני אסביר לך יותר את הנקודה ה3.
יחסי ההעברה ברכב לא משתנים לעולם כך קבעו אותם המהנדסים וכך הם ישארו [למעט מקרים חריגים].
מה שמביא אותך לעלות את הטענה הזאת היא העליה או במקרה אחר היא הירידה.
ברגע שאתה נימצא בעליה,המנוע מתאמץ יותר לדחוף את הרכב ולכן סביר מאוד להניח שתגיע למהירות 100 קמ"ש בהילוך 3 [בהנחה כמובן שיש לך גיר אוטומט 4 הילוכים.] בהילוך ה3 אתה תהיה בסביבות ה4000-5000 סל"ד,ברגע שההילוך עולה ל-4 [אתה תנוע במהירות הגדולה מ-100 קמש"] ותאיט לאט לאט לאזור ה100 קמ"ש הסלד יתייצב שוב על 3000.
אותו דבר כמו במישור,רק קשה יותר להגיע וכמו כן להתייצב ודורש יותר מאמץ מהמנוע וכמות דלק רבה יותר.
2.
המצב שאותו אתה מתאר זוהי פחות או יותר מהירות "שיוט"-מינימום מאמץ למנוע ומינימום צריכת דלק ואויר.
כאשר מגיע עליה הרכב לא מסוגל לשמור על מהירות קודמת בההאצה קבוע ונמוכה כמו במישור [קח לדוגמה אופצית "קרויז-קונטרול" שבמצב כזה הרכב יוריד הילוך כדי לשמור על מהירות כי בהילוך הקודם אינו היה יכול לעשות זאת]
הרכב ימשיך לנוע על 80 קמ"ש כל עוד אתה לא תתן למחשב פקודה שאתה מעוניין להאיץ [בעזרת דוושת הגז!].
הטיעון שלך איננו נכון כי לחיצה על מישור בכמות "X",שינוי לעליה- עזיבה וחזרה ל-"X" לא תתן לך את מבוקשך,לכן רק נדמה לך שאתה חוזר ללחוץ עד כמות X,למעשה אתה לוחץ חזק יותר כדי להאיץ,סביר להניח שההילוך של ירד במיקרה וזה אוטומט,במיקרה וזה ידני הרכב עלול לגמגם ויכריח אותך להוריד הילוך.
בכלליות-דוושת הגז היא הכלי של הנהג לתת פקודות למחשב,המחשב מתרגם את הפקודות הללו לשפה שכל מיכלולי הרכב מכירים ושולח להם פקודות,אשר הרכב צריך כדי להאיץ ,כגון הגדלת כמות אויר\דלק.
הגז אינו קובע באופן ישיר את כמות הדלק שמוזרמת למנוע,אלה המחשב מחשב זאת ושולח פקודה למערכת הדלק.
אם משהו לא מובן או שיש שאלות\ביקורות\טענות אשמח לשמוע.