כשבילדוך היית מסתובב על אופני ראלי עם כמה חברים והייתם "דופקים" כובעי קרוקר להנאתכם.
כשאתה מבקש שיחה או סיגריה כשלא ממש משנה לך לא השיחה ולא הסיגריה אתה פשוט רוצה לגנוב לו משהו או סתם לריב איתו ולצאת "גבר".
כשמישהו מסתכל על חברה (ובמקרה הוא לא יודע שאתה חבר שלה) שלך ואתה ישר שולח אליו 3 חברים עם סכין.
כש"לכפכף" ילדים חלשים פיזית ונפשית זה מאד כיף.
כשלנסוע על 120 ברחוב צר בשכונה ולשים מערכת עם שירי דיכאון בפול ווליום וכמעט לדרוס הולכי רגל זה סופר מגניב!.
כשההופעה שלך כוללת חליפות פומה,נייקי, אדידס. כובע שלא מתאים ממש לראש ואתה שם מניח אותו ככה שהמצחיה היא החלק היחיד שמישהו אחר יכול לראות.
כשהדרך "הנכונה" להתחיל עם בנות זה ללכת אחריהם ולצעוק להם דברים "מאד במקום" ומאד "מחמיאים", או פשוט לגעת בהם במסיבה או במקום אחר ולחשוב "אם אני יחבק אותה מאחור היא תימשך אלי יותר ותרצה לבלות איתי".
כשמישהו נתקל בך ברחוב אתה מתחיל איתו קטטה סתם כי בא לך, או כשדבר כזה קורה ואתה לבד אתה מרים טלפון ל50 חברה שיבואו כי פגעו לך ב"כבוד".
כשללת מכות זו דרך חיים ו"רק החזק שורד".
כשמישהו עונה לך בשפה קצת יפה אתה נרתע (כי אין ביכולתך השיכלית נהל שיחה עם אוצר מילים שמעל ל 20 מילים), קורה לו חנון והולך.
כשבלקסיקון שלך המילים השולטות הם בן *** יא מני** וכו'.
כשהשונה הוא משום מה ה"שטן" ויש למגרו מעל פני האדמה.
ואני יכול להמשיך עוד הרבה.
כל זאת עם הכרותי ונסיוני עם אנשים שונים ממקומות שונים, יש לציין שיש לי הרבה מאד "מכרים" ערסים והם נחמדים בתור חברים של שלום שלום מה קורה, אנשים נחמדים על פני השטח לא מנסה להתערבב איתם יותר מדיי. ראיתי למה הם מסוגלים ובואו נודה לכל אחד היתה תקופה שהוא היה "ערס" (או שרק בראשון זה ככה XD).
כל הנאמר מכוון לערסים ברמות כבדות.