אני (מאידך גיסא) מסובב את המפתח בסוויצ', מחכה לשמוע את המשאבת שמן בונה לחץ, רק אז מניע, שם חגורה, מכניס את הפאנל של המערכת, מוצא לי שיר נחמד לתחילת נסיעה, מדליק אורות, מכוון מראות, מכוון את הכיסא, מוריד הנדברקס, מאכיל את האוגר וככה אני מצליח להעביר בריטואל הקבוע שלי איזה חצי דקה שברכב מודרני מספיקה די והותר להתחלת הנסיעה.
עכשיו המבט חולף מדי פעם על מד טמפ' השמן ועד שהוא לא מגיע לטמפ' עבודה (הקו השני מלמטה ב106) אני לא עובר את ה3000 סל"ד ומשתדל להישאר גם על פחות מזה.
ברגע שהמחט מגיעה סוף סוף לסימון המיוחל, אני מרשה לעצמי לתת בגז כאוות נפשי.
לפעמים רק ההמתנה בת חמש הדקות האלה גורמת לי לשחרר את הקיטור שהצטבר עם איזה מכת גז בריאה אל עבר שיא ההספק....
אחחחח.........
קתרזיס.............................................................